- הודעות
- 20,088
- מעורבות
- 4,236
- נקודות
- 113
אתחיל בסיפור שלי.
ניכנסתי לתחום באופן מסיבי לפני 3 שנים, תמיד הייתה טבועה בי האהבה למוסיקה אך עם ההיתקדמות האודיופילית כך גם פתחתי את ראשי לסיגנונות מוסיקה נוספים כגון: ג'אז, קלאסי וכ"ו. התחביב היה על אש קטנה שגברה לאט לאט אך הייתה נקודת פריצה ספציפית שגרמה לי להיכנס לעומקו של התחום ולחפש את הטוב ביותר עבורי.
נקודת הפריצה!
יום אחד באחד מהפוסטים בפורומים השונים ניתקלתי בלינק המפורסם לסרט על האודיופילים היוונים, כמובן שפתחתי את הלינק ואיך אגיד את זה??? שם קיבלתי את ההשראה האמיתית שלי, שם החלה נקודת הפריצה ושם רציתי להיות, צפיתי בסרט הזה מספר רב של פעמים וכל פעם היתייחסתי לאסכולה שונה של המרואיינים. ולמה אני כותב את זה?
כאשר פתחתי לראשונה את הלינק הזה זה היה לפני כמעט שנתיים, היה חורף קר וגשום. אני זוכר שכאשר הסרט ניגמר ניגשתי למערכת שלי היבטתי בה באהבה וביראת כבוד ואמרתי לה "מותק שלי ... צריך לשדרג אותך"
. נכון - הייתי מוכרח להיתקדם, לחוש את תחושתם, לנסות וללמוד עוד, לשמוע כמה שיותר ולהסיק מסקנות לאחר כל האזנה וזה מה שהישתדלתי לעשות. זה התחיל בלפקוד חניות וכמה מביתם של חברי שמחזיקים במערכות טובות. ולאט לאט היתפתח למבחנים שעשיתי לעצמי. אחרי זמן מה החלטתי שאני מעוניין להיתקדם עוד ולכתוב למען הציבור והתחלתי במבחנים ההשוואתיים. נכון גם מבחן אינדבידואלי הוא נחמד ומבורך אך תמיד המבחנים הגדולים משכו אותי יותר, האתגר והעבודה הקשה היו שווים כל רגע כאשר אני מקבל הודעות פרטיות כי אדם זר שלא שמעתי עליו לפני רכש מוצר בזכות כתבה שלי, או שאני ניגש לחנות ושמי מוכר למוכר. מעולם לא חשבתי שכל זה יגיע בגלל סרט של 20 דקות על אודיופילים יוונים שמדברים על התחביב שלהם.
בנוסף חברי היקר עופר קרטה סייע לי בקבלת החלטות וכמובן בזמן האחרון סייעו לי אילן, גידי, אלדר וטומי שדעתם חשובה לי מאוד למרות שכל אחד מהם חושב אחרת.
הגעתי למסקנה שאין אמת אחת {שזה ידוע לרבים מאיתנו} ולמידה מאחרים {גם אם דעתם שונה} מלמדת אותך עוד משהו בתחום. אני לומד ומנסה להעביר הלאה את מה שהחלטתי להשאיר אצלי, בעבר לא הייתי מקבל דיעות שונות משלי ... היום? הכל אחרת - כל דיעה שווה הקשבה גם מאדם פחות מנוסה, כל דיעה שווה היתייחסות מכובדת ואם אוכל לתת טיפ מלמד ממני אתן.
עכשיו למה שקורה כאן.
הפורום הזה הוא בלי ספק הפורום הפעיל ביותר בתחום הסטריאו בארץ, עתיר כתבות, מידע וגולשים מכובדים. התפקיד שלנו הוא לסחוף יחד איתנו את כל אלה שהסטריאו נימצא בתוכם אך עדיין לא היתפרץ, כאשר הוא מתפרץ עלינו להביא אותם אלינו ולהדריך אותם יד ביד שיוכלו לטעום ממה שאני טועם מידי יום כמו חברי המכובדים שגולשים כאן באופן סדיר. עלינו להיות סבלנים כלפי כל גולש חדש, לתת לו כייף להישאר ולא חלילה להבהיל אותו או לדבוק בחוסר הבנתו באותה עת. הרי כולנו יודעים שזהו נגיף - הוא מתפרץ - יקר - מבלבל ולעיתים מייאש.
מטרת הפורום היא להעביר תורה אודיופילית אמיתית, דברים שאוהבים חייבים להעביר באהבה הלא.
ולמה כל זה?
היום שוב צפיתי בסרט האודיופילים היוונים, קר בחוץ אך אין גשם כמו בפעם ההיא, ובכל זאת שוב התפרץ בי הנגיף הזה, שוב קנאתי בהם אך הפעם לא הלכתי למערכת והעלבתי אותה בשידרוג {לא שאני כבר מסודר} אלה הסתכלתי עליה ועברה בראשי התחושה כי אני יכול בהחלט להיות מאושר בחלקי וההתקדמות תגיע בין אם ארצה או לא, הרי אני כבר בתוך זה ואני לא מוצא סיבה להפסיק. יש לי עוד רומן ארוך עם התחביב הזה.
