כנות רבותי כנות


YOSSI24

חבר משקיען
הודעות
1,916
מעורבות
472
נקודות
83
עמיר,
אני מוצא שהגדרה מתאימה היא
מושפע,
אדלר ויונג היו מושפעים מפרויד,
מוצארט היה מושפע מהידן,
ואתה כתבת שהיית מושפע מיואל
לאחר מכן מנמר והוספת משלך,
לדעתי עוסק אודיו מושפע מאחרים,
חומר כתוב ודעות הרוב,
לדעתי אי אפשר להשפיע
מבלי להיות מושפע.
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,232
מעורבות
2,746
נקודות
113
אני מוצא שהגדרה מתאימה היא
מושפע
זו אכן ההגדרה המתאימה -- לרוב המוחלט של המקרים -- אבל לא לקבוצה הקטנה של אלה שאינם סתם בחזקת "מושפעים" אלא שההשפעה עברה סף מסויים, והם הפכו להיות סוג של מכורים, או שטופי מוח, או שפוטים, או איזה ביטוי שתבחר שמתאר את זה שהמצב יוצא מגדר השפעה "רגילה".

עמיר
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,232
מעורבות
2,746
נקודות
113
אין קשר לנוסטלגיה, זו עובדה קיימת, יצרני הפטיפונים צברו נסיון רב בתחום והם מסוגלים בקלות לעקוף נגן סידי יעודי בעלות דומה, תעשה השוואה בין פרוגקט דביוט בשילוב עם ראש אורטופון אדום (שילוב בסיסי ביותר),תשים תקליט איכותי ותשווה אותו עם כל נגן בעלות דומה ותשמע את ההבדלים, בנגן תמצא את עצמך מעביר שירים כדי להעביר את הזמן ועם הפטיפון פשוט תרצה לשמוע מוזיקה ולא תשים לב איך הזמן עובר.
זו לא "עובדה קיימת". זו רק דעתך, טעמך והחוויה שלך. עבור לפחות חלק מהאחרים זה אחרת באופן עיקבי, חוצמזה שמעבר לטעם, זה תלוי מאוד בתקליט ובדיסק/קובץ, ובמיוחד במצב התקליט וברגישות המאזין לרעשים. יש כאלה שהרעשים לא מאפשרים להם ליהנות לתקליט, ללא תלות באיכות הסאונד שמחוץ להם.

אין לי סטאטיסטיקות לגבי אחוזי העדפותי כיום, אבל עד לא מזמן, לפני שטעמי השתנה כך שיכולתי לקבל את ה"יפיופים" שמכניסים תקליטים וציוד מנורות, העדפתי דיסקים (לא קבצים/מחשב) על פני תקליטים ב-95% מהמקרים בכל מערכת ששמעתי, ללא תלות ביחסי המחירים בין הציוד האנאלוגי לדיגיטאלי.

כיום עלות האנאלוגי אצלי (פטיפון+זרוע+ראש+פונו) היא יותר מפי 11 מהנגן הדיגיטאלי, וזה רחוק מלהיות נוק-אאוט עיקבי.
עבור אותה הקלטה בדיוק, חלק מהתקליטים נשמעים עדיפים על הדיסקים המקבילים (CD, SACD, DVD-A או Blu-ray), ובחלק אחר זה להיפך, וההפרשים יכולים להיות גדולים, לטובת צד זה או אחר.

עמיר
 

ZEEV78

חבר משקיען
הודעות
1,130
מעורבות
349
נקודות
83
זו לא "עובדה קיימת". זו רק דעתך, טעמך והחוויה שלך. עבור לפחות חלק מהאחרים זה אחרת באופן עיקבי, חוצמזה שמעבר לטעם, זה תלוי מאוד בתקליט ובדיסק/קובץ, ובמיוחד במצב התקליט וברגישות המאזין לרעשים. יש כאלה שהרעשים לא מאפשרים להם ליהנות לתקליט, ללא תלות באיכות הסאונד שמחוץ להם.

