חג שמח לכל חברי הפורום (ורד)

**keyser** · 08-06-08 10:47

חברים,
אחד החגים הכי ססגוניים שלנו חל היום.

חג שמח לכל חברי האתר ובני משפחותיהם!

ואת מי שמעניין - קצת על החג ומנהגיו:

חג השבועות הוא החג השני מבין שלוש הרגלים שבתורה. הוא חל בסיום ספירת העומר בת שבעת השבועות. בדומה לכל יום טוב, אוסרת התורה עשיית מלאכה ביום זה.

לפי ההלכה, חל החג ביום החמישים לספירת העומר (יום החמישים מהיום שאחרי יום טוב הראשון של פסח), ובזמן שהיו מקדשים את החודש על פי ראיית הלבנה היה החג יכול לחול בימים ה', ו' או ז' בסיוון (תלוי במספר הימים של ניסן ואייר באותה שנה). בלוח הנהוג כיום ניסן הנו תמיד בן 30 יום ואייר הנו תמיד בן 29 יום, כך שחג השבועות חל תמיד בו' בסיוון. לפי הלוח העברי הקיים היום לעולם יחול חג השבועות בארץ ישראל באחד מהימים הללו: ראשון, שני, רביעי או שישי, ואילו בחוץ־לארץ, יום זה יהיה היום הראשון לחג, ולאחריו יחול יום טוב שני של גלויות. חג השבועות הוא החג היחיד מבין שלושת הרגלים שאין לו חול המועד. יש שהסבירו עובדה זו בכך שחג השבועות חל בתקופה בה יש עומס חקלאי רב, בקצירת התבואה ועיבודה.

שמות החג:
שָבוּעוֹת על שם שבעת השבועות שסופרים מיום הנפת העומר עד חג זה. שם זה מופיע בתורה מספר פעמים.
חג הקציר, משום שבתקופה הסמוכה לחג זה היה מתבצע קציר החיטים שהיה מובא ל-ה' בתור מנחה. שם זה מופיע בשמות כ"ג: "וחג הקציר ביכורי מעשיך אשר תזרע בשדה".
חג הביכורים מפני שהיו מתחילים להעלות בטקס צבעוני ורב רושם את ביכורי האדמה לירושלים לבית המקדש. שם זה מוזכר בספר במדבר כ"ח, כ"ו: "וביום הבכורים, בהקריבכם מנחה חדשה לה'--בשבעתיכם". הבאת הביכורים מתוארת בספר דברים פרק כ"ו א' - ד' ובמסכת ביכורים.
עצרת - בתלמוד, בלשון חז"ל (משנה ראש השנה א, ב).
חג מתן תורה שם זה אינו מופיע בתורה, והוא ניתן בעקבות המסורת לפיה ביום זה נערך מעמד הר סיני, שבו אלוהים התגלה אל ישראל סביב להר במעמד נבואי-היסטורי חד פעמי, והורה להם את עשרת הדברות שלאחר מכן נחקקו על לוחות הברית שהושמו במשכן.
יום הקהל - ביום מתן תורה הצטווה משה להקהיל את כל העם לפני הר סיני. השם מביע את אחדות העם.
יום החמישים - מבטא את תאריך החג, שבעה שבועות ועוד יום (שהם חמישים ימים) ממוצאי פסח ראשון.
קיצורם של כלל השמות הוא "חקת שבעה" - חמישים, קציר, תורה, שבועות, ביכורים, עצרת, הקהל.

עד כאן:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%...A2%D7%95%D7%AA

----------------------------
ההכנות

באחד לחודש סיון, היום הראשון בחודש השלישי לאחר יציאת מצרים, הגיעו בני ישראל למדבר סיני וחנו ליד ההר.

במשך מספר שבועות של מסע במדבר תחת השגחה אלוקית, מלווה בניסים שהתרחשו לעיתים תכופות מאוד, כמו המן והשליו, המתקת המים הניסית, תבוסת עמלק וקריעת ים סוף, עם ישראל נעשה מודע יותר ויותר לקיומו של הקב"ה.

