מהקלטה אל התקליט, מה קורה בדרך?

[AK1]

אין ספק שענין הפרסומת לקוזמה לראש מונו ובעיקר לקופסא החדשה של הסטונס בולט במיוחד.

האיש מכר עצמו לזנות

מה שאני אומר שהמבחן הוא בתוצאה ואין אמת אחת

או, בהחלט! אני מסכים לזה לחלוטין, בניסוח הזה

בכתבה הבאה אני מסביר איך זה אפשרי שלמרות שההדפסות המוקדמות הן מהמאסטר טייפ במצבו הטוב ביותר אי פעם, עדיין קורה שהדפסות מחודשות יכולות -- זה ממש לא תמיד המצב -- להישמע טוב יותר.

לגבי התהליך והכתבה קבל שפו

תודה!

עמיר

 

[AK1]

האם ?
יש הבדל מהותי בן תקליטים משנות ה60/70/80 שאז כולנו קנינו באלגרו תא .
לבין אלא המודפסים היום ? מחדש עי DG למשל .
האם משהו לקח את ההדפסות האלו והשווה ?
מניסיון שלי בעבר היה הבדל מהותי בן הדפסות שונות לאותה הקלטה בדיוק . אך לא יצא לבדוק תקליט המודפס היום .
תמיד הקלטות שיצאו קרוב תאריך הוצאת התקליט .היו טובות משמעותית .להדפסות שהגיעו אח"כ
במיוחד בקולמוביה היה בולט וגם RCA

@AK1

יש הבדלים ניכרים בין הוצאות, וזה לא תמיד הולך לפי כמה שיותר קרוב להקלטה יותר טוב. עשיתי עשרות רבות של השוואות כאלה.

למשל ספציפית ב-DG/DGG:

בהקלטות מתחילת עידן הסטריאו אצלם, המילה סטריאו שבמרכז עטיפת התקליט היא על רקע אדום, או שייש מידבקה אדומה שעליה כתוב סטריאו. זה נקרא red stereo והמחירים של זה גבוהים יותר.

בניגוד ל-stereo על הרקע הצהוב, כרגיל

לפעמים יש יותר מעטיפה אחת red stereo, ולא מיד אני יודע בוודאות איזו מוקדמת יותר (כאן נדמה לי שהשנייה):

בכל מקרה, מדבקות הפרס Grand Prix du Disque לצורותיהן מעידות על כך שזו לא הוצאה ממש ממש מוקדמת, שלפני קבלת הפרס

בנוסף, יש גם הבדלים ב-labels:

לייבל מתחילת עידן הסטריאו:

לעומת אחד הלייבלים המאוחרים יותר:

בלייבל המוקדם יש למעלה ובהיקף ציורים של פרחי צבעוני "גדולים" -- נקרא large tulips, ובמאוחר יש רק small tulips. כאן במאוחר אין tulips בכלל, אלא רק קו לבן, אבל לפעמים יש tulips קטנים גם בהיקף.
במוקדם כתוב Deutsche Grammophon Gesellschaft -- מכאן DGG -- ובמאוחר רק Deutsche Grammophon -- מכאן DG.
במוקדם גם כתוב Alle Hersteller ובמאוחר לא.
וכו'.

כעקרון, ה-red stereo אמור תמיד להיות עם large tulips, אבל נתקלתי כבר ביוצא דופן אחד

בכל אופן, השוויתי למשל את החמישית של בטהובן עם קאראיאן / ברלין מ-1962:

• red stereo large tulips -- נשמע עכור
• large tulips לא red stereo, מתוך קופסה של כל הסימפוניות -- קופסה בד"כ מאוחרת יותר כי יוצאת לאחר שיצאו כל הבודדים -- הרבה פחות עכור ועם יותר אימפאקט
  
• small tulips - הרבה יותר צלול ועם הרבה יותר אימפאקט (לא לטעות -- לא סאונד מזהיר)

והשוויתי איזה 6 ורסיות שונות של הרחמנינוב שצולם לעיל, עם שני סוגי העטיפות ואפילו אחת נוספת, הדפסות גרמניות ואנגליות, וגם שם המוקדמות יותר היו עכורות יותר עם פחות אימפאקט.

לעומת זאת, ב-RCA המצב שונה עד הפוך -- מוקדם יותר טוב יותר.

ואשר להדפסות מחודשות, כל ההדפסות המחודשות שבדקתי בהוצאת Analogue Productions / Quality Records היו עדיפות מכל הבחינות על הדפסות מקוריות.

לעומת זאת, מעט יחסית של הדפסות מחודשות של DG שבדקתי לא נשמעו לי כל כך טובות, לא כאלה שיצאו ע"י DG עצמם ולא Speakers Corner. יש עוד כמה מחודשות של DG בדרך, להעמקת הבדיקה.

