הגיגים על מוזיקה ומקום: חלק 1

[שמעון ב.]

רוב חובבי המוזיקה האמנותית (רנסנס, ברוק, קלסי, וכיו"ב) שאני מדבר איתם, משתוממים כשאני אומר להם שאני מעדיף לשמוע מוזיקה של מלחינים גרמנים עם מבצעים גרמנים, מוזיקה של מלחינים צרפתים עם מבצעים צרפתים, וכך הלאה. להערכתי, ההשתוממות שלהם נובעת מכך שהמוזיקה נתפסת אצלם כדבר אוניברסלי. אני אכן מסכים שבמוזיקה (ובכל סוג אמנות אחר) רצוי מאוד שיהיה יסוד אוניברסלי, כזה שיהיה מעבר ליסודות של המקום והזמן. אבל גם אי אפשר להתכחש לכך שלמוזיקה יש גם יסוד מקומי (לוקלי) חזק, שכן אחרי הכול היא נוצרת על-ידי בני מקום כלשהו, עם כל מה שמאפיין את בני המקום ההוא.
ניקח לדוגמה את הקנטטות של בך בניצוחו של סוזוקי היפני. זהו ביצוע שקוף מאוד, מדויק, "אוורירי" ומרחף, זורם ללא הפרעות מכל סוג שהוא ועשיר בדקויות מנצנצות. הוא מעלה בדעתי ציור מים עדין ומהוקצע, מעין "ציור יפני". אין ספק שזו פרשנות אפשרית לקנטטות של בך, אבל היא איננה משכנעת אותי. כשאני מנסה להסביר לעצמי למה, נדמה לי שהתשובה טמונה בכך שהתכונות דלעיל אינן אינהרנטיות לסוג המוזיקה הזה. הן אפשריות, כמובן, אבל חסר לי משהו יסודי. את המשהו החסר הזה אני מוצא בשפע בביצועים של מבצעים גרמנים, אפילו מינימליסטים כדוגמת קנטוס קלן.

המשך יבוא.

[Joshua_G]

העלית נקודה מעניינת.
עד היום לא התייחסתי לביצוע בהקשר לארץ המוצא של המבצע.
נראה לי שיהיה עלי לעקוב אחרי זה במשך זמן כדי לגבש עמדה.

מאידך, אמנים רבים פועלים במשך מרבית שנות פעילותם שלא בארץ מוצאם.
האם יצחק פרלמן ודניאל ברנבוים הם ישראליים או אמריקאים?
האם זובין מטה הוא הודי, ישראלי, או אמריקאי?
האם גיאורג שולטי הוא הונגרי, או אמריקאי?
האם הניצוח של ארטורו טוסקניני על יצירות של מלחינים שאינם איטלקיים נפל מהניצוח של מנצחים אחרים בני דורו על אותן יצירות?

האם יש לך השגות על הביצועים של מישל קורבוז או מייקל טילסון תומס על יצירות של בך?
האם יש לך השגות על הניצוח של ליאונרד ברנשטיין על הסימפוניות של מהלר ושוסטקוביץ'?
האם יש לך השגות על הניצוח של גיאורג שולטי על הסימפוניות של בטהובן ומהלר?

[katzofe]

אין יסודות לוקאלים לדעתי במוסיקה של באך .במוסיקה מהתקופה הרומאנטית וודאי שיש ,פחות משנה לדעתי
ארץ מוצאו של המבצע, מה שחשוב בעיני לאיזה אסכולה הוא משתייך, לדוגמא מספר מבצעים גדולים של באך
כלל אינם גרמנים (גארדינר, הרווחה, ברוכן, קופמן ועוד ) אישית אני מעדיף את הרווחה.
אצל ואגנר ,ברוקנר נכון הדבר, אני מתקשה לחשוב על מבצעים "גדולים" שאינם אוסטרו-גרמנים דוגמת
פורטוונגלר, קנאפרטסבוש, קלמנס קראוס, ג'וזף קיילברט, קאראין (שולטי הוא לא מגדולי מבצעי ווגנר).
עבור מאהלר ,נניח העשירית -סיימון ראטל (אנגלי) .עבור התשיעית- אבאדו (איטלקי) או קאראין (שני הביצועים)
סימפוניה שישית- פייר בולז(צרפתי). ראשונה- קובליק (צ'כי). חמישית- ברנשטיין (יהוד) ווינה DG .

[שמעון ב.]

יהושע, אמרתי שהמשך יבוא, ואני מבטיח להתייחס לכל התהיות שהעלית.
בינתיים, שים לב שכתבתי שאני מעדיף לשמוע התאמה במוצא בין המלחין למבצע.
יש לכך, כמובן, כמה יוצאים מן הכלל, כגון כשרון מוזיקלי גדול (למשל, ברנשטיין), או איזו נטייה עזה במיוחד למוזיקה מאזור מסוים (כגון וויליאם כריסטי האמריקאי והרומן שלו עם מוזיקה צרפתית).
מכל מקום, צירוף של מוזיקאי גדול והתאמה במוצא (כגון אלסנדריני ומוזיקה איטלקית) הוא חיבור בלתי מנוצח.
דוגמה קיצונית, דמגוגית אולי, שתוכל להמחיש את זה היטב היא לשמוע שיר של המלחין המצרי הנפלא דאוד חוסני בביצוע ג'נט בייקר ובביצוע אום כולתום. אין לי ספק שהפרשנות של בייקר תהיה מעניינת ואפילו מרגשת, אבל ברגע שאום כולתום תסיים את הפרזה הראשונה...