אין לי סטאטיסטיקות לגבי אחוזי העדפותי כיום, אבל עד לא מזמן, לפני שטעמי השתנה כך שיכולתי לקבל את ה"יפיופים" שמכניסים תקליטים וציוד מנורות, העדפתי דיסקים (לא קבצים/מחשב) על פני תקליטים ב-95% מהמקרים בכל מערכת ששמעתי, ללא תלות ביחסי המחירים בין הציוד האנאלוגי לדיגיטאלי.

כיום עלות האנאלוגי אצלי (פטיפון+זרוע+ראש+פונו) היא יותר מפי 11 מהנגן הדיגיטאלי, וזה רחוק מלהיות נוק-אאוט עיקבי.
עבור אותה הקלטה בדיוק, חלק מהתקליטים נשמעים עדיפים על הדיסקים המקבילים (CD, SACD, DVD-A או Blu-ray), ובחלק אחר זה להיפך, וההפרשים יכולים להיות גדולים, לטובת צד זה או אחר.

עמיר

1) אני לא צריך להתנצל כל פעם שאני מביע דעה, גם אם מתפרשת כחד משמעית ולא, אני לא מצפה שתקבל את הדעות שלי ואני לא אכעס, אעלב עד עמקי נשמתי ואגיב בצורה בוטה אם זה יקרה. אתה מכיר את העולם האנלוגי יותר ממני ככה שאתה יודע מהם התנאים להשגת סאונד אידיאלי בפטיפון ושניתן לשמוע ללא רעשים אם התנאים הללו מתקיימים.

2)מאז בראשית התעשיה של יצרני הנגנים מנסה ליצור סאונד אנלוגי, משהו שרק הנגנים היוקרתיים ביותר מצליחים (כמעט, אף פעם לא ממש שם). עובדה שאתה מחזיק פטיפון ועובדה שאתה עדיין משתמש בו אחרת מה הטעם? בטח לא בשביל לסתור את דברי.
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,232
מעורבות
2,746
נקודות
113
1) אני לא צריך להתנצל כל פעם שאני מביע דעה, גם אם מתפרשת כחד משמעית ולא, אני לא מצפה שתקבל את הדעות שלי ואני לא אכעס, אעלב עד עמקי נשמתי ואגיב בצורה בוטה אם זה יקרה.
מי ביקש/ציפה שתתנצל, ו/או שתכעס, ו/או שתגיב בצורה בוטה ו/או בכלל?

תביע איזה דיעות שאתה רוצה.
אם יש בהן משהו שארצה להתייחס אליו, אתייחס, ואם לא, לא.
ואם תרצה, תגיב איך שאתה רוצה, ואם לא, לא.

זה כל העניין. ככה זה עובד בפורומים. אין צורך להמציא כללים ו/או ציפיות חדשים :)


אתה מכיר את העולם האנלוגי יותר ממני ככה שאתה יודע מהם התנאים להשגת סאונד אידיאלי בפטיפון ושניתן לשמוע ללא רעשים אם התנאים הללו מתקיימים.
למעט אם יש בעיות טכניות, כמו עם ההארקה ו/או השראה חיצונית שנקלטת ומוגברת (או רעשים מיכניים בפטיפון בעייתי), לא אמורים להיות במערכת אנאלוגית רעשים שאינם נובעים מהתקליט.

הבעייה היא שבאחוז ניכר מהתקליטים יש רעשים, שיכולים להיות חלשים בתקליט חדש ולהתחזק עם שחיקתו, או חזקים כבר מהנגינה הראשונה, כשאבק וליכלוך מגריעים את המצב, ולא תמיד ניקוי עוזר.

רעשי תקליט הם חלק אינטגראלי ודפרנציאלי מהעולם האנאלוגי (של תקליטים, לא של טייפים אנאלוגיים, למשל).
יש כאלה שממש מסננים את הרעשים האלה ומבחינתם הם כאילו לא קיימים, למעט במצבי קיצון.
וייש כאלה שכל ריחשוש קליל מוציא אותם משלוותם ולא מאפשר להם ליהנות.