עמיר

 

[AK1]

תודה על ההסבר .מדהים
לא ידעתי כי הלבל אדום יש לו משמעות .
הסבר מעולה עמיר .
אשמח לשמוע בקרוב על ההבדלים בין החדשים לבין הישנים של DG ?
אני מעריך אולי כן אולי לא כי הם מיצרים בעצמם או מסרו לחברה אחרת לביצוע ?

החדשים הם כבייכול הדפסות אודיופילות של 180 גרם, שהיחיד שאני זוכר כרגע שייש לי חתום רק על ידי DG עצמם.
ייתכן שהם מסרו למישהו אחר לביצוע, אבל הם לאו דווקא חייבים לדווח, ובכל מקרה זה לא יגיד אם זה יותר טוב או פחות טוב מאשר אם הם עצמם עושים את זה. גם אם אנשי DG עושים את המהדורות המחודשות, זה כנראה לא אותם אנשים שעשו את ההקלטות המקוריות.

מה שייש לי הוא הקלטה דיגיטאלית מ-1992, שאני לא בטוח שבכלל יצאה אי פעם בתקליט -- לא בדקתי, ואם כן, אין לי את הגירסה המקורית להשוואה.

אדווח כשיגיעו האחרים, שגם הם לא ממש מוקדמים -- שוברט 3+8 אנאלוגי ובראהמס 4 דיגיטאלי, שניהם עם קארלוס קלייבר. אין מה לצפות לסאונד מזהיר.

עמיר

 

[katzofe]

משהו מיוחד במינו
שמו לב לשיטת הקלטה
וחריטה על דיסק ישר
כמו פעם היום 2016

The ultimate in analogue recording
DIRECT TO DISC: SIMON RATTLE CONDUCTS BRAHMS

6 LP / direct to disc
+ accompanying book

EUR 499.00
incl. applicable tax
approx. USD 530.00 / GBP 425.00

מי בדיוק צריך את הדבר הזה ועוד בכזה סכום???

 

[AK1]

מי בדיוק צריך את הדבר הזה ועוד בכזה סכום???

נראה לי שאין הרבה ספק שייהייו לזה קליינטים, למשל בין אלה שמשלמים EUR 140 עבור מקום טוב בפילהארמוני לקונצרט אחד, או יפאנים מהסוג שמוכנים לשלם EUR 5000 על תקליט בודד, אז EUR 500 עבור שישה זה בזול.

כנראה שזה לא בשבילנו

עבור דיסק כפול של ההקלטות האלה לא הייתי מוכן לשלם $20 -- לא מספיק מעניין אותי לשמוע את ראטל בזה.

כדי לשמוע D2D מודרני של הפילהארמונית של ברלין אולי הייתי מוכן לשלם עבור LP אחד $40, משהו כזה, בתוספת משלוח, אבל לא הייתי קונה חבילה של שישה ב-$240, עם/בלי משלוח, שלא לדבר על EUR 500.

עמיר

 

[katzofe]

עבור דיסק כפול של ההקלטות האלה לא הייתי מוכן לשלם $20

עמיר

סכום מוגזם גם לדעתי..

לגבי הסייקל של קאראין בטהובן משנות ה60 (הראשון ב DG ) - אני לא כ"כ זוכר
את החמישית כיוצאת דופן (יש לי עדיין אותם ב red logo ) באופן יחסי , דווקא
הרביעית שם מצויינת וקאראין מכניס סדר בתשיעית המאד בעייתית כשלעצמה.
לא מזמן רכשתי את המהדורה החדשה בדיסקים ( כולל דיסק בלו ריי ) עדיין
מנויילן וכנראה גם לא יפתח בקרוב..

סייקלים מומלצים לדעתי הם אלה של רנה ליבוביץ , פרנץ בריכן , גארדינר.

 

[AK1]

או קי
אבל מה אתם אומרים על איכות הסאונד הצפויה מתקליטים כאלו
היום 2016?

כל דבר בין נפלא לבין נפילה.

אולי הציוד טוב, אבל לא בטוח שלמפעיליו יש ניסיון מעשי לחריטה בתנאים האלה.

גם הפרישה לשישה תקליטים במקום הרגיל של ארבעה עם מקום ל-fillers (לרוב הפתיחות של בראהמס) יכול לרמוז למשל על איכות יוצאת דופן של טווח דינאמי גדול במיוחד, או על חוסר הניסיון האמור.

