רונן ש
חבר משקיען
- הודעות
- 814
- מעורבות
- 270
- נקודות
- 63
בטח שלא צריך לספר לכם על השוק העירני בתקליטים ישראלים משומשים. זה הולך אחורה עד שנות החמישים, ויש תקליטים שהתבלטו בנדירותם עד כדי היותם שוים את משקלם בזהב.
למשוגעים לדבר זה מירוץ מרתק וחוויתי מעין כמוהו. כמו ארכיאולוגיה של חפצי אומנות עתיקים.
ישנם בעלי אוספים גדולים העוסקים מהנץ החמה עד שקיעתה בחיטוט וחיפוש ורכישה של 'דברים טובים' ומכירתם ברווח נאה.
אבל אם אתה מחפש משהו מסויים, אפשר להצטייד בסבלנות ולדגום מידי פעם מקומות כמו 'האוזן השלישית' ו-Ebay ובסוף למצוא.
לפני כמה זמן החלטתי ליצור לעצמי אוסף של כל תקליטי האולפן המקוריים של אריק איינשטיין. לא תקליטונים או תקליטי שדרים (אלה באמת שווים הון..), לא אוספים מאוחרים, ו-CDs אינם 'מהווים אתגר' כי ניתן להגיע אליהם בקלות יחסית.
אבל תקליטים? במצב טוב? עם עטיפה במצב טוב? לא צריך לספר לכם, יש בהם קסם עצום.
אריק איינשטיין הוציא תקליטי ויניל עד 1988, נדמה לי שהאחרון היה האלבום "משירי אברהם חלפי", במשותף עם יוני רכטר. אחר כך היו רק דיסקים.
זו כמות לא מבוטלת של 26 אלבומי אולפן שיצאו בויניל, מ-1966 עד 1988.
ועכשיו אני מתענג על הרכישה האחרונה (והיקרה למדי...) - אלבום האולפן השלישי שלו, "פוזי" משנת 1969. נחשב לאלבום הרוק הישראלי הראשון.
אחרי שטיפה וניקוי, הוא נשמע כאילו חזרו אליו עלומיו. תחום דינמי מצויין, הרעש ירד נמוך נמוך. הגיטרות צלולות, במיוחד הגיטרה בס של שמוליק ארוך. התיפוף מדוייק ומינימליסטי בידיו הבוטחות של אהרלה קמינסקי.
"כשאת בוכה את לא יפה", "פראג", ועוד ועוד שכיות חמדה שנכנסו לפנתיאון המוזיקה הישראלית.
בברכת שבת שטופת מוזיקה!
למשוגעים לדבר זה מירוץ מרתק וחוויתי מעין כמוהו. כמו ארכיאולוגיה של חפצי אומנות עתיקים.
ישנם בעלי אוספים גדולים העוסקים מהנץ החמה עד שקיעתה בחיטוט וחיפוש ורכישה של 'דברים טובים' ומכירתם ברווח נאה.
אבל אם אתה מחפש משהו מסויים, אפשר להצטייד בסבלנות ולדגום מידי פעם מקומות כמו 'האוזן השלישית' ו-Ebay ובסוף למצוא.
לפני כמה זמן החלטתי ליצור לעצמי אוסף של כל תקליטי האולפן המקוריים של אריק איינשטיין. לא תקליטונים או תקליטי שדרים (אלה באמת שווים הון..), לא אוספים מאוחרים, ו-CDs אינם 'מהווים אתגר' כי ניתן להגיע אליהם בקלות יחסית.
אבל תקליטים? במצב טוב? עם עטיפה במצב טוב? לא צריך לספר לכם, יש בהם קסם עצום.
אריק איינשטיין הוציא תקליטי ויניל עד 1988, נדמה לי שהאחרון היה האלבום "משירי אברהם חלפי", במשותף עם יוני רכטר. אחר כך היו רק דיסקים.
זו כמות לא מבוטלת של 26 אלבומי אולפן שיצאו בויניל, מ-1966 עד 1988.
ועכשיו אני מתענג על הרכישה האחרונה (והיקרה למדי...) - אלבום האולפן השלישי שלו, "פוזי" משנת 1969. נחשב לאלבום הרוק הישראלי הראשון.
אחרי שטיפה וניקוי, הוא נשמע כאילו חזרו אליו עלומיו. תחום דינמי מצויין, הרעש ירד נמוך נמוך. הגיטרות צלולות, במיוחד הגיטרה בס של שמוליק ארוך. התיפוף מדוייק ומינימליסטי בידיו הבוטחות של אהרלה קמינסקי.
"כשאת בוכה את לא יפה", "פראג", ועוד ועוד שכיות חמדה שנכנסו לפנתיאון המוזיקה הישראלית.
בברכת שבת שטופת מוזיקה!