אודיו דיגיטלי - דעתי.

[נמר]

יש לי סוג של הערצה לאנשים כמו מיכאל 123 שיש להם עצבים לעקוב אחרי תחום הזה שנקרא מחשב. אבל יש לי גם הסתייגות. לא ממיכאל כמובן - מהמחשב.

נתחיל עם נסיוני האישי.

ראשית אני בעל אולפן הפקות ולכן תחום המחשב אינו זר לי. היו גם פעמים שיאיר הגיע אלי עם הממיר המדהים שלו {בשלבי הבניה} וההבדלים בין ניגון מהמחשב של העבודה שלי {מק בוק פרו} שנפתח שלא לצרכי עבודה לעיתים נדירות ביותר לבין הנגן הישן שלי {ORIGINAL 2008 MK2} היו דרמטים. גם כאשר הגיע אלי ליאור קורן עם הקמבריג' אודיו הניגן דרך המחשב הנייד היה נשמע מאוד בינוני. בין לבין שמעתי את המחשב שלי עם ה-RME 800 שהבאתי מהאולפן והתחושה זהה. משהו לא נכון בניגון מהמחשב. לפחות לטעמי.

נמשיך עם נקודת המבט האישית שלי על התחום הדיגיטלי.

כמו בכל דבר בעולם אנו מחפשים פתרונות יעילים. זה לא אומר שהם טובים יותר אך יעילים יותר זה בטוח. כך לדעתי גם התחום הזה. חברות התקליטים אינן צריכות ליצר מדיות, מכונות הטבעה, פלסטיקים וכ"ו. הרבה יותר זול להעביר שיר דרך הרשת. לא רק זול - חינם, להם. ולנו זה לעיתים עולה ולעיתים קרובות חינם. המוסיקה הפכה למשהו שכל כך קל להשיג אותו ועל ידי כך גם קל יותר ליצר אותו. הרי כבר לא צריכים חומר גלם איכותי על מנת להשמיע אותו.

הגישה של מוסיקה ממחשב הביאה את התחום הזה למה שאני קורא לו "רובוטיות". אנשים באים אלי ואומרים לי כמה גיגה מוסיקה יש להם במחשב. אחד מגיע בהתלהבות שיש לו 2 טרה מוסיקה. "וואו, שני טרה!!!!!" וואלה, לא בעיה. כל ילד יכול לאסוף גם יותר. פשוט מורידים בוחטה של קבצים ומעמיסים על ההרד דיסק. אין שום אוסף אמיתי, שום מאמץ ושם "הקרבה", בקושי כספית. במילים אחרות זה הפך להיות קל מידי, קר מידי ואני אסתכן ואומר חסר נשמה.

המרדף.

במקום לרדוף אחרי הצליל המושלם האודיו הדיגיטלי מביא אותך אחר מרדף טכנולוגי בלתי פוסק. אני ממש מרגיש בשיחה של אנשי מחשב מהמשפחה הכבדה של התחום. אותם אנשים שבטוחים שכאשר האוטו עושה בעיה {מדליק מנורת שמן אדומה} צריך לעשות ריסטרט. רוב השיחה הדיגיטלית מתבצעת מהצד הטכני שלה. כמעט ולא יוצא לי לשמוע משהו שקשור ל"מוסיקליות" של מערכת. איך היא נשמעת עם הנגן הוירטואלי הזה לעומת האחר. מה שאני כן שומע הוא שההוא יותא יציב מההוא ולא כדאי להתקין את ההיא כי היא קשה לקינפוג ולא מתחברת עם ההוא. וואלה, מה יהיה? כל היום נדבר על תוכנות?

המהפך.

נכון, זה התחיל עם הנגן MP3 הפיצי והמשיך לגימיק האייפוד בתערוכות היי אנד והנה כולם בטוחים שזה הנכון. זה אופנה חדשה. מזכיר לי את הכריות לכתפיים שהפך כל אישה סקסית ודקיקה לדמות ממלחמת הכוכבים.זו היתה האופנה וכולם התמסרו לגזרה. אפילו החליטו שזה יפה.

