כמה מילים על CD וכמה מילים על תקליטים

[Joshua_G]

כיום רוב החברות לא עושות compression, לפחות בקלאסי ובג'אז אקוסטי ...

זה מידע בדוק, או סברת בטן?
האם ידוע לך מהו הטווח הדינאמי של תזמורת סימפונית ומהו הטווח הדינאמי של תקליטור CD ?

 

[נמר]

עמיר.

איך אתה מת על המילה "עיוות".

בוא ספר לי בבקשה. איך מקמפרסים צליל {ברמת האולפן}.?

 

[שי קציר]

אין שום הבדל בין תאוריה לנסיון. מה שכן יש, זה תאוריות עם חורים שבעלי נסיון עשויים לשים אליהם לב- הם ישימו לב לכך שהתאוריה אינה עולה בקנה אחד עם המציאות העובדתית של נסיונם.

התאוריה שלי בדיון הזה היתה שכאשר יעלה תדר הדגימה שמאפשרת הטכנלוגיה על תדר השמיעה של האוזן וכאשר יצליחו לחקות את כל מאפייני הצליל של הפטיפון, אף אודיופיל בעולם לא יבדיל בין D2A לבין פטיפון. אפילו לא נמר.

אין כרגע שום בעל נסיון היכול לסתור את התאוריה הזו, מכיוון שאף אחת משתי ההנחות הנ"ל לא נתגשמה, לכן לא התייחסתי לשאלות לגבי נסיוני שנראו לי לגמרי לא קשורות לעניין.

יותר מזה, התאוריה שלי מבוססת על אקסיומה אחת בלבד והיא שכל האינפורמציה הווקאלית נמצאת אך ורק בתנועות האוויר שיוצר הרמקול. מי שחושב שהתאוריה שלי לא נכונה, חושב בהכרח שיש עוד אינפורמציה שאינה מרוכזת בתנועות האוויר. אם יש כזו אינפורמציה, היא אינה ידועה למדע בשלב הנוכחי שלו.

 

[AK1]

אתה צודק- השתמשתי במושג מטעה כיוון שהוא מתייחס לתחומי התדרים השונים ולא לכל מאפייני הצליל אליהם בעצם התכוונתי. עכ"פ, הנקודה היתה שאין שום פרמטר במאפייני הצליל שדגימה הגונה ו D2A לא יצליחו לדמות, כולל כל מאפייניו של צליל הפטיפון.

דגימה הגונה של מה? של ה-output של phono stage?

מדגימה מדוייקת של מוסיקה חייה לעולם לא תקבל צליל של פטיפון. תצטרך לעוות אותה בדרך, כנראה ב-3 צורות עיקריות (compression, הורדת באס ומיקס חלקי בין הערוצים), ואולי עיוותים נוספים. ראה פירוט ב-http://www.dtown.co.il/forum/10981-מוקד-ההבדלים-תקליטים-מול-דיסקים-לא-אנאלוגי-מול-דיגיטאלי.html ...

עמיר

 

[Joshua_G]

מדובר על חוסר לינאריות (למשל קומפרסיה) שהיא תוצר לוואי של המדיה (עיוות הרמוני הוא ביטוי אחד לכך). לא מדובר על קומפרסיה מכוונת שמופעלת בתהליך ההקלטה/מיקס/מאסטרינג.

עיוות הרמוני אינו יוצר דחיסה (קומפרסיה).
זאת בורות טכנית לטעון שעיוות הרמוני יוצר דחיסה.
מערכת הנגינה (playback) בתקליט, הכוללת את הראש ואת דרגת הפונו (phono stage) – אינה יוצרת דחיסה כלשהי – לא במערכות נגינה מתוכננות נכון, שהן מרבית המערכות.

אין לך שמץ של מושג על מה אתה מדבר.

 

[שי קציר]

מהם מאפייניו של צליל הפטפון?
איזה עומק דגימה נחוץ כדי לשחזר צלילי שמע כך שלא ניתן יהיה להבדיל בין המקור (ההקלטה) לבין הצליל המשוחזר?

המושג מאפיינים בהקשר הזה מתייחס לאינספור פרמטרים שרק למעט מאד מהם יש שמות בשפה המדוברת.

לגבי רזולוציות השמע של האוזן האנושית, חלוקות קיום הדעות: לדעתי היא בעצמה משתנה עבור תדרים שונים ועבור מצבי תודעה שונים. יש לי כמה רעיונות לניסויים פשוטים שיתנו תשובות לשאלה הזו. התפלאתי שהם טרם נעשו.

