החדר הטוב ביותר בתערוכה דיגיטאון 2017

[איתי ו.]

 

[GROOPER]

מבחינתי חצי החדר הטוב בתערוכה שייך לעירן פוגל
שהוציא מרמקולי living voice צליל מהפנט באמצעות מגבר הלאקסמן מנורות.

 

[Sol]

מבחינתי חצי החדר הטוב בתערוכה שייך לעירן פוגל
שהוציא מרמקולי living voice צליל מהפנט באמצעות מגבר הלאקסמן מנורות.

אכן
השילוב הזה היה מעולה.
לא רק אני התחברתי לצליל שהמערכת הפיקה.
היינו מספר חברים שמאוד התרשמנו.
איך שוני אמר אתם מדברים סטריאפונית

 

[royla]

הפעם המציגים נתנו הופעה איכותית ומשובחת-היו הרבה טובים מאוד,
גם אני אמרתי לגבי שאין ספק שהוא נותן את הסאונד והאווירה מהרגע ששומעים את הסטאפ,
היו כמה סטאפים מעולים בהחלט בתערוכה

 

[Avner]

היו מספר חדרים שנשמעו פיצוץ
ואחרים קצת פחות למרות המחיר והשם - בגדול חיפשתי רמקולים לדעתי גם מצאתי שני מועמדים מעולים
עברתי בחלק מהחדרים פעמיים שלושה ויש חדרים שיותר

החדר של גבי סאונדקווסט פשוט נשמע מדהים
החדר של פוקאל עם האיזוטריק נשמע פשוט חלום
את המערכת של אודיו זיפ מרטן שהייתה גם בפעם הקודמת נשמעה מצויין כל המכלול
אודיופריק - ליוינגוייס היה פשוט תענוג
החדר של ORAC נשמע מטורף פחדתי לשאול מחיר כי ברור לי שזה מעבר לתקציב השפוי שלי

אחרי החג מסע האזנה ורכישות יש אישור מההנהלה תקציב מכובד לרמקולים

 

[AK1]

מבחינתי, המצב הייה ברור לחלוטין -- ערן פוגל "אודיופריק" עם המג'יקו אכל את כולם בלי מלח.

במקום השני, בהפרש ניכר, זיו "אודיוזיפ" עם המארטן.

אולי החדר של גבי עמרם נשמע כמו מערכת של 40000 או 80000 ש"ח, אבל שום "נתינה בראש".

הכי מאכזב, לפחות מבחינת הציפיות -- החדר של Naim.

עמיר

 

[Adiel]

יש חדר אחד בכל התערוכה שבגללו אני אחזור גם מחר והוא ערן אודיופריק עם המג׳יקו האדירים.
ללא ספק הכי טוב בתערוכה, בהרבה יותר מהאחרים.

החדר של זיו מצויין גם הוא, רק פטיפון, סאונד מעט מחוספס וקריספי, לעיתים מדי.

החדר של Naim נשמע רע מאוד.

 

[yinonsh]

גם אני הכי אהבתי את החדר של גבי, סאונדקווסט. חזרתי 3 או 4 פעמים לשמוע. התוצאה הייתה בהתאם לאיכות ההקלטה של מה שנוגן באותו הזמן (בין טוב למדהים). בהקלטות הטובות היו פרוט, איזון, במה, אימאג. כל הכבוד!
KEEP UP THE GOOD WORK

 

[סחבק]

יש חדר אחד בכל התערוכה שבגללו אני אחזור גם מחר והוא ערן אודיופריק עם המג׳יקו האדירים.

אולי גם ההגברה נתנה תרומה? ואולי גם בטיפול האקוסטי? (מינימליסטי, אבל אולי יותר טוב מאחרים)

 

[ronengolanpt]

דבר ראשון התערוכה מושקעת , היה ממש כיף לבוא ולהאזין
לדעתי הפוקאל עם האיזוטריק היה רמה אחת מעל כולם , סאונד חלום

 

[ronensud]

נראה לי שכדאי לחדד האם הכוונה לתוצאה הטובה ביותר אבסולוטית (עמיר) או לתוצאה בהשוואה לעלות (אורי?).

 

[tzachi]

מישהו יכול להזכיר לי איזו מערכת הוצגה אצל סאונדקווסט?

 

[tzachi]

דבר ראשון התערוכה מושקעת , היה ממש כיף לבוא ולהאזין
לדעתי הפוקאל עם האיזוטריק היה רמה אחת מעל כולם , סאונד חלום

 

[niv100]

גם לטעמי השילוב של ספנדור הגל ונורדוסט בחדר של סאונדקווסט
היה מעולה. תוצאה מצויינת בהתחשב בעלות וגם בלי קשר לעלות.

 

[miki185]

החדר הכי מרשים מבחינתי של ערן פוגל הוא המג׳קו אחריו זיו פרלמן וההרבת׳ של יגאל סבו ,חבל שלא היה עופר שחורי ויגאל לסרי, האכזבה הגדולה כנימופיל אדוק המערכת הגדולה של ניים , הקטנה הירשמה.