כל זה בזכות לינק לסרט באורך 20 דקות שהכניס אותי לסרט שאינו ניגמר.
ניכנסתי לתחום באופן מסיבי לפני 3 שנים, תמיד הייתה טבועה בי האהבה למוסיקה אך עם ההיתקדמות האודיופילית כך גם פתחתי את ראשי לסיגנונות מוסיקה נוספים כגון: ג'אז, קלאסי וכ"ו. התחביב היה על אש קטנה שגברה לאט לאט אך הייתה נקודת פריצה ספציפית שגרמה לי להיכנס לעומקו של התחום ולחפש את הטוב ביותר עבורי.
נקודת הפריצה!
יום אחד באחד מהפוסטים בפורומים השונים ניתקלתי בלינק המפורסם לסרט על האודיופילים היוונים, כמובן שפתחתי את הלינק ואיך אגיד את זה??? שם קיבלתי את ההשראה האמיתית שלי, שם החלה נקודת הפריצה ושם רציתי להיות, צפיתי בסרט הזה מספר רב של פעמים וכל פעם היתייחסתי לאסכולה שונה של המרואיינים. ולמה אני כותב את זה?
כאשר פתחתי לראשונה את הלינק הזה זה היה לפני כמעט שנתיים, היה חורף קר וגשום. אני זוכר שכאשר הסרט ניגמר ניגשתי למערכת שלי היבטתי בה באהבה וביראת כבוד ואמרתי לה "מותק שלי ... צריך לשדרג אותך"
. נכון - הייתי מוכרח להיתקדם, לחוש את תחושתם, לנסות וללמוד עוד, לשמוע כמה שיותר ולהסיק מסקנות לאחר כל האזנה וזה מה שהישתדלתי לעשות. זה התחיל בלפקוד חניות וכמה מביתם של חברי שמחזיקים במערכות טובות. ולאט לאט היתפתח למבחנים שעשיתי לעצמי. אחרי זמן מה החלטתי שאני מעוניין להיתקדם עוד ולכתוב למען הציבור והתחלתי במבחנים ההשוואתיים. נכון גם מבחן אינדבידואלי הוא נחמד ומבורך אך תמיד המבחנים הגדולים משכו אותי יותר, האתגר והעבודה הקשה היו שווים כל רגע כאשר אני מקבל הודעות פרטיות כי אדם זר שלא שמעתי עליו לפני רכש מוצר בזכות כתבה שלי, או שאני ניגש לחנות ושמי מוכר למוכר. מעולם לא חשבתי שכל זה יגיע בגלל סרט של 20 דקות על אודיופילים יוונים שמדברים על התחביב שלהם.בנוסף חברי היקר עופר קרטה סייע לי בקבלת החלטות וכמובן בזמן האחרון סייעו לי אילן, גידי, אלדר וטומי שדעתם חשובה לי מאוד למרות שכל אחד מהם חושב אחרת.
הגעתי למסקנה שאין אמת אחת {שזה ידוע לרבים מאיתנו} ולמידה מאחרים {גם אם דעתם שונה} מלמדת אותך עוד משהו בתחום. אני לומד ומנסה להעביר הלאה את מה שהחלטתי להשאיר אצלי, בעבר לא הייתי מקבל דיעות שונות משלי ... היום? הכל אחרת - כל דיעה שווה הקשבה גם מאדם פחות מנוסה, כל דיעה שווה היתייחסות מכובדת ואם אוכל לתת טיפ מלמד ממני אתן.
עכשיו למה שקורה כאן.
הפורום הזה הוא בלי ספק הפורום הפעיל ביותר בתחום הסטריאו בארץ, עתיר כתבות, מידע וגולשים מכובדים. התפקיד שלנו הוא לסחוף יחד איתנו את כל אלה שהסטריאו נימצא בתוכם אך עדיין לא היתפרץ, כאשר הוא מתפרץ עלינו להביא אותם אלינו ולהדריך אותם יד ביד שיוכלו לטעום ממה שאני טועם מידי יום כמו חברי המכובדים שגולשים כאן באופן סדיר. עלינו להיות סבלנים כלפי כל גולש חדש, לתת לו כייף להישאר ולא חלילה להבהיל אותו או לדבוק בחוסר הבנתו באותה עת. הרי כולנו יודעים שזהו נגיף - הוא מתפרץ - יקר - מבלבל ולעיתים מייאש.
מטרת הפורום היא להעביר תורה אודיופילית אמיתית, דברים שאוהבים חייבים להעביר באהבה הלא.
ולמה כל זה?
היום שוב צפיתי בסרט האודיופילים היוונים, קר בחוץ אך אין גשם כמו בפעם ההיא, ובכל זאת שוב התפרץ בי הנגיף הזה, שוב קנאתי בהם אך הפעם לא הלכתי למערכת והעלבתי אותה בשידרוג {לא שאני כבר מסודר} אלה הסתכלתי עליה ועברה בראשי התחושה כי אני יכול בהחלט להיות מאושר בחלקי וההתקדמות תגיע בין אם ארצה או לא, הרי אני כבר בתוך זה ואני לא מוצא סיבה להפסיק. יש לי עוד רומן ארוך עם התחביב הזה.
כל זה בזכות לינק לסרט באורך 20 דקות שהכניס אותי לסרט שאינו ניגמר.
