מפגשי מוזיקה קלאסית

[boazj]

אכן ערב מקסים.
תודה לעמיר על האירוח.
מערכת מדהימה.
עד היום מעולם לא נחשפתי למערכת רב ערוצית שעיקרה השמעת מוזיקה.
אני איש סטראו ודו-ערוצי
חוויה מאלפת ומעלפת.
וכמובן, גם תודה ליובל, שותפי להאזנה ולספה

 

[AK1]

היום, במסגרת "המפגשים" היו אמורים להגיע שלושה אנשים, אבל שניים ביטלו, אחד בלי להודיע אפילו. חבל, כי רציתי שיבואו.

נשארתי בחברתו הנעימה במיוחד של אוֹרי סגול.

התחלנו במילוי בקשתו לשמוע את הקונצ'רטו הרביעי של בטהובן לפסנתר. שמענו את שני הפרקים האחרונים עם אשכנזי/שולטי ב-Blu-ray audio. סיפרתי את הסיפור חסר-הביסוס על הפרק השני, שמתאר כבייכול את אורפיאוס, בפסנתר, מרכך את עמדתו הנוקשה של האדס/פלוטו, במיתרי התזמורת, שמנגנים פראזות שהולכות ומתקצרות, וגם נחלשות, תוך שהפסנתר מתערב ומתגבר, עד שהתזמורת נעלמת מהחזית ונשארת רק בליווי.

אורי ביקש לשמוע קטע של אחד מבעלי יכולת התיזמור, והשמעתי את תחילת הסוויטה "שירת הזמיר" של סטראווינסקי עם ריינר/שיקגו ב-RCA Living Stereo מ-1956, וקצת מ"שחרזדה" מאותו SACD מ-1960.

אחר כך שמענו את הדיאס-אירה מהרקוויאם של ורדי ואת שני הפרקים שאחריו, עם ארנונקור / וינה-פילהרמונית ב-SACD סראונד.

משם, לפי בקשת אורי, קנטאטה 82 של באך, פרקים 1 ו-3. השמעתי את קלאוס מרטנס עם Kuijken, ואחר כך את קנטטה 106 -- פרקים ראשון ושני + האריה לקונטרטנור -- גם עם פיירלו וגם עם ריפקין, ופרק מקנטטה 155 עם Yoshikazu Mera ו-Makoto Sakurada בניצוח סוזוקי, שזה הפרק שגרם לי להיכנס יותר לעומק לקנטטות של באך.

אחר כך עברנו לשוסטאקוביץ' 7 עם Paavo Berglund ותזמורת Bournemouth בתקליט, שהייה נדמה לי שמוקלט טוב במיוחד, אבל התאכזבתי מההקלטה, והשווינו לדיסק, שהעדפנו. שמענו מתחילת המארש עד סוף הפרק, ואורי שמח לשמוע הרבה פרטים שלא הכיר. כדי להצדיק את הבחירה בברגלונד בתקליט, השמעתי את תחילת הפרק האחרון של סימפוניה 11 איתו ועם אותה תזמורת, בהקלטה סופרלטיבית בתקליט. אם אני זוכר נכון, מבחינת ביצוע, ברנשטיין/שיקגו עדיף ב-7, וגם מוקלט לא רע.

אחר כך השמעתי את הפרק הרביעי מהקונצ'רטו לתזמורת של ברטוק, שבו הוא מצטט את הנושא של המארש של שוסטקוביץ' וצוחק עליו, בביצוע של ברנשטיין/ניו-יורק, שאני מעדיף על הביצוע המוקלט טוב יותר של ריינר/שיקגו.

לסיום, כרגיל, עם Hernando's Hideaway Ella בחיוך גדול, הסתיים ערב כייפי.

 

[AK1]

אתמול הייה אצלי ידידי משכבר הימים (1985?), קובי דימנט.

שמענו קצת מהדיסק שניגן בעת בואו, ואריאציות גודלברג בעיבוד לשביעייה: כינור, ויולה, צ'לו, נבל, חליל, קלרינט ובאסון.

משם עברנו לשמוע תקליטים מסידרת RCA Living Stereo:

• מעט מ"אמא אווזה" של ראוול עם Charles Munch מתקליט שנקרא "The French Touch" ב-reissue של Analogue Productions, שעולה $35 + משלוח. עד לא מזמן הייתי מוכן להוציא הרבה עשרות דולרים על תקליט מקורי כזה, אבל ההיצע ב-eBay הייה נדיר ודל, במחירים שעלו על $100.
  
