דיסק חדש לדיאנה קרול- Diana Krall


yairjazz

אוהב את התחום
הודעות
159
מעורבות
0
נקודות
0
חברת התקליטים תסווג את זה גם כבלדות רוק כבד אם היא תחשוב שזה ימכור יותר אלבומים. אמן כמו דיאנה קראל היא נכס לכל לייבל ובטח שלכל לייבל ג'אז, כי היא מוכרת דיסקים, ובערימות.
היא גם מופיעה בפסטיבלי ג'אז בעולם. ואם תשאל אותה - היא בטח תגיד לך שהיא מחוברת בנימי נשמתה לאבות המייסדים של הג'אז ורואה עצמה כממשיכת דרכה הטבעית של בסי סמית'.

אז מה ?
כל זה לא קשור לעובדה שהותוצאה הסופית היא פופ בטעם של ג'אז.
 

efib

חבר משקיען
הודעות
788
מעורבות
0
נקודות
0
אני לא מבין מה חשוב התיוג הזה.
מצידי תיקרא לזה מוסיקת מעליות.
או לובי של מלון.
מה זה חשוב ?

אם אתה אוהב משהו אז אתה אוהב אותו.
אתה לא מנסה לשייך אותו ולהחליט
רגע.. אני אוהב רוק כבד או לא ?
 

offirs

חבר משקיען
הודעות
1,511
מעורבות
0
נקודות
0
חברת התקליטים תסווג את זה גם כבלדות רוק כבד אם היא תחשוב שזה ימכור יותר אלבומים. אמן כמו דיאנה קראל היא נכס לכל לייבל ובטח שלכל לייבל ג'אז, כי היא מוכרת דיסקים, ובערימות.
היא גם מופיעה בפסטיבלי ג'אז בעולם. ואם תשאל אותה - היא בטח תגיד לך שהיא מחוברת בנימי נשמתה לאבות המייסדים של הג'אז ורואה עצמה כממשיכת דרכה הטבעית של בסי סמית'.

אז מה ?
כל זה לא קשור לעובדה שהותוצאה הסופית היא פופ בטעם של ג'אז.

נראה לי שקצת נסחפת,עם השבחים לדיאנה קרול.
בכל מקרה,זה פשוט קרב אבוד,לקבוע שמדובר בפופ בטעם ג'אז.לא צריך להתפס להגדרות האלה בעיניי.

נכון,דיאנה קרול, מבצעת שירים של קול פורטר,אירווינג ברלין ועוד מלחינים שהם פזמונאים ולא מלחיני ג'אז.אבל השירים האלה,ששרה גם אלה פיצג'רלד בsong books ופרסמו אותה יותר,למרות שזה לא ג'אז,כנראה משוייכים באיזה מקום לג'אז.
 
נערך לאחרונה ב:

yairjazz

אוהב את התחום
הודעות
159
מעורבות
0
נקודות
0
נגעת בדיוק בנקודה.

השירים אינם ג'אז. הם שירים (ברובם) ממחזות זמר שהיו פופולאריים באותה תקופה.
בגלל שכולם הכירו את השירים הללו (גם המוסיקאים וגם הקהל) , הם היוו בסיס מצויין לאילתור משותף עליהם וכך הפכו למה שקרוי בג'אז "סטאנדרטים". ישנם כמה מאות סטאנדרטים ואלו הם קטעים שכל מוסיקאי ג'אז מכיר היטב ויודע לנגן "קדימה ואחורה".

הביצועים שעשו מוסיקאי הג'אז לאותם סטאנדרטים , האופי הייחודי והחד פעמי שהעניקו להם והביטוי האישי שהביעו באמצעותם, הם אלה שיצרו את ההרפתקה המוסיקלית הבלתי צפויה והמורכבת שהיא היא הג'אז האמיתי.

זה בדיוק מה שמבדיל את קראל מפיצג'רלד. זה בדיוק מה שמבדיל ג'אז מפופ (שהרי, בל נשכח, היתה תקופה שהג'אז היה פופ).
 

aloni

חבר משקיען
הודעות
803
מעורבות
0
נקודות
0
נראה לי שהדיון אם זה ג'אז או לא הינו קצת מיותר, אין ספק שהיום קוראים למוזיקה כזאת ג'אז ווקאלי אז זה לא כל כך משנה לאיזו מסקנה נגיע בדיון הזה.

מצד שני אני די מסכים עם יאיר. אמנם יש לזאת כמה ביצועים מהם אני יכול להנות אבל "השיטה" שלה של לקחת כל שיר ולשיר אותו באיטיות מחרידה ובנפש מיוסרת פשוט דיי משעממת אותי בדר"כ.

גם אני אוהב לשמוע זמרות (וזמרים) משנות ה- 50 או לפני, הרי אין כמו השירה הקלאסית של פיצג'רלד או המיוחדת של ווהאן הבעיה היא "שכבר לא עושים דברים כאלו היום" (וזה שההפקות יותר טובות זה כמובן לטובה) אז מסתפקים במה שיש (לא דיאנה בשבילי).
 

נערך לאחרונה ב:

למעלה
תצוגת צבעים באתר (* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox) תצוגה רגילה מותאם לעיוורי צבעים מותאם לכבדי ראייה
+ 100% -
סגור