אמונתם גברה מיום ליום, עד שהם הגיעו לדרגת קדושה ואחדות שאף אומה אחרת מעולם לא השיגה.

משה ירד מהר סיני וה' אמר אליו את הדברים הבאים: "כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל: אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי. ועתה, אם שמוע תשמעו בקולי, ושמרתם את בריתי, והייתם לי עם סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ. ואתם תהיו לי ממלכת כוהנים וגוי קדוש" (שמות, י"ט, ג-ו).

משה חזר מסיני וקרא לזקני העם ושם לפניהם את דברי הקב"ה. והעם ענה פה אחד בקול אחד: נעשה ונשמע. "כל אשר דיבר ה' נעשה" (שמות, י"ט, ח').

כלומר הם קיבלו עליהם את התורה לגמרי, על כל מצוותיה, מבלי לבקש אפילו רשימה מפורטת של התחייבויות ותפקידים הכרוכים בכך.

כאשר בני ישראל הביעו את להיטותם לקבל את התורה, השם דיבר אל משה שוב ואמר: "לך אל העם וקידשתם היום ומחר, וכבסו שמלותם, והיו נכונים ליום השלישי, כי ביום השלישי ירד ה' לעיני כל העם על הר סיני. והגבלת את העם סביב לאמור: השמרו לכם עלות בהר ונגוע בקצהו. כל הנוגע בהר מות יומת" (שמות י"ט, י-יג).

ההתגלות על הר סיני

שחר היום השלישי הופיע בתוך ברקים ורעמים שמלאו את האוויר. עננים כבדים נתלו מעל להרים, וקולות השופר המתגברים והולכים גרמו לעם לרעוד מפחד. משה הוביל את בני ישראל אל מחוץ למחנה והעמיד אותם למרגלות הר סיני, שהיה כולו רועד ועטוף עשן, כי ה' ירד בתוך אש לעיני כל העם על הר סיני.

קול השופר התחזק, אך פתאום כל הקולות נָדַמו, ושקט מוחלט השתרר; ואז אמר הקב"ה את עשרת הדברות. ואלו הן:

1. אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים.
2. לא יהיה לך אלהים אחרים על פני. לא תעשה לך פסל וכל תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ. לא תשתחוה להם ולא תעבדם, כי אנכי ה' אלהיך אל קנא פקד עוון אבות על בנים, על שילשים ועל ריבעים לשונאיי, ועושה חסד לאלפים לאוהביי ולשומרי מצוותי.
3. לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא, כי לא ינקה ה' את אשר ישא את שמו לשוא.
4. זכור את יום השבת לקדשו. ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך. ויום השביעי שבת לה' אלהיך, לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך, עבדך ואמתך ובהמתך וגרך אשר בשעריך. כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ, את הים ואת כל אשר בם, וינח ביום השביעי. על כן ברך ה' את יום השבת ויקדשהו.
5. כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך על האדמה אשר ה' אלהיך נותן לך.
6. לא תרצח
7. לא תנאף
8. לא תגנוב
9. לא תענה ברעך עד שקר
10. לא תחמוד בית רעך, לא תחמוד אשת רעך ועבדו ואמתו ושורו וחמורו וכל אשר לרעך.

משה מקבל את התורה

כל העם שמע את דבר ה' והם היו נפחדים.

הם התחננו לפני משה שיהיה המתווך בינם לבין ה', משום שאם ה' בכבודו ובעצמו ימשיך לתת להם את כל התורה כולה, הם ודאי ימותו. משה אמר להם לא לפחד, כי ה' התגלה אליהם כדי שייראו מפניו ולא יחטאו.

ואז ביקש הקב"ה ממשה לעלות להר; כי רק הוא לבדו יכול היה לעמוד בנוכחות ה'. שם יקבל משה את שני לוחות הברית המכילים את עשרת הדברות ואת התורה כולה כדי ללמדה לבני ישראל.