  
• מעט מ"בילי הנער" של קופלנד, עם מורטון גוּלד ותזמורתו, גם ב-reissue של Analogue Productions, ובהשוואה קצרה ל-reissue אחר, בלתי מזוהה

חזרנו לדיסקים, החל בהשוואת שני פרקים ראשונים של רביעיית "המוות והעלמה" של שוברט, בין Chiaroscuro Quartet (עם Alina Ibragimova בכינור ראשון) ב-SACD רב ערוצי שהגיע אלי לאחרונה, מול Emerson Quartet, ובפרק השני גם Juilliard Quartet מ-1963 (הקלטת RCA Living Stereo ב-reissue של Testament). קיארוסקורו לקחו טמפי מהירים, בפרק השני אולי מהירים מדי (11:46 לעומת האמרסונים הלא-איטיים 14:11 והג'וליארד 15:09). האמרסונים לא פחות דרמטיים אבל יותר ליריים. הג'וליארד עדיין עוצרי נשימה בפרק השני.

משם, לכבוד ה-SACDs שהגיעו לאחרונה, של Paavo Järvi מנצח על Deutsche Kammerphilharmonie Bremen בסימפוניות 1, 3 ו-4 של בראהמס, שמענו את הפרק הראשון של הסימפוניה מספר *2* מתוך SACD רב ערוצי שיושב אצלי על המדף מאז סוף 2016 והשווינו אותו ל-Andrew Manze עם Helsingborg Symphony ב-SACD רב ערוצי של CPO מ-2009/10 בסאונד מצויין ועתיר צבעוניות, שבעליל עדיף על זה שקיבל Järvi ב-2015, שנשמע לי פחות צבעוני, עם נטייה לאפרוריות, עם באס פחות נוכח, מה שמאפיין את ההקלטות של Järvi כבר תקופה ארוכה, לא רק עם תזמורת ברמן אלא גם עם פרנקפורט.

לסיום, עברנו להשוות את שני הפרקים הראשונים מהסימפוניה השישית של מאהלר, "הטרגית", עם ההקלטה מ-2016 של Teodor Currentzis עם תזמורת MusicaAeterna ב-Blu-spec CD2 יפני מול שולטי/שיקגו בדיסק יפני ברימאסטר 24/192. יש מה לאהוב אצל קורנציס. יש לו רגעים שקטים קסומים, והוא אולי יותר "מתוחכם" משולטי, שמסתער קדימה, אבל לקורנציס אין את העוצמות של שולטי, שלי הן ממש חסרות כשאני מאזין לקורנציס, כמו שחסרים לי גם המקצבים החדים של הקסילופון, שכל כך צלולים ונוקבים אצל שולטי. קובי גם פחות אהב את הנושא השני של הפרק הראשון עם קורנציס.

עמיר

 

[AK1]

היום הייה אצלי ידידי הטוב @DavidGil

על רקע התעסקותי לאחרונה בקונצ'רטו בפה וברפסודיה "בכחול" של גרשווין, התחלנו בהשוואה מינימליסטית של הפרק הראשון של הקונצ'רטו בין ה"רפרנס" הוותיק של Earl Wild / Fiedler ב-SACD תלת-ערוצי בהקלטת RCA Living Stereo מעולה מ-1961, מול ההיכרות החדשה עבורי, הביצוע של Previn / Kostelanetz מ-1960 ב-CD רגיל ברימאסטרינג בשימוש ב-DSD.

הוויילד נשמע מצויין גם כביצוע וגם כהקלטה, אבל הפרבין הרשים כהקלטה -- ממש מדהים יחסית להקלטת קולומביה -- למרות שהפסנתר טיפה מתכתי, וגם מוקלט קרוב, אבל לא יותר מדי, בלי לכסות את התזמורת המאוד מפורטת -- והביצוע באופן משמעותי יותר כייפי, במיוחד בפסנתר. בהמשך, בעקבות זה שזכרתי את Donohoe / Rattle ב-CD רגיל מ-1990 כמצטיין בפרק השני, הוספנו אותו, אבל הוא הייה רחוק משני הקודמים, הן כביצוע והן כהקלטה. כמוכן זכרתי לטובה את הביצוע של Jon Nakamatsu בפסנתר עם Jeff Tyzik מנצח על תזמורת רוצ'סטר ב-SACD רב-ערוצי מ-2006, שהתברר שההקלטה שלו מדהימה, גם בסטריאו. הפסנתרן מצויין, והכניסה שלו הייתה אפילו עדיפה על זו המצויינת של פרבין, אם כי בהמשך הפרק הם די שקולים, במיוחד אם מביאים בחשבון את ההקלטה כחלק אינטגרלי מהחווייה.

