כמה מילים על CD וכמה מילים על תקליטים


Joshua_G

חבר משקיען
הודעות
3,721
מעורבות
4
נקודות
0
איני רואה כל טעם לחזור על הפוסטים של עמיר ודיגיסאן , שם מוסבר בפירוט מדוע
פטיפון אינו יכול להחשב כמערכת ליניארית ,
למשל- כיווץ משמעותי של התחום הדינמי בהקלטות סימפוניות ע"מ שיתאפשר להוריד לתקליט אולם
עדיין תוכל לשמוע עיוותים בעיקר בקטעי הפורטה ולא רק , תוצאה של חוסר יכולת של המדיה להתמודד
עם אינפורמציה בקנה מידה רב .

דחיסת התחום הדינאמי נעשית במאסטרינג, גם עבור תקליטים וגם עבור תקליטורי CD .
מגבלת הטווח הדינאמי – ובעקבותיה הדחיסה – אינה ייחודית לפטפונים.

נתונים טכניים הם נתונים טכניים. נתונים מדעיים הם נתונים מדעיים.
כאשר משתמשים בנתונים כאלה בהקשר לא מתאים, מתוך כוונה להצדיק עמדה כזאת או אחרת – זאת מניפולציה. ניתן להשתמש בסטטיסטיקה כדי להביא תמונה נכונה של מצב נתון – כשם שניתן להשתמש בסטטיסטיקה כדי להביא תמונה מסולפת של מצב נתון. הבעיה היא לא בסטטיסטיקה, הבעיה היא באופן בו משתמשים בה, דהיינו, בנתונים אותם מזינים.

לעניין ליניאריות – אין אף מערכת שמע בעולם שהיא ליניארית באופן מוחלט – לא תקליטים, לא תקליטורים ולא קבצי מחשב. לכן, האמירה "פטפון הוא נחות משום שהוא לא-ליניארי" היא שימוש מניפולטיבי בליניאריות – משום ששום דבר (במערכות שמע) אינו ליניארי לחלוטין.

לעניין ההבדלים בין תקליטים לבין תקליטורי CD – אני אומר, באופן חד משמעי, שזה עניין של בחירה אישית.

דבר אחד הוא שיש שיקולים של נוחות, של זמינות המדיה ושל מחיר. כל אחד מהשיקולים האלה הוא לגיטימי. כאשר מישהו אומר שהוא מעדיף תקליטורים על פני תקליטים בשל נוחות הטיפול וההשמעה – זה בהחלט לגיטימי. כך גם לגבי זמינות המדיה ולגבי העלויות.

דבר שונה לחלוטין הוא איכות הצליל הנשמע לאוזן.
נושא זה הוא אישי, או סובייקטיבי, לחלוטין. מה שנשמע טוב יותר לאחד נשמע גרוע יותר לאחר – וההפך.

בהקשר זה – אין קשר ברור, מדויק ומדיד בין המפרט הטכני המתפרסם על ידי היצרנים לבין איכות הצליל בהאזנה. איני אומר שאין קשר בין הנתונים הטכניים לבין איכות הצליל הנשמעת – אני אומר שקשר זה לא בא לידי ביטוי נכון ומלא מתוך הנתונים הטכניים המתפרסמים על ידי יצרני ציוד שמע – בעיקר, הנתון של אחוז העיוותים ההרמוניים.

כאשר אדם אומר שהוא מעדיף מדיה זאת או מדיה אחרת, משיקולים כלשהם – זה לגיטימי. אין דבר יותר לגיטימי מזה. כאשר אדם אומר שמדיה זאת נשמעת לאוזניו טוב יותר ממדיה אחרת – גם זה לגיטימי לחלוטין, אין דבר יותר לגיטימי מזה.

לעומת זאת, כאשר אדם מביא נתונים טכניים חלקיים, שאינם נותנים תמונה מלאה לגבי הקשר של אותם נתונים לאיכות הצליל הנשמעת – וזה כדי להצדיק, בהבל פה, את "עליונות" מדיה אחת על מדיה אחרת – זאת מניפולציה.

