התקליט הראשון שלי

[nkorah]

אמא שלי קנתה לי אותו כשהייתי בן חמש, או שש בערך. בהתחשב בבגילו, ובכך שילד בן חמש-שש הקשיב לו ללא הרף במשך כשנה - מצבו מדהים

התקליט הראשון שקניתי בעצמי היה "גריז" שנתיים-שלוש אח"כ.

 

[BooBoo]

אלביס לגיל 5? מעניין...

אני לגיל 5 קיבלתי את התקליטים "מיץ פטל", "שמוליקיפוד", "דירה להשכיר"
אבל הכי הכי אהבתי את "סיפורי הדוד רמוס".

 

[nkorah]

את אלו קיבלתי מאוחר יותר - ושכחת את "דודי שמחה"

האמת - זה די נפוץ. הסרט הראשון שהבן שלי ראה בטלויזיה, בערך בגיל שנה, היה Bugs Life של פיקסר. רק הרבה אחרי שהוא ידע לדקלם אותו, הוא התחיל לראות כל מני DVDים "לילדים"

 

[AK1]

הייתי בן 17 כשאבא שלי (ז"ל) קנה פטיפון, ולי את התקליט של מה שהכיא אהבתי אז:

ומיידית אחר כך הצטרפתי אליו לקניית שני התקליטים הקלאסיים הראשונים (ואז עוד הייתי אנטי מוזיקה קלאסית), ב-20 לירות כל אחד!!

וגם

לרוסיני התחברתי מייד, אבל התקליט השני, לכינור, נשמע לי כמו יללות חתולים איומות, והתחננתי לאבא של, אולי (כמעט?) בדמעות, שנחליף אותו למשהו אחר -- אבל הוא אמר שזו מוזיקה נהדרת, וצדק. כיום אני יוכל גם להוסיף שגם הביצועים מופלאים -- אני לא מכיר ביצועים טובים יותר -- למרות שהסאונד הכללי די נורא (תזמורות פילדלפיה וניו יורק נשמעות כמו תזמורות מכבי אש). הכינור כן מוקלט יפה.

לרוסיני כן יש ביצועים עדיפים בעיני, ובסאונד מעולה. למשל:

עמיר