אחרי יום עבודה ארוך, קראתי את העמודים שנכתבו היום באותו שרשור, ושוב תמהתי על חלק מהתגובות ועל האמוציות שלדעתי פשוט חסרות הסבר רציונלי. ברשותכם, העתקתי לכאן את מה שכתבתי עכשיו בפורום HOMETHETER, זה ההסבר ההגיוני היחיד שיש לי למה שכותבים של TSILVER, DIGISUN וכ"ו
הרושם שלי הוא שיש כאן שני "מחנות" עם איפיון מאוד ברור:
1. "מחנה" האודיופילים, שהנכללים בו מאופיינים ב:
בעליהן של מערכות מושקעות עם פריטים יקרים יחסית ואיזוטריים יחסית (משמעות המילה יחסית - יחסית למעמד הכלכלי הממוצע של אנשים בגילם, כלומר מערכת שקנייתה אילצה העברת משאבים מנושאים אחרים - מהתקציב לרכב, או חופשות או משהוא אחר).
השקעת זמן בביקור אצל "אודיופילים" אחרים למטרה של השוואת מוצרים זה לזה,
השקעת זמן בשמיעת מערכות מושקעות אחרות הכוללות מוצרים יקרים יחסית - אצל "אודיופילים" אחרים, בתערוכות, חנויות וכ"ו.
גישה האומרת שצריך לשמוע ולהשוות מוצרים כדי להעריך את איכותם.
2. מחנה "הטכנוקראטים - אנטי אודיופילים" שהנכללים בו מאופינים ב:
בעליהן של מערכות המורכבות מחלקים בעלי שווי נמוך מאוד, ולדעת ה"אודיופילים" - מערכות גרועות למדי.
חוסר עניין מוחלט בשמיעת מוצרים הנחשבים אצל אנשי המקצוע בעולם ובארץ לאיכותיים, או השוואתם זה לזה.
גישה האומרת שאין סיבה לשמוע מוצר מסוים או טכנולוגיה מסוימת, ואפשר לשפוט אותה מההיבט הטכני.
החלוקה הזו ברורה מאוד בין המגיבים בשרשור זה.
והמסקנה האישית שלי מניתוח חלוקה כזה הוא פשוט: יש אנשים שלא מתעניינים באיכות צליל, אולי בשל חוסר יכולת כלכלית או מסיבה אחרת,. אבל הם מתוסכלים, ולכן מתעקשים לכתוב בפורומים של "אודיופילים" כדי לנסות להוכיח לאותם "אודיופילים" שהם לא מבינים כלום וסתם מבזבזים את זמנם וכספם.