כאשר מישהו אומר לי שאני מעדיף תקליטים משום שאני שבוי בעולם של מיתוסים – זאת אמירה המנותקת מהעובדות ומהמציאות – במקרה שלי. זה טיעון לצורך ניגוח והתנצחות – זה לא טיעון עובדתי, או מבוסס. יתר-על-כן, כאשר מישהו טוען שאני מעדיף תקליטים משום שאני שבוי בעולם של מיתוסים – והוא מבסס טיעון זה על כך שהמפרט הטכני של תקליטים נחות לעומת המפרט הטכני של תקליטורים – זה שימוש שגוי ומניפולטיבי בנתונים טכניים, או מדעיים.

אם רוצים להשתמש בנתונים טכניים כדי להוכיח עליונות מוחלטת, הנכונה לכולם, של מדיה אחת על פני אחרת – יש להביא את מכלול הנתונים הטכניים המשפיעים על איכות הצליל הנשמעת לאוזן. נכון להיום, דבר כזה לא נעשה על ידי אף אחד בפורומים כאן.
 

katzofe

מושעה
הודעות
1,392
מעורבות
73
נקודות
48
קבל דוגמא : הרקוויאם של ברליוז בביצועו של אנדרה פרווין ב- EMI , זוהי לדעתי היצירה הקשה
ביותר במוסיקה ה'קלאסית' עבור כל מערכת באשר היא . ערוך השוואה בין הסידי לבין התקליט
(את הסידי אני מוכן לספק, אין כרגע ברשותי את התקליטים ) שמעתי את התקליטים הנ"ל על מספר
מערכות כולל שלי להלן המסקנות בקצרה:
בפרק 1 ו- 2 ,בפרט ב-2 (יום הדין ) כמויות העיוותים בתקליט היו כאלה שלא ניתן להגביר את המוסיקה
והכל פשוט קרס פשוטו כמשמעו .
באם מכיר הינך סט-אפ אנלוגי שמסוגל להתמודד עם יצירה בסדר גודל כזה - ספר לי על כך..
 

katzofe

מושעה
הודעות
1,392
מעורבות
73
נקודות
48
דחיסת התחום הדינאמי נעשית במאסטרינג, גם עבור תקליטים וגם עבור תקליטורי CD .
מגבלת הטווח הדינאמי – ובעקבותיה הדחיסה – אינה ייחודית לפטפונים.
במרבית המקרים קיים מאסטר נפרד הן עבור הסידי והן עבור התקליט ,לא מדובר באותו תהליך דחיסה עבור שתי המדיות!!
 

Joshua_G

חבר משקיען
הודעות
3,721
מעורבות
4
נקודות
0
קבל דוגמא : הרקוויאם של ברליוז בביצועו של אנדרה פרווין ב- EMI , זוהי לדעתי היצירה הקשה
ביותר במוסיקה ה'קלאסית' עבור כל מערכת באשר היא . ערוך השוואה בין הסידי לבין התקליט
(את הסידי אני מוכן לספק, אין כרגע ברשותי את התקליטים ) שמעתי את התקליטים הנ"ל על מספר
מערכות כולל שלי להלן המסקנות בקצרה:
בפרק 1 ו- 2 ,בפרט ב-2 (יום הדין ) כמויות העיוותים בתקליט היו כאלה שלא ניתן להגביר את המוסיקה
והכל פשוט קרס פשוטו כמשמעו .
באם מכיר הינך סט-אפ אנלוגי שמסוגל להתמודד עם יצירה בסדר גודל כזה - ספר לי על כך..

את הרקוויאם של ברליוז יש לי רק בתקליט, בניצוח של מונש, דויטשה גרמופון.
מאוחר יותר אאזין לו.

בגדול, תקליטים נשמעים לאוזניי טוב יותר מאשר תקליטורי CD – על המערכת שלי, עם החלק האנלוגי שלה והחלק הדיגיטאלי שלי. איני שולל אפשרות שיהיו נגני CD שיישמעו לי טוב באותה מידה כמו תקליטים. השאלה היא אם יש נגנים כאלה שמחירם בגבולות התקציב שלי.

בהחלט יתכן שההעדפה האישית שלך היא למערכת הדיגיטאלית שלך על פני המערכת האנלוגית שלך.

