צר לי אבל מה שכתוב רחוק מלהיות מדויק.
כתבת "גלי קול, בפרט אלה של מוסיקה". ובכן, הדבר נכון לגלים מחזוריים בלבד. במוסיקה אפשר למצוא מחזוריות רבה (בכל הצלילים ההרמוניים ובשירה קולית), אבל יש גם הרבה חוסר מחזוריות: תופים ומצילות, עיצורים א-קוליים בשירה וכלי הקשה לא כרומטיים אינם מורכבים מסכום בדיד של הרמוניות, שכן הם אינם בעלי אופי מחזורי. לפיכך הם אינם מורכבים מתדר ייסוד פלוס הרמוניות בכפולות שלמות שלו.
עפ"י משפט פורייה: כל אות מחזורי ניתן לייצוג כסכום בדיד של סינוסים בפאזות שונות ובכפולות שלמות של תדר ייסוד. זה לא אומר שכל גל קול, וגם לא כל אות שמייצג מוסיקה - ניתנים לייצוג כזה.
באשר ל-RMS: זהו סכום שורשי הריבועים.
אין זה רלבנטי אם מקור הצליל הוא בטבע, או סינתיסייזר. אין זה רלבנטי כלל אם האות מייצג צליל, אות ביואלקטרי, ססמוגרפיה, מיקום, טמפרטורה או נתוני תקשורת.
החישוב על אותות קול במגברי קול לא נעשה כמו בגלי סינוס "בגלל שגל קול מורכב מסינוסים" (שוב, כל אות ניתן לפירוק לרכיביו הסינוסואידליים - לא רק קול) - אלא בגלל שהמדידה/חישוב נעשים על גלי סינוס ממש, ולכן הוא מקבל את הפקטור של שורש-שתיים.
אם הם היו נעשים על תרועת חצוצרה, היחס בין שיא ל-RMS לא היה שורש שתיים אלא משהו אחר. חצוצרה, אגב, יותר דומה מבחינת תכולתה ההרמונית לשן-מסור (המורכבת בעצמה מסינוסים, כמובן) מאשר לסינוס בודד. וזה בכלל לא רלבנטי לענייננו ששן מסור טהורה "אינה נוצרת בטבע".
בגלל שכל תרועת חצוצרה שונה מאחרת, אין משמעות למדידה/חישוב/פרסום של נתוני היצרן עפ"י מדידת חצוצרה, אלא עפ"י אבן הבניין הבסיסית, ממנה ניתן ללמוד הכי הרבה - סינוס בודד.
אתה שואל אותי האם יש לי סימוכין שבגלי קול החישוב שונה - ובכן, אופן החישוב זהה לכל גל שהוא (לא רק קול), והתוצאה משתנה בהתאם לצורתו. בגלל שגלי קול מורכבים מסינוסים, אז כל גלי הקול ייתנו תוצאה זהה לסינוס?! תהה זו טעות איומה להגיע למסקנה כזאת. הלינק מויקיפדיה שהבאת שם מתאר את ההגדרה הפורמלית של RMS, שזהה לכל אות מחזורי שתביא - ללא קשר למקורו - גל קול או לא.
