Someday My DIZ will Come

[diz1]

השלישיה הנורבגית של בולאני-איתה הוא עובד 6 שנים והוציא לפחות 2 דיסקים ובשנה אחרונה מופיע איתה כולל ההופעה כאן בארץ- הקליטה לפני שנה דיסק טריו שיוצא עכשיו בשם
Stone in the Water
את בולאני אני מכיר מעל לעשור בקלטות והופעות.
לפני כמה שנים החל להקליט בחברת ECM הגרמנית.
כמעט כל ההקלטות שלו בחברה הזו לא מאוד מלהיבות אותי (ביחס לדברים אחרים שביצע)
ECM
כחברת הקלטות עם אג'נדה של סוג צליל\מוזיקה ואיכות הקלטה- לא מעניינת אותי. רוב הקלטות הג'אז שם לא חשובות. אולי 1% אחד משם "יחזיק מיים" לאחר עשור.
בקיצור זו לא "מזון רוחני" עבור המייןסטריים של חובבי ג'אז אדוקים.
כל זה היה בכדי להגיד משהו מאוד פשוט:
בדיסק האחרון בולאני "חוזר אל עצמו" בהרבה מובנים.
http://www.ecmrecords.com/Catalogue/...0&lvredir=3092

ההקלטה מקסימה , ההשפעה של מנפרד איכרד לא מאפילה על המוזיקליות והאישיות של הנגנים.
עדיין המוזיקה בקצבים שאי סי אם רגילה. המוזיקה "רצינית" אך מבעד לכל אילו יש יופי אמיתי .
אני אמתין להקלטה של השלישיה הזו בחברה אחרת- אולי שם יתגנב גם הומור-מה שהוא חלק בלתי נפרד מההרכב הזה בחיים.

[yairjazz]

בולאני פשוט לא צריך להקליט ב ECM (וגם ראווה, אם הוא היה טורח לשאול אותי). הדיסק האחרון באמת טוב יותר מקודמו אבל זה עדיין לא זה.

איפה בולאני המבריק מ Label Bleu, איפה ?

[diz1]