מאחר ובמערכת האנלוגית שלי, רמת העיוותים ההרמוניים מפריעה לי הרבה פחות מאשר הצליל הצורם והמתכתי של תקליטורי CD – יש גם אפשרות שרכיב מסוים במערכת האנלוגית מעוות במידה חריגה.
 

Joshua_G

חבר משקיען
הודעות
3,721
מעורבות
4
נקודות
0
במרבית המקרים קיים מאסטר נפרד הן עבור הסידי והן עבור התקליט ,לא מדובר באותו תהליך דחיסה עבור שתי המדיות!!

איני יודע. בכל מקרה, קיימת דחיסה בשתי המדיות.

עם זה – הנתונים הטכניים של רמת הדחיסה ואחוז העיוותים ההרמוניים אינם נותנים תמונה מלאה ונכונה לגבי ההבדלים באיכות הצליל הנשמעת לאוזן.
 

Joshua_G

חבר משקיען
הודעות
3,721
מעורבות
4
נקודות
0
קבל דוגמא : הרקוויאם של ברליוז בביצועו של אנדרה פרווין ב- EMI , זוהי לדעתי היצירה הקשה
ביותר במוסיקה ה'קלאסית' עבור כל מערכת באשר היא . ערוך השוואה בין הסידי לבין התקליט
(את הסידי אני מוכן לספק, אין כרגע ברשותי את התקליטים ) שמעתי את התקליטים הנ"ל על מספר
מערכות כולל שלי להלן המסקנות בקצרה:
בפרק 1 ו- 2 ,בפרט ב-2 (יום הדין ) כמויות העיוותים בתקליט היו כאלה שלא ניתן להגביר את המוסיקה
והכל פשוט קרס פשוטו כמשמעו .
באם מכיר הינך סט-אפ אנלוגי שמסוגל להתמודד עם יצירה בסדר גודל כזה - ספר לי על כך..

זה עתה שמעתי את שלוש הפרקים הראשונים.
אגב, פרק הלקרימוזה לא פחות תובעני מפרק יום הדין.
אין עיוותים חריגים.

אתה מוזמן לבוא אליי שמוע.

אני מעלה בדעתי כמה אפשרויות:
1. יש לך רגישות גבוהה במיוחד לעיוותים הרמוניים.
2. ההדפסה המסוימת הזאת של תקליט זה שלך לא תקינה.
3. משהו לא תקין במערכת האנלוגית שלך.

לעניין משהו לא תקין במערכת שלך, זה יכול להיות מחט פגומה (שחוקה או שבורה). זה גם יכול להיות משהו לא תקין בקדם-פונו שלך. אם קדם-הפונו שלך הוא מבוסס שפופרות, יש סיכוי סביר שהשפופרות סיימו את חייהן הפעילים.
 

katzofe

מושעה
הודעות
1,392
מעורבות
73
נקודות
48
יהושע, אני מדבר על ביצוע אחר 'מופרע' יותר (ההוא של פרווין) .
אגב קיים ביצוע מוקדם יותר של מינש ב- RCA שכנראה עדיף על שלך ב DG .
אני מתכוון להאזין לו היום מאוחר יותר ( הדפסה אורגינלית , אחת ממאתיים הראשונות )
בכל אופן אני מתקשה להאמין שקטעי הפורטה עברו אצלך חלק..

נ.ב.
הפונוסטייג שלי הוא Manley Steelhead המבוסס על שתי שפורפרות 6922 שכידוע רעשניות
מאד כאשר מסיימות את חייהן ומלבדן 4 שפורפרות Buffer 5687 שלדעתי תקינות
 

Joshua_G

חבר משקיען
הודעות
3,721
מעורבות
4
נקודות
0
הפונוסטייג שלי הוא Manley Steelhead המבוסס על שתי שפורפרות 6922 שכידוע רעשניות
מאד כאשר מסיימות את חייהן ומלבדן 4 שפורפרות Buffer 5687 שלדעתי תקינות

רק באמצעות החלפת שפופרות תוכל לדעת אם הן תורמות לרמת עיוותים גדולה מדי, או לא.
נראה לי שתוכל לשאול לניסיון שפורות כאלה.
 