המשכנו לפרק השני. כאן פידלר רץ מהר מדי ומחפף את ההקדמה התזמורתית הנפלאה, וגם וויילד לא מצטיין. לעומת זאת, קוסטלנץ ותזמורתו עשו מלאכת מחשבת בהקדמה התזמורתית, בנגינה עשירה בנואנסים, בג'אזיות, בבניית משפטים ארוכים עם שיאים של מתח והרפייתם, ופרבין נכנס בעזוז ובקפיציות שובי לב. ממש גדול. לעומתם, Tyzik הייה שטוח בהקדמה התזמורתית במידה שהוציאה את הכייף מהפרק. Rattle לא הייה טוב כפי שזכרתי, עם הרבה ויבראטו, במידה ממש מוגזמת באבוב. הוצאנו אותו מהשוואת הפרק השלישי.

בפרק השלישי Nakamatsu / Tyzik לוקחים את הקופה, בזכות התזמורת וההקלטה, הפסנתרן נהדר. פרבין פחות או יותר שקול בפסנתר, אבל בהקלטה שנשמעת מאוזנת אחרת מהפרק הראשון, הוא מכסה קצת את התזמורת, שנשמעת פחות מפורטת, עם הרבה פחות בראס, ופחות כייפית. על ידם, וויילד נשמע כמעט מוגבל טכנית, הרבה פחות מבריק.

מסקנות עבורנו: וויילד/פידלר הודח ממעמדו כ"רפרנס", אם הייה חובה לבחור ביצוע אחד זה הייה פרבין/קוסטלנץ, אבל צריך גם את Nakamatsu / Tyzik באוסף.

משם עברנו לרפסודיה "בכחול" -- סיפרתי לדוד את מה שכתבתי בפוסט בפייסבוק על ההקלטה מ-1976 עם גרשווין עצמו עם Michael Tilson Thomas מנצח על Jazz Band בתזמור של Ferde Grofé ב-CD רגיל ברימאסטרינג בשימוש ב-DSD, ואז שמענו קצת מהביצוע של וויילד/פידלר מ-1959 מאותו SACD כמו הקונצ'רטו, ואת כל הביצוע של גרשווין/MTT, שהוא הרבה יותר כייפי ומעניין.

כקוריוז, השמעתי את הקטע On the Trail מתוך "הקניון הגדול" של Ferde Grofé כמלחין, בביצוע מ-1963 של ברנשטיין ב-single-layer SACD.

חזרנו לגרשווין -- "אמריקאי בפאריז" עם פידלר מאותו SACD כמו הקונצ'רטו לעומת MTT באותו דיסק כמו הרפסודיה -- האחרון עדיף למרות שהוא מוקלט פחות טוב -- שומעים ברור כלים סולניים, אבל בגדול ההקלטה "סתומה", ללא השוואה להקלטת RCA Living Stereo של פידלר.

בסוף דגמנו קצת מהרפסודיה ומהאמריקאי בהקלטות הקלאסיות עם ברנשטיין מ-1958/9 מאותו SACD כמו ה-Grofé. זה יותר טוב ממה שזכרתי, אבל לא עדיפות ראשונה מבחינתי.

בקיצור -- הייה מעניין וכייפי, גם המוזיקה וגם החברה.

 

[DavidGil]

היום הייה אצלי ידידי הטוב @DavidGil

על רקע התעסקותי לאחרונה בקונצ'רטו בפה וברפסודיה "בכחול" של גרשווין, התחלנו בהשוואה מינימליסטית של הפרק הראשון של הקונצ'רטו בין ה"רפרנס" הוותיק של Earl Wild / Fiedler ב-SACD תלת-ערוצי בהקלטת RCA Living Stereo מעולה מ-1961, מול ההיכרות החדשה עבורי, הביצוע של Previn / Kostelanetz מ-1960 ב-CD רגיל ברימאסטרינג בשימוש ב-DSD.