[nitayn]

רוב חובבי המוזיקה האמנותית (רנסנס, ברוק, קלסי, וכיו"ב) שאני מדבר איתם, משתוממים כשאני אומר להם שאני מעדיף לשמוע מוזיקה של מלחינים גרמנים עם מבצעים גרמנים, מוזיקה של מלחינים צרפתים עם מבצעים צרפתים, וכך הלאה. להערכתי, ההשתוממות שלהם נובעת מכך שהמוזיקה נתפסת אצלם כדבר אוניברסלי. אני אכן מסכים שבמוזיקה (ובכל סוג אמנות אחר) רצוי מאוד שיהיה יסוד אוניברסלי, כזה שיהיה מעבר ליסודות של המקום והזמן. אבל גם אי אפשר להתכחש לכך שלמוזיקה יש גם יסוד מקומי (לוקלי) חזק, שכן אחרי הכול היא נוצרת על-ידי בני מקום כלשהו, עם כל מה שמאפיין את בני המקום ההוא.
ניקח לדוגמה את הקנטטות של בך בניצוחו של סוזוקי היפני. זהו ביצוע שקוף מאוד, מדויק, "אוורירי" ומרחף, זורם ללא הפרעות מכל סוג שהוא ועשיר בדקויות מנצנצות. הוא מעלה בדעתי ציור מים עדין ומהוקצע, מעין "ציור יפני". אין ספק שזו פרשנות אפשרית לקנטטות של בך, אבל היא איננה משכנעת אותי. כשאני מנסה להסביר לעצמי למה, נדמה לי שהתשובה טמונה בכך שהתכונות דלעיל אינן אינהרנטיות לסוג המוזיקה הזה. הן אפשריות, כמובן, אבל חסר לי משהו יסודי. את המשהו החסר הזה אני מוצא בשפע בביצועים של מבצעים גרמנים, אפילו מינימליסטים כדוגמת קנטוס קלן.

המשך יבוא.

שמעון היקר

יש מוזיקה שאינה אומנותית?

כי לפי הגדרתך ודברייך רק בארוק רנסנס וקלאסית נחשבות אומנותיות לדברייך

גמר חתימה טובה

[שמעון ב.]

שמעון היקר

יש מוזיקה שאינה אומנותית?

כי לפי הגדרתך ודברייך רק בארוק רנסנס וקלאסית נחשבות אומנותיות לדברייך

גמר חתימה טובה

איש יקר, זה רק עניין של תוויות כדי שיהיה ברור בדיוק על מה אני מדבר, זה הכול.
אפשר להמשיך הלאה?

[katzofe]

העלית נקודה מעניינת.
עד היום לא התייחסתי לביצוע בהקשר לארץ המוצא של המבצע.

נראה לי שיהיה עלי לעקוב אחרי זה במשך זמן כדי לגבש עמדה.

מאידך, אמנים רבים פועלים במשך מרבית שנות פעילותם שלא בארץ מוצאם.
האם יצחק פרלמן ודניאל ברנבוים הם ישראליים או אמריקאים??????
האם זובין מטה הוא הודי, ישראלי, או אמריקאי?
הבחור הוכשר בווינה,נחשב למנצח "ארופאי" בוודאי שלא
ישראלי או אמרקאי
האם גיאורג שולטי הוא הונגרי, או אמריקאי?
שולטי ? אירופאי בכל רמ"ח איבריו
האם הניצוח של ארטורו טוסקניני על יצירות של מלחינים שאינם איטלקיים נפל מהניצוח של מנצחים אחרים בני דורו על אותן יצירות?

קצת ספרות לא תזיק

האם יש לך השגות על הביצועים של מישל קורבוז או מייקל טילסון תומס על יצירות של בך?
האם יש לך השגות על הניצוח של ליאונרד ברנשטיין על הסימפוניות של מהלר ושוסטקוביץ'?
למה שיהיו, אם כי דווקא במאהלר נהג ברנשטיין להדגיש
את הפאן היהודי . שוסטקוביץ # 5 מבוצע נהדר.
האם יש לך השגות על הניצוח של גיאורג שולטי על הסימפוניות של בטהובן ומהלר?

הקלטות של מאהלר מצויינות בפרט # 1 (לונדון), # 2 (שיקגו)
# 4 (קונצרטחבאו) לא משהו, # 5 מצויין, # 6 ככה ככה ,
# 7 אחד הטובים ביותר, # 8 כנ"ל, # 9 לא מכיר.
שולטי על בטהובן- לא מכיר.