Triton

חבר משקיען
הודעות
1,249
מעורבות
0
נקודות
0
טריטון, ליניאריות של מערכת אינה תלויה בעיני המתבונן אלא משהו מוגדר היטב מבחינה מדעית .
בפרט, קיימת הגדרה מתמטית עבור טרנספורמציה ליניארית (להלן ט"ל) אותה צירף דיגיסאן באחד מהפוסטים .

איני רואה כל טעם לחזור על הפוסטים של עמיר ודיגיסאן , שם מוסבר בפירוט מדוע פטיפון אינו יכול להחשב כמערכת ליניארית

כן ... השכלתי.
כנראה שטוב שחסכת בהסברים אם התכוונת לחזור על דבריהם, כי הבאת הנושא, ו"הסבריו", כדוגמה והשימוש בה פה, וההשוואה מול פטיפון הוא בדיחה.
אני לא אומר את זה בכוונה להעליב, פשוט עצם השימוש בהשוואה היא העלבון האולטימטיבי, לאינטיליגנציה שלי לפחות.

בוא נשים ל"עניין" ה"מומחים" למערכות ליניאריות הזה סוף.
אחרי תשובתך המנומקת, תן לי ה'קטן', לומר לך משהו, למדתי מספיק בסיס ולא מעט מעשי בשביל לדעת שאין שום טעם בתאוריה הזו לבדה, גם אם כן היית מסביר את הרלבנטיות, מה שאף אחד פה לא התקרב אליו אפילו.
בתחומנו הרי שנים כל הבעיה מבחינת הפרקטיקה ומדידות בתכנון/שיפור/יצור,
הוא לנסות לבודד עיוותים שונים, על ידי השוואה לרכיב הLTI, זהו המודל הבסיסי.
עם התפתחות הטכנולוגיה, היא אפשרה שיפור, ומצאה פגמים, באפליקציה של הכלים לבחון את הדברים.
ההתחשבות בחריגות האפליקציה של המודל התאורטי, בכדי לקבל מידע אמין חד משמעי, ופענוח המידע, והפרדתו לרכיבי עיוות, שיביאו להבחנה ברורה בין הדברים, הם המפתח, ששמור למקצוענים, המצוידים גם בידע, ובציוד ברמה שתאפשר זאת.

בלעדי אלו, אמירות בפורום והפניות למשהו בסדר גודל של מערכות ליניאריות,ועוד במודל התאורטי הבסיסי בלבד,
מול משהו כמו פטיפון, שוות מסך עשן של רעש סטטי באזניי,
ומשולות לכך שכשאשאל אותך, מהו טעמם של מים, תשיב לי בH2O.
מאוד מקווה שדבריי יובנו ותסכים אתי, ולו לפחות בחלק מהנאמר ...

למשל- כיווץ משמעותי של התחום הדינמי בהקלטות סימפוניות ע"מ שיתאפשר להוריד לתקליט אולם
עדיין תוכל לשמוע עיוותים בעיקר בקטעי הפורטה ולא רק , תוצאה של חוסר יכולת של המדיה להתמודד
עם אינפורמציה בקנה מידה רב .
מעבר לכך אם לדעתך קיימות נקודות נוספות שיש צורך לחדד אז בבקשה..
אין לי שום ספק שאתה מדווח את הדברים נכונה, יש לי בהחלט ספק קל, בקשר לפרשנות שלך לדברים.
מכיוון שאני מעריך שאתה מדבר על תקליטים ישנים, בהחלט יתכן, אבל גם אז הסיבה עלולה להיות הפוכה ממה שאמרת.

כיווץ, גם די משמעותי, של התחום הדינמי, לא מוביל לכך לרוב, (בהנחה שלא נעשה על ידי מי שקנה קומפרסור אתמול.)
הידעת שבכלל פרמטר העיוות כתוצאה מקומפרסיה, הוא אחד האלמנטים הכי חמקמקים לאבחון?