הוויילד נשמע מצויין גם כביצוע וגם כהקלטה, אבל הפרבין הרשים כהקלטה -- ממש מדהים יחסית להקלטת קולומביה -- למרות שהפסנתר טיפה מתכתי, וגם מוקלט קרוב, אבל לא יותר מדי, בלי לכסות את התזמורת המאוד מפורטת -- והביצוע באופן משמעותי יותר כייפי, במיוחד בפסנתר. בהמשך, בעקבות זה שזכרתי את Donohoe / Rattle ב-CD רגיל מ-1990 כמצטיין בפרק השני, הוספנו אותו, אבל הוא הייה רחוק משני הקודמים, הן כביצוע והן כהקלטה. כמוכן זכרתי לטובה את הביצוע של Jon Nakamatsu בפסנתר עם Jeff Tyzik מנצח על תזמורת רוצ'סטר ב-SACD רב-ערוצי מ-2006, שהתברר שההקלטה שלו מדהימה, גם בסטריאו. הפסנתרן מצויין, והכניסה שלו הייתה אפילו עדיפה על זו המצויינת של פרבין, אם כי בהמשך הפרק הם די שקולים, במיוחד אם מביאים בחשבון את ההקלטה כחלק אינטגרלי מהחווייה.

המשכנו לפרק השני. כאן פידלר רץ מהר מדי ומחפף את ההקדמה התזמורתית הנפלאה, וגם וויילד לא מצטיין. לעומת זאת, קוסטלנץ ותזמורתו עשו מלאכת מחשבת בהקדמה התזמורתית, בנגינה עשירה בנואנסים, בג'אזיות, בבניית משפטים ארוכים עם שיאים של מתח והרפייתם, ופרבין נכנס בעזוז ובקפיציות שובי לב. ממש גדול. לעומתם, Tyzik הייה שטוח בהקדמה התזמורתית במידה שהוציאה את הכייף מהפרק. Rattle לא הייה טוב כפי שזכרתי, עם הרבה ויבראטו, במידה ממש מוגזמת באבוב. הוצאנו אותו מהשוואת הפרק השלישי.

בפרק השלישי Nakamatsu / Tyzik לוקחים את הקופה, בזכות התזמורת וההקלטה, הפסנתרן נהדר. פרבין פחות או יותר שקול בפסנתר, אבל בהקלטה שנשמעת מאוזנת אחרת מהפרק הראשון, הוא מכסה קצת את התזמורת, שנשמעת פחות מפורטת, עם הרבה פחות בראס, ופחות כייפית. על ידם, וויילד נשמע כמעט מוגבל טכנית, הרבה פחות מבריק.

מסקנות עבורנו: וויילד/פידלר הודח ממעמדו כ"רפרנס", אם הייה חובה לבחור ביצוע אחד זה הייה פרבין/קוסטלנץ, אבל צריך גם את Nakamatsu / Tyzik באוסף.

משם עברנו לרפסודיה "בכחול" -- סיפרתי לדוד את מה שכתבתי בפוסט בפייסבוק על ההקלטה מ-1976 עם גרשווין עצמו עם Michael Tilson Thomas מנצח על Jazz Band בתזמור של Ferde Grofé ב-CD רגיל ברימאסטרינג בשימוש ב-DSD, ואז שמענו קצת מהביצוע של וויילד/פידלר מ-1959 מאותו SACD כמו הקונצ'רטו, ואת כל הביצוע של גרשווין/MTT, שהוא הרבה יותר כייפי ומעניין.

כקוריוז, השמעתי את הקטע On the Trail מתוך "הקניון הגדול" של Ferde Grofé כמלחין, בביצוע מ-1963 של ברנשטיין ב-single-layer SACD.

חזרנו לגרשווין -- "אמריקאי בפאריז" עם פידלר מאותו SACD כמו הקונצ'רטו לעומת MTT באותו דיסק כמו הרפסודיה -- האחרון עדיף למרות שהוא מוקלט פחות טוב -- שומעים ברור כלים סולניים, אבל בגדול ההקלטה "סתומה", ללא השוואה להקלטת RCA Living Stereo של פידלר.

בקיצור -- הייה מעניין וכייפי, גם המוזיקה וגם החברה.

סיכמת היטב. חותם על כל מילה. היה ערב כיפי ביותר! תודה רבה עמיר קסנר. תמיד מעניין איתך. שלא לדבר על איכות הסאונד...סוף הדרך.

 

[haim sultan]

קצת מאוחר בגילי לחינוך מחדש

לא מסכים איתך, בעברי הייתי חבר בלהקת רוק כבד, היום אני במקום אחר לגמרי, כך שאין גיל לאהוב "אפילו" מוסיקה קלאסית!

