- הודעות
- 20,089
- מעורבות
- 4,236
- נקודות
- 113
יש לי כבוד להגברת מנורות רק בגלל שאני נותן למישהו אחר לחיות איתה. לי אישית, בלי לכלכך חלילה על הטופולוגיה העתיקה והמקסימה הזו, זה לא עושה את זה. ויש סיבות לכך שאותן, כמובן אפרט.
המרדף אחרי המציאות.
ראשית אחדש לכמה מהחברים כאן {או שלא?} מגבר מנורות לא יותר טבעי ממגבר טרנזיסטור. חלק ממגברי המנורות טבעיים יותר מחלק ממגברי הטרנזיסטור. מה שאומר, שהמצב גם הפוך.
לאחר שבחנתי טונה של ציוד בביתי הגעתי למסקנה הזו. המסקנה שאני לא אחיה עם מגבר מנורות. זה לא הסאונד, זה לא הפרקטיות וזה לא קשור למיצוב. חייתי עם רמקול סיני יקר ואיכותי שמה לעשות, סובל מבעיית סטיגמה לא קלה {בקרב חובבי המותג}, חי עם פטיפון לא פרקטי בעליל וזה בהחלט מאשר את זה שאני באמת לא מחפש מיצוב, פרקטיות ומותגים.
אז מה הבעיה שלי עם מנורות?
מלבד חברים בודדים ביותר שהאזנתי אצלהם לציוד מנורותי שמעתי עוד המון מערכות כאלה. זה מתחיל תמיד בסדרת התנצליות בסגנון: הבייאס לא מכוון, יש לי בעיה במנורה הזו, מנורות הדרייבר לא מספיק איכותיות, לא שמתי יד על nos טובה למגבר שלי, לא מייצרים כבר את המנורות הללו, יש לי מיקרופוניות במנורה ההיא ועוד שלל תירוצים. יש כאלה שלקחו את התחביב הזה של המנורות רחוק יותר. חלקם הנכבד הפכו את הבית שלהם לבית עלמין למנורות ולכל מקום שאני אסובב את ראשי בחדר ההאזנה שלהם אני אמצא גופה של מנורה או אחת כזו גוססת או לפחות אחת שיצאה מהמגבר מפני שהיא החליטה שהיא רוצה לשיר בעצמה שיר שלא קשור למה שהיא אמורה לנגן. זה אומר שאם שומעים את ה"צד האפל של הירח" המנורה שרה "המממממממממממממ" או אפילו "היסססססססססס" שזה לא פחות מרגיז.
הבעיה האחרת במנורות היא שהם לא שומרים על צליל יציב לאורך זמן. הן דועכות אט אט וביום רביעי הן נשמעות פחות טוב מאשר ביום רביעי של לפני 4 חודשים. שלא נדבר על ההרצה שלוקחת 100 שעות מה שאומר שכבר 3 שבועות אפשר לוותר על הנאה. הבעיה היא שהמאזין הקבוע נעשה "אפטי" לדעיכה האיטית של המנורות והוא חי בשקר שהמערכת שלו נשמעת מעולה עד שצד שלישי שבא להאזין מגלה לו את האמת המרה שהמערכת שלו נשמעת כמו מלוואח! ואז הכל מתחיל מהתחלה. מחיפוש ה-nos "החדשה" או שאם יש קצת שכל אז מנורה חדשה לגמרי ועד להרצה של עוד 100 שעות {וצריך גם יותר}. בקיצור, זה יוצא פחות שעות האזנה ויותר שעות עבודה לייצוב המערכת.
אז מה הבעיה באמת, אי אפשר לקנות?
בוודאי שאפשר. אבל צריך עדיין להשאר בצבא האודיופילי האותנטי ולקנות את הכי מנורתי שיש. הכי "מוסיקלי" {לא ברור לי איך מגדירים את זה אבל יאללה, כייף להגיד את צמד המילים האלה} מה שאומר nos! וואו, יש לי מנורה שעשו בשנת 56 אחרי הספירה וזו לא ראתה אור יום מעולם! ואני טוען שברור שהיא לא ראתה אור יום. הרי משנת 56 היא ישבה בתוך רדאר של צוללת, נטחנה על הכספית ואבק גם לא יהיה עליה שהרי בצוללת, אין אבק! אז כן, היא נראת חדשה, וגם השניה שקיבלתם איתה, שהיא מאותה שנה אבל ישבה בתוך בונקר ברוסיה הקפואה, גם אותו פרק זמן, וגם היא, כמו השניה, לא ראתה אור יום ובח שלא אבק {כשיש קרח אין אבק}. אממה? נטחנה גם היא וההתאמה בניהן אינה מושלמת. דהיינו, בעברית מאונגלנת, "מטשינג"! ואז יש זליגה של ערוץ שמאל לימין ואין פוקוס ומתחילים לחטט במגבר והופ, וטופ, ופופ! יש לנו עוד "מגבר מוסך" להתעסקות בבית. והמוסיקה? מהטרנזיסטור הרזרבי שלא עושה אף פעם צרות.