בהנחה שכיסית את המובן מאליו, של לבדוק את כל השרשרת מבחינת עומס ואוברלואד(?):
טמטום של מהנדסי קול במסטרינג לויניל, שמתעקשים לסחוט ממנו את כל הטווח הדינמי האפשרי, או לחלופין בונים על כך שהקליפינג במדיה הוא יחסית סלחני כביכול, יכול להוביל לכך.


קבל דוגמא : הרקוויאם של ברליוז בביצועו של אנדרה פרווין ב- EMI , זוהי לדעתי היצירה הקשה
ביותר במוסיקה ה'קלאסית' עבור כל מערכת באשר היא . ערוך השוואה בין הסידי לבין התקליט
(את הסידי אני מוכן לספק, אין כרגע ברשותי את התקליטים ) שמעתי את התקליטים הנ"ל על מספר
מערכות כולל שלי להלן המסקנות בקצרה:
בפרק 1 ו- 2 ,בפרט ב-2 (יום הדין ) כמויות העיוותים בתקליט היו כאלה שלא ניתן להגביר את המוסיקה
והכל פשוט קרס פשוטו כמשמעו .
באם מכיר הינך סט-אפ אנלוגי שמסוגל להתמודד עם יצירה בסדר גודל כזה - ספר לי על כך..

מתנצל, לא שמעתי, והנה למדתי על עוד משהו שאני צריך לקנות ולשמוע.
נשמע כמו מקרה קלאסי של אחת מהאופציות שתיארתי למעלה.


(נ.ב.
זה בטח נושא לשרשור חדש,
אך השאלה הכי השערוריתית המתבשת היא,
האם אתה, או כל אוהב מוסיקה קלאסית כבד,
חושב שבאמת יש צורך מנדטורי,
בהקלטות טווח דינמי גדול ככל האפשר, בכדי להנות מהם בתנאים ביתיים, או שמא לא כך הדבר?)
 

Joshua_G

חבר משקיען
הודעות
3,721
מעורבות
4
נקודות
0
האם אתה, או כל אוהב מוסיקה קלאסית כבד,
חושב שבאמת יש צורך מנדטורי,
בהקלטות טווח דינמי גדול ככל האפשר, בכדי להנות מהם בתנאים ביתיים, או שמא לא כך הדבר?)

להערכתי, הטווח הדינאמי הקיים במרבית סביבות השמיעה הביתיות קטן יותר מהטווח הדינאמי של תקליטי ויניל. בטווח הדינאמי הקיים כוונתי להפרש העוצמות בין רעש הרקע לבין שמיעה בעוצמה שמתחילה להיות לא נעימה.

כאשר אמצא את מד ה- SPL שלי, אמדוד.
 

Triton

חבר משקיען
הודעות
1,249
מעורבות
0
נקודות
0
יודע מה, בוא נעביר את הדיון על נושא שנוי במחלוקת זה לשרשור חדש באמת.
 

Joshua_G

חבר משקיען
הודעות
3,721
מעורבות
4
נקודות
0
יודע מה, בוא נעביר את הדיון על נושא שנוי במחלוקת זה לשרשור חדש באמת.

קיבלתי.
אני מציע שאתה תפתח – אני מותש עכשיו.
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,232
מעורבות
2,745
נקודות
113
לא מדובר על לינאריות של גרף היענות התדר, אלא על היות המערכת לינארית.
כלומר המוצא (הרגעי) תלוי במבוא בקשר לינארי.

אם נגביר את המבוא פי K, גם המוצא יוגבר פי K בהשוואה למה שהיה קודם.
אם נכוון על תדר אחר, אז ההגבר עשוי להשתנות, אבל עדיין,
אם נגביר את המבוא פי K, גם המוצא יוגבר פי K בהשוואה למה שהיה קודם.

זהו קשר לינארי.
ההסבר המתימטי לכך נעוץ בלינאריות האופרטורים הדיפרנציאלים וזה מסובך להסביר.


עקום ההיענות בתדר אינו ישר, אבל זהו אופרטור לינארי עפ"י הגדרה. התדר הוא אנליזה של מישור הזמן. אין לערבב בין המושגים.