2)מאז בראשית התעשיה של יצרני הנגנים מנסה ליצור סאונד אנלוגי, משהו שרק הנגנים היוקרתיים ביותר מצליחים (כמעט, אף פעם לא ממש שם)
ממש לא. אף אחד מהיצרנים הדיגיטאליים לא מנסה ליצור סאונד אנאלוגי, עם קומפרסייה ורעשי רקע וכו'.
להיפך. מבחינה טכנולוגית, הסאונד האנאלוגי הוא נחות בכל פרמטר מדיד, והיצרנים מנסים להשיג את הסאונד הטוב ביותר מבחינה טכנולוגית שהם יכולים, שזה רחוק מהאנאלוגי. לדעת רוב העולם, וחלק מהאודיופילים, זה גם נשמע מצויין בזכות עצמו.

מה שכן, חלק מהיצרנים ו/או אנשי השיווק שלהם קלטו שאצל אודיופילים, אנאלוגי נחשב טוב, וגם יש את אי-ההבנה הנפוצה שכאילו בצליל דיגיטאלי יש את המדרגות האלה ושהצליל לא יכול להיות חלק לחלוטין -- שטות מוחלטת, לכשעצמה -- אבל המילה "אנאלוגי" עוזרת לשכנע שהצליל של המוצר שלהם "חלק" ורציף, כאילו "אנאלוגי".


בהינתן שהיצרנים לא מנסים להגיע לצליל אנאלוגי, הם לא יגיעו ל"שם" אף פעם, אלא אם הם יחליטו שכדאי להם, ואז הם יוסיפו מעגלים מיוחדים שמבחינה טכנית/מדידה "יקלקלו" את הסאונד ויעוותו אותו (במשמעות של שינוי צורת הגל) ע"י קומפרסייה, הקטנת ההפרדה בין הערוצים, שינויים באופי הבאס וכו', ואולי תוספת רעשים נעימים לאוזן, ואז כן "יצליחו" להגיע לסאונד אנאלוגי.

עובדה שאתה מחזיק פטיפון ועובדה שאתה עדיין משתמש בו אחרת מה הטעם?
ה"עובדה" היא שייש בפטיפון ובציוד מנורות תוספות ושינויים לצליל שהם נעימים לאוזן.

עצם הידיעה הזו הפריעה לי בעבר במידה כזו שלא הייתי מוכן לקבל את זה וליהנות. קראתי לזה (ועדיין קורא לזה) "ייפיוף" של הצליל, רק שבשנים האחרונות ירדתי מהשאיפה -- שהבנתי שהיא חסרת תוחלת -- לצליל "נכון" / "ריאליסטי" וכו', ועברתי לגישה של "אנחנו כאן בשביל ליהנות", קניתי פטיפון וציוד מנורות, ואני נהנה, גם מפטיפון וגם מדיסקים.


בטח לא בשביל לסתור את דברי.
אין לי שום מטרה לסתור את דבריך. אתה שם את עצמך במרכז, אבל אתה לא שם.
אני מגיב לדברים שנראים לי לא מדוייקים, לא משנה מי כתב אותם.

עמיר
 

katzofe

מושעה
הודעות
1,392
מעורבות
73
נקודות
48
מה שכן, חלק מהיצרנים ו/או אנשי השיווק שלהם קלטו שאצל אודיופילים, אנאלוגי נחשב טוב, וגם יש את אי-ההבנה הנפוצה שכאילו בצליל דיגיטאלי יש את המדרגות האלה ושהצליל לא יכול להיות חלק לחלוטין -- שטות מוחלטת, לכשעצמה -- אבל המילה "אנאלוגי" עוזרת לשכנע שהצליל של המוצר שלהם "חלק" ורציף, כאילו "אנאלוגי".
.

