מפגשי מוזיקה קלאסית

[במבי]

עמיר המון תודות על המפגש המדהים!
היה מפגש קטן ואינטימי בו ישבנו בנחת והאזנו ברוב קשב ליצירות כשעמיר מסביר על מבנה היצירה (עם הסבר בנוגע למושגים במוזיקה הקלאסית), על הביצוע וכן על ההקלטות. נדהמתי בעיקר משני דברים. הראשון הוא כמה איכותיות היו חלק מן ההקלטות בשנות החמישים והשישים. פשוט לא להאמין שכבר אז היו את האמצעים להקליט באיכויות שכאלה. פשוט שלושה מקרופונים בקדמת הבמה והסאונד ככ נקי, ככ חי, ככ תלת מימדי... למה לא כל ההקלטות העכשוויות ברמה הזו?... הרי הטכנולוגיה והידע כבר קיימים ממזמן.
הדבר השני שהדהים אותי הוא איכות הסאונד שבה שומעים את היצירות (בכל ההקלטות) במערכת הזו שעמיר בנה. פשוט קיר של סאונד
מתוק ותלת מימדי (ברמה משתנה לפי ההקלטה) שגם בווליום גבוה (שכך לטעמי יש לשמוע את הז'אנר הזה. לפחות סמפוניות) הוא לא צועק אלא נשאר נעים ועוטף.
arix, גם אני לא גדלתי על מוזיקה קלאסית ואין לי שום רקע בז'אנר, אבל אני אוהב מוזיקה על כל גווניה ושמתי לב לא פעם שלעיתים כשאני שומע יצירות קלאסיות באיכות מאוד גבוה ובווליום גבוה אני מצליח להישאב פנימה ולהינות. מיתוך כך זה כבר זמן רב מצוי בי הרצון להכיר וללמוד יותר יצירות קלאסיות וכשעמיר הציע את המפגשים הללו קפצתי על כך. כאן גם נכנס ערך המוסף של המפגשים הללו שבהם יש את עמיר שיודע ושמח להסביר להדיוטות שכמוני.

 

[AK1]

קצת מאוחר בגילי לחינוך מחדש

בן כמה אתה, אם מותר לשאול?

חוצמזה, לא באמת מדובר על חינוך מחדש, כאילו הישן לא טוב וצריך להחליף אותו.
מדובר רק בתוספת למה שאתה כבר מכיר ויודע ואוהב.

אני מוכן לעשות מפגש של מוסיקה קלאסית "קלה", עם קטעים מלודיים וקליטים, ולא ארוכים.

האם היית מעוניין במפגש כזה, ברמת גן?

עמיר

 

[arix]

בן כמה אתה, אם מותר לשאול?

חוצמזה, לא באמת מדובר על חינוך מחדש, כאילו הישן לא טוב וצריך להחליף אותו.
מדובר רק בתוספת למה שאתה כבר מכיר ויודע ואוהב.

אני מוכן לעשות מפגש של מוסיקה קלאסית "קלה", עם קטעים מלודיים וקליטים, ולא ארוכים.

האם היית מעוניין במפגש כזה, ברמת גן?

עמיר

החלפתי קידומת לא ממזמן (60) , אם כי נראה צעיר יותר במראי ורוחי
שהייתי נער, היה לי שכן (שהיה אז קצת יותר גדול ממני), איש יקר שבודאי שמעת את שמו , בני יהודאי שהיה שנים רבות הטכנאי של גלי צהל, בזמנו היה לו אוסף אדיר של תקליטים (הוא היה כבר אז בגלי צהל) , היינו יושבים אצלו ומאזינים למוסיקה משובחת, מידי פעם היה משמיע מוסיקה קלאסית, אמרתי לו אז שאני לא אוהב מוסיקה קלאסית, אני זוכר עד היום את תשובתו "שתגדל בוודאי תאהב" , גדלתי ולא התחברתי..
מוסיקה קלאסית "קלה" יכול להיות רעיון נחמד...

 

[n1957]

בוקר טוב,
תודה על היוזמה הברוכה.
אשמח מאוד להשתתף.

שבת שלום

 

[רועי51]

שאפו גבה תיתורת למארח. כל הכבוד על היוזמה וההשקעה, הן במערכת האודיו, ודאי באירוח חברים ושיתופם בחוויה.