הסיבה העיקרית (וזו מידיעה) לכך שאומנם כמו בולאני או רווה מקליטים בחברת
ECM
היא רק דבר אחד- מסחריות והיכולת השיווקית של חברת התקליטים להגיע לציבור רחב.
"איכות" והרצון של האומן עצמו מושפעים מאג'נדה של חברת ההקלטות הזו- האג'נדה הזו מושפעת בעיקר משיקולי שיווק ושוק , עטופים בטיעונים של עריכה אומנותית.
רוב קוני הדיסקים של חברת איסי אמ הם לא ההרד קורד של חובבי מוזיקה ג'אז , אלא אנשים במיין סטריים שרוצים משהו מאוד מסויים.
כנ"ל במוזיקה קלאסית. דויצ'ה גרמופון היא חברה מאוד מוכרת עם ותק. שנים לא הוציאה דברים באמת בעלי משמעות מוזיקלית, אבל מחתימים אומנים "שמוכרים". רוב קנייני המוזיקה קלאסית הם במיין סטריים. הם לא ממש "מבינים" הם לא ממש בעיניין של ביצועים שונים ואינטרפטציות שונות ללא BRAND NAME מוכר . הם בעלי אותם המאפיינים של מאזיני התזמורת הפלהרמונית הישראלית- כאילו שבהפסקה ירוצו לקנות איזה דיסק מהדוכן הקרוב או מחנות הדיסקים הצמודה.
המוזיקה הקלאסית המעניינת חייה ובועטת מאוד חזק בכלל בחברות אחרות לעיתים קטנות.
לפני כשנה בטיול בונציה נכנסתי לכנסיה קטנה לא מאוד רחוק מכנסית סן מרקו בה עבד ויצר ויואלדי.
היה שם קונצרט 4 העונות- נגנים איטלקים , צעירים, לא מוכרים לי, לבושים שחור.
הביצוע היה מהמם הן מבחינת הנגינה הן מבחינת האינטרפטציה. מכיר המון ביצועים ליצירה הזו והביצוע ששמעתי שם היה אחד הטובים. אין להם סיכוי להקליט בדויצ'ה גרמופון או בחברת הקלטות מפורסמת אחרת. שם יקליטו מיין סטריים משעמם ויעטפו אותו ביכולת שיווקית.
נחזור לרווה ובולאני,
הם הופיעו בארץ לפני כשנה מול אולם מלא וגדוש (מעל 1000 כרטיסים נמכרו). הסיבה היחידה שהצליחו להגיע לקהל כזה הוא ההקלטות שלהם ב אי סי אמ.
אנשים קונים כי דוחפים להם ליד בחנות דיסקים\אמזון\אינטרנט. המוצר נשמע "רציני" מוקלט היטב, יש תמונות יפות על הדיסק- כלומר משהו משהו. קהל רחב "מכירים" את האומן, הוא מוגש להם כרציני וחשוב- הם יקנו כרטיסים. האומנים ירוויחו בעיקר מההופעות.
99% מהחברים שישבו באולם והנהנו בראש- לא מכירים באמת את המוזיקה והמוזיקליות של רווה או בולאני. המקסימום שהם שמעו זה אולי סמט סמט ודומיו בחברה Label Bleu(וזה גם בזכות חנות אחת בתל אביב שבעיקר מכרה את זה)וזה עוד סוג פנים אומנותי,אולי יותר מוצלח.
רווה פועל ובועט בשנות השבעים עם מגוון עצום. מישהו מכיר ? יודע?
מי שרוצה לדעת- ילך להופעה לא מוזמנת , לא באולם קונצריטים אלא באיזה פסטיבל נשכח באיטליה למשל עם הרכב מקומי ודיאלוג אמיתי וספונטני כמו שג'אז צריך להיות. מאוד יכול להיות שגם ההקלטה לא תהיה באיסי אם. לא מכיר אומן ג'אז מוביל שבהקלטה(לא מחשיב את קיט ג'ארט המשעמם והאובססיבי) באיסי אם הגיע לאיזה ביטוי אומנותי חריג ביחס להקלטותיו בחברות הקלטה אחרות. זאת במיוחד בעשור האחרון בו הכיוון הוא מאוד מסחרי , מוזיקת מעליות מתוחכמת, לאנשים שרוצים לתפוס את עצמם כמתוחכמים.

מצד שני גם ב ECM על שלל ההקלטות יש הקלטות "חורגות" ההאג'נדה של ECM לא הצליחה לקלקל אותם למשל
http://www.allmusic.com/cg/amg.dll?p...0:wzfrxqegldde
שלא נראה לי ששום מפיק גרמני מסודר יוכל ללמד את הפרועים הללו כיצד ומה לנגן או לחילופין מיין סטריים יפה בעיני, ללא איזה בומבסטיות ברצון לצורה אומנותית מסויימת המוכתבת מטעמו של אייכר
כגון התקליט הבא
http://www.allmusic.com/cg/amg.dll?p...0:kxfwxqwgldfe

[רדנקו]

ראבה הקליט ב-ECM כמה מההקלטות הטובות ביותר שלו בשנות השבעים ותחילת השמונים, אבל מאז עברו הרבה מיים בכל נהרות איטליה. אני יכול להמליץ בחום על שלושת הדיסקים המצוינים הבאים שלו ב-ECM:

THE PILGRIM AND THE STARS

THE PLOT

ENRICO RAVA QUARTET

[diz1]

יום חמישי הקרוב , אני רואה\שומע את פרעה סנדרס ברוני סקוט בלונדון. פרעה סנדרס הוציא כמה דיסקים מצויינים בתחילת שנות התשעים
שאחד הטובים בהם לטעמי הוא
http://www.allmusic.com/cg/amg.dll?p...0:kvfyxqwgld0e

בשנה שעברה ניסו להביא אותו להופעה בהיכל התרבות בתל אביב . עד כמה שידוע לי ההופעה בוטלה מאחר ולא הצליחו למכור מספיק כרטיסים.