החלופה ההולמת לצרת ה-nos היא מנורה חדשה דנדשה מיצרנית קיימת + אחריות + שירות + דרושות. דהיינו, לא מעט כסף אבל התאמה בטוחה. יש כאלה של eat {אני משתמש בהן והן מדהימות} ויש של עוד חברות שמעולם לא התנסתי בהן.
החלופה השניה היא יותר "קוסמית" - מזל. אם יש לך חבילה של כזה, שיחקת אותה. אבל מה הסיכוי שיתמזל מזלך גם ברכישה הבאה של מנורת nos נוצצת? וואלה, לא גבוה ובכל רכישה הוא ירד. במילים אחרות - קנה מנורות חדשות!!!
הקסם שב-nos.
זה משפט שאני שומע הרבה. הרבה מאוד אפילו. "למנורות nos יש קסם" אמר פלוני אלמוני עם מבט נרגש עד דמעות בעיניו. ואני טוען: איזה קסם ואיזה בתיך. הקסם היחיד שמצאתי ב-nos הוא שהן לא התפוצצו לי בפרצוף שדחפתי אותן לטרמינל של הקדמגבר שלי. תמיד, אבל תמיד היו לי בעיות עם nos. זו זולגת, זו מקרופונית, זו בכלל גופה שלא ידעתי שנפטרה, זו עושה "הסססס" וההיא "המממממממם" והאחרונה בכלל נשרפה בהדלקה. לא היתה פעם אחת שהכנסתי nos שהתאימה לאחותה ולא היתה פעם אחת שהבמה לא עפה לי לאחד הצדדים. אז מה ההתלהבות אני לא מצליח להבין? הרי זה בלבול מוח אחד גדול. שוב, ההמלצה הכי טובה שלי היא מנורה חדשה מהחברה ומנסיוני המנורות של היום טובות יותר מהמנורות של פעם {לא אכנס להסבר שלי על כך, אולי בהמשך הדיון}.
נניח שקיבלנו את כל זה ואנחנו מוכנים להשקיע במנורות חדשות, תואמות ואיכותיות.
יש לזכור שלמגברי מנורות יש בעיה קשה של פינוק יתר. כמו הבן של אבא מליונר שתמיד צריך שיקלו עליו, שיעזרו לו, "שיתמכו בו". הוא עצמו לא תומך, הוא נתמך! מה הכוונה? הרמקול המשודך אליו חייב להיות בעל עכבה יציבה מאוד. כל תנועה בעכבה מקשה על המגבר להתמודד. יחד עם זאת, חוץ מיציבות העכבה, אם לא מדובר על בהמה ענקית עם 8 קילו מנורות לצד שכל אחת מהן בגודל של בקבוק ערק זחלוואי {בלי הפקק כמובן}, אז הרמקול גם צריך להיות נציל. אם הוא לא נציל ולא יציב מספיק המנורות מתחילות לעשות ברוגז עם הרמקול. זה אומר פחות דינמיות, פחות פרטים, פחות מיקרו דינמיות, פחות שקיפות. אבל מה כן? "מוסיקלי"! המילה שחוזרת על עצמה השכם וערב והיא נרדפת לצליל שאין בו כלום אבל הוא מוסיקלי רק בגלל שהוא לא "מציק לי באוזן". דהיינו, מוסיקלי ברוב המקרים זה פחות טוויטר. אפשר בהחלט להשיג את זה גם בטרנזיסטור.
מתי המנורות מתאים?
עד עכשיו ירדתי חזק על הטופולוגיה הזו. אבל אל דאגה, אוטוטו, ב"על מה נדבר היום" הבא, אני אכנס חזק בטרנזיסטור ואחר כך בדיגיטלי כך שתבינו שאני בעצם מתעב את כל הטופולוגיות ומחפש טופולוגיה חדשה שאין בה חסרונות. אבל למנורות יש יתרונות. הן בוקעות בבירור כאשר הרמקול הוא נציל, יציב וקל להנעה. זה מתרחש עוד יותר בבירור כאשר הרמקול הוא נציל מאוד, יציב לחלוטין וקל בטירוף {ואני לא מדבר על רמקולי צינור/שופר}. אז יש יתרונות במנורות רק כשהתנאים ממש, אבל ממש לטובתם. תנאי אחד לא מתקיים והצליל נכנס לקטגוריה של "מוסיקלי" שאני רואה במילה הזו סוג של מיסוך על זה שכל שאר היתרונות החשובים לא קיימים.