כן המדרגות הדמיוניות האלה שקיימות במוחם של שונאי הדיגיטל אז הינה שחזור גל ברזולוציה של 4 ביט (!) :
Pcm_svg.png
:

תדר הדגימה - 26Hz ( מס' הנקודות)
 

תמונות מצורפות

  • Pcm_svg.png
    Pcm_svg.png
    KB 24.3 · צפיות: 860
נערך לאחרונה ב:

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,232
מעורבות
2,746
נקודות
113
כן המדרגות הדמיוניות האלה שקיימות במוחם של שונאי הדיגיטל אז הינה שחזור גל ברזולוציה של 4 ביט (!) :צפה בקובץ המצורף 31272 :

תדר הדגימה - 26Hz ( מס' הנקודות)
זה לא מדוייק :) לומר שהמדרגות דמיוניות, או שהן קיימות (סתירה לנ"ל) רק ברזולוצייה של 4 ביט.
גם אם תכין גרף כזה באותו קנה מידה (כלומר שציור הגל יישאר באותו גודל על המסך שדרכו אנחנו מסתכלים עליו), ברזולוציה של 5 או 6 ואולי יותר ביטים נראה "מדרגות", רק שהן יהייו יותר קטנות.

העניין הוא שככל שהרזולוציה (תדר דגימה ומספר הביטים) עולה, המדרגות הולכות וקטנות ומספרן גדל, כך שהגרף/הקו המתקבל שואף לצורת הגל הנכונה והמעוגלת, עד כדי אי יכולת להבחין בכל הבדל, בעיין או באוזן.

אם למשל ננסה לתאר את אותו גל שבציור הזה, באותו קנה מידה, עם 16 ביט ותדר של 44.1 קילוהרץ, נקבל "מדרגות" כל כך קטנות וצפופות, שלא רק שלא נבחין בעיין ביניהן לבן הגל המתואר, אלא שהרזולוצייה של הדיוק תהייה גבוהה יותר מהרזולוציה של המסך שעליו אנחנו רואים את הגרף, אפילו אם הוא Full HD, כשכל פיקסל בודד "מכיל" בתוכו כבייכול כמה "מדרגות"... :)

רוב המכשירים הדיגיטאליים לא עובדים ב-16/44.1 אלא עושים upsampling ליותר מזה (24/96 ומעלה), מה שמקטין עוד יותר את המדרגות ומשמעותן.

עמיר

נ.ב., המתואר לעיל מדבר על פורמאט דיגיטאלי שנקרא PCM.

הפורמאט שנקרא DSD עובד בצורה שונה שיותר מזכירה "אנאלוגי", כי בעצם מדובר ברצף ביטים שמתאר איך "לצייר" את הגל: 1 אומר לעלות ו-0 לרדת. קו ישר מתואר על ידי רצף של 1 ו-0 (101010101 וכו'). עלייה תלולה ע"י רצף של אחדים, וירידה תלולה ע"י רצף של אפסים. כל זה בתדר של החל ב-2.8MHz (מגאהרץ, לא קילוהרץ, פי 64 מתדר הדגימה של CD) עד 11.2MHz כיום.
 

נערך לאחרונה ב:

katzofe

מושעה
הודעות
1,392
מעורבות
73
נקודות
48
לעומת זאת, בדיגיטאלי יש את העניין שהייצוג הדיגיטאלי שמתקבל מה-DAC אינו בהכרח ליניארי לקלט, וכנ"ל גבי DAC.
את אלה אפשר להמשיל לאי הדיוקים בראשי הקריאה/כתיבה, אבל אי-הדיוקים כאן יכולים להיות גדולים יותר.
יכולות להיות גם בעיות כמו אי תיאום שעונים בין הרכיב שמזין את רצף הביטים ל-DAC לבין השעון של ה-DAC.

עמיר

למה שאי הדיוקים כאן ( בייצוג הדיגיטלי) יהיו גדולים יותר? כתוצאה ממה?
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,232
מעורבות
2,746
נקודות
113
למה שאי הדיוקים כאן ( בייצוג הדיגיטלי) יהיו גדולים יותר? כתוצאה ממה?
לא יהייו, יכולים להיות.