אשמח להשתתף במפגש.
תודה מראש.
חיים
054-5884658

 

[arix]

לא מסכים איתך, בעברי הייתי חבר בלהקת רוק כבד, היום אני במקום אחר לגמרי, כך שאין גיל לאהוב "אפילו" מוסיקה קלאסית!

אשמח להשתתף במפגש.
תודה מראש.
חיים
054-5884658

אין כאן עניין להסכים או לא , יש כאלו שמתחברים יותר וכאלו שלא מתחברים למוסיקה קלסית..
שהייתי קטן הורי ז"ל היו מאזינים למוסיקה קלסית ברדיו פטיפון של פעם (חבל שזרקתי את זה, היה רהיט נחמד) , אני פשוט לא התחברתי...
יוצא לי להאזין ולהינות ממוסיקה קלסית לפעמים כאשר אני צופה בסרטים מסויימים כגון התפוז המכני או סרט אחר שלא זוכר את שמו שהמוסיקה של ורדי מתנגנת ברקע..
אבל שאני מאזין למוסיקה נטו, לא מתחבר לקלסית, מה לעשות...
אם היה לי מערכת כמו שיש לידידנו עמיר הייתי מארגן בשמחה מפגשי מוסיקת רוק, ותאמין לי יש לי מה להציע גם ידע וגם תקליטים טובים
אשמח אם מישהו כאן בפורום יארגן מפגשים כאלו

 

[AK1]

קצת מאוחר בגילי לחינוך מחדש

לא נראה לי שזה כל כך עניין של גיל -- אפשר להתחיל בכל גיל, למעט במקרי דמנצייה -- וזה גם לא חינוך מחדש, אלא תוספת לקיים. אבל ממש לא חייבים ואין כפייה.

יש כאלו שמתחברים יותר וכאלו שלא מתחברים למוסיקה קלסית.

זה בהחלט נכון, אבל זה פונקצייה גם של העבר -- מה שמעו בבית הוריך, האם/מה הסבירו לך בקשר לזה, האם ניסו לכפות עליך למרות רצונך, האם אי-ההתחברות שימשה כדך לבידול עצמך, וכו וכו' פסיכולוגיות בגרוש -- וגם של ההווה -- כמה פוטנציאל הנאה אתה רואה בהתחברות לזה, איזו תדמית יש לך בקשר למוזיקה הקלאסית עצמה ולגבי אלה שמאזינים לה, האם/איך מסבירים דברים בקשר לזה, האם זה נעים לשמיעה לפחות בזכות הסאונד, וכו' וכו'

לי למשל היתה בעייה עם המוזיקה הקלאסית בילדות -- כשאבא שלי האזין למוזיקה קלאסית ו/או למהדורות החדשות והפרשנויות שאחריהן הוא לא הייה פנוי לשים לב אלי. אז בסופו של דבר לקחתי את הדברים לקיצוניות: מצד אחד, התעמקתי במוזיקה קלאסית הרבה יותר ממנו, ומצד שני, נמנעתי במשך עשרות שנים מלהאזין/לצפות בחדשות ומקריאת עיתונים. עכשיו אני כבר לא סוגר את הרדיו כשייש חדשות, אבל למשל לא עובר מקול המוזיקה לתחנה אחרת כדי ליזום האזנה לחדשות.

עמיר

 

[arix]

לא נראה לי שזה כל כך עניין של גיל -- אפשר להתחיל בכל גיל, למעט במקרי דמנצייה -- וזה גם לא חינוך מחדש, אלא תוספת לקיים. אבל ממש לא חייבים ואין כפייה.


זה בהחלט נכון, אבל זה פונקצייה גם של העבר -- מה שמעו בבית הוריך, האם/מה הסבירו לך בקשר לזה, האם ניסו לכפות עליך למרות רצונך, האם אי-ההתחברות שימשה כדך לבידול עצמך, וכו וכו' פסיכולוגיות בגרוש -- וגם של ההווה -- כמה פוטנציאל הנאה אתה רואה בהתחברות לזה, איזו תדמית יש לך בקשר למוזיקה הקלאסית עצמה ולגבי אלה שמאזינים לה, האם/איך מסבירים דברים בקשר לזה, האם זה נעים לשמיעה לפחות בזכות הסאונד, וכו' וכו'

לי למשל היתה בעייה עם המוזיקה הקלאסית בילדות -- כשאבא שלי האזין למוזיקה קלאסית ו/או למהדורות החדשות והפרשנויות שאחריהן הוא לא הייה פנוי לשים לב אלי. אז בסופו של דבר לקחתי את הדברים לקיצוניות: מצד אחד, התעמקתי במוזיקה קלאסית הרבה יותר ממנו, ומצד שני, נמנעתי במשך עשרות שנים מלהאזין/לצפות בחדשות ומקריאת עיתונים. עכשיו אני כבר לא סוגר את הרדיו כשייש חדשות, אבל למשל לא עובר מקול המוזיקה לתחנה אחרת כדי ליזום האזנה לחדשות.