לגבי הסייקל של קאראין בטהובן משנות ה60 (הראשון ב DG ) - אני לא כ"כ זוכר
את החמישית כיוצאת דופן (יש לי עדיין אותם ב red logo ) באופן יחסי , דווקא
הרביעית שם מצויינת וקאראין מכניס סדר בתשיעית המאד בעייתית כשלעצמה.
לא מזמן רכשתי את המהדורה החדשה בדיסקים ( כולל דיסק בלו ריי ) עדיין
מנויילן וכנראה גם לא יפתח בקרוב..

סייקלים מומלצים לדעתי הם אלה של רנה ליבוביץ , פרנץ בריכן , גארדינר.

לטעמי, החמישית שם היא הטובה ביותר שאני מכיר בכלים מודרניים, ועדיפה בקלות גם על הביצוע המהולל של קארלוס קלייבר.

יש לי ב-SACD את כל המחזור הזה מ-1962. את התשיעית מ-1976 יש לי ב-SACD סראונד ובבלו ריי סטריאו.
הסאונד לא משהו בכל הנ"ל.

אני לא מתלהב מהסייקל של לייבוביץ.

אבל אני מבקש שלא לגרור את הנושא מהדפסות תקליטים לענייני ביצועים ו/או דיסקים.
מי שרוצה לדון בדברים האלה, שייפתח בבקשה שירשור נפרד בפורום מוסיקה. תודה.

עמיר

 

[sofivest]

כתבה מענינת, תודה רבה עמיר. אני ידוע ביחסי הקריר לתקליטי ויניל. לא מסוגל לסבול את הקליקים והרעשים הנוספים למוסיקה המופקת מתקליט (זה בטח לא נשמע כמו המקור). גם לא את הענות התדרים המוגבלת ובטח שלא את השחיקה לאחר כל השמעה. נכון, יש כמה פלוסים קטנים במיוחד, נגיד שאין כח להעביר שיר כי אין שלט, אבל מאחר ושורשי נטועים בעידן האנאלוגי ואני מכיר את העניין האנאלוגי מקרוב, אני רוצה לציין לטובה (מסויימת) את טייפ הסלילים. למי שיצא לשמוע אחד כזה מנגן הקלטת מקור (ואפילו הקלטה מתקליט) יודע על מה אני מדבר. זה מימד אחר של סאונד. מאסטר טייפ שמוקלט על 2 ערוצים ובמהירות 15IPS זה תענוג גדול מאוד ביותר לאוזן. מאחר ומוסכם על כולנו (כנראה) שאפילו העתק מהמאסר טייפ ישמע טוב יותר מכל תקליט, חברת Studer הודיע כי תייצר טייפ סלילים חדש שימכר בשנת 2017. לא חושב שאקנה לי אחד כזה, אבל מי יודע. אני גם רוצה לשתף בכך שאני מעביר לעצמי תקליטים ישנים שלא יצאו על גבי דיסקים, לקבצי Hi Rez של 32bit בתדר דגימה ש 192kHz. אישית אני חושב שזה נשמע טוב יותר מהתליט עצמו, אבל אפשר להתפלסף על זה כמובן. בכל מקרה, זה נשאר כקובץ דיגיטלי בלתי שחיק בעליל.

 

[AK1]

אני ידוע ביחסי הקריר לתקליטי ויניל. לא מסוגל לסבול את הקליקים והרעשים הנוספים למוסיקה המופקת מתקליט (זה בטח לא נשמע כמו המקור). גם לא את הענות התדרים המוגבלת ובטח שלא את השחיקה לאחר כל השמעה

נכון, יש כמה פלוסים קטנים במיוחד, נגיד שאין כח להעביר שיר כי אין שלט

אני בטוח שאין הרבה מבין אוהבי הוויניל המושבעים שייתווכחו איתך על הרעשים והשחיקה ואפילו על עוד כמה וכמה חסרונות ובעיות, שאפילו את היעדר השלט אפשר למנות ביניהם.

אבל אם הפלוסים הם כאלה קטנים עד לא קיימים, והבעיות כאלה גדולות, ואנשים שמודעים אליהן בכל זאת משקיעים בזה, לפעמים סכומי עתק, מה ההסבר שלך לזה?

חברת Studer הודיע כי תייצר טייפ סלילים חדש שימכר בשנת 2017. לא חושב שאקנה לי אחד כזה, אבל מי יודע

הבעייה היא להשיג סרטים לנגן אותם.

אישית אני חושב שזה נשמע טוב יותר מהתקליט עצמו

כמובן. הגיוני לחלוטין. אין מה להתפלסף על זה אפילו


אבל למרות ההשגות, נהניתי לקרוא את הפוסט שלך. ברצינות. בעבר הלא-רחוק חשבתי בכיוונים לא רחוקים מזה, עד שהחלטתי לאפשר לעצמי ליהנות ממה שכן יש בצליל של ויניל מעבר לחסרונותיו.

עמיר