אני אישית מעדיף טרנזיסטור איכותי, כבד, עם שנאים בריאים, זרם בריא והכי חשוב שישמע כמו מנורות.
המרדף אחרי המציאות.
ראשית אחדש לכמה מהחברים כאן {או שלא?} מגבר מנורות לא יותר טבעי ממגבר טרנזיסטור. חלק ממגברי המנורות טבעיים יותר מחלק ממגברי הטרנזיסטור. מה שאומר, שהמצב גם הפוך.
לאחר שבחנתי טונה של ציוד בביתי הגעתי למסקנה הזו. המסקנה שאני לא אחיה עם מגבר מנורות. זה לא הסאונד, זה לא הפרקטיות וזה לא קשור למיצוב. חייתי עם רמקול סיני יקר ואיכותי שמה לעשות, סובל מבעיית סטיגמה לא קלה {בקרב חובבי המותג}, חי עם פטיפון לא פרקטי בעליל וזה בהחלט מאשר את זה שאני באמת לא מחפש מיצוב, פרקטיות ומותגים.
אז מה הבעיה שלי עם מנורות?
מלבד חברים בודדים ביותר שהאזנתי אצלהם לציוד מנורותי שמעתי עוד המון מערכות כאלה. זה מתחיל תמיד בסדרת התנצליות בסגנון: הבייאס לא מכוון, יש לי בעיה במנורה הזו, מנורות הדרייבר לא מספיק איכותיות, לא שמתי יד על nos טובה למגבר שלי, לא מייצרים כבר את המנורות הללו, יש לי מיקרופוניות במנורה ההיא ועוד שלל תירוצים. יש כאלה שלקחו את התחביב הזה של המנורות רחוק יותר. חלקם הנכבד הפכו את הבית שלהם לבית עלמין למנורות ולכל מקום שאני אסובב את ראשי בחדר ההאזנה שלהם אני אמצא גופה של מנורה או אחת כזו גוססת או לפחות אחת שיצאה מהמגבר מפני שהיא החליטה שהיא רוצה לשיר בעצמה שיר שלא קשור למה שהיא אמורה לנגן. זה אומר שאם שומעים את ה"צד האפל של הירח" המנורה שרה "המממממממממממממ" או אפילו "היסססססססססס" שזה לא פחות מרגיז.
הבעיה האחרת במנורות היא שהם לא שומרים על צליל יציב לאורך זמן. הן דועכות אט אט וביום רביעי הן נשמעות פחות טוב מאשר ביום רביעי של לפני 4 חודשים. שלא נדבר על ההרצה שלוקחת 100 שעות מה שאומר שכבר 3 שבועות אפשר לוותר על הנאה. הבעיה היא שהמאזין הקבוע נעשה "אפטי" לדעיכה האיטית של המנורות והוא חי בשקר שהמערכת שלו נשמעת מעולה עד שצד שלישי שבא להאזין מגלה לו את האמת המרה שהמערכת שלו נשמעת כמו מלוואח! ואז הכל מתחיל מהתחלה. מחיפוש ה-nos "החדשה" או שאם יש קצת שכל אז מנורה חדשה לגמרי ועד להרצה של עוד 100 שעות {וצריך גם יותר}. בקיצור, זה יוצא פחות שעות האזנה ויותר שעות עבודה לייצוב המערכת.
אז מה הבעיה באמת, אי אפשר לקנות?
בוודאי שאפשר. אבל צריך עדיין להשאר בצבא האודיופילי האותנטי ולקנות את הכי מנורתי שיש. הכי "מוסיקלי" {לא ברור לי איך מגדירים את זה אבל יאללה, כייף להגיד את צמד המילים האלה} מה שאומר nos! וואו, יש לי מנורה שעשו בשנת 56 אחרי הספירה וזו לא ראתה אור יום מעולם! ואני טוען שברור שהיא לא ראתה אור יום. הרי משנת 56 היא ישבה בתוך רדאר של צוללת, נטחנה על הכספית ואבק גם לא יהיה עליה שהרי בצוללת, אין אבק! אז כן, היא נראת חדשה, וגם השניה שקיבלתם איתה, שהיא מאותה שנה אבל ישבה בתוך בונקר ברוסיה הקפואה, גם אותו פרק זמן, וגם היא, כמו השניה, לא ראתה אור יום ובח שלא אבק {כשיש קרח אין אבק}. אממה? נטחנה גם היא וההתאמה בניהן אינה מושלמת. דהיינו, בעברית מאונגלנת, "מטשינג"! ואז יש זליגה של ערוץ שמאל לימין ואין פוקוס ומתחילים לחטט במגבר והופ, וטופ, ופופ! יש לנו עוד "מגבר מוסך" להתעסקות בבית. והמוסיקה? מהטרנזיסטור הרזרבי שלא עושה אף פעם צרות.