משה עלה להר ונשאר שם ארבעים יום וארבעים לילה, ללא אוכל וללא שינה, משום שהוא הפך להיות כמו מלאך. במשך זמן זה גילה ה' למשה את כל התורה, עם כל מצוותיה ופירושיה.

לבסוף, נתן ה' למשה את שני לוחות האבן, לוחות העדות, המכילים את עשרת הדברות שנכתבו על ידי הקב"ה בכבודו ובעצמו.

-----------------------------------------------
מנהגים בחג השבועות

לימוד בליל שבועות
בלילה הראשון של חג השבועות, יהודים ברחבי העולם מקיימים מסורת בת מאות שנים ומקדישים את הלילה ללימוד תורה, והכנות לקבלת התורה מחדש.
אחת הסיבות למנהג: בבוקרו של יום מתן תורה, עם ישראל היה עדיין שקוע בשינה וה' בכבודו ובעצמו היה צריך לבוא ולהעיר אותם. כדי לכפר על טעות זו, קיבלו היהודים על עצמם שלא לישון בלילה זה.

עשרת הדברות
יום חג השבועות הוא היום בו קיבל עם ישראל את התורה על הר סיני, לפני 3319 שנה. כל נשמות בני ישראל – אני אתה ואת, הסבים שלנו והסבים שלהם (וכן הלאה) עמדו למרגלות הר סיני כדי לקבל את התורה מאת ה' בעצמו.
מכיוון שכל עם ישראל נכח במעמד הר סיני, יש לעשות כל מאמץ כדי להביא את כל המשפחה – אפילו תינוקות – למעמד קריאת עשרת הדברות.

אכילת מאכלי חלב
מנהג עתיק (וחביב) נוסף הוא אכילת מאכלי חלב.
להלן סיבות שונות למנהג זה:
* בחג השבועות היו מביאים אל בית-המקדש את "שתי הלחם", קרבן המורכב משתי לחמים. כדי לציין זאת, אנו אוכלים במהלך החג שתי ארוחות: הראשונה ארוחה חלבית, ולאחריה (לאחר הפסקה מתאימה – ראה כאן) ארוחה בשרית.
* במתן תורה ניתנו לעם היהודי חוקי הכשרות. מכיוון שהתורה ניתנה בשבת, לא ניתן היה לשחוט בהמות לאכילה ולפיכך העם הסתפק במוצרי חלב.
* התורה נמשלה לחלב המזין את הנפש. כמו-כן, הגימטריא של "חלב" היא 40, כנגד 40 יום ששהה משה בהר סיני.

קישוטי פרחים
מכיוון ששבועות הוא חג הקציר, ישנם הנוהגים לקשט את הבית ואת בית-הכנסת בפרחים ובפירות. בנוסף לכך, חכמינו זכרונם לברכה מספרים כי לקראת מתן תורה הר סיני התכסה כולו בירוק.
חשוב לסיים את סידור הפרחים עוד בערב החג, כדי לשמור על קדושת המועד.

מגילת רות
בתי כנסיות רבים נוהגים לקרוא במהלך החג את "מגילת רות", המתארת את סיפורה של רות, גיורת מואביה שהצטרפה לחיק העם היהודי.
קיימות מספר סיבות למנהג זה:
א) שבועות הוא יום ההולדת, וכן יום הפטירה, של דוד המלך, שהגיע מזרע רות ובעלה – בועז.
ב) אירועי הקציר המתוארים במגילת רות תואמים את חג השבועות המכונה גם בשם חג הקציר.
ג) רות היתה גיברת שקיבלה על עצמה את חוקי התורה בלב שלם. בחג השבועות כולנו נחשבים במובן מסויים כ'גרים' המקבלים על עצמם את עול התורה מחדש בשמחה.

תודה לכפר חב"ד על החלק השני של הפוסט.