למשל ב-PCM, אם כל ביט אינו נוצר/מייצר מתח גדול בדיוק בדיוק פי 2 מקודמו.

עמיר
 

shushu

חבר משקיען
הודעות
1,235
מעורבות
783
נקודות
113
זה לא מדוייק :) לומר שהמדרגות דמיוניות, או שהן קיימות (סתירה לנ"ל) רק ברזולוצייה של 4 ביט.
גם אם תכין גרף כזה באותו קנה מידה (כלומר שציור הגל יישאר באותו גודל על המסך שדרכו אנחנו מסתכלים עליו), ברזולוציה של 5 או 6 ואולי יותר ביטים נראה "מדרגות", רק שהן יהייו יותר קטנות.

העניין הוא שככל שהרזולוציה (תדר דגימה ומספר הביטים) עולה, המדרגות הולכות וקטנות ומספרן גדל, כך שהגרף/הקו המתקבל שואף לצורת הגל הנכונה והמעוגלת, עד כדי אי יכולת להבחין בכל הבדל, בעיין או באוזן.

אם למשל ננסה לתאר את אותו גל שבציור הזה, באותו קנה מידה, עם 16 ביט ותדר של 44.1 קילוהרץ, נקבל "מדרגות" כל כך קטנות וצפופות, שלא רק שלא נבחין בעיין ביניהן לבן הגל המתואר, אלא שהרזולוצייה של הדיוק תהייה גבוהה יותר מהרזולוציה של המסך שעליו אנחנו רואים את הגרף, אפילו אם הוא Full HD, כשכל פיקסל בודד "מכיל" בתוכו כבייכול כמה "מדרגות"... :)

רוב המכשירים הדיגיטאליים לא עובדים ב-16/44.1 אלא עושים upsampling ליותר מזה (24/96 ומעלה), מה שמקטין עוד יותר את המדרגות ומשמעותן.

עמיר

נ.ב., המתואר לעיל מדבר על פורמאט דיגיטאלי שנקרא PCM.

הפורמאט שנקרא DSD עובד בצורה שונה שיותר מזכירה "אנאלוגי", כי בעצם מדובר ברצף ביטים שמתאר איך "לצייר" את הגל: 1 אומר לעלות ו-0 לרדת. קו ישר מתואר על ידי רצף של 1 ו-0 (101010101 וכו'). עלייה תלולה ע"י רצף של אחדים, וירידה תלולה ע"י רצף של אפסים. כל זה בתדר של החל ב-2.8MHz (מגאהרץ, לא קילוהרץ, פי 64 מתדר הדגימה של CD) עד 11.2MHz כיום.

זה לא נכון בעליל!
לא משנה איזה רזולוציה תיקח וכמה זום תעשה, בגל המוצא של הדאק אין שום מדרגות!
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,232
מעורבות
2,746
נקודות
113
זה לא נכון בעליל!
לא משנה איזה רזולוציה תיקח וכמה זום תעשה, בגל המוצא של הדאק אין שום מדרגות!
אם אתה אומר וזה נכון, אתה צודק.
 

YB-7

חבר משקיען
הודעות
1,837
מעורבות
397
נקודות
83
זה לא נכון בעליל!
לא משנה איזה רזולוציה תיקח וכמה זום תעשה, בגל המוצא של הדאק אין שום מדרגות!

אין מדרגות אחרי RC הפילטר וה-BUFFER
אך ביציאה מהציפ יש תמיד מדרגות, שאותן מחליקים בעזרת פילטר משהה/מאיט שתואם לקצב/תדר של המדרגות.
פילטר זה מהווה מעין משכך שמאט את הירידה/עליה במדרגה ויוצר מעין תנועה חלקה שמגשרת על שיני המשור.
זו גם הסיבה מדוע עברו בתחילה ל-OVERSAMPLING ולאחר מכן ל-UPSAMPLING , כי זה מאפשר להעלות את תדר הפעימה של המדרגות ובכך לצמצם את ההשפעה השלילית של הפילטר התואם לטווח שרחוק בהרבה מעל ספקטרום השמע.
 