עמיר

הורי ז"ל לא כפו עלי אבל בהחלט ניסו לחבר אותי למוסיקה קלסית,
אני זוכר שהייתי מאזין שוב ושוב לפטר והזאב ומאוד נהנתי, כנראה זה מה שפעם היו משמעים לילדים להתחבר למוסיקה
ה"קלקול" בא דווקא מאחותי הגדולה ז"ל , שהביאה תקליטים של הביטלס, ותקליטונים של
CUORE MATTO טוני הקטן מסן רמו 67 ,ג'אן פרנסואה מישל שלום קנדי היפה, א'צי , ג'ה טאם (אני אוהבת אותך .. אני כבר לא..).
ואיך אני זוכר ? , אני מחזיק אותם ביד עכשיו והשם של אחותי ז"ל כתוב על העטיפה...
גם חברים מבית הספר היסודי קילקלו אותי שהיינו עושים מסיבות סלוניות ורוקדים סלאו לא צמוד לשיריו של מייק ברנט ז"ל , ורוקדים שייק לצלילי תקליטונים של מאשמקאן שהשנים חולפות, 2525 ג'אגר ואוונס, לוקי לוקי מודי טרודי ...
ואיך אני זוכר ? אני מחזיק עכשיו את התקליטונים ששמי כתוב על העטיפה

 

[AK1]

ה"קלקול" בא דווקא מאחותי הגדולה ז"ל , שהביאה תקליטים של הביטלס, ותקליטונים של
CUORE MATTO טוני הקטן מסן רמו 67 ,ג'אן פרנסואה מישל שלום קנדי היפה, א'צי , ג'ה טאם (אני אוהבת אותך .. אני כבר לא..).
...
גם חברים מבית הספר היסודי קילקלו אותי שהיינו עושים מסיבות סלוניות ורוקדים סלאו לא צמוד לשיריו של מייק ברנט ז"ל , ורוקדים שייק לצלילי תקליטונים של מאשמקאן שהשנים חולפות, 2525 ג'אגר ואוונס, לוקי לוקי מודי טרודי ...

גם אני אהבתי את כל השירים האלה בדיוק, וגם את קליף ריצ'ארד, רק שזה הייה לפני שהתחלתי לאהוב מוזיקה קלאסית

עמיר

 

[למה]

עמיר,לא יכול להשוות ביצוע עם הרפרנס שלך של גרשווין,אבל לדעתי ההקלטה ממש טובה לאוזניי:https://www.discogs.com/George-Gers...psody-In-Blue-An-American-In-/release/8364902

 

[AK1]

עמיר,לא יכול להשוות ביצוע עם הרפרנס שלך של גרשווין,אבל לדעתי ההקלטה ממש טובה לאוזניי:https://www.discogs.com/George-Gershwin-Leoš-Janáček-Philharmonia-Slavonica-Henry-Adolph-Rhapsody-In-Blue-An-American-In-/release/8364902

קטונתי -- מעולם לא שמעתי על המנצח Henry Adolph ו/או על התזמורת Philharmonia Slavonica, וגם חברת הדיסקים Vienna Master Series אינה מהמובילות, כך שקשה להאמין שהביצוע/הקלטה יתחרו במבַצְעים הגדולים מהחברות הגדולות והמוכרות -- אבל הכל ייתכן

עמיר

 

[למה]

קטונתי -- מעולם לא שמעתי על המנצח Henry Adolph ו/או על התזמורת Philharmonia Slavonica, וגם חברת הדיסקים Vienna Master Series אינה מהמובילות, כך שקשה להאמין שהביצוע/הקלטה יתחרו במבַצְעים הגדולים מהחברות הגדולות והמוכרות -- אבל הכל ייתכן

עמיר

עמיר, ללא קשר לביצועים, ההקלטות לא נופלות מאריות התחום. אגב היצרן מערב גרמני ונקרא PMG pilz media groop ולדעתי כבר לא קיים.יש לי ארבע תקליטורים משנות יצור 1988 ו 1991 מסידרת Vienna Master Series וכולם מוקלטים היטב.