האמת היא שאין באמת מהפך, ואם כן זה בגלל שאין ברירה. כולם מורידים מהרשת וצריך לתפוס כמה שיותר קהל שיעשה כך. מה יותר טוב מלשווק את המוצר כמוצר "איכות", הרי זו האופנה עכשיו. בדיוק כמו הכריות למקטורנים של הנשים.

[אבישי]

בקר טוב נמר,

לדעתי גישת האנטי שלך למוזיקה דיגיטלית גם מוטעית וגם מונעת ממך חוויות מוזיקליות שאין דרך אחרת לחוות אותם.

אני לחלוטין לא מערער על דעתך הנחרצת בעד האנלוגי כמוסיקלי וכנגד הדיגיטלי כטכני ונחות. קטונתי מלערער על כישוריך האודיופילים ואני מכבד כל אחד מחברי הפורום על דעותיו המוזיקליות והאודיופיליות.

אז איפה לדעתי הגישה שלך מוטעית. האודיו הדיגיטלי הפך את המוזיקה לנגישה וזמינה לכולי עלמא. אני שברתי חסכונות וקניתי פטפון מחורבן וחסכתי גרוש לגרוש (אז זה עוד היה בלירות וגרושים) לקנות מדי פעם תקליט חורק ומקפץ אחרי השחרור. הבן שלי נוסע לצבא עם אוזניות של ה MP3 לסוגיו ושומע את המוזיקה שהוא אוהב באיכות שהוא בוחר לשמוע. הכמות והאיכות של המוזיקה שכולם שומעים היום לא ניתן היה בכלל לחלום עליה לפני שני עשורים. הזמינות של המוזיקה הדיגיטלית, במיוחד בגלל ההיצע האינסופי שלה באינטרנט, הפכה אותה לדמוקרטית ונפוצה לאוכלוסיות שפעם היתה להם נגישות מועטה אם בכלל למוזיקה. ואני גם מאמין שהכמות מובילה גם לאיכות. ואם נחזור רגע שוב לבן שלי הרי אין לי כלל בעיה עם השירים שהוא שומע - מגוון עשיר מהתקופות שלפני החיפושיות דרך בוב דילן והפינק פלויד ועד להקות רוק עכשוויות שאני בעוון גילי המתקדם לא מכיר אבל מפעם לפעם מבקש שיעשה לאביו החטייר טובה ויעביר על ה DOK דוגמאות מהמוזיקה הזאת. מה אתה מעדיף - שיסע לצבא וישמע את רעשי הרחוב ושיחות הרכלניות מהספסל שמאחוריו או שיתחבר ל IPOD וישמע מוזיקה שהוא אוהב ?

ומה אתה מונע מעצמך ? העולם מלא בתחנות דיגיטליות. כל אחד יכול למצוא מגוון עשיר של תחנות בז'אנר המוזיקה האהוב עליו. אני שומע מוזיקה קלאסית בעיקר. מעניין מאד ופוקח אוזניים לשמוע קונצרט בשידור ישיר מאמסטרדם או ניו יורק או בוסטון או סידני. ולסיום אנקדוטה אישית שלי כדוגמה למה שאני מתכוון. אני כופר גדול. לא מקיים את המצוות ומעולם לא שמעתי את כל נדרי בבית הכנסת. ביום כיפור לפני מספר שנים הגעתי ברשת לתחנה מניו יורק ששדרה את התפילה מבית כנסת קונסרבטיבי עם חזן וחזנת ומקהלת גברים ונשים. מוזיקה וביצוע מרשימים ורותקתי לתפילה ולשירה עד גמר התפילה. זו היתה חוויה מוזיקלית יפהפייה ומרגשת. אין סיכוי שהייתי נחשף לה בדרך אחרת ואולי גם זה מה שיציל אותי בעולם הבא מלהגיע לגיהנום.

