shlafirg
חבר אתר
- הודעות
- 42
- מעורבות
- 0
- נקודות
- 6
לזקנים יש שכל.......
>באחד מהטיולים הרבים שערכנו, עלינו על
>ספינת פאר ששטה בים התיכון. בארוחת
>הערב הבחנו בגברת מזדקנת שישבה לבדה ליד
>מעקה גרם המדרגות המפואר בחדר האוכל
>המרכזי. שמתי לב שכל הצוות, קציני האוניה,
>המלצרים, נערי שירות וכו', כולם
>הכירו היטב את הגברת. שאלתי את אחד המלצרים
>אודות האשה, בציפיה לשמוע שהיא
>בעלת האוניה. הוא ענה לי שאינו יודע. הוא
>יודע רק שהיא התארחה על האוניה בכל
>ארבע השיוטים האחרונים הלוך וחזור.
>
>באחד הערבים הבאים כשעזבנו את חדר האוכל,
>עברנו על פניה ועצרנו לומר
>שלום. מהון להון תוך כדי פטפוט אמרתי: "אני
>מבינה שאת מפליגה באוניה זו בארבעת
>הקרוזים האחרונים."
>
>"זה נכון" ענתה לי.
>
>"אני לא מבינה" הקשיתי, ואז ללא היסוס ענתה
>לי: "זה יותר זול מבית אבות."
>
>אי לכך החלטתי שלגבי אין שום בית האבות
>בעתיד. כשאני אזדקן ואהיה תשושה, אני
>מתכוונת לעלות על ספינת שעשועים. לפי
>בדיקות שערכתי, המחיר הממוצע ליום בבית
>האבות הוא 200 דולר, ומחיר לחדר על אונית פאר,
>לאחר ההנחה של הזמנה לטווח ארוך
>והנחת אזרח ותיק, הוא 135 דולר.
>
>זה משאיר לי 65 דולר, פחות 10 דולר ליום טיפים.
>
>בסכום הזה אני מקבלת:
>
>1. 10 ארוחות ביום, אם אני מצליחה לשנע את
>עצמי לחדר האוכל, או לחילופין
>אני יכולה להזמין שירות חדרים, שמשמעותו
>ארוחת בוקר במיטה כל יום.
>
>2. באוניה יש 3 בריכות שחיה, חדר כושר, מכונת
>כביסה וייבוש חינם, והצגות בכל
>ערב.
>
>3. אני מקבלת משחת שיניים, סבון ושמפו – הכל
>בחינם.
>
>4. מטפלים בי כלקוחה, ולא כפציינטית, ותוספת
>של 5 דולר בטיפים מביאה את כל
>הצוות על ארבע כדי לשרת אותי.
>
>5. כל שבוע או שבועיים אני מכירה אנשים
>חדשים, יפים וצעירים.
>
>6. הטלוויזיה מתקלקלת ? צריך להחליף נורה ?
>צריכה מזרון חדש ? Problem
> No ,
>
> הם יתקנו הכל, ועוד יתנצלו על אי הנוחות.
>
>7. המצעים והמגבות מוחלפים כל יום, ואפילו
>לא צריך לבקש זאת.
>
>8. אם אתה נופל בבית האבות ושובר את הירך,
>מעבירים אותך לסיעודי. אם אתה
>נופל ושובר את הירך בזמן ההפלגה, משדרגים
>אותך לסוויטה לכל ימי חייך.
>
>9. ולסיום הצימוק שבעוגה: האם אתם רוצים
>לראות את דרום אמריקה, את תעלת
>פנמה, טהיטי, אוסטרליה, ניו זילנד, אסיה או
>כל מקום אחר על הגלובוס ? חברת
>האוניות תעביר אתכם לאחת מספינותיה הרבות.
>
>לפיכך, אל תחפשו אותי בבית אבות, רק טלפנו
>לאוניה.
>באחד מהטיולים הרבים שערכנו, עלינו על
>ספינת פאר ששטה בים התיכון. בארוחת
>הערב הבחנו בגברת מזדקנת שישבה לבדה ליד
>מעקה גרם המדרגות המפואר בחדר האוכל
>המרכזי. שמתי לב שכל הצוות, קציני האוניה,
>המלצרים, נערי שירות וכו', כולם
>הכירו היטב את הגברת. שאלתי את אחד המלצרים
>אודות האשה, בציפיה לשמוע שהיא
>בעלת האוניה. הוא ענה לי שאינו יודע. הוא
>יודע רק שהיא התארחה על האוניה בכל
>ארבע השיוטים האחרונים הלוך וחזור.
>
>באחד הערבים הבאים כשעזבנו את חדר האוכל,
>עברנו על פניה ועצרנו לומר
>שלום. מהון להון תוך כדי פטפוט אמרתי: "אני
>מבינה שאת מפליגה באוניה זו בארבעת
>הקרוזים האחרונים."
>
>"זה נכון" ענתה לי.
>
>"אני לא מבינה" הקשיתי, ואז ללא היסוס ענתה
>לי: "זה יותר זול מבית אבות."
>
>אי לכך החלטתי שלגבי אין שום בית האבות
>בעתיד. כשאני אזדקן ואהיה תשושה, אני
>מתכוונת לעלות על ספינת שעשועים. לפי
>בדיקות שערכתי, המחיר הממוצע ליום בבית
>האבות הוא 200 דולר, ומחיר לחדר על אונית פאר,
>לאחר ההנחה של הזמנה לטווח ארוך
>והנחת אזרח ותיק, הוא 135 דולר.
>
>זה משאיר לי 65 דולר, פחות 10 דולר ליום טיפים.
>
>בסכום הזה אני מקבלת:
>
>1. 10 ארוחות ביום, אם אני מצליחה לשנע את
>עצמי לחדר האוכל, או לחילופין
>אני יכולה להזמין שירות חדרים, שמשמעותו
>ארוחת בוקר במיטה כל יום.
>
>2. באוניה יש 3 בריכות שחיה, חדר כושר, מכונת
>כביסה וייבוש חינם, והצגות בכל
>ערב.
>
>3. אני מקבלת משחת שיניים, סבון ושמפו – הכל
>בחינם.
>
>4. מטפלים בי כלקוחה, ולא כפציינטית, ותוספת
>של 5 דולר בטיפים מביאה את כל
>הצוות על ארבע כדי לשרת אותי.
>
>5. כל שבוע או שבועיים אני מכירה אנשים
>חדשים, יפים וצעירים.
>
>6. הטלוויזיה מתקלקלת ? צריך להחליף נורה ?
>צריכה מזרון חדש ? Problem
> No ,
>
> הם יתקנו הכל, ועוד יתנצלו על אי הנוחות.
>
>7. המצעים והמגבות מוחלפים כל יום, ואפילו
>לא צריך לבקש זאת.
>
>8. אם אתה נופל בבית האבות ושובר את הירך,
>מעבירים אותך לסיעודי. אם אתה
>נופל ושובר את הירך בזמן ההפלגה, משדרגים
>אותך לסוויטה לכל ימי חייך.
>
>9. ולסיום הצימוק שבעוגה: האם אתם רוצים
>לראות את דרום אמריקה, את תעלת
>פנמה, טהיטי, אוסטרליה, ניו זילנד, אסיה או
>כל מקום אחר על הגלובוס ? חברת
>האוניות תעביר אתכם לאחת מספינותיה הרבות.
>
>לפיכך, אל תחפשו אותי בבית אבות, רק טלפנו
>לאוניה.