הרבה אנשים חובבי ג'אז אבל לא ממש בעיניין של ג'אז – עדיין תקועים בנגנים של שנות החמישים שישים , אילו שמוקלטים בבלו נוט או פנטזי, אבל לדעתי לאורך השנים היו נגנים מצויינים שאיכשהו לא הגיעו להכרה מספיקה. היום כל "ילד" מתפעל מקולטריין. התפעלות זו נסמכת על התודעה שהוא נגן טוב וחשוב.
אני טוען , שאם אתה לא חובב ג'אז הדוק ובעל ידע וניסיון בתחום- הסיכוי לאהוב את המוזיקה של קולטריין בגלל מה שהיא ולא בגלל הפרסום –שואפת לאפס.
בשנות חמישים ,חובבי ג'אז שרקו בוז לאופן שבו קולטריין ניגן. האם היום לא היינו שורקים בוז,אם לא היינו "יודעים" שהוא טוב?
יש לא מעט נגנים מצויינים שהם לא במיין סטריים או לא מקליטים באי סי אם-שהם מאוד טובים.
שני טנוריסטים שאני מאוד אוהב משנות השמונים , אומנם לא "קולטריינים" אבל מצויינים ולא קיבלו הערכה הראויה הם
George Adams
הוא בעצם היה נגן פאנק אצל סם קוק ואחרים. השילוב של פאנק וג'אז נמשך גם בשנים שניגן רק ג'אז. בהמשך נגן עם גיל אבנס, צארלס מינגוס ארט בלייקי ואחרים.
הוא לא היה "תאורוטיקן" ,אבל מה שכן ידע זה לנגן טוב על הטנור סקסופון , המון אנרגיות ויצירתיות ולהחזיק קהל עצום בקשב.


http://www.youtube.com/watch?v=AsdaaRgPlwE
עם הפסנתרן דון פולן שיחד יצרו את אחד ההרכבים המלהיבים באותם שנים.

כאן בבלדה שרבים אולי זוכרים מהתקליט של סוני רולינס -קלוזוס
http://www.youtube.com/watch?v=FTHZC10fn1Y

הפסנתרנית היא ג'רי אלן הנפלאה

וזה בשביל היפנים שבטח מתים על קטעים כאילו
http://www.youtube.com/watch?v=YVIOkMAYpPk


השני הוא

Chico Freeman
גם הוא כמו ג'ורג' אדמס הגיעו לג'אז ממקומות אחרים כמו פאנק וריטם אנד בלוז.
הוא הבן של טנוריסט נפלא אחר-וון פרימן. צ'יקו פרימן עדיין מחפש את דרכו ששזורה בהקלטות נפלאות לצד הקלטות שהן נפילה
בכל אופן יש משהו בטנוריסט הזה , אותו משהו שיש לנגני הטנור שציינתי למעלה והוא "קול יחודי"
http://www.youtube.com/watch?v=_pEIzxPdK7w

http://www.youtube.com/watch?v=8A1rF_BKr0A

http://www.youtube.com/watch?v=O4nlH...eature=related

[diz1]

הראיון ג'אז המוקלט הכי מפורסם
מראין מקפרלנד היא פסנתרנית מפורסמת בפני עצמה שהייתה לה\יש לה תוכנית ראיונות לאורך עשרות שנים עם אומני ג'אז ברדיו NPR בארה"ב


Part 1
http://www.youtube.com/watch?v=GIfHtPwF8wY

Part 2
http://www.youtube.com/watch?v=WRH6W3YVgYw

Part 3
http://www.youtube.com/watch?v=2y9g0...ayer_embedded#

Part 4
http://www.youtube.com/watch?v=J57aV...eature=related
Part 5
http://www.youtube.com/watch?v=kS1OV...eature=related
Part 6
http://www.youtube.com/watch?v=GYPAZ...35C9B&index=30
Part 7
http://www.youtube.com/watch?v=Y9Gad...35C9B&index=31

[yairjazz]

תודה רבה. שמעתי על זה פעם אבל לא העליתי בדעתי שיש את זה בטיוב.

