מבחן עיוור

[יואלפלרמן]

קריאה מהנה

http://216.239.59.104/search?q=cache...w&ct=clnk&cd=4

[aloni]

(Y)

[liorms]

מעניין מאד!

[tomertsin]

תודה יואל.

[יואלפלרמן]

רוברט הארלי החתום על הטקסט המובא לעיל, הוא מהפיגורות היותר משפיעות על עולם ההי-אנד בארה"ב, מהיותו העורך של אבסולוט סאונד ובעל כמה שינויים מבורכים בהתייחסות לנושא.
אבסולוט סאונד, למי שלא יודע, גזר את שמו מנקודת הייחוס המוחלטת: הצליל המקורי של ביצוע אקוסטי.
מבלי להיכנס לבעיות שיש בביקורות במגזין שלו, מה שהוא העלה הוא בעל משמעות רבה לנושא "מה מקשיבים, למה, איך ומהי נקודת הייחוס".

עכשיו, הסתכלו כמה צפו בנושא, וכמה הגיבו.
נכון, הוא לא עשה קפה, הוא לא גידף, והוא בכלל לא מכאן.
אי התגובות כאן שקולות לעודף התגובות בפוסטים הטעונים לעייפה באנטיפטיות הורסת.
ואיד זיל גמור.

[dys]

אני מוכן להענות לאתגר.
לדעתי, אכן ישנה בעיה ל"אודיופילים" עם מבחן עיוור משום שבלא מעט מבחנים כאלה התוצאה היא שונה לחלוטין ממבחן רגיל שהכל פתוח. במבחן פתוח בנוסף לשמיעה, נכללים בשיפוט הסופי דעות המוקדמות לגבי החברה או המוצר, ובהרבה מיקרים ישנו bias חיובי או שלילי לגבי המוצר על פי קריאת ביקורות, התרשמויות של מבקרים אחרים לגבי אותו מוצר או מוצרים אחרים של אותה חברה. ואם מישהו יכתוב, יגיד או יעיד על מוצר מסויים בניגוד למוסכמה הכללית חיובית או שלילית הוא מסתכן משום שבעידן שהכל פתוח ונגיש השמועה עוברת במהירות הבזק. לעומת זאת מבחן עיוור בשיפוט, נעלם ה bias וכל הרקע הפסיכולוגי היה כלא היה. ולא רק זאת, אודיופילים מתרשמים מביקורת כתובה, ממחיר: גבהה (מכשיר טוב) נמוך (כמובן, מכשיר נחות) וכמובן ממותג לטוב ולרע.
אני בטוח שמבחן עיוור לגבי רמקולים לא תהייה בעיה לאודיופיל מנוסה משום ששם ההבדלים בין רמקול גרוע, טוב, טוב מאוד, מצויין ונפלא הם כל כך גדולים שאין בעיה להבחין בקלות על טיבו של הרמקול הנבדק. הבעיה מתחילה במוצרים שההבדלים בינהם הם קטנים יותר אולי, מגברים ופרה-אים (פרה ברבים), רסיברים, מקורות cds שונים. וללא ספק כבלים, חשמל וטוויקים שונים.
הכתבה לדעתי מנסה להשקיט את הביקורת והמבוכה של אודיופילים העומדים בפני בעיית המבחן העיוור, וכך כולם יוצאים מרוצים שבר סמכא טוען שמבחנים עיוורים אינם תקפים וכל הדיסוננס הקוגניטיבי העומד בפני אודיופיל נעלם כלא היה, וישנו הסבר עם סימוכין לכך שמבחן עיוור איננו בר תוקף.
לדעתי הבעיה אכן קיימת והדוגמא הקלסית היא הוויכוחים האין סופיים לגבי כבליס מכל הסוגים ותמיד ישנו חשש כנראה מוצדק שבמבחנים עיוורים לגבי כבלים, הבוחנים יפשלו בגדול וכל ההבדלים, הקיימים או אינם קיימים יעלמו.

[dys]

כחיזוק למה שכתבתי ראו את השירשור של הפיוזים המתנהל עתה.

יהודה

[יואלפלרמן]

ההסבר בדבר הטיה מסיבות חיצוניות הוא הסבר ידוע, אבל הוא לוקח כמובן מאליו שהטיה כזאת קיימת אצל כלל האנשים. בנוסף, הוא מנגנון מצוין של אנשים שלא מבחינים או שאין להם המכשור הרלוונטי.

