חשבתי לכתוב הסבר שלם, ואני רואה שזה ייקח לי טונה זמן, כשכרגע אין לי סבלנות לזה.
שניצל -- הגיע הזמן שניפגש בכל מקרה, לא? זה משהו שעם נייר ניתן להסביר ב-5 דקות.
אז לפחות אשלח את ההתחלה שכבר כתבתי. גם היא יכולה אולי לתרום להבנת הנושא.
==================
בוא ננסה הסבר טכני אחר, בשפה כמה שפחות טכנית...
כזכור,מטרת כל העסק היא לשחזר צלילים, כלומר גלי קול, כשהדגש כאן הוא על גלים.
קובץ דיגיטאלי רגיל מכיל (בנפרד לכל ערוץ) רצף של דגימות שנלקחו בתדירות מסויימת: כל חלקיק שנייה מסויים (נגיד 1/44100 של שנייה) מודדים (=דוגמים) את עוצמת הגל ו"רושמים" את תוצאת המדידה כמספר בן כך וכך ספרות (בינאריות -- לפי בסיס 2), נגיד 16 ספרות כאלה.
ברור שהיות ואנחנו לא דוגמים ברצף כל הזמן, אנחנו "מחמיצים" את כל מה שקורה בין כל שתי דגימות, ולך תדע מה קרה שם.
זה הייה יכול להפוך את כל הסיפור של דגימות בצורה כזו לחסר-משמעות. אבל מה? המתימאטיקה/פיסיקה "מצילה" את העסק. יש "חוק" -- של נייקוויסט (Nyquist) -- שאומר שאם רוצים לשחזר גלים עד תדירות כלשהי, יש לבצע דגימות בתדירות כפולה (לכן נבחרה תדירות הדגימה של 44,100 -- קצת "ספייר" לתדירויות עד 20,000).
לפיכך, כשאנחנו דוגמים 44,100 פעמים בשנייה, אנחנו אכן מפסידים דברים, אבל לא כאלה שאנחנו אמורים להרגיש בחסרונם.
נו שויין, אז מה הבעייה?
הבעייה היא בצורת השיחזור -- שנראית כמו "מדרגות".
======================================
ולזה צריך להוסיף שאם מקצרים את המדרגות (חישוב של מספר "דגימות" בין כל 2 קיימות) ונותנים אפשרות למדרגות יותר עדינות/קטנות -- (הגדלת הרזולוצייה), אפשר לקבל המרה טובה בהרבה.
עמיר