 

[שוני]

הכבלים של נורדוסט היו Xפקטור של התערוכה.

החדר של לוני הפתיע אותי ביחס למה ששמעתי אצלו בסלון
הפטיפון של לקסמן מצויין
הלמפיזטור הממיר הכי אנלוגי ששמעתי עד היום,
ה"ראש" החדש בפטיפון של זיו

 

[אוהד11]

כבר כתבתי סיכום מתוקצר משם בפוסט אחר, אבל עכשיו בבית, לצלילי המוסיקה שאני באמת אוהב לשמוע, בא לי לפרט יותר, בכל חדר כמעט היה משהו שאהבתי ולא בא לי לדרג
אבל קודם כל זה לא מובן מאליו שבמקום קטן כמו שלנו ועם מספר לא גדול של משוגעים מרימים תערוכה כזו, באמת המון תודה לכל מי ששותף לעניין, נמר, ליאור וצוות האתר וכל המציגים תודה רבה לכם, כיף גדול.
לטעמי,
בחדר של ערן אודיופריק, למג'יקו, רמקולים מיוחדים, יש פרזנטציה יוצאת דופן, הם לא אלופי הפירוט או הפאנצ'יות וכמובן גם לא laid back. יש בהם איזו קשיחות שקשורה אולי להרכב התיבות שלהם עם הרזוננס המסויים שלהם, אני צריך לעכל אותם.
לדעתי הם נשמעו טוב רק עם הקומפקט דיסק, הפטיפון של מישל נחשף באופן לא כ"כ מחמיא על ידי הסט-אפ הזה שנשמע טוב אבל לדעתי לא בכל סוגי המוסיקה והרבה פחות ממה שציפיתי.
הסט-אפ השני עם הלקסמן מנורות שמבוסס על ציוד של לקסמן משנות ה-70 היה להרגשתי עוטף וחמים, היה קל להתמכר אליו, כמובן כמו כל סט מנורות היתה לו מגבלת דינמיות מסויימת בקטעים מהירים אבל פיצוי גדול באוירה. האופי הטבעי וה"נכון" של הליוינג וויס הוא באמת שידוך מצוין, אבל להרגשתי הדגם הזה לא היה ברמה של הסט-אפ והיו פה ושם צרימות קלות.

אצל לוני מאורק סט-אפ שנתן שואו-אוף, למי שאוהב, גם במראה וגם באופי של הצליל, מאוד מודגש, מפורט, דינמי ועם רזרבות של כוח ואפיל, במה גדולה והרבה סטייל, אולי קצת יותר מדי. אי אפשר היה להחמיץ אף פרט במוסיקה, וגם לא להירגע אפילו לשניה. שני מובונובלוקים היברידיים 140 וואט ב class A ב 8 אוהם
Ianus Monaural Hybrid של Aries Cerat ופרה של אותה חברה, המקור היה ממיר בריטי קטן ומעניין שעשה עבודה מרשימה.
כשהייתי היתה רק מוסיקת הדגמות ותערוכות, הייתי שמח לשמוע את הסט-אפ הזה עם מוסיקה מאתגרת הן מוסיקלית והן טכנית, גם כך "אביא לך" של אהוד בנאי בהופעה שלוני חזר עליו מספר פעמים (כנראה מודע היטב לאפקט שלו) עשה לי עור ברווז.

אצל דני בכור היו שילובים מצויינים לדעתי בין רמקולים אלקטרוסטטים לבין ציוד יד 2 וציוד מנורות של למפיזטור. שאלתי את עצמי כמה פעמים למה עדיין לא היה לי רמקול כזה בבית. במיוחד הרשים אותי הסט אפ שהיו משולבים בו המגנה פלנר 1.7 שדני מתמחר ב 13 אלף שח, שמבחינות מסויימות היו לו איכויות שהיה קשה למצוא גם בסט-אפים של 300 אלף שח.

אצל יגאל סבו, ההרבט שהיו מחוברים למגבר mc אצל היו שידוך מאוד מוסיקלי לטעמי למי שמוכן לוותר על התחום המאוד תחתון כדי לקבל צליל יותר מדוייק. הרבה עידון היה בצליל, אולי אף איפוק אבל מהסוג הטוב, לא הקפוץ. הם היו כמעט מרגשים אבל לא הצליחו ממש לגעת בי, לפחות לא עם המוסיקה שנוגנה שם. יכול מאוד להיות שעם המוסיקה שאני אוהב לשמוע הייתי נשבה.

לגבי אודיו זיפ אני ממש מסכים עם עדיאל שהגיב לפני, צליל חד, קשוח ומאוד לא מתחנף, גם המוסיקה לא מתחנפת. זה גם החדר שביליתי בו הכי הרבה כי אפשר היה לשמוע בו מוסיקה אמיתית.
באופן אישי אני לא משתגע על רמקולים קרמיים אבל היכולת של זיו לחתור לצליל מסויים ולשמור על הקו הזה וגם חוסר ההתפשרות על מוסיקה, או על המקור האנלוגי מעוררים הערכה.
אני מניח שריכוך באחד המרכיבים בשרשרת בטח היתה גורמת לי לאהוב את הסט אפ הזה.