אבישי

[Stereodude]

נמר - קראת לשרשור "אודיו דיגיטלי - דעתי", אבל כתבת רק על אודיו ממוחשב. ובכן, CD זה אודיו דיגיטלי בדיוק כמו אודיו ממוחשב - מקבצים או מסטרימינג ברשת. בעצם אין כמעט היום אודיו לא ממוחשב - כמה מוסיקה היום מופקת בתהליכים אנלוגים בלבד? אם לא אפס אז מאוד קרוב לזה. ההבדלים בין CD לאודיו ממוחשב הם:
- CD הוא פורמט מיושן. הפורמט הזה היה אטרקטיבי להרבה שנים: בתחילת שנות ה 80, כשה CD הומצא עם קבולת של 700MB, לדיסק קשיח היו רק עשרות MB. היום כמובן דיסק קשיח של 1TB יכול להכיל בערך 3000 CDs ללא שום איבוד איכות (FLAC).
- הטכנולוגיה היום מאפשרת שמיעת מוסיקה ברמות איכות שונות - כמו CD ב 44.1KHz 16-bit ,יותר מ CD (היי-רז), ופחות מ CD ב MP3.
אולי התכוונת להגיד שלא שמעת מוסיקה ממחשב שנשמעה לך טוב. יכול להיות. יכול להיות גם שעדיין לא פיתחו סטרימר לטעמך. ההסבר לזה אולי נעוץ בעובדה שרוב חברות ההיי-אנד אודיו תקועות בטכנולוגיה מיושנת, וגם שהן מקשיבות היטב לאנשים כמוך שהנוסטלגיה היא דבר מאוד חשוב להם. הרי בסופו של דבר על זה כתבת הכי הרבה... ואכן האהבה לוויניל מוכיחה את חשיבות הנוסטלגיה להרבה אודיופילים (ולא רק אודיופילים).
לא אכנס לדיון על וויניל. אבל לגבי CD מול קבצי מחשב או סטרימינג - אין שום יתרונות מוחשיים ל CD. אפס. רק הנוסטלגיה משחקת פה, והעובדה שבאמת אין מבחר היי אנד בתחום הממוחשב. עדיין, אבל זה רק עניין של זמן, וכנראה מעט מאוד זמן.

[איתי_הגיתי]

אין מה לפתח תיאוריות לגבי מה נכון ומה לא.
כמו שבחיים לא חשבתי שאקנה פטפון שוב, בשנות האלפיים, וזה קרה...
צריך לדעת איך לקנפג את המחשב, ואז אני די משוכנע שהוא ישמע מעולה.
זה לא שולל ציוד אחר, "קלאסי", לשמיעת CD, אבל זה פותח צוהר למוזיקה ברז' גבוהה,
וזה פשוט נוח.
מוזיקה במחשב גם לא צריכה אוטומטית לעשות קונוטצייה להורדות לא חוקיות.
לא כולם גונבים שירים, לא כולם ממלאים 8 טרה דיסקים,
ולא כל מי ששומע מוזיקה בעזרת מחשב "לא אוהב מוזיקה", או "לא מתאמץ" מספיק.
זה הכל הכללות ממש לא מדויקות.

[ronenperetz]

לDOOD , האם ראית פעם אות מוצא דיגיטלי ממחשב על הסקופ לעומת אות מנגן RED BOOK ?

[Stereodude]

לDOOD , האם ראית פעם אות מוצא דיגיטלי ממחשב על הסקופ לעומת אות מנגן RED BOOK ?

אתה רוצה להשוות אות דיגיטלי מול אות אנאלוגי? מה הנקודה פה בדיוק?

[מאסטרו אודיו]

אנשים באים אלי ואומרים לי כמה גיגה מוסיקה יש להם במחשב. אחד מגיע בהתלהבות שיש לו 2 טרה מוסיקה. "וואו, שני טרה!!!!!" וואלה, לא בעיה. כל ילד יכול לאסוף גם יותר. פשוט מורידים בוחטה של קבצים ומעמיסים על ההרד דיסק. אין שום אוסף אמיתי, שום מאמץ ושם "הקרבה", בקושי כספית. במילים אחרות זה הפך להיות קל מידי, קר מידי ואני אסתכן ואומר חסר נשמה.