[diz1]

תמיד יש את השטות הזו בסוף שנה שכאילו בוחרים את הכי טוב.
אז עבורי "הכי טוב" דווקא בשנה הזו הוא הכי רענן.
אוקי- אם הכי רענן אז זה בטח לא איזה דיסק מ ECM - חברת ההקלטות לפנסיונרים ופלצנים.
הפעם זה גיטרסט שהכרתי רק השנה ואף זכיתי לשמוע אותו פעמים בארה"ב במהלך השנה

Diego Barber


מי הוא מה הוא וכל זה, ניתן למצוא בגוגל
הדיסק הוא Calima
http://www.allaboutjazz.com/php/article.php?id=32133

הרכב מעניין של גיטרה , טנור סקסופון בס ותופים. כל יתר החברים בהרכב הם נגנים עכשויים מפורסמים.

הסיבה- פשוט מוזיקה טובה ללא פוזה

http://www.diegobarber.com/
כאן הצילומים נראים לי מאיזור כביש 1 בקליפורניה דרומית ל Big SuR

וכאן מימין בלינק קטעים מהאלבום
http://www.myspace.com/diegobarbermusic



ההוצאה המחודשת של השנה הזו היא אחת ויחידה
People Time

http://www.youtube.com/watch?v=OdiXmO-tO_o


ההקלטות האחרונות של סטן גטס בקפה מורמרטר ב 1991 כמה שבועות לפני פטירתו ממחלת הסרטן

בזמנו יצא דיסק כפול - עתה יצאו כל ההקלטות הללו באותו שבוע= 7 דיסקים.

כולם מכירים את סטן גטס מהבוסה נובה. אותי התקופה הזו משעממת אותי.
סטן גטס היה אחד ההשפעות החשובות על ג'ון קולטריין.
היהודי הזה לא היה טיפוס הכי נחמד ושנים סבל מהתמכרויות אבל בשנות חייו האחרונות משהו זז שם.
הוא הופיע עם ההרכב הכי טוב שלו מאז ומעולם כאשר בפסנתר מלווה האחד והיחיד - קני ביירון.

כאן בהקלטה האחרונה בדואט עם קני ביירון. קשה להקשיב לדואט 7 דיסקים. זה כביכול מונוטוני. אבל כל דיסק מהשבעה בפני עצמו- מדהים.
אין ביטוי יותר גדול לאנושיות מבין אלפי ועשרות אלפי הקלטות הג'אז שיצא לי לשמוע.
שירת הברבור של הברבור השחור שנהפך לבן בשנים האחרונות לחייו



היה

http://www.amazon.com/People-Time-St.../dp/B0000046JY

והפך ל-

http://www.amazon.ca/People-Time-Sta...1261747&sr=1-1

[diz1]

תופעה ידועה, שיש כל מיני אנשים שחשים שהם צרכים לספר לעולם על הבנותיהם באופן רציף -והדרך לעשות זאת היא על ידי בלוגים.
כאחד שלא מבזבז את זמנו בקריאה של בלוגים כאילו אני כן יכול להמליץ על בלוג הג'אז הכי טוב שאני מכיר, של עיתונאי ג'אז מוכר ,מרק מאיירס

http://www.jazzwax.com/
נרשמים ומקבלים כל כמה ימים כתבה הקשורה בהיסטוריה של ג'אז ולינקים לסרטונים מענינים

[diz1]

קטע אחד מקונצרט אחד בחודש פבואר בסינמטק בתל אביב
את תלכי בשדה, לאה גולדברג .
הביצוע הוא אלתור על מהוזיקה של ארגוב לשיר הזה

http://www.youtube.com/watch?v=mFE4B...layer_embedded