- הודעות
- 12,760
- מעורבות
- 315
- נקודות
- 83
מישהו בכלל זוכר מה היה נושא הדיון?
ושוב לאן הוא התדרדר?
אז אני אזכיר לכם:
שניצל ניסה שני מחברים שונים על אותו כבל.
אחד מקורי שבו החברה משתמש בחלק מגע הקטן יותר מקוטר הכבל המצורף.
השני שעובר אי אלו שיופים וציפוים של חומרים שונים עליו, ובעל מגע גדול יותר המתאים לכבל.
הממצאים: הבדל לטובת הטוב יותר.
אחרי זה בה יהושוע ודיבר על ברייקאין. מאז השרשור הלך לכל מיני מקומות.
א. כמו הרכיבים גם האוזן עוברת ברייקאין בכל רגע נתון ביום וגם המוח. זו עובדה מוכחת וידועה. יכול לבוא נמר ולספר לכם מה קורה לאחר שישבת באולפן 12 שעות. יצאת לשעה וחזרת. הכל נשמע אחרת. כי האוזן התרגלה במשך 12 שעות למשהו, וכבר לא שמים לב להבדלים.
ב.רכיבים עוברים ברייקאין. מה שכן אין שום הוכחה בטבע הקיימת שמוכיחה שרכיבים פסיבים מסוגלים לעבור ברייקאין במשך שבועות או ימים. אם הדבר היה נכון, שום מערכת אלקטרונית או חשמלית בעולם לא היתה עובדת כמו שרוצים.
אפשר לבדוק את זה עם מכשור בדיקה ללא בעיה. רכיבים מכינים בהכרח יעברו ברייקאין. רכיבי מוליכים למחצה צריכים זמן עבודה מינימלי להגיע לטמפר' עבודה. מעבר לזה שום ברייקאין לא קיים. הם תוכננו ככה.
מה שכן כל פעם שנכבה ונדליק אותם יקח להם זמן להגיע לנק' עבודה מושלמת.
ג. יש הבדל בין מגעים שונים מחומרים שונים . העניין הוא שצורת ההשפעה במתחים שונים , עומסים שונים, ותדרים שונים, שונה בין מגע בין חומר לחומר. הדבר הוא לא קורוזיה. אלו ענינים ברמה האטומית של החומר.
קודם כל מבחינת מגע. לא כל מגע הוא מושלם. חברות שמתמחות בתחום שבהן עובדים פיזיקאים בכירים ומהנדסי חשמל ואלק' יודעים ליצר מודל של דברים כאלו.
הם יודעים ממה עשוי המוליך המרכזי, וממה עשויים מוליכים אחרים בשוק.
אותם אנשים יוצרים את הציפויים השונים על המגעים לשם יצירה של מגע יותר טוב ברמה המיקרוסקופית בין החלקים, יציאה של פחות בעיות קיבוליות בין החלקים, והתאמה חשמלית וטרמית נכונה בין החלקים.
במערכת אודיו פשוטה , או טובה, לא נרגיש בהבדל. במערכת אודיו מאוד איכותית למשל של אלדר נרגיש.
נוסיף על כך שאפשר להקביל זאת לSCOPE . ככל שהSCOPE רגיש יותר נראה את ההבדלים. הם יכולים להיות ברזולוציות שונות.
זה כמו למשל , ההבדל בין כבלים אופטים שונים ואיך הם מונחים. לפני שלמדתי , לא ידעתי שיש הבדל בין כבל אופטי אחד לשני.
לאחר שלמדתי ואף ביצעתי ניסויים במעבדה , מצאתי שיש, הבדלים מאוד חזקים, ברמות של עשרות dB . כמו כן יש הבדל כאשר מקופפים או מלפפים או מסובבים אותם.
אך שוב, במעבר של PCM לא נרגיש, כיוון שכמות המידע מזערית.
לעומת זאת במערכת שמעבירה DATA כבד, למשל מערכות ETHERNET גדולות בהכרח נרגיש.
וזאת להראות שתמיד יש הבדלים. השאלה היא בהכרח, מה הרזולוציה.
כמובן שאינני ד"ר או אף בעל תואר שני בתחום, אני רק בוגר תואר ראשון בתחומי. אך כן ביצעתי שיחות ושאלות עם אנשים שזה חייהם, ההבדלים, השונויות וההבדלים בין הדברים הללו ברמות שונות.
ללא ספק יש הבדל. אבל לא בכל רזולוציה אפשר להבין זאת.
אם זה לא מיישב את ההדורים אז אפשר לבוא ולהמשיך לדפוק את הראש בקיר עד מחר.
בהצלחה.
ושוב לאן הוא התדרדר?