גם לגבי החדר של naim אני מסכים עם עדיאל, הייתי זמן קצר והלכתי משם, צליל חנוק, סתום, משהו שם לא עבד, היה לי דחף להציץ מאחור לבדוק אולי משהו השתבש בחיבורים.

סאונדקווסט מגלים בעקביות קו אמיץ, מוצרים שמשדרים פשטות הן במראה והן בצליל ועולים לא מעט כסף (יחסית). אהבתי את הטבעיות של הסט-אפ ואת הנינוחות שלו אבל משהו הפעם הרגיש לי קצת יבש ורזה, אולי כי גבי בחר להדגים עם מגבר משולב ועם הדאק הפנימי שלו ועם דגם ביניים של ספנדור. ואולי זו הסכנה שאורבת לשילוב של האיפוק הבריטי (ספנדור) הדיוק הגרמני (סטרימר AVM) והקור הנורווגי (Hegel). זה קצת בצחוק וקצת ברצינות.

היה עוד אבל התעייפתי מלכתוב.
תודה שוב על החוויה המאוד מהנה
היו חסרים מאוד מאסטרו אודיו, יגאל לסרי וארמה. מקווה מאוד שישתתפו בפעם הבאה.
בהצלחה
אוהד

 

[Sol]

החדר של יגאל סבו היה נעים מאוד להקשבה.
לא הושמעו בו קטעי מוזיקה אודיופילים.
אלא מוזיקה שאנחנו בדרך כלל שומעים בבית.
וזה אומץ לא מבוטל להשמיע כך ללא פוזה.
אני התחברתי לפשטות.

 

[TakeOne]

החדר של גבי נשמע מעולה, כי חייבים לקחת בחשבון את היחס עלות -תועלת. בכלום כסף יחסית למערכות היקרות שהוצגו היום, גבי הציג מערכת שתענוג לשבת ולהאזין לה. הרמקולים הקטנים של ספנדור פשוט עשו חשק לעוד. לא האמנתי שרמקול כזה קטן ימלא כך את החדר. נהנתי גם לשוחח עם גבי, הבחור מבין עניין ואפשר ללמוד ממנו.

זיו, כרגיל, מלך האנאלוג. הנוטינגהם דיאז עם הראש החדש של שלטר נשמע חלום וזיו האלוף מוכיח (שוב) שאפשר להרים סט נפלא כשהרמקולים הם המרכיב הכי זול בחבילה. מקור והגברה יקרים ורמקולים במחיר שפוי נותנים תוצאה מעולה.

אצל ערן כרגיל הכל מתוקתק. המג'קו לא מאכזבים אבל במחיר שלהם ואוי ואבוי אם היו מאכזבים. נמר קורא לזה "צליל יקר" ועם מג'יקו זה אכן נשמע כך. רמקולים מעולים. לדעתי עם פטיפון ברמה גבוהה יותר המערכת הזו הייתה קופצת כמה כיתות. הייתי שמח להשוות את המג'קו ראש בראש עם רמקול אחר שמיוצר מאלומניום כגוש אחד (ללא תפרים וחיבורים בתיבה) - הפיאגה השוויצרים.

החדר של דני בכור היה קצת מבולגן לטעמי וחבל. יותר מידי אווירה של טברנה ופחות השקעה בהאזנות. המגיס הם רמקולים מופלאים. במחיר שלהם הם קילר אמיתי. אין תערוכה בעולם שלא מהללים אותם ואת היחס עלות-תועלת שמקבלים מהם. אבל כאן לא נתנו לאף אחד מהם לנגן יותר מכמה דקות והופ קפצו למערכת אחרת. הטיפ שלי - קצת יותר סבלנות והשקעה בכל סבב האזנה. הרמקולים שווים את זה.

בחדר של ניים בלטו מאוד הרמקולים הקטנים. ב 3900 ש"ח (נדמה לי ש 4500 עם הסטנדים) זו ללא ספק "היציאה" של התערוכה.

דווקא מההרבת' קצת התאכזבתי. אחזור מחר כי הרמקול הזה שווה בדיקה.

הגעתי סביב 12 בצהרים, יצאתי לקראת שבע בערב. היה תענוג. חוזר שוב מחר. התערוכה מאורגנת ברמה גבוהה, הכל מתוקתק ומסודר למופת. ביחס לשנים קודמות החדרים מושקעים הרבה יותר והאיכות כפועל יוצא, גבוהה יותר. מי שלא בא מפסיד.

 

[hornless]

הבחירות שלי:

1. אזוטריק + פוקל

2. הגל + ספנדור

3. מגנפן 1.7 אצל דני בכור. למרות אפקט ה"שכונה" שהיה בחדר. הצלחתי לקלוט את הפוטנציאל.

4. מגיקו ולקסמן אצל ערן - למרות שציפיתי להרבה יותר.

5. הרבט אצל יגאל סבו. היום לא הייתי חי עם הצליל הזה אבל בהחלט היה מהנה. קצת לוחץ.

השאר, נשמעו לאזני כמו משהו בין סכין למסור.