נמר,
אולי זה הגיוני שמגבר הספק בעל הספק ״מכובד״, ותיכנון מודרני, וגופי קירור מרשימים, ושני ספקים נפרדים לשני הערוצים, ישכון בתיבה גדולה וישקול 50 קילו.
אני קונה. במיוחד את הפרדת הספקים בין ימין ושמאל (ועדיין הכל באותה תיבה).
אבל כל שרשרת האלקטרוניקה שלפניו - קדם מגבר, ומגבר הפטיפון - יכולה להיכנס בשתי קופסאות גפרורים, גם אם היא ברמת ה-Hi End העילאית ביותר הקיימת היום.
ולשלב אותה בתוך אותה תיבת ענק בת 50 הקילוגרמים, כולל מקור הכוח הדרוש, והבידוד החשמלי והתרמי, זהו אתגר פשוט ופתיר. התוצאה היתה שוקלת עדיין 50 קילו, והאיכות לא היתה נפגעת כהוא זה. עזוב את משפטי ה״בידוד״ וה״עצמאות״.
האמן לי.
אבל במציאות של היום זו תהיה החלטה אומללה מאין כמוה, כי אי אפשר להכפיל את מחיר המגבר הזה.
מצד שני - ארוז מעגל אלקטרוני מעולה אך קטן ודל הספק (קדם מגבר) בתיבת מתכת גדולה שנראית ״מאותה משפחה״ של ההיא בת 50 הקילוגרמים, שים בו ספק כבד, ובעיקר דאג שכל תשתית הברזל והאלומיניום תהיה עבה עבה עבה.
והשוק ישמח לשלם הרבה כסף על קילוגרמים נוספים של מתכת.
המגוחך כאן, לדעתי, הוא לא מגבר ההספק הכבד, אלא העובדה שפרקו ממנו כמה מעגלים קטנים ונתנו להם ״עצמאות״. זה כפי שטענתי קודם מגוחך הנדסית אבל מבריק מסחרית.
אבל נראה שהשרשור הזה מתחיל לדרוך במקום...