 

[Joshua_G]

אין שום הבדל בין תאוריה לנסיון. מה שכן יש, זה תאוריות עם חורים שבעלי נסיון עשויים לשים אליהם לב- הם ישימו לב לכך שהתאוריה אינה עולה בקנה אחד עם המציאות העובדתית של נסיונם.

התאוריה שלי בדיון הזה היתה שכאשר יעלה תדר הדגימה שמאפשרת הטכנלוגיה על תדר השמיעה של האוזן וכאשר יצליחו לחקות את כל מאפייני הצליל של הפטיפון, אף אודיופיל בעולם לא יבדיל בין D2A לבין פטיפון. אפילו לא נמר.

אין כרגע שום בעל נסיון היכול לסתור את התאוריה הזו, מכיוון שאף אחת משתי ההנחות הנ"ל לא נתגשמה, לכן לא התייחסתי לשאלות לגבי נסיוני שנראו לי לגמרי לא קשורות לעניין.

יותר מזה, התאוריה שלי מבוססת על אקסיומה אחת בלבד והיא שכל האינפורמציה הווקאלית נמצאת אך ורק בתנועות האוויר שיוצר הרמקול. מי שחושב שהתאוריה שלי לא נכונה, חושב בהכרח שיש עוד אינפורמציה שאינה מרוכזת בתנועות האוויר. אם יש כזו אינפורמציה, היא אינה ידועה למדע בשלב הנוכחי שלו.

שוב:
מהם מאפייניו של צליל הפטפון?
איזה עומק דגימה נחוץ כדי לשחזר צלילי שמע כך שלא ניתן יהיה להבדיל בין המקור (ההקלטה) לבין הצליל המשוחזר?

 

[ארז_וחני]

מה היתה מטרת הפוסט וכל המלל הרב שנשפך פה?

ארז

 

[Joshua_G]

המושג מאפיינים בהקשר הזה מתייחס לאינספור פרמטרים שרק למעט מאד מהם יש שמות בשפה המדוברת.

לגבי רזולוציות השמע של האוזן האנושית, חלוקות קיום הדעות: לדעתי היא בעצמה משתנה עבור תדרים שונים ועבור מצבי תודעה שונים. יש לי כמה רעיונות לניסויים פשוטים שיתנו תשובות לשאלה הזו. התפלאתי שהם טרם נעשו.

זאת לא תשובה לשאלות שלי – זאת התחמקות.
אתה טוען דברים שאינך מסוגל לעמוד מאחוריהם – דהיינו, אתה מביא מילים ריקות.

 

[Joshua_G]

אין שום הבדל בין תאוריה לנסיון.

יש כאן חידוש בפילוסופיה של המדע.
יש לשקול מועמדות לפרס נובל.

 

[DigiSUN]

מאיזו בחינה, באיזו מידה ובאיזה פרמטרים מערכת פטפון אינה ליניארית?

היא לא לינארית במובן אופרטור לינארי (ראה: מערכת לינארית).

במערכת לינארית, העוצמה (הרגעית) של האות היוצא קשורה בקשר לינארי לעוצמת האות הנכנס.

מערכת שהיא לינארית בלתי תלויה בזמן (LTI - Linear Time Invariant) ניתנת לאפיון על-ידי פונקציית תמסורת - תגובת תדר אחת וקבועה.
פילטר, כמו גם אקולייזר (מערך מסננים) הם מערכת LTI.
לעומתם, פטיפון אינו מערכת לינארית, לכן לא ניתן להסתפק בפונקציית תמסורת קבועה אחת (מה שהנחתי ששי מתכוון באומרו "אקולייזינג"). בצורה היוריסטית, ניתן לומר שתגובת התדר "משתנה" לפי אופי האות הנכנס.

 

[Joshua_G]

היא לא לינארית במובן אופרטור לינארי (ראה: מערכת לינארית).

במערכת לינארית, העוצמה (הרגעית) של האות היוצא קשורה בקשר לינארי לעוצמת האות הנכנס.

מערכת שהיא לינארית בלתי תלויה בזמן (LTI - Linear Time Invariant) ניתנת לאפיון על-ידי פונקציית תמסורת - תגובת תדר אחת וקבועה.
פילטר, כמו גם אקולייזר (מערך מסננים) הם מערכת LTI.
לעומתם, פטיפון אינו מערכת לינארית, לכן לא ניתן להסתפק בפונקציית תמסורת קבועה אחת (מה שהנחתי ששי מתכוון באומרו "אקולייזינג"). בצורה היוריסטית, ניתן לומר שתגובת התדר "משתנה" לפי אופי האות הנכנס.

