חומוס
חבר משקיען
- הודעות
- 2,499
- מעורבות
- 402
- נקודות
- 83
אני אוהב כמה וכמה דברים כשזה מגיע לאודיו. בין הדברים שני אלה: זיל הזול, וגם ווינטאג'. לפעמים השניים הולכים יחד ולפעמים לא, זה תלוי ברצון האלים שם למעלה.
לפני שבועיים, בעודי בניו יורק, נפלתי על גראז' סייל, על הדשא הקדמי של איזו משפחה. כל מי שמכיר את מוסד הגראז' סייל האמריקאי יודע שעד שמוצאים איזה יהלום, צריך לחפור בהרבה ג'אנק (שלא לומר משהוא מגעיל יותר, כי אנחנו מקפידים על השפה כאן בפורום).
בקיצור - אותי לא מעניין הג'אנק הרגיל, כי העין שלי תרה תמיד אחר "קופסאות": מגברים, קדמגברים...רמקולים. כך קרה שהמשפוחה בניכר הפכה למחסן אודיו ברבות השנים, כי התאספו שם מציאות בכמויות מטורפות, שאין לי מושג מה אעשה בהן ו/או איך אשנע את כל זה לארץ הקודש, אבל זה כבר עניין אחר.
בקיצור, בעודי נוהג קלטתי גראז' סייל, ועצרתי לראות אם יש שם משהו - ושם בינות לג'אנק אמיתי (מי רוצה דאבל טייפ מפלאסטיק שחור של סאניו?) קלטתי שני רמקולים מדפיים שזיהיתי. Design Acoustics PS-10A. כבר שנים שהרמקולים האלה סיקרנו אותי, בהיותם די מיוחדים: אלה רמקולים 3 way, צורתם קובייה סגורה בלי פורט לבאס, בגודל שתי קופסאות נעליים כל רמקול, וכל זה עומד על פלאטה שמידותיה כמידת הרמקול. הטריק של הרמקול הזה הוא שבחלקו התחתון מתחבא הדרייבר של הבאס, בגודל די מדהים בהתחשב במידותיו של הרמקול המדפי הזה של 10 אינץ'.
הרבה מהבעלים של הרמקולים האלה בכלל לא ערים לקיומו של הבאס הזה בתחתית, שבניגוד לטוויטר ולמיד דרייבר, עושה שימוש בספוג/קצף, בעוד שהמיד עושה שימוש בגומי. כטבעו של קצף, אחרי כמה שנים (5-6 בד"כ) הוא מתפורר והסאונד נפגם, אז במקום לתקן אותו הרבה בעלים נפטרו מהרמקול.
בקיצור, הצעתי לבעל הבית 10$, ואחרי 5$ נוספים העמסתי אותם על האוטו. הבחור עדיין לא מבין למה שילמתי לו כסף על זוג גרוטאות במקום שאדרוש תשלום עבור פינוי הזבל, כי בנוסף לכל הצרות הרמקול עשוי מ MDF וויניל, שלא מחזיקים היטב בשיני הזמן כמו עץ נורמאלי וגם הציפוי של הפרונט עשוי מאיזה חומר שחור מגעיל ודביק שמתקלף. אבל אין כמו הרפתקה טובה כדי לעשות את היום.
ואז חיברתי אותם לסטריאו של המשפוחה (מערכת של טכניקס משנות השמונים האפלות. מכוערת כמו תחת של עיזה, אך מפיקה צליל מפתיע בזכות הרמקולים של טכניקס). חיברתי, לחצתי PLAY, ו... נפלתי מהכיסא.
זה לא יאומן איזה צליל תוקפני, נשכני, מדוייק ומאוזן הגמדים האלה מפיקים. הפרדה ובמה מושלמים, ואפילו הבאס, חרף ריקבון מתקדם של הקצף בדרייברים של הבאס, היה שם. אימאג' מטורף, צליל מפורט, מה זה זה?! 15$.
סחבתי אותם ארצה, ישר לרפי האוזמן שיחדש את הקצף ואולי גם את הקבלים שבכל זאת, כבר איזה 25 שנה (איזה כיף למסור לבחור הזה עבודה. אני כמעט מתפתה לפנצ'ר איזה רמקול, רק כדי לבקר). עכשיו אני שוקל לבנות להם ארגזים חדשים מעץ נורמאלי במקום ה MDF והוויניל המכוערים. עד כדי כך התאהבתי.