 

[AK1]

במסגרת המפגשים, הפעם אחד-על-אחד, זכיתי להכיר אדם חביב ביותר, דימה מזור, נגן בסון בתזמורת סימפונט רעננה‎ וחובב ראוול מושבע.

דימה הביא איתו כמה דיסקים, ביניהם דיסק ראוול מסביבות 2006 של יוס ואן אימרזיל עם תזמורת אנימה אטרנה, המנגנת בכלים מתקופת חייו של המלחין, כאן מתחילת המאה ה-20. שמענו משם את הבולרו במלואו, עם הפרטיטורה, מה שהייה מאלף ביותר: ידעתי שייש שם סקסופון טנור, אבל לא ידעתי שייש שם סקסופון סופרנינו וסקסופון סופרן. אחר כך שמענו את הבולרו שוב, הפעם עם קלוייטן בהקלטה שטכנית נשמעת כהקלטה טובה בהרבה, מ-1961. האיזון התזמורתי בין הכלים והגוון הייו שונים מאוד.

אחר כך שמענו את "הואלס" של ראוול עם קלויטן ובהקלטה טובה אפילו יותר עם סקרובאצ'בסקי.

משם עברנו חזרה לדיסק ראוול של אימרזיל לקונצ'רטו ליד שמאל, המנוגן שם על פסנתר אֶרָאר מתחילת המאה ה-20 (1905?), ועל ידו שמענו את קטשן מנגן עם קרטס קטע מאותו קונצ'רטו ופרק מהקונצ'רטו לשתי ידיים.

אחר כך שמענו קטע ארוך מ"שירת הזמיר" של סטראווינסקי עם ריינר ותזמורת שיקאגו -- שילוב של יצירה, ביצוע והקלטה נפלאים.

משם לדיסק חביב שדימה הביא איתו, של ואריאציות גולדברג של באך מנוגן בהרכב של כינור, ויולה, צ'לו, חליל, קלארינט, באסון ונבל. ביצוע שאהבתי והזמנתי את הדיסק.

סיימנו בהתחלה של "דפניס וכלואה" של ראוול, בהתחלה בדיסק של דימה עם נאגאנו, כשבקושי שמעו מה קורה שם, ובדיסק של שארל מינש מ-1955, שבו הכל צלול וברור.

הייה כייף!

 

[AK1]

מפגש חמישי במסגרת ההזמנה למפגשים מוזיקאליים, עם שלושה אורחים, ועם תמונות -- משמאל לימין: בוז'נה, אירינה, אני ורונן.

פתחנו, לפי בקשתו של רונן, במיסה בסי מינור של באך. בחרתי בקטע לקונטרטנור, Agnus Dei, קודם עם Andreas Scholl בהקלטה השנייה של Herreweghe -- ביצוע מאוד נקי, מקצועי ואלגנטי -- ואחר כך הביצוע הישן של Alfred Deller ב-Vanguard -- ביצוע מלא חום ואנושיות.

משם עברנו, לפי בקשת בוז'נה, לפתיחה ל-Vespers 1610 של מונטוורדי, בביצוע Savall, ומשם, באסוציאציה, ל-L'Orfeo של מונטוורדי ב-DVD עם Savall -- ממש מרגש -- ולהשוואה 2 קטעים הם גארדינר ב-Archiv, עם ג'וליאן בירד המלאכית.

משם לעולם אחר, לפי בקשת אירנה, מבוא ורונדו קאפריצ'וזו של סן-סאנס עם ריצ'י וגמבה, ולפי בקשת בוז'נה, דיסק של רונן עם Chucho Valdes.

אחר כך "שר היער" -- אופוס 1 של שוברט -- עם מאריאן אנדרסון בהקלטה ישנה, ומשם לנוקטורנו בדו מינור אופ. 48 מס' 1 עם הפסנתרן האהוב עלי ביותר, Alexis Weissenberg. התחלנו לשמוע איתו גם את הפנטאסיה של שומאן, אבל בוז'נה ואירנה הייו צריכות לצאת.

