עוד להיט

[חומוס]

3 בבוקר, ואני לא נרדם, אז יורד למטה לראות טלוויזיה. 2000 ערוצים ואין שום דבר לראות. וכדי להחמיר את המצב נעצרתי על ערוץ 1. כן כן, זה מרוממה ירושלים. שם, לאורך כל הלילה (כך מסתבר) משדרים תכניות ישנות של התוכנית המיתולוגית "עוד להיט" מסוף שנות השבעים בשחור לבן ותחילת שנות השמונים בצבע. סליחה, בצבע דהוי.

זה כמו לדרוך על מסטיק ישן ברחוב בקיץ. פשוט נורא ואיום: בין השירים יש קטעי קישור של דובי גל החביב אך מה לעשות - הטקסטים מביכים, והאיכות הטכנית של הכל מביכה אפילו יותר. בעצם הטקסטים יותר מביכים. לא, זה האיכות...לא...הטקסטים...בקיצור הבנתם.

פה ושם יש שירים טובים, קליק, מני בגר (אחח איזה רוקר בנשמה), גלי עטרי ועופרה. אבל הקו הכללי פשוט אוי ואבוי: כל מני זוועות עולם עצובות של ריקי גל מהתקופה שלפני "ילד אסור ילד מותר", וגיא מרוז צעיר ועצוב עיניים ליד פסנתר עם להקת חנונים (הידעתם?). שימי תבורי עם "כינור דוד", ודודו זכאי עם רעמת שיער ג'ינג'ית מתפרצת משלושת הכפתורים העליונים של החולצה. הרושם הכללי הוא של "תראו כמה אנחנו אמריקה: כמעט כלום לא אוטנטי בגרוש והכל חובבני. מתנ"ס.

הדבר הזכיר לי שגם בתור ילד הזיוף צרם לי, והצרימה המחודשת רק הזכירה לי שלפעמים לא צריך להיות מומחה כדי לזהות זיוף. כנראה שכשמשהו ירוד גם ילד יזהה את זה. יבואו המקטרגים ויגידו "מה אתה רוצה, אלה היו שנות השבעים, הטעם היה שונה". אז נכון: הטעם היה שונה ואנחנו החכמנו והתעדנו. אז מה: גם אז זה היה בטעם רע, מתחזה וחסר השראה, סורי. הקטעים האוטנטיים המעטים ששודרו בשעתיים בהם התפלצתי שם רק חיזקו את ההרגשה שבהחלט אפשר היה לעשות גם בתקציבי האפס של אז דברים טובים, מה שרק חידד שאת חוסר הטעם של כל השאר.

בסביבות 5 בבוקר התחילו לשדר קליפים ישראליים מהשנים האחרונות, אז נשברתי. מישהו קונה דיסקים של הראל סקעת?! למה??

[חומוס]

אלוהים אדירים...עכשיו הם משדרים את "ברבאבא" של ציפי שביט מקפצת בזוועה וורודה. די...אינני יכול יותר...שלום עולם אכזר .