שוב, במילים אחרות,
אתה מתייחס ל"לינאריות" עקום התדר, וזו לא ה"לינאריות" שאני דיברתי עליה מלכתחילה (היא הלינאריות המקובלת בתורת האותות והמערכות).
מה שאתה מתאר הוא מקרה פרטי מאוד של מערכת ללא זיכרון (מגבר): מוצא שווה לכניסה כפול מקדם בודד, K.
ההגדרה של "לינאריות" מכלילה מקרים רבים יותר:
למשל גם מסננים Lowpass, Highpass הם לינאריים. גם מעגלי RL ו- RC הם לינארים. אלה מערכות LTI (Linear Time Invariant).
דווקא השירשור הזה כן גרם לי להשכיל -- מצד אחד פשוט מתוך ההנחה שדיגיסאן לא מדבר שטויות, ומצד שני מה שהוא אמר לא הסתדר עם ההבנה שלי, אז הלכתי לשוטט קצת בוויקיפדייה.

כן, אני יודע שזה לא התנ"ך, אבל ברמת הדיון שלנו זה כנראה יותר ממספיק.

אכן, ראיתי שהוא צודק, שמעגל ליניארי מוגדר לכל תדירות מסויימת, לא כאותו מקדם ליניאריות לכל התדרים כפי שחשבתי (A linear circuit is an electronic circuit in which, for a sinusoidal input voltage of frequency f, any output of the circuit (the current through any component, or the voltage between any two points) is also sinusoidal with frequency f. Note that the output need not be in phase with the input), ולפיכך שמעגלי RC ו-RL הם ליניאריים, בכל שימושיהם, כולל כפילטרים, וכד'.

כמוכן נראה לי שכמו בהרבה ויכוחים, הבסיס הוא בהגדרות -- למילה קומפרסייה יש כמה משמעויות, וכל אחד התכוון לאחרת:

אני התכוונתי ל-dynamic range compression, שמבוצעת כחלק מתהליך המאסטרינג, יהושע כניראה ל-frequency range compression שלטענתו אינם מוכנסים ע"י הראש והפונו-סטייג' (אם כי אף אחד אחר לא התייחס לטענה הזו, לכאן או לכאן), ודיגיסאן כנראה ל-gain compression ולארטיפאקט של סוגים שונים של עיוותים (את האחרון עדיין לא הבנתי בדיוק).

הדיון הייה, לפיכך, ברדק שהתנהל בשלושה מישורים שונים, שנקודות המפגש היחידות ביניהם הייו באלימות המילולית ובהאשמות ההדדיות למיניהן. נחמד.

ממעט החומר שקראתי, לא מצאתי אי דיוקים בדבריו של דיגיסאן, וכל ההערות של ועל כל מיני פרופסורים ודוקטורים לאלקטרוניקה לא הייו ספציפיות די הצורך כדי להבינן ו/או ולהתייחס אליהן בצורה משמעותית/רצינית.

אבל, כפי שאמרתי, עדיין לא הבנתי את הקשר בין סוגי ה-compression למינהם לבין עיוות. אולי תוכל בבקשה, דיגיסאן, להסביר למה כוונתך.

למשל, אם גל המקור הוא סינוס בתדירות 1000 הרץ, ונוסף אליו סינוס נוסף של 50 הרץ בהשראת הרשת, באמפליטודה קטנה יותר אבל לא זניחה. הגל המתקבל יהייה כמובן עיוות של הגל הראשון. באיזו משמעות גל-התוצאה הוא קומפרסייה של גל המקור?

תודה!
עמיר
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,232
מעורבות
2,745
נקודות
113
...אבל, כפי שאמרתי, עדיין לא הבנתי את הקשר בין סוגי ה-compression למינהם לבין עיוות. אולי תוכל בבקשה, דיגיסאן, להסביר למה כוונתך.

למשל, אם גל המקור הוא סינוס בתדירות 1000 הרץ, ונוסף אליו סינוס נוסף של 50 הרץ בהשראת הרשת, באמפליטודה קטנה יותר אבל לא זניחה. הגל המתקבל יהייה כמובן עיוות של הגל הראשון. באיזו משמעות גל-התוצאה הוא קומפרסייה של גל המקור?
חשבתי על זה עוד קצת ובינתיים הבנתי שעיוות מסוג זה מקטין את הטווח הדינאמי האפשרי. הוא אמנם לא משפיע הרבה על הצלילים החזקים ביותר, אבל צלילים חלשים מדי ייבלעו ברעש, כך שהמינימום השמיע יהייה חזק יותר.