עכשיו השלב הקשה, לחכות שיהיו כבר מוכנים.
לפני שבועיים, בעודי בניו יורק, נפלתי על גראז' סייל, על הדשא הקדמי של איזו משפחה. כל מי שמכיר את מוסד הגראז' סייל האמריקאי יודע שעד שמוצאים איזה יהלום, צריך לחפור בהרבה ג'אנק (שלא לומר משהוא מגעיל יותר, כי אנחנו מקפידים על השפה כאן בפורום).
בקיצור - אותי לא מעניין הג'אנק הרגיל, כי העין שלי תרה תמיד אחר "קופסאות": מגברים, קדמגברים...רמקולים. כך קרה שהמשפוחה בניכר הפכה למחסן אודיו ברבות השנים, כי התאספו שם מציאות בכמויות מטורפות, שאין לי מושג מה אעשה בהן ו/או איך אשנע את כל זה לארץ הקודש, אבל זה כבר עניין אחר.
בקיצור, בעודי נוהג קלטתי גראז' סייל, ועצרתי לראות אם יש שם משהו - ושם בינות לג'אנק אמיתי (מי רוצה דאבל טייפ מפלאסטיק שחור של סאניו?) קלטתי שני רמקולים מדפיים שזיהיתי. Design Acoustics PS-10A. כבר שנים שהרמקולים האלה סיקרנו אותי, בהיותם די מיוחדים: אלה רמקולים 3 way, צורתם קובייה סגורה בלי פורט לבאס, בגודל שתי קופסאות נעליים כל רמקול, וכל זה עומד על פלאטה שמידותיה כמידת הרמקול. הטריק של הרמקול הזה הוא שבחלקו התחתון מתחבא הדרייבר של הבאס, בגודל די מדהים בהתחשב במידותיו של הרמקול המדפי הזה של 10 אינץ'.
הרבה מהבעלים של הרמקולים האלה בכלל לא ערים לקיומו של הבאס הזה בתחתית, שבניגוד לטוויטר ולמיד דרייבר, עושה שימוש בספוג/קצף, בעוד שהמיד עושה שימוש בגומי. כטבעו של קצף, אחרי כמה שנים (5-6 בד"כ) הוא מתפורר והסאונד נפגם, אז במקום לתקן אותו הרבה בעלים נפטרו מהרמקול.
בקיצור, הצעתי לבעל הבית 10$, ואחרי 5$ נוספים העמסתי אותם על האוטו. הבחור עדיין לא מבין למה שילמתי לו כסף על זוג גרוטאות במקום שאדרוש תשלום עבור פינוי הזבל, כי בנוסף לכל הצרות הרמקול עשוי מ MDF וויניל, שלא מחזיקים היטב בשיני הזמן כמו עץ נורמאלי וגם הציפוי של הפרונט עשוי מאיזה חומר שחור מגעיל ודביק שמתקלף. אבל אין כמו הרפתקה טובה כדי לעשות את היום.
ואז חיברתי אותם לסטריאו של המשפוחה (מערכת של טכניקס משנות השמונים האפלות. מכוערת כמו תחת של עיזה, אך מפיקה צליל מפתיע בזכות הרמקולים של טכניקס). חיברתי, לחצתי PLAY, ו... נפלתי מהכיסא.
זה לא יאומן איזה צליל תוקפני, נשכני, מדוייק ומאוזן הגמדים האלה מפיקים. הפרדה ובמה מושלמים, ואפילו הבאס, חרף ריקבון מתקדם של הקצף בדרייברים של הבאס, היה שם. אימאג' מטורף, צליל מפורט, מה זה זה?! 15$.
סחבתי אותם ארצה, ישר לרפי האוזמן שיחדש את הקצף ואולי גם את הקבלים שבכל זאת, כבר איזה 25 שנה (איזה כיף למסור לבחור הזה עבודה. אני כמעט מתפתה לפנצ'ר איזה רמקול, רק כדי לבקר). עכשיו אני שוקל לבנות להם ארגזים חדשים מעץ נורמאלי במקום ה MDF והוויניל המכוערים. עד כדי כך התאהבתי.
עכשיו השלב הקשה, לחכות שיהיו כבר מוכנים.