קשקוש מוחלט.
במוצא דרגת הפונו, האות הוא ליניארי לחלוטין.

 

[AK1]

זה מידע בדוק, או סברת בטן?
האם ידוע לך מהו הטווח הדינאמי של תזמורת סימפונית ומהו הטווח הדינאמי של תקליטור CD ?

הטווח הדינאמי של CD הוא באיזור 96 די.בי., ושל תזמורת -- תלוי באיזה הרכב ומה הם מנגנים. תזמורות יכולות לעבור בעוצמתן (SPL) את ה-120, אבל כדי לחשב את הטווח הדינאמי יש להחסיר מזה את סף הרעש, שהוא בסדר גודל של 40, כלומר מתקבל כ-80 דיבי.

מ-LP בנגינתו הראשונה, בקירבת השפה (רחוק מהאמצע), אפשר לה]יק אולי 70 דיבי, אבל בהשמעות חוזרות הטווח יורד במהירות (סף הרעש עולה), שלא לדבר על התקרבות למרכז.

עמיר

 

[Joshua_G]

הטווח הדינאמי של CD הוא באיזור 96 די.בי., ושל תזמורת -- תלוי באיזה הרכב ומה הם מנגנים. תזמורות יכולות לעבור בעוצמתן (SPL) את ה-120, אבל כדי לחשב את הטווח הדינאמי יש להחסיר מזה את סף הרעש, שהוא בסדר גודל של 40, כלומר מתקבל כ-80 דיבי.

איזה סף רעש? סף רעש של מה? האם יש לך סימוכין לנתונים האלה?

 

[AK1]

קשקוש מוחלט.
במוצא דרגת הפונו, האות הוא ליניארי לחלוטין.

ליניארי ביחס למה?

בוודאי לא למאסטר.

עמיר

 

[AK1]

איזה סף רעש? סף רעש של מה? האם יש לך סימוכין לנתונים האלה?

תיכף תגיד שהמומחה שלנו לא יודע מה זה סף רעש?

תחפור קצת בגוגל בעצמך, בוודאי תמצא את כל הסימוכין למה שאתה רוצה.

עמיר

 

[Joshua_G]

ליניארי ביחס למה?

בוודאי לא למאסטר.

עמיר

מוצא דרגת הפונו הוא ליניארי ביחס לאות המקור, דהיינו, המאסטר.

 

[Joshua_G]

תיכף תגיד שהמומחה שלנו לא יודע מה זה סף רעש?

תחפור קצת בגוגל בעצמך, בוודאי תמצא את כל הסימוכין למה שאתה רוצה.

עמיר

חפירות זה התחום שלך – לא התחום שלי.
אתה כותב כל מיני דברים שאין להם שחר מההיבט הטכני.
במקום לעמוד מאחורי הדברים שלך אתה שולח אחרים לחפור.

 

[נמר]

מה היתה מטרת הפוסט וכל המלל הרב שנשפך פה?

ארז

דיון.

קצת סוער אבל זה כנראה מה שהופך את הפורומים לשונים.

באחד מסכימים על הכל אפילו אם זה קצת הזוי, באחר מדברים על אודיו כי צריך להצדיק את הפרסום ששילמו בעבורו ובזה יש אמוציות ודיונים סוערים.

להסכים על הכל זה קצת משעמם וקצת מביך, לדבר בשביל שיפרסמו זה דוחה, ואמוציות בדיום אודיו הוא חלק בלתי ניפרד מהאהבה לתחום וההקשרות הרגשית למה שנאמר. קוראים לזה אודיופיליה בהתגלמותה וכאן זה בהחלט מתרחש.

 

[AK1]

עיוות הרמוני אינו יוצר דחיסה (קומפרסיה).
זאת בורות טכנית לטעון שעיוות הרמוני יוצר דחיסה.
מערכת הנגינה (playback) בתקליט, הכוללת את הראש ואת דרגת הפונו (phono stage) – אינה יוצרת דחיסה כלשהי – לא במערכות נגינה מתוכננות נכון, שהן מרבית המערכות.

אין לך שמץ של מושג על מה אתה מדבר.

אולי תפסיק לומר על דברי אחרים משכילים ממך בתחום שהם קישקוש מוחלט ושהם לא יודעים מה הם מדברים? הגזמת!

הבנת הפוך (== אתה לא הבנת) -- זה לא שהעיוות יוצר דחיסה, אלא להיפך, הדחיסה יוצרת עיוות. אם תקח סיגנל מקומפרס ותחסיר אותו מהמקור תקבל את מידת העיוות, שגדלה ככל שגדלה הדחיסה.

עמיר