נגעת בנקודה הכי כואבת מבחינתי.
אני קורא לזה "תפסת מרובה לא תפסת".
הקלות הבלתי נסבלת בה אפשר היום להשיג מוסיקה גורמת לדעתי לזילות המוסיקה.

1. לא שילמת - אתה לא באמת מעריך את מה שקיבלת.

2. קובץ מוסיקה ללא קונטקסט (למשל החוברת שבאה עם הדיסק) הופך את המוסיקה
למשהו תלוש, חסר כל הקשר תרבותי. זה אולי לא ממש משנה לגבי מוסיקת פופ
אבל כשמדובר במוסיקה קלאסית, ג'אז, אתנית וכו' זה מאוד רלוונטי. זה לא העניין
של למשש את העטיפה אלא למקם ולצקת תוכן.

3. הכמות העצומה של המוסיקה שבאה בחינם מונעת מהמאזין להאזין באמת. איך לאמר,
פעם היינו קונים תקליט או דיסק וחורשים אותו עד אבק. כשמדובר במוסיקה קלאסית
(וגם בג'אז איכותי) זה הכרחי. אני בספק רב אם מי שאוגר מוסיקה בצורה כזאת באמת
מתעמק במוסיקה. זה גורם למוסיקה רצינית להיות מוסיקת רקע.
גם קלות הזיפזופ בין קטעים גורמת לאותה תופעה. אין סבלנות לשמוע אפילו קטע אחד במלואו
לא כל שכן להתעמק בו.

נכון שזו הכללה אבל אני מרגיש ורואה שזה נכון לגבי רוב הקהל שאני מכיר, שצורך ככה מוסיקה.

עופר.

[Stereodude]

שום דבר לא "בא בחינם" - פשוט האופציה לקחת קיימת...
ותראה גם את הצד החיובי של כל המידע ברשת: אם אתה באמת מתעניין במשהו מסוים, אז המידע הרבה יותר זמין מבימים עברו. אפשר להתעמק, אפשר להאזין בסבלנות - תלוי בך....
ה"חסרונות" פה הם אך ורק עודף היצע ומידע. יש מי שמנצל את זה לטובה, ויש מי שזה מבלבל אותו....
זה נכון לא רק לגבי מוסיקה ברשת. 

[איתי_הגיתי]

אתה יכול לומר אותו דבר לגבי ספרים, בישול, תרבות דיון.
או, היום טסים ב 5 שעות ללונדון, בזמן שפעם השקענו בנסיעה בספינה במשך 3 שבועות, והתעמקנו בנוף.
היום יש טלבזיה והמשפחה לא יושבת לאכול ארוחת ערב כמו פעם.
וכו'.
מי שרציני ומתעמק, הוא כזה ומי שלא הוא לא, לא משנה עם יש לו את החוברת של הדיסק.
דווקא בזכות ה"מחשב" אפשר היום לקרוא וללמוד על האומן הרבה יותר בקלות משנות ה 70 הנכספות.
ואני לא מייצג את ה"מחשב" פה, ואת ההורדות הלא חוקיות.
פשוט הגישה שלך ושל נמר קצת ארכאית, בלי לפגוע.
ואין לי כלום נגד ארכאים!

[alicenir]

וידוי,

מה שמאסטרו אודיו אומר זו אמת לאמיתה - ואני חלק מה..........מהאינטרנט(הייתי לפחות עד שידרוג המערכת לפני חודשיים).
מאז אני מוצא את עצמי במקום שלא הייתי בו שנים ארוכות, קונה דיסקים! קונה מחו"ל, קונה בארץ - בעיקר ג'אז וקלאסי - חזרתי לימים היפים של לקנות דיסקים, אפילו למדתי להכיר את ה-XRCD.
אבל אין סיכוי שאקנה מוזיקת פופ.
לגבי אודיו דיגיטלי: אני שומע מסטרימר בחיבור אנלוגי, ממיר את רוב הדיסקים המקוריים שלי ל-FLAC ונהנה מכל רגע!