כאשר מכניסים למשוואה שילוב של ניסיון שיטתי, נקודות התייחסות קבועות מראש ויכולת מיקוד מוגדרת שצריכה להיות מבוטאת באופן מילולי הסיפור משתנה, או לפחות יכול להשתנות.

אם בהאזנה בודקים את המידע המגיע מקלרינט - תדר, דחיפת אוויר, תנועת לשונית, נשימה ונשיפה - אין כל משמעות למותג, למחיר או למה שמישהו כתב. אם מתייחסים לניקיון הקול של הגברת המזמרת, לנוכחות הנשימה של הזמר, למשך הזמן בו כלי מתפוגג, לעובדה כי דנדון משולש מופיע, להגברת-יתר של זמר, העסק עובד אחרת. כאשר עוצמת הבס גדולה יותר או כאשר מקדם הפריטה של קונטרה בס מפורט יותר, נשארים עם התכונות.אם הזמר במגבר מסוים "משתלט" על המוזיקה בניגוד להתנסות אחרת, ממשיכים לבדוק ואז מגלים כי הנ"ל מדגיש מיד-בס.
כלומר: כאשר מתמקדים בכל רגע נתון במרכיב אחד ואחד בלבד, ליצרן/מוצר אין מה לומר.

וזה עובד לא רק ברמקולים. זוגתי שתחיה הייתה שותפה מלאה בבחירת כבלי רמקולים. היא ידעה על כבל לבן מול סגול או עבה או שטוח או כל ציון אחר. לא היה לה מושג מה שם היצרן וזה גם לא מעניין אותה (בוודאי לא "מעמדו"). אבל היא ידעה שעם הכבל השחור מלכת הלילה בחליל הקסם צורחת מדי, שעם הכבל הלבן ההקשה בפסנתר ממוקדת יותר.

מנגד, הבאתי פעם מרימי כבלים. הביקורות היללו, אבל אני לא שמעתי אצל ולו בדל שינוי. גם זוגתי לא. גם אחד אחרי השני, גם תוך כדי. אז לא.

כך גם ביחס לניסויים לא תלויי-מותג, כגון העמדה עדיפה לפטיפון.

בקיצור: לא מתחילים עם היצרן/מוצר; מתחילים במרכיבים ובודקים מי עושה מה יותר נכון או לפחות יותר טוב לטעמך.

במקרה שלי ושל הכבלים, היו כמה שנפלו ממה שבחרתי למרות שעלו כפול, היו כאלו שהיו טובים ממה שבחרתי אבל ההפרש היה זניח והמחיר היה גם הוא כפול. הם גם נראים פחות מרשימים, אבל מסדרים מוזיקה ברמה גבוהה במחיר סביר בהשוואה למה שהשוויתי.

וההשוואה הייתה דרך מרכיבי המוזיקה וההגברה והתחילה משם.
עשה תרגיל עם פנקס ועט. זה עובד מצוין.

[נמר]

עיוורים וכבלים הוא שילוב מצויין רק אם המאזין הוא אכן כזה. אדם הרואה אינו צריך להיתעוור בכדי להאמין לעצמו.

דעתי.
כאשר מדובר על מבחן זה כבר נשמע רע, מלחיץ ואף מבלבל. השאלה היא מה אנו בוחנים ומי הבוחן.
כאשר מציעים לי בפורום הצעה מפתה מאוד בסיגנון "בוא נראה אותך במבחן עיוור" אני מיד מסרב. אינני מעוניין לעשות מבחן עם אדם שרוצה לראות אותי נופל, זה לא מלמד דבר וברוב המקרים מועד לפורענות ואף סלידה מה"בוחן" שמטרתו היא להוכיח אותי.

את מי אנו בוחנים? האם את המוצר או האם את הנבחן. גם כאן ישנה בעיה. אם אינני יודע באיזה מוצר מדובר האם אוכל לזהותו במבחן עיוור?