המשכתי עם רונן בקטע מדיסק שלו עם בן ובסטר, ובהדגמה מתקליט של קולטריין עם ג'והני הארטמאן, שהוקלט על ידי רודי ואן גלדר, הטכנאי האגדי, גם במונו -- בהקפדה מלאה -- וגם בסטריאו -- ללא תשומת לב מיוחדת, מה שיצא יצא. רודי ואן גלדר כותב שהמונו נשמע כמו אותו יום ב-1963, ואין לו שום אחריות על הסטריאו, אבל שנינו העדפנו את הסטריאו.

אחר כך הדגמת סראונד מצידו האחר של הירח של פינק פלויד, וסיימנו ערב מהנה.

אתם מוזמנים להשתתף בחווייה!!!

צפה בקובץ המצורף 41497

 

[AK1]

מישהו העלה רעיון לעשות מפגש מוזיקאלי כזה בשעות הבוקר. האם יש מי שמעוניין/ת?

עמיר

 

[AK1]

מפגש שישי במסגרת ההזמנה למפגשים מוזיקאליים, עם שני אורחים, ועם תמונות שאני צילמתי -- אשתי האהובה לא הייתה בביית -- משמאל לימין: שי, הידוע בכינויו @shushu , וחמו, שמעון.

המפגש הפעם הייה באוריינטציה "לימודית", לפי בקשת שי, שרוצה להתחיל להכיר מוזיקה קלאסית.

שי ראה עטיפת תקליט של "ואריאציות אניגמה" מאת אלגאר, וביקש לשמוע אותו. כיוון שזה לא תקליט מוצלח, השמעתי שני קטעים -- המבוא ו-B.G.N מתוך היצירה בהקלטת סראונד של Paavo Järvi, והסברתי קצת על נושא ו-ואריאציות.

עניין ההקלטה הניע את שמעון לבקש הדגמה של נושא הסראונד, מה שעיתי עם הקלטה אחרת של Paavo Järvi בחברת PentaTone, של "מעשה בחייל" מאת סטרווינסקי, שהשמעתי כמה פעמים בסטריאו ואחר כך בסראונד. כיוון שהכוונה הייתה בעיקר הכרת מוזיקה קלאסית לא הרחבתי בנושא מעבר לכמה הסברים תיאורטיים והדגמה של השפעת הסראונד על הבנת המוזיקה בעזרת הקלטה של Los Angeles Guitar Quartet, שבסטריאו תחילת הקטע הראשון לא באמת מובנת ללא הסראונד.

משם המשכתי להסביר קצת על *צורה* במוזיקה, ופתחתי בהסברים תיאורטיים על צורת השיר (בעיקר ABA, לפעמים רק AB), רונדו (ABACA וכו'), נושא ו-ואריאציות, וצורת הסונאטה, הן כמבנה יצירה והן -- בשימוש אחר לאותה מילה -- כמבנה פרק או יצירה עצמאית.

להדגמת צורת השיר השמעתי Die Forelle עם פישר דיסקאו, ולהדגמת נושא ו-ואריאציות את הפרק הרביעי מתוך חמישיית הפסנתר באותו שם עם שלישיית בוזאר (Beaux Arts) המורחבת.

להדגמת צורת פרק סונאטה השתמשתי בפרק הראשון של הסימפונייה ה-40 של מוצארט עם Frans Brüggen, אבל תוך כדי ההשמעה הבנתי שזו לא דוגמה אידיאלית, כיוון שהקודטה, הרפריזה והקודה מורחבים שם מעבר לרגיל. אצטרך למצוא דוגמה "קלאסית" יותר.

איכשהו קפצה השיחה לגלן גולד, ואמרתי שגלן גולד הוא ההיפך ממציית להוראות הביצוע, משנה טמפי (מהירויות), מקצבים, עוצמות, לגאטו (צלילים מחוברים) / סטקאטו (צלילים קצרים וקפיציים, מנותקים) ומה לא. להדגמה הבאתי את הסונאטה (הפעם כצורת יצירה ולא פרק) אפאסיונאטה של בטהובן, עם ריכטר לעומת גולד, כי אני לא זוכר בינתיים דוגמאות קיצוניות יותר, והדוגמה הזו לא לגמרי קיצונית.

לסיום השמעתי משהו לא קלאסי, שוב Hernando's Hideaway עם Ella Fitzgerald בשביל החיוך -- עוד לא נתקלתי במישהו שלא חייך למשמע שתי נקישות הקסילופון המסיימות

 

[capten]

הידד
לשם שינוי שומעים מוזיקה ולא כבלים.
עמיר: שאפו גדול.