לפיכך, ההפרש בין החזק לחלש == הטווח הדינאמי, ייקטן.

אינני יודע אם הייתי קורא לזה "דחיסה", או "מצב שעלול להצריך דחיסה" (עבור מוסיקה, לא עבור גל סינוס).

דיגיסאן?

עמיר
 

KOOKE

חבר משקיען
הודעות
1,062
מעורבות
0
נקודות
0
כל המלל הזה שאת רובו לצערי איני מבין בהיותי בור בענייני אלקטרוניקה וכו' מתעלם מפן אחר הקשור לשאלה הזו - כוונתי לפן הצרכני אספני והטקסי שלי אישית הוא חשוב.

מבחינתי, האזנה למוזיקה היא חוויה כוללת ורב חושית. אני נהנה מהטקס של בחירת הדיסק הפיזי מסיפריית הדיסקים, הכנסתו לנגן, החזקת הקופסה ביד ועיון בחוברת בעת השמיעה וכו'.

כל אלו קיימים אף בעוצמה גבוהה יותר כשמדובר בהאזנה לתקליטים ששם הפן הטקסי , האספני והרכושי / חפצי עוד יותר מודגשים בשל טיבם ואופיים של המדיה והציוד.

את כל אלו, על אף הנוחות התיפעולית, ניגון קבצים ממחשב לא יכול לספק לי גם אם יש תחליפים כמו הקרנת העטיפה והחוברת של הדיסק/ תקליט על מסך וכו'.

אני רוצה להחזיק ספרייה מוחשית ופיזית של דיסקים, אני רוצה לקום מהספה ולבחור במו ידיי דיסק ולמשש אותו ביד !!!

מיושן, אנאכרוניסטי וכו' - אולי, אבל, זה חלק מההנאה שלי מהתחביב ומהאזנה למוזיקה.
 

zs

חבר משקיען
הודעות
4,908
מעורבות
1,590
נקודות
113
כל המלל הזה שאת רובו לצערי איני מבין בהיותי בור בענייני אלקטרוניקה וכו' מתעלם מפן אחר הקשור לשאלה הזו - כוונתי לפן הצרכני אספני והטקסי שלי אישית הוא חשוב.

מבחינתי, האזנה למוזיקה היא חוויה כוללת ורב חושית. אני נהנה מהטקס של בחירת הדיסק הפיזי מסיפריית הדיסקים, הכנסתו לנגן, החזקת הקופסה ביד ועיון בחוברת בעת השמיעה וכו'.

כל אלו קיימים אף בעוצמה גבוהה יותר כשמדובר בהאזנה לתקליטים ששם הפן הטקסי , האספני והרכושי / חפצי עוד יותר מודגשים בשל טיבם ואופיים של המדיה והציוד.

את כל אלו, על אף הנוחות התיפעולית, ניגון קבצים ממחשב לא יכול לספק לי גם אם יש תחליפים כמו הקרנת העטיפה והחוברת של הדיסק/ תקליט על מסך וכו'.

אני רוצה להחזיק ספרייה מוחשית ופיזית של דיסקים, אני רוצה לקום מהספה ולבחור במו ידיי דיסק ולמשש אותו ביד !!!

מיושן, אנאכרוניסטי וכו' - אולי, אבל, זה חלק מההנאה שלי מהתחביב ומהאזנה למוזיקה.

(Y)
 

נמר

כתב אודיו
צוות האתר
הודעות
20,088
מעורבות
4,236
נקודות
113
יפה אמרת שלמה.

מעבר לכך שספרית מוסיקה משולה מבחינתי לספרית ספרים. יש בזה משהו שמרטיט את הלב, מביא חשק להוציא את התקליט ולנגן אותו.

