עכשיו בדיוק ראיתי את התוכנית "עושים סדר" עם בן כספית.
הנושא הזה כמובן עלה. ישבו שם מני פאר וחנה גולדברג {משוררת}. חנה טענה שהשירים של היום "דבילים" לעומת השירים עם העומק שלה. שאל אותה מני פאר האם לשיר "אנטרטיקה" שכתבה הוא נחשב מבחינתה לעומק. כמובן שלא. הרי אין סוסים שמדברים עברית זה לא ממש מתוחכם.
אומר מני פאר וצודק. בדיוק כפי שאני טוען. זה לא עניין של טקסטים. זה עניין של כבוד.
ואת מי הביאו לסנגר? אביהו מדינה. את הכתיבה שלו כבר לא קונים, בלי קשר לאיכות. הוא ישן, פעם, משעמם ולא מצליח. גם הוא, כמו המלינים לא עובד, לא כותב - עצלן! אם היה כותב שירים שהיו ממלאים את קיסריה אז כנראה לא היה צריך לסנגר על אף אחד. אם היה כותב עבור אייל גולן, מושיק עפיה, משה פרץ, דודו אהרון, שרית חדד ועוד שלל זמרים שנמצאים במרכז הבמה הוא היה במקום אחר.
מהיכרותי עם אביהו, כאשר הגברתי אותו לא מעט פעמים, מדובר על האדם הכי ממורמר ומתוסכל שכן לא הצליח בתור זמר ובקושי בתור כותב. אומנם כתב כמה שירים מדהימים {הפרח בגני, ניגונים, אבי ועוד} אבל היום כבר מחפשים משהו אחר. משהו חדש.
ובמילים אחרות.
תנו לי גם מוסיקה קלילה, פשוטה, שלא מצריכה יותר מידי מחשבה על המילים, בלי לפענח. תנו לי לשמוע בכייף מבלי לשבור ת'ראש. ויש לא מעט כאלה גם מהצד השני שאינני זוכר שעלה זמר מזרחי שהלין על כך.
אפשר לקחת את "כלבלב אווווו בידי בם בם" של מתי כספי, את "נחניאלי" שלו, את שירי הלהקות הצבאיות העמוקים של פעם כאשר 90 אחוז מהם זה מילים ברמה של כיתה א' בגזרה הטיפולית המיוחדת, את "קוקוס" של הגזענית התורנית חווה אלברשטיין, או "אנטרטיקה" של קורין אלאל.
תכלס, יופי של שירים, אני נהנה לשמוע אותם. קליל, נעים, זורם, לא מקשה על המחשבה. וזה בדיוק מה שצריך. גם מורכב וגם קליל. לא צריך לשחק אותה "עמוקים" אחרי הכל שווארמה ב-90 אחוז מהמקרים באה יותר טוב מפירות ים!