אז אני אזכיר לכם:
שניצל ניסה שני מחברים שונים על אותו כבל.
אחד מקורי שבו החברה משתמש בחלק מגע הקטן יותר מקוטר הכבל המצורף.
השני שעובר אי אלו שיופים וציפוים של חומרים שונים עליו, ובעל מגע גדול יותר המתאים לכבל.
הממצאים: הבדל לטובת הטוב יותר.
אחרי זה בה יהושוע ודיבר על ברייקאין. מאז השרשור הלך לכל מיני מקומות.
א. כמו הרכיבים גם האוזן עוברת ברייקאין בכל רגע נתון ביום וגם המוח. זו עובדה מוכחת וידועה. יכול לבוא נמר ולספר לכם מה קורה לאחר שישבת באולפן 12 שעות. יצאת לשעה וחזרת. הכל נשמע אחרת. כי האוזן התרגלה במשך 12 שעות למשהו, וכבר לא שמים לב להבדלים.
ב.רכיבים עוברים ברייקאין. מה שכן אין שום הוכחה בטבע הקיימת שמוכיחה שרכיבים פסיבים מסוגלים לעבור ברייקאין במשך שבועות או ימים. אם הדבר היה נכון, שום מערכת אלקטרונית או חשמלית בעולם לא היתה עובדת כמו שרוצים.
אפשר לבדוק את זה עם מכשור בדיקה ללא בעיה. רכיבים מכינים בהכרח יעברו ברייקאין. רכיבי מוליכים למחצה צריכים זמן עבודה מינימלי להגיע לטמפר' עבודה. מעבר לזה שום ברייקאין לא קיים. הם תוכננו ככה.
מה שכן כל פעם שנכבה ונדליק אותם יקח להם זמן להגיע לנק' עבודה מושלמת.
ג. יש הבדל בין מגעים שונים מחומרים שונים . העניין הוא שצורת ההשפעה במתחים שונים , עומסים שונים, ותדרים שונים, שונה בין מגע בין חומר לחומר. הדבר הוא לא קורוזיה. אלו ענינים ברמה האטומית של החומר.
קודם כל מבחינת מגע. לא כל מגע הוא מושלם. חברות שמתמחות בתחום שבהן עובדים פיזיקאים בכירים ומהנדסי חשמל ואלק' יודעים ליצר מודל של דברים כאלו.
הם יודעים ממה עשוי המוליך המרכזי, וממה עשויים מוליכים אחרים בשוק.
אותם אנשים יוצרים את הציפויים השונים על המגעים לשם יצירה של מגע יותר טוב ברמה המיקרוסקופית בין החלקים, יציאה של פחות בעיות קיבוליות בין החלקים, והתאמה חשמלית וטרמית נכונה בין החלקים.
במערכת אודיו פשוטה , או טובה, לא נרגיש בהבדל. במערכת אודיו מאוד איכותית למשל של אלדר נרגיש.
נוסיף על כך שאפשר להקביל זאת לSCOPE . ככל שהSCOPE רגיש יותר נראה את ההבדלים. הם יכולים להיות ברזולוציות שונות.
זה כמו למשל , ההבדל בין כבלים אופטים שונים ואיך הם מונחים. לפני שלמדתי , לא ידעתי שיש הבדל בין כבל אופטי אחד לשני.
לאחר שלמדתי ואף ביצעתי ניסויים במעבדה , מצאתי שיש, הבדלים מאוד חזקים, ברמות של עשרות dB . כמו כן יש הבדל כאשר מקופפים או מלפפים או מסובבים אותם.
אך שוב, במעבר של PCM לא נרגיש, כיוון שכמות המידע מזערית.
לעומת זאת במערכת שמעבירה DATA כבד, למשל מערכות ETHERNET גדולות בהכרח נרגיש.
וזאת להראות שתמיד יש הבדלים. השאלה היא בהכרח, מה הרזולוציה.
כמובן שאינני ד"ר או אף בעל תואר שני בתחום, אני רק בוגר תואר ראשון בתחומי. אך כן ביצעתי שיחות ושאלות עם אנשים שזה חייהם, ההבדלים, השונויות וההבדלים בין הדברים הללו ברמות שונות.
ללא ספק יש הבדל. אבל לא בכל רזולוציה אפשר להבין זאת.
אם זה לא מיישב את ההדורים אז אפשר לבוא ולהמשיך לדפוק את הראש בקיר עד מחר.
בהצלחה.
אם יש לך קטע מוסיקה מסוים שאתה רוצה שאבחן, אבקש שתגיד לי מראש שאוכל להכיר אותו. אולי תתן לי כמה אופציות לבחור מביניהן.