החלופה ההולמת לצרת ה-nos היא מנורה חדשה דנדשה מיצרנית קיימת + אחריות + שירות + דרושות. דהיינו, לא מעט כסף אבל התאמה בטוחה. יש כאלה של eat {אני משתמש בהן והן מדהימות} ויש של עוד חברות שמעולם לא התנסתי בהן.
החלופה השניה היא יותר "קוסמית" - מזל. אם יש לך חבילה של כזה, שיחקת אותה. אבל מה הסיכוי שיתמזל מזלך גם ברכישה הבאה של מנורת nos נוצצת? וואלה, לא גבוה ובכל רכישה הוא ירד. במילים אחרות - קנה מנורות חדשות!!!
הקסם שב-nos.
זה משפט שאני שומע הרבה. הרבה מאוד אפילו. "למנורות nos יש קסם" אמר פלוני אלמוני עם מבט נרגש עד דמעות בעיניו. ואני טוען: איזה קסם ואיזה בתיך. הקסם היחיד שמצאתי ב-nos הוא שהן לא התפוצצו לי בפרצוף שדחפתי אותן לטרמינל של הקדמגבר שלי. תמיד, אבל תמיד היו לי בעיות עם nos. זו זולגת, זו מקרופונית, זו בכלל גופה שלא ידעתי שנפטרה, זו עושה "הסססס" וההיא "המממממממם" והאחרונה בכלל נשרפה בהדלקה. לא היתה פעם אחת שהכנסתי nos שהתאימה לאחותה ולא היתה פעם אחת שהבמה לא עפה לי לאחד הצדדים. אז מה ההתלהבות אני לא מצליח להבין? הרי זה בלבול מוח אחד גדול. שוב, ההמלצה הכי טובה שלי היא מנורה חדשה מהחברה ומנסיוני המנורות של היום טובות יותר מהמנורות של פעם {לא אכנס להסבר שלי על כך, אולי בהמשך הדיון}.
נניח שקיבלנו את כל זה ואנחנו מוכנים להשקיע במנורות חדשות, תואמות ואיכותיות.
יש לזכור שלמגברי מנורות יש בעיה קשה של פינוק יתר. כמו הבן של אבא מליונר שתמיד צריך שיקלו עליו, שיעזרו לו, "שיתמכו בו". הוא עצמו לא תומך, הוא נתמך! מה הכוונה? הרמקול המשודך אליו חייב להיות בעל עכבה יציבה מאוד. כל תנועה בעכבה מקשה על המגבר להתמודד. יחד עם זאת, חוץ מיציבות העכבה, אם לא מדובר על בהמה ענקית עם 8 קילו מנורות לצד שכל אחת מהן בגודל של בקבוק ערק זחלוואי {בלי הפקק כמובן}, אז הרמקול גם צריך להיות נציל. אם הוא לא נציל ולא יציב מספיק המנורות מתחילות לעשות ברוגז עם הרמקול. זה אומר פחות דינמיות, פחות פרטים, פחות מיקרו דינמיות, פחות שקיפות. אבל מה כן? "מוסיקלי"! המילה שחוזרת על עצמה השכם וערב והיא נרדפת לצליל שאין בו כלום אבל הוא מוסיקלי רק בגלל שהוא לא "מציק לי באוזן". דהיינו, מוסיקלי ברוב המקרים זה פחות טוויטר. אפשר בהחלט להשיג את זה גם בטרנזיסטור.
מתי המנורות מתאים?
עד עכשיו ירדתי חזק על הטופולוגיה הזו. אבל אל דאגה, אוטוטו, ב"על מה נדבר היום" הבא, אני אכנס חזק בטרנזיסטור ואחר כך בדיגיטלי כך שתבינו שאני בעצם מתעב את כל הטופולוגיות ומחפש טופולוגיה חדשה שאין בה חסרונות. אבל למנורות יש יתרונות. הן בוקעות בבירור כאשר הרמקול הוא נציל, יציב וקל להנעה. זה מתרחש עוד יותר בבירור כאשר הרמקול הוא נציל מאוד, יציב לחלוטין וקל בטירוף {ואני לא מדבר על רמקולי צינור/שופר}. אז יש יתרונות במנורות רק כשהתנאים ממש, אבל ממש לטובתם. תנאי אחד לא מתקיים והצליל נכנס לקטגוריה של "מוסיקלי" שאני רואה במילה הזו סוג של מיסוך על זה שכל שאר היתרונות החשובים לא קיימים.
אני אישית מעדיף טרנזיסטור איכותי, כבד, עם שנאים בריאים, זרם בריא והכי חשוב שישמע כמו מנורות.
נערך לאחרונה ב:
