בניגוד לאנשים שקנו תקליטורים ואפילו קונים אותם היום, שוק הויניל, בישראל ובעולם זניח בממדיו.
כאשר אדם מהישוב שומע שיש כאלו שממשיכים לשמוע תקליטים ואפילו לקנות אותם, וכי מייצרים פטפונים חדשים ומדפיסים תקליטים, הוא מופתע.
מבחינת עיתון זוהי "תופעה" - ולכן עניין ראוי לכתבה. ממש מכו גידול מלפפונים באמבטיה כחלק מטרנד ירוק.
לפני חמש שנים, בת"א לבדה, היו קרוב לעשר חנויות שמכרו תקליטים משומשים, היום יש משהו בין אחת לשתיים. מספר התקליטים החדשים המוצעים בכל החנויות בתל אביב הוא חלק קטן ממה שיש לחובב רציני אחד
אם מכירת פטפונים עלתה מעשרים בשנה למאה - זאת עלייה של 500 אחוז וזה הרבה מאוד. עם זאת, זאת עלייה של 80 יחידות. ייתכן והמספר גדול בהרבה, אולי 200. עדין מדובר במשהו שהוא בקנה מידה זעיר מאוד.
מספר הכותרים החדשים בויניל היוצאים היום הוא עצום ורב; בעשור האחון זה הגיע לקרוב ל-10,000 וכיום זמינים כ-6,000 - אבל הם כמעט תמיד חידוש כותרים שהיו.
ההדפסות של כל כותר הן בכמויות קטנות יחסית, כי בכל זאת השוק לא ממש גדול בעולם.