 

[shushu]

היה כיף ומאוד מעשיר!! המון תודה עמיר

 

[AK1]

בכייף!

עמיר

 

[boazj]

יוזמה מדהימה. בטוח שזה לא רק המוזיקה, המערכת, אלא גם המפגש האנושי.
ואני זה שמעדיף בבוקר....מוזמנים להצטרף שנהיה כמה

 

[exupgh12]

עמיר, אני נפעם מהכנסת האורחים, הסבלנות והרצון שלך ללמד - לא טריוויאלי.
כל הכבוד לך על המחווה.

 

[AK1]

מפגש שביעי במסגרת ההזמנה למפגשים מוזיקאליים -- אולי אין טעם לספור אותם יותר -- עם שלושה אורחים, ועם תמונה שצלמה אשתי האהובה -- משמאל לימין: מיכל, אורן, אני ונתן.

פתחנו, לפי בקשת נתן, בקנון של פחלבל עם טרבור פינוק והקונצרט האנגלי בכלי תקופה.

המשכנו, לפי בקשת מיכל, בקטעים מתוך הרקוויאם של מוצארט. בחרתי בקיריה הפותח ובטובה מירום, בביצוע של הוגווד עם אמה קירקבי ומקהלה הכוללת ילדים בתפקידי הסופראן והאלט, בהקלטה לא מזהירה. את הקטעים האלו השווינו לביצוע של קורנציס, שמוקלט טוב יותר, אבל העדפנו את הוגווד.

משם לבקשה נוספת של מיכל, הקונצ'רטו הראשון למקלדת של באך, ברה מינור עם קפה צימרמן, כשכלי יחיד מנגן כל תפקיד בתזמורת (למשל כינור ראשון יחיד במקום קבוצה שלמה של כינורות ראשונים), בכלי תקופה. את זה השווינו לביצוע של אנג'לה היואיט עם Richard Tognetti מנצח על תזמורת מיתרים קטנה בהקלטת סראונד. העדפנו את הראשון, ביחוד בקטעי ה"תזמורת", אבל כנראה שבכל זאת פסנתר עדיף על צ'מבלו ואפשר לשמוע יותר פרטים בצליל נעים יותר לאוזן, לפחות לאוזן שלי.

משם לבקשה האחרונה של מיכל -- שיר ללא מילים של מנדלסון. בחרתי באופוס 38 מספר 2 "Lost Happiness" עם Perahia. יופי קצר ומזוקק.

משם עברנו לקונצ'רטו לכינור של מנדלסון עם ישה חפץ ו-Munch ב-SACD מסידרת RCA Living Stereo, והשווינו לתקליט של פרלמן עם פרבין ולתקליט reissue של אותה הקלטה של חפץ. אישית, אני לא אוהב את הפרלמן, שמווברט יותר מדי וקצת משתפך. זה פחות הפריע לאחרים.

משם לשני קטעים ממפצח האגוזים של צ'ייקובסקי בהקלטה נפלאה של Ansermet בתקליט כפול שנקרא The Royal Ballet, ולקונצ'רטו הראשון של צ'ייקובסקי עם גיללס/מאזל בתקליט וגיללס/ריינר בדיסק בהעברה לא נעימה במיוחד, כך שהייה נעים יותר לשמוע את הביצוע עם מאזל, למרות שאני לא בטוח שכביצוע הוא עדיף.

אחר כך פרק ראשון מהקונצ'רטו השני של רחמנינוב עם קטשן/שולטי.

סיימנו בשלושה נוקטורנים של שופן בביצועים קסומים של Alexis Weissenberg.

הייה ממש כייף.

אתם מוזמנים לחוות חוויה כזו של מוזיקה וסאונד!!!

 

[n1957]

עמיר,
תודה ענקית על פתיחת הבית והלב.
חוויה מענגת ומלמדת, אשר מנגישה את הכל כך יפה ומעניין במוזיקה קלאסית.

יישר כוח

 

[exupgh12]

עמיר שלום,
איך אתה מוצא את הקלטות RCA Living Stereo ב SCAD לעומת התקליט המקורי (ברשותי מספר SCAD של RCA Living Stereo שאני מאוד אוהב אך מעולם לא יצא לי להשוותם למול תקליט).

