וידאופילים מול אודיופילים- מגזינים ומחשבות...

[tomertsin]

...שמתי לב שמגזינים הקשורים לוידאו כמעט מתים. מצד שני,
אותו המשפט נכון לגבי חנויות אודיו יעודיות, המוכרות רק ציוד שמע.
כיצד ניתן להסביר את הסתירה?
רוב האנשים מתייחסים לוידאו ולקולנוע ביתי כאל חלק מכלי הבית.
כאשר הטלויזיה הישנה מתקלקלת, הם ניגשים ל-2-3 חנויות, משווים
בכמה שכלולים-נתונים- מחירים ורוכשים טלוויזית LCD או פלאזמה.
מיעוטם ישאל שאלות בפורומים מקצועיים או, יעשה מנוי על מגזין
לקולנוע ביתי.
לאחר הרכישה רוב האנשים, ממשיכים בשיגרת החיים. בדומה לרכישה
של מדיח כלים, מכונת כביסה או מקרר. מעט מאוד אנשים הופכים את
הקולנוע הביתי לתחביב. כמה וידאופילים אתם מכירים בישראל?
7 באתר הכתום, 5 באתר הכחול, בודדים גם כאן.
בעולם האודיופילי שלנו, ישנם אנשים המתלהבים לשדרג את מערכת
השמע שלהם. נכון שהם מיעוט בהשוואה לצרכני הקולנוע הביתי, אבל,
עדין יש להם מספיק כח לתמוך מבחינה כלכלית באלפי יצרנים, במאות
אתרי אודיו/פורומים ובעשרות מגזינים ברחבי הגלובוס.
בעולם הוידאופילי, הצרכנים הרבים תומכים ביצרנים, אבל לא במגזינים.
למעט מאוד אנשים איכפת משיפורים בטכנולוגיה, פחות אנשים מוכנים
לקרוא על כך על בסיס חודשי.
כניסה לפורומים של AVS, שאינם מייצגים את רוב הצרכנים, מגלה
ש-95% מהכותבים בפורומים חושבים, שמיותר לשלם יותר מ-$200
על נגן DVD, לאור התשבוחות להם זוכים הנגנים של Oppo.
ה-5% האחרים מחכים שמקרן 1080P ימכר בפחות מ-$1,000,
או שפלזמה "63 FHD, תמכר בפחות מ- $2,000.

שבוע טוב, בוקר נעים.

תומר

 

[נמר]

תמיד הייתה לי עמדה מוצקה בנושא.

נושא הוידאו מבחינתי הוא מקביל לנושא המחשבים. אין נשמה , אין ויכוחים כמעט וכל היום ידברו על נתונים, מספרים, Hd וכמעט כל פוסט מדבר על רזלוציה , ניגודיות בקיצור הוא מדבר רק על מה שכתוב כבר בנתונים הטכנים. ההרגשה היא שהוידאו הוא מדע מדוייק.

אודיו זה כבר דרך חיים , אופי , אהבה ונשמה , המערכת היא לא עוד מקרר חדש בבית אלה בעלת מקום כבוד , אוי ואבוי אם מישהו יטה את הרמקול הצידה בלי אישור מבעל המערכת, מה שאני מתכוון להגיד זה כך.

וידאו - תחביב חמוד אך קר.
אודיו - דרך חיים.

 

[איל פור]

יש הבדלים משמעותיים בין אודיו ווידאו.

מוזיקה, למשל, זה דבר שלרובנו יהיה קשה להסתדר בלעדיו טוטלית פרק זמן ארוך. תחשבו על חודש בלי לשמוע אפילו מוזיקה ברדיו.
בלי לראות סרט חודש, רובנו יסתדר לא רע.
לא במקרהבספרטה מוזיקה היתה אחד האלמנטים החשובים בחינוך - ותיאטרון לא.

למוזיקה לדעתי אין תחליף, בעוד קולנוע (שאותו אני אוהב מאוד) הוא צורת אומנות שיש לה תחליפים, זמניים לפחות.

יצירה מוזיקלית אנחנו יכולים לשמוע המון פעמים, ולפעמים גם פעמיים ביום בלי לאבד את תחושת ההנאה ממנה. לראות אותו סרט (פרט ליצירות אומנות כבדות, שעבור רובן מערכת קולנוע ביתי ממש לא חיונית) יותר מפעם או פעמיים, שלא לדבר על פעמיים ביום או על עשרות פעמים - זה נדיר מאוד.