נערך לאחרונה ב:

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,232
מעורבות
2,746
נקודות
113
זה לא נכון בעליל!
לא משנה איזה רזולוציה תיקח וכמה זום תעשה, בגל המוצא של הדאק אין שום מדרגות!
אין מדרגות אחרי RC הפילטר וה-BUFFER
אך ביציאה מהציפ יש תמיד מדרגות, שאותן מחליקים בעזרת פילטר משהה/מאיט שתואם לקצב/תדר של המדרגות.
פילטר זה מהווה מעין משכך שמאט את הירידה/עליה במדרגה ויוצר מעין תנועה חלקה שמגשרת על שיני המשור.
אתמול הייתי מחוץ לביית, רק עם הטלפון, ולא יכולתי לענות בהרחבה.
הסרתי את ההתעלמות מ-YB-7, ולכן הציטוט מדבריו.

אז, כאמור, יש להבחין בין הצ'יפ של ה-DAC לבין המכשיר DAC, שמכיל גם מעגלים נוספים.

המעגל הבא אחרי הצ'יפ הוא פילטר אנאלוגי פשוט -- Low Pass Filter -- לא איזה משהו מסובך שמשהה/מאיט -- החל בנקודה שמתחת למחצית תדר הדגימה, בשיפוע חד. אם מדובר בדגימה של 44.1 קה"צ, החיתוך הוא באיזור 22 קה"צ.

הפלט של צ'יפ ה-DAC כולל מדרגות, אלא שהייצוג של מדרגות כולל תכולה גבוהה של תדרים גבוהים, ועצם החיתוך שלהם מעלים את תופעת המדרגות מהפלט של מכשיר ה-DAC.

אז זה לא שהמדרגות הן דמיוניות, הן כן קיימות, אבל בשלב ביניים, לא בפלט הסופי.

עמיר
 

shushu

חבר משקיען
הודעות
1,235
מעורבות
783
נקודות
113
זה לא נכון.
בואו לא נכנס פה לאיך ממשים דאק בתוך הציפ ומחוץ לציפ, לא רלוונטי, יש דאקים עם פילטרים באנלוג ויש בדיגיטל, אז האמירה הזו לא יכול להיות גורפת.
ה"מדרגות" כפי שאתה מתאר אותם הם בשלב הדגימה לא בשלב השחזור. הדגימה היא דיסקרטית, אבל בשחזור הגל הדאק לא "מעביר קווים ישרים בין הנקודות". טרנסיסטור מוציא זרם רציף ללא מדרגות, והגל האנלוגי שיוצא הוא אנלוגי, ולא דגימה עם קווים ישרים בינהם. חוסר בנקודות דגימה ייצר גל אנלוגי, שונה ביחס לגל שנדגם, אבל אנלוגי.

באופן תאורטי וגם מעשי, תן שני מספרים, תדר ואמפילטודה, וניתן לשחזר סינוס מושלם הזהה בדיוק לגל הנדגם.
 

arye.gur

חבר משקיען
הודעות
2,592
מעורבות
882
נקודות
113
אלא שבמערכות שלנו אנחנו לא מדברים על סינוס. כשיש "התקפה " על רכיב, הגדרת לא מדוייקת מספיק של משך השינוי עד לשיא והשיא עצמו יכולים להוות גורם מפריע באיכות השחזור.

אריה
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,232
מעורבות
2,746
נקודות
113
זה לא נכון.
בואו לא נכנס פה לאיך ממשים דאק בתוך הציפ ומחוץ לציפ, לא רלוונטי, יש דאקים עם פילטרים באנלוג ויש בדיגיטל, אז האמירה הזו לא יכול להיות גורפת.
ה"מדרגות" כפי שאתה מתאר אותם הם בשלב הדגימה לא בשלב השחזור. הדגימה היא דיסקרטית, אבל בשחזור הגל הדאק לא "מעביר קווים ישרים בין הנקודות". טרנסיסטור מוציא זרם רציף ללא מדרגות, והגל האנלוגי שיוצא הוא אנלוגי, ולא דגימה עם קווים ישרים בינהם. חוסר בנקודות דגימה ייצר גל אנלוגי, שונה ביחס לגל שנדגם, אבל אנלוגי.
בוא כן ניכנס למה שנותן את ההסבר לתופעות. נחפש את המטבע במקום שבו הוא נפל ולא במקום שייש אור :)
קיימים פילטרים דיגיטאליים, אך ככל הידוע לי לא למטרה הזו.