בתודה מראש.

 

[AK1]

עמיר שלום,
איך אתה מוצא את הקלטות RCA Living Stereo ב SCAD לעומת התקליט המקורי (ברשותי מספר SCAD של RCA Living Stereo שאני מאוד אוהב אך מעולם לא יצא לי להשוותם למול תקליט).

בתודה מראש.

ראשית, בכל התקליטים שבדקתי, ה-reissues של Analogue Productions היו עדיפים לטעמי על הדפסות מקוריות, אפילו 1S במצב טוב.

שנית, יש SACDs שהופקו עבור חברת RCA/BMG על ידי John Newton מחברת Soundmirror, שלטעמי הם מעולים, וייש SACDs שהופקו על ידי Analogue Productions שלטעמי הם מאכזבים.

התחרות בין SACDs של RCA/BMG לבין התקליטים המקבילים של Analogue Productions או הדפסות מוקדמות של RCA היא קשה ותלויית טעם וציוד, כל מקרה לגופו, אלא אם אתה מאלה שעבורם תקליט באשר הוא עדיף על דיגיטל באשר הוא, ואני מכיר אנשים כאלה.

סתם קוריוז: ההקלטה של רובינשטיין מנגן את הקונצ'רטו מספר 1 של שופן נשמעת בתקליט טוב יותר מההקלטה של הקונצ'רטו השני בתקליט, אבל המצב מתהפך ב-SACD המכיל את שניהם (מספר 1 הוקלט באנגליה ב-1961 על ידי Kenneth Wilkinson המוכר מ-Decca בשני ערוצים, ומספר 2 על ידי Lewis Layton בארה"ב ב-1958 בשלושה ערוצים).

עמיר

 

[exupgh12]

תודה רבה על התשובה המפורטת עמיר,
בעבר רכשתי מספר SACD של RCA Living Stereo אבל מעולם לא יצא לי להשוות בינם לבין המקור האנלוגי שכן עד לשנה האחרונה לא היה ברשותי פאטיפון

שוב, תודה רבה על התשובה המפורטת.

 

[AK1]

עוד במסגרת המפגשים המוזיקאליים, משמאל לימין בועז, יובל ואני.

לפי בקשת יובל פתחנו בהקלטה גרועה טכנית אבל טובה מוזיקאלית של בארנבוים מנגן את הפרק הראשון מסונאטה ה"פאתטית" של בטהובן.

לפי בקשת בועז שמענו מתוך דיסק שלו את הפרק הrאשון של הקנטטה מס' 82 של באך, "די לי" (Ich habe genug) עם דיטריך פישר דיסקאו וקארל ריכטר, והשווינו לקלאוס מרטנס ו-Sigiswald Kuijken. הצבעתי על כך שפישר דיסקאו מווברט על כל הצלילים הארוכים -- בקצרים אין מספיק זמן לכך -- כלומר הויבראטו הוא חלק מהפקת הצליל, ומרטנס שר כמעט ללא ויבראטו, פרט למקומות ספציפיים, כלומר הויבראטו הוא אמצעי הבעה.

אחר כך שמענו את גירסת הסופראן לאותה קנטטה, המסומנת כ-82a, כשחליל מחליף את האבוב בתפקיד הסולו, עם יוהאנט זומר ואנסמבל פלורילגיום. החבר'ה אהבו את זה יותר ממני -- מבחינתי היא קצת צורחת מדי.

כמוכן שמענו את הפרק הראשון מהקונצ'רטו השני של פרוקופייב עם יאשה חפץ ו-Charles Munch בהקלטת RCA Living Stereo תלת-ערוצית.

שמענו בסראונד מעט מ"מעשה בחייל" עם Paavo Järvi, טוקאטה ופוגה ברה מינור של באך עם E. Power Biggs, חמישיה של שוברט עם Auryn, "סיפור הפרברים" עם ברנשטיין ו"צידו האפל של היירח" של פינק פלוייד.

אחר כך הרבה רעש בסראונד עם הדיאס-אירה מהרקוויאם של ורדי, בסטריאו הפרק הראשון של "השיר על הארץ" עם וונדרליך וקלמפרר, וסיימנו ב-Hernando's Hideaway הסטנדרטי עבור החיוך המסיים