exupgh12
חבר משקיען
- הודעות
- 4,889
- מעורבות
- 3,005
- נקודות
- 113
כמעט מאז שאני זוכר נמשכתי לאודיו דיגיטלי, כבר בגיל 15 רכשתי את הקומפקט הראשון שלי מתוצרת סוני, זה היה אי שם בשנת 1985, אני ותקליטים או רחמנה ליצלן קלטות מעולם לא הסתדרנו, הצלחות השחורות תמיד נראו לי מסורבלות, לא נוחות ובנוסף על כך כל פעם היה צריך לנקות אותם - זו חווית הילדות שלי מאודיו אנלוגי.
גל הרטרו והנוסטלגיה שהחזיר את הווניל למחוזותינו דילג מעלי, התקשתי להבין מדוע אנשים מבקשים לחזור לאחור, אחרי הכל מדובר במדיה לא ממש נוחה וזו בשעה שעולם המוסיקה המשיך להתקדם בקצב מהיר ועבר מדיסקים לקבצים המנוגנים מתוך מחשב.
אירוע שעבר במשפחתי חייב אותי לצערי לפנות את הדירה של סבתי, בזמן הליך מיון החפצים נתקלתי שוב באוסף התקליטים המשפחתי, כ 100 +/- תקליטים שחציים יצירות קלאסיות והשאר תקליטי רוק, פופ ואפילו יצירות עבריות כמעט כולן משנות ה 60 – 80.
כפי שניתן להבין אין לי כוונה להיכנס לתחום האנלוגי - זה בפירוש לא בשבילי ומכאן עלה בראשי שמו של ידיד וותיק שבטח יהנה מאוסף התקליטים.
תיאום קצר ביני לבין נמר הוליד עבורי מפגש מחודש עם סאונד אנלוגי, במהלך השנים יצא לי להאזין למספר סטאפים של נמר אך את הסטאפ הנוכחי של נמר טרם יצא לי לשמוע.
לאחר שיחה קצרה וקולחת נמר ניגש אל אוסף התקליטים ושלף איזו אופרה שהוקלטה בשנות ה 60 - "חכה אמר לי, תיכף תבין למה בחרתי בתקליט הזה".
בעודי ממתין ניגש נמר לעבר המערכת והוריד בעדינות את הזרוע על התקליט, מיד נשמעו קולות מוכרים של פיצפוצים, חייכתי לעצמי תוך כדי מחשבה של הנה, הנה הסיבה מדוע אני לא מתחבר למדיה אנלוגית. המערכת עברה לנגן ולפתע עלו קולות אופרה עד שיכולתי להישבע שהזמר נמצא איתנו בחדר.
וואו, איזה שחזור מדהים של קול אנושי, גודל הבמה, פרזנטציה, דינמיקה והפרטים, אלוהים זה הסאונד הכי מדהים ששמעתי בחיי ממערכת קול.
תקליטים נוספים הוחלפו במהלך השעה (Midnight Sugar, the good life), למרות הפיצפוצים ההנאה הלכה וגברה, דבר שהפתיעה אותי.
נכון שהציוד עליו הושמעו היצירות מתקרב במחירו לדירת 3 חדרים ברוב חלקי הארץ, אבל החוויה שהסטאפ הזה מצליח להעביר היא לא פחות ממדהימה.
בנוגע לאנלוגי, בהחלט ניתן להגיע לתוצאות מדהימות (שלא לדבר על המראה המצודד) אבל עדיין ישארו פצפוצים ברקע, מה שיכול להטריף חולה OCD כמוני
.
גל הרטרו והנוסטלגיה שהחזיר את הווניל למחוזותינו דילג מעלי, התקשתי להבין מדוע אנשים מבקשים לחזור לאחור, אחרי הכל מדובר במדיה לא ממש נוחה וזו בשעה שעולם המוסיקה המשיך להתקדם בקצב מהיר ועבר מדיסקים לקבצים המנוגנים מתוך מחשב.
אירוע שעבר במשפחתי חייב אותי לצערי לפנות את הדירה של סבתי, בזמן הליך מיון החפצים נתקלתי שוב באוסף התקליטים המשפחתי, כ 100 +/- תקליטים שחציים יצירות קלאסיות והשאר תקליטי רוק, פופ ואפילו יצירות עבריות כמעט כולן משנות ה 60 – 80.
כפי שניתן להבין אין לי כוונה להיכנס לתחום האנלוגי - זה בפירוש לא בשבילי ומכאן עלה בראשי שמו של ידיד וותיק שבטח יהנה מאוסף התקליטים.
תיאום קצר ביני לבין נמר הוליד עבורי מפגש מחודש עם סאונד אנלוגי, במהלך השנים יצא לי להאזין למספר סטאפים של נמר אך את הסטאפ הנוכחי של נמר טרם יצא לי לשמוע.
לאחר שיחה קצרה וקולחת נמר ניגש אל אוסף התקליטים ושלף איזו אופרה שהוקלטה בשנות ה 60 - "חכה אמר לי, תיכף תבין למה בחרתי בתקליט הזה".
בעודי ממתין ניגש נמר לעבר המערכת והוריד בעדינות את הזרוע על התקליט, מיד נשמעו קולות מוכרים של פיצפוצים, חייכתי לעצמי תוך כדי מחשבה של הנה, הנה הסיבה מדוע אני לא מתחבר למדיה אנלוגית. המערכת עברה לנגן ולפתע עלו קולות אופרה עד שיכולתי להישבע שהזמר נמצא איתנו בחדר.
וואו, איזה שחזור מדהים של קול אנושי, גודל הבמה, פרזנטציה, דינמיקה והפרטים, אלוהים זה הסאונד הכי מדהים ששמעתי בחיי ממערכת קול.
תקליטים נוספים הוחלפו במהלך השעה (Midnight Sugar, the good life), למרות הפיצפוצים ההנאה הלכה וגברה, דבר שהפתיעה אותי.
נכון שהציוד עליו הושמעו היצירות מתקרב במחירו לדירת 3 חדרים ברוב חלקי הארץ, אבל החוויה שהסטאפ הזה מצליח להעביר היא לא פחות ממדהימה.
בנוגע לאנלוגי, בהחלט ניתן להגיע לתוצאות מדהימות (שלא לדבר על המראה המצודד) אבל עדיין ישארו פצפוצים ברקע, מה שיכול להטריף חולה OCD כמוני
.
נערך לאחרונה ב:
