אני חושב שמאמר כזה של נמר הוא דוגמא קלאסית לאיך לוקחים שם שכולם כבר מכירים פחות או יותר, אבל הרוב הדומם לא ממש מתייחס אליו כי אין לו מספיק חשיפה, אין צורך או מכל סיבה שלא אחרת , ומדליק עליו אור אינטימי כזה שעושה חשק להכנס לעובי הקורה.
זה בדיוק האונניה שצריך כדי להידלק על עסק ולהרגיש שמרגישים אותו, גם אם לא באמת.
מהבחינה הזאת, כל הכבוד.
מצד שני, זה שוב מאמר שנגמר מהר מדי. קראתי את כל המאמר בדקה וחצי, ונשארתי עם טעם של עוד. לא טעם של עוד של ללכת לדני כי אין לי מה לקנות שם, אלא טעם של עוד של "נו, ו?" יש עוד כ"כ הרבה מה לכתוב שלא נאמר.
למשל, לשאול את דני על מקרים מעניינים שהיו לו בחנות (לכתוב שורה אחת על שיטת הטרייד אין שלו זה נחמד, אבל זה לא סיפור). מערכות מעניינות שהוא הרכיב, ציוד שרץ אצלו הרבה, חברות פופולאריות יותר, טיפים לבחירת ציוד יד שניה, בלה בלה בלה.
חשוב גם לעשות וידאו קצר על החנות. לשמוע את דני מדבר. הרי את מי מוכרים פה? את דני. אז תן קצת להרגיש אותו יותר.
שורה תחתונה, כן ירבו.