אוסף מוסיקלי במחשב הוא חסר כל ערך מוסיקלי, קר והקלות הבלתי נסבלת שניתן לבנות ספריה מכובדת גורמת לכל אחד להפוך להיות "חובב מוסיקה" אמיתי ומשקיען.
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,232
מעורבות
2,745
נקודות
113
דווקא השירשור הזה כן גרם לי להשכיל -- מצד אחד פשוט מתוך ההנחה שדיגיסאן לא מדבר שטויות, ומצד שני מה שהוא אמר לא הסתדר עם ההבנה שלי, אז הלכתי לשוטט קצת בוויקיפדייה.

כן, אני יודע שזה לא התנ"ך, אבל ברמת הדיון שלנו זה כנראה יותר ממספיק.

אכן, ראיתי שהוא צודק, שמעגל ליניארי מוגדר לכל תדירות מסויימת, לא כאותו מקדם ליניאריות לכל התדרים כפי שחשבתי (A linear circuit is an electronic circuit in which, for a sinusoidal input voltage of frequency f, any output of the circuit (the current through any component, or the voltage between any two points) is also sinusoidal with frequency f. Note that the output need not be in phase with the input), ולפיכך שמעגלי RC ו-RL הם ליניאריים, בכל שימושיהם, כולל כפילטרים, וכד'.

כמוכן נראה לי שכמו בהרבה ויכוחים, הבסיס הוא בהגדרות -- למילה קומפרסייה יש כמה משמעויות, וכל אחד התכוון לאחרת:

אני התכוונתי ל-dynamic range compression, שמבוצעת כחלק מתהליך המאסטרינג, יהושע כניראה ל-frequency range compression שלטענתו אינם מוכנסים ע"י הראש והפונו-סטייג' (אם כי אף אחד אחר לא התייחס לטענה הזו, לכאן או לכאן), ודיגיסאן כנראה ל-gain compression ולארטיפאקט של סוגים שונים של עיוותים (את האחרון עדיין לא הבנתי בדיוק).

הדיון הייה, לפיכך, ברדק שהתנהל בשלושה מישורים שונים, שנקודות המפגש היחידות ביניהם הייו באלימות המילולית ובהאשמות ההדדיות למיניהן. נחמד.

ממעט החומר שקראתי, לא מצאתי אי דיוקים בדבריו של דיגיסאן, וכל ההערות של ועל כל מיני פרופסורים ודוקטורים לאלקטרוניקה לא הייו ספציפיות די הצורך כדי להבינן ו/או ולהתייחס אליהן בצורה משמעותית/רצינית.

אבל, כפי שאמרתי, עדיין לא הבנתי את הקשר בין סוגי ה-compression למינהם לבין עיוות. אולי תוכל בבקשה, דיגיסאן, להסביר למה כוונתך.

למשל, אם גל המקור הוא סינוס בתדירות 1000 הרץ, ונוסף אליו סינוס נוסף של 50 הרץ בהשראת הרשת, באמפליטודה קטנה יותר אבל לא זניחה. הגל המתקבל יהייה כמובן עיוות של הגל הראשון. באיזו משמעות גל-התוצאה הוא קומפרסייה של גל המקור?

תודה!
עמיר
חשבתי על זה עוד קצת ובינתיים הבנתי שעיוות מסוג זה מקטין את הטווח הדינאמי האפשרי. הוא אמנם לא משפיע הרבה על הצלילים החזקים ביותר, אבל צלילים חלשים מדי ייבלעו ברעש, כך שהמינימום השמיע יהייה חזק יותר.

לפיכך, ההפרש בין החזק לחלש == הטווח הדינאמי, ייקטן.

אינני יודע אם הייתי קורא לזה "דחיסה", או "מצב שעלול להצריך דחיסה" (עבור מוסיקה, לא עבור גל סינוס).

דיגיסאן?

עמיר

DigiSUN???

Anybody home???

A
 

tzachi

חבר משקיען
הודעות
2,412
מעורבות
386
נקודות
83
באמא שלי דיון מעייף .
אני הולך להתמסר קצת למוזיקה .
 

למעלה
תצוגת צבעים באתר (* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox) תצוגה רגילה מותאם לעיוורי צבעים מותאם לכבדי ראייה
+ 100% -
סגור