הצי'פ של ה-DAC אכן לא "מעביר קווים ישרים בין הנקודות" -- זו תוספת שלך לדיון ושאיתה אתה מתווכח, לא עם מה שכן נאמר -- אבל הוא כן מוציא גל עם "מדרגות", וה-LPF מעלים אותן מהסיבה שכן הוסברה.

באופן תאורטי וגם מעשי, תן שני מספרים, תדר ואמפילטודה, וניתן לשחזר סינוס מושלם הזהה בדיוק לגל הנדגם
אם הייה מדובר בשני מספרים, תדר ואמפליטודה, לא הייה צורך בכל התהליך המסובך, ואפשר הייה לייצר (להיפך מלשחזר) סינוס מושלם לפיהם ללא דגימות בכלל.

העניין הוא שמדובר בגל שאינו סינוסי כלל, אין לו תדר קבוע ואין לו אמפליטודה קבועה, אלא שהוא ניתן לפירוק (פורייה) לסכום (שייכול להיות אינסופי) של סינוסים באמפליטודות שונות, כאשר, לפי Nyquist–Shannon, אפשר לשחזר מתוכם תדרים עד f על ידי דגימה בתדר 2f.

עמיר
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,232
מעורבות
2,746
נקודות
113
אלא שבמערכות שלנו אנחנו לא מדברים על סינוס. כשיש "התקפה " על רכיב, הגדרת לא מדוייקת מספיק של משך השינוי עד לשיא והשיא עצמו יכולים להוות גורם מפריע באיכות השחזור.
לא הבנתי כלום :(

למה הכונה ב"התקפה" על רכיב, משך שינוי של מה ובאיזה שיא מדובר?

אנא הסבר.

עמיר
 

arye.gur

חבר משקיען
הודעות
2,592
מעורבות
882
נקודות
113
למשל האות המקורי מטפס ממתח 0 למתח של 2V באלפית שנייה. אם כתוצאה משיחזור לא מדוייק מספיק (או יכולת מוגבלת של הרכיב) עליית המתח תתבצע ב 2 אלפיות שניה ותגיע רק ל 1.9V, תיווצרנה מספר בעיות.

אריה
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,232
מעורבות
2,746
נקודות
113
למשל האות המקורי מטפס ממתח 0 למתח של 2V באלפית שנייה. אם כתוצאה משיחזור לא מדוייק מספיק (או יכולת מוגבלת של הרכיב) עליית המתח תתבצע ב 2 אלפיות שניה ותגיע רק ל 1.9V, תיווצרנה מספר בעיות.
האות המקורי אינו מכיל שום אינדיקאצייה למתח שאליו נדרש להגיע.

ובכל מקרה, אם הרכיב לא עושה את מה שנדרש וכמה שנדרש בזמן שנדרש, יש בעייה.
עד כאן מדובר בהכללה טריוויאלית, לא?

אז מה המסר הספציפי שאתה מנסה להעביר בהקשר לדיון?

עמיר
 

jabareen

חבר משקיען
הודעות
564
מעורבות
195
נקודות
43
לפי Nyquist–Shannon, אפשר לשחזר מתוכם תדרים עד f על ידי דגימה בתדר 2f.

עמיר
במילים אחרות, תדר הדגימה חייב להיות (גדול ושווה) פי 2 מתדר Nyquist כדי להימנע מ aliasing.
 

למעלה
תצוגת צבעים באתר (* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox) תצוגה רגילה מותאם לעיוורי צבעים מותאם לכבדי ראייה
+ 100% -
סגור