אני באופן אישי מעולם לא הצלחתי להבחין בין כבל מאוד יקר של חברה מכובדת ששמה אינו חשוב לבין כבל מצחיק של קנה ובנה, הפער במחירים היה זהה לפער בין דירת יוקרה במיגדלי אקירוב לבין מחסן של כתר לגינה. ההבדל מבחינתי לא היה קיים. לא עיוורתי את עצמי לצורך המבחן, לא חסמתי את עיניי אלא רק פתחתי את אזני ואת נפשי הבריאה והחזקה שאינה מתרגשת כלל ממחיר, מיתוג, ארץ מוצא.
לעומת זאת באותו מבחן השתתף כבל של חברה מכובדת אחרת שעלה על הרפרנס של קנה ובנה במליוני מונים. גם כאן נפשי החזקה לא גרמה לי לטעות.

האם זה נכון לדעת מה אתה בוחן? בהחלט שנכון.
האם זה נכון להאמין לתוצאה הנשמעת? רק אם אתה באמת אינך מושפע מפרמטרים שיווקיים.

נכון להיום אני משתמש בכבלי מתח של שינדאק {פשוטים} מהסיבה הפשוטה שטרם טיפלתי בחשמל ולכן ההבדל בינו לבין יקר מאוד אינו גדול מספיק ואינו מצדיק את ההשקעה שלא לומר שלאחר הטיפול בחשמל הוא לא בהכרח יתאים.
מלבד זאת אני משתמש בכבלי אינטרקונקט של אקוסטיק זאן שלטעמי נישמעים הכי טוב על המערכת שלי, ההעדפה שלי בהם הם הנחושת דווקה.
כיבלי הרמקול שלי הם ה-XLO סיגניצ'ר שלטעמי הם השקופים ביותר שיצא לי לשמוע והמפורטים ביותר שידעו הרמקולים שלי. השילוב בין האקוסטיק זאן הניטרלי נוטה לחם ל-XLO האנליטי מבורך בסטאפ שלי ונותן את האיזון בין אוגוסט חם לדצמבר קר, איכשהוא באמצע נגיד אפילו נובמבר. אמצע נובמבר.

הנוגעים בכבלים צריכים ראשית להבין כי בשלב הזה המערכת אמורה להיות שקופה דיה על מנת לשקף את ההבדלים הקיימים. זה לא אומר שהמערכת צריכה להיות יקרה אלא איכותית והחתונה בין הרכיבים מוכרחה להיות טובה.

[z.s]

אנסה לשתף אותכם בכל הנוגע למיבחן עיוור
מבחינתי האישית בלבד. ולנסות להעלות
את תחושותי כאשר אני מנסה לעשות מיבחן
עיוור לעצמי.
בד"כ אני לא כותב ולא משתף אף אחד
כאשר אני עורך לעצמי מיבחן עיוור וזאת
לימנוע את הויכוח והצורך שכל אחד יאמר
שמה שהוא חושב, זה מיבחן עיוור וכך
צריך לעשותו.
כאשר מגיע אלי מוצר מסוים כגון כבל,פונו,
או כל מה שנימצא בד"כ בין שלושת המוצרים
הבסיסים,מגבר,רמקול,נגן,אני מגייס לכך
את בני הגדול(22)והוא זה שאחראי על השינויים
המיתבקשים לגבי המיבחן.כמעט תמיד זה
אותו תהליך.אני יושב באמצע ,קובעים מס' מסוים
של השמעות(מראש),והוא זה שמחליף בין הרכיבים.
ואני צריך ליפגוע מה הוא מי?
אני רוצה לציין שאני עורך את המיבחן העיוור,
לא ביגלל שאני מאמין במיבחן עיוור,
אלא מיתוך סקרנות נטו . וכאשר אני
מתחיל עם הפרוייקט משום מה תמיד לאחר
7-8 דק'כאשר עניי עצומות אני כאילו מאבד את
תחושת המקום שאני נימצא בו,יותר "מעסיקה"
אותי התחושה איפה אני ?כאילו יוצא מפוקוס.
הרבה פעמים אני מפסיק את המיבחן, מוריד הכיסוי
ו"חוזר למציאות".משום מה תמיד כשאני ללא כיסוי
נישמע לי שאני שומע יותר טוב ולא משנה איזה מוצר,
חדש או ישן.
כל אחד והסריטה שלו,כניראה שגם מיבחן עיוור
הוא שונה בהרגשה מאחד לשני ואין בו ליקבוע
מה נכון ומה לא נכון.מה שבטוח הוא לא טבו
לאיך שזה נישמע,לפחות לא מיבחנתי.