הדוגמא הראשונה היא מסך של גרונדינג מודבק שעדיין עובד בחדר השינה שלי בעוד ה-LG של אחותי שהוא כידוע אינו מודבק ביקר לא מעט פעמים במעבדה וגם {לצערי} ראו פחות טוב.
הדוגמא השניה היא מגיעים דווקא ממוצרים ששמעתי.
ניקח לדוגמא רמקול {שהיה בסקירה אצלי} שנקרא אימג'. לאחר הסקירה הבנתי שלמרות הגאווה ביחידות של סקאן ספיק ודימיון מטורף לפרואק הפירלס המודבק {5.1 ב1200 ש"ח} של שכני היקר נשמע פשוט טוב יותר.
לא חסרות דוגמאות.
ישנם גם מוצרים מדופלמים שנשמעים פשוט גרוע אבל הסמל המתנוסס עליהם כבר עושה 80% מהמכירה.
להבנתי, יש שני סוגים של מוצרי מדבקה:
- מוצרים שהיבואן מדביק עליהם מדבקה של שם מוכר אך איכות המוצר נמוכה.
- מוצרים שמיוצרים בקבלנות משנה עבור חברה גדולה ומוכרת שמדביקה את שמה על המוצר.
אני מניח שהדוגמאות של נמר הן מהסוג השני.
אני גם מכיר מקררים של "אמנה" שמיוצרים במזרח הרחוק בקבלנות משנה עבור "אמנה". זה לא אומר שהם גרועים אבל זה גם לא אומר שהם טובים...בדיוק כמו ש"דייהו" מייצרת מכוניות וחברת האם שלה מדביקה את הסמל של "שברולט" עליהם (זה לא הופך אותם לשברולט...).
המונח "מוצר מדבקה" התפרסם בעיקר בגלל הסוג הראשון שציינתי - מוצרים זולים בעלי איכות נמוכה עם שם אטרקטיבי.
היום, כל הענין הזה די "מעורבב": כפי שציינת, ארז, גם חברות גדולות מטביעות את שמן על מוצרים שיוצרו אצל קבלן משנה או חברה אחרת.
ואם נרחיב את הנושא, אז נתקל אף במקרים בהם חברות מתחרות סוחרות בינהן בייצור וידע.