שלום וחג שמח
לכל חומר יש תוכלת חיים. ראה בדיקות גיל לחומר ע"י איזוטופ 18...השאלה רק אם זה בר מדידה לעומת חיי אדם.
יש (הייתה?) תוכנית מעניינת בערוץ ההסטוריה (HOT) על טכנולוגיה - נחושת.
אז ראשית הנחושת שבה עושים שימוש במוליכים (חשמל) היא נחושת חדשה ולא ממוחזרת. היא גם מיוצרת בתהליך
יותר מורכב ויקר, לקבלת זיכוך לרמה של 99.99% נחושת.
המרכיב בכבלים שימנע התחמצנות יהיה המבודד. למרבה הפלא מאז החל השימוש בחשמל, המבודדים התפתחו הרבה יותר
מהמוליכים.
לטובת שאלתך, חשוב לברר אילו עוד חומרים תוקפים את חלקו הגלוי של המוליך, מלבד החמצן שבאוויר? קרוב לים המליחות
תאיץ את התהליך.
גם אם יש קורוזיה, היא אמורה להיווצר רק בשיכבה החיצונית של החומר (זו שבאה במגע עם האוויר). תחמוצת נחושת מוליכה גם, פחות טוב מנחושת (לא כמו בכסף!) אבל זה לא חומר מבודד.
בשאלה הכללית (מבלי לחפור) הייתי אומר שלכבלים יש את אורך החיים הארוך ביותר מכל מרכיב אחר במע' (מלבד הסטנד?). נקודתית, יתכן כבל שהבידוד שלו לקוי, שהיה חשוף לקורוזיה מועצת או שיוצר באופן רשלני.
אז כבל יכול להתקלקל (במיוחד אם עבר התעללות פיזית).
נחושת מסתבר מאוד טובה בכל מה שקשור למים. רוב הצנרת בצפון אמריקה מנחושת, והיא עוזרת בטיהור המים.
היא גם עמידה מכל חומר אחר.
נחושת משמשת בכמויות גדולות בספנות, להגנה בפני יצורים מקרוסקופיים שנדבקים לדופן, וגם כנגד אכילת החומר ע"י
מי הים המליחים. כך היה כמעט משחר הימאות.
יש לנחושת תכונות משופרות (בעיקר מבחינת חוזק, לא מוליכות) בערבוב עם מתכות אחרות. עם בדיל זה יוצר ברונזה,
ועוד...
מלבד בדיקות חשמליות, יש בדיקות ספקטרומטריות לנחושת, ע"י חיתוף פרוסה דקה (מיקרונית) בליזר, ובדיקה שלה.
לא סופק מעולם מידע הנדסי על שיפור התכונות המוליכות לנחושת (או מתכת אחרת) ע"י פעולות קרונוגניות או אחרות.
הגלגול של הנושא לפתחו של האודיופיל בבדיקת האזנה, וטענה שיש הבדל סוני - אינו קביל הנדסית.