רמקולים רצפתיים Mezzo 6 - ביקורת אודיו
אורי וינגרט
17-08-2009 07:05
אורי בוחן זוג רמקולים רצפתיים מדגם Mezzo 6 ומעביר אותם דרך סבך של סגנונות מוזיקליים וקטעים קלאסיים, האם יצליחו ה- Mezzo 6 להפתיע? הביקורת של א.
היסטוריה אנגלית
חברת מורדנט שורט הינה חברה אנגלית, אשר נוסדה לפני 40 שנה. החברה עברה מספר גלגולים ובעלים, האחרון שבהם - מהשנים האחרונות הוא חברת Audio Partnership, אשר מחזיקה במספר נוסף של חברות אודיו ידועות.
במשך השנים, נודעה Mordaunt Short כחברה המכוונת אל קו מוצרים המתיימר לספק ללקוחות תמורה לכסף - Value for the...
הרמקול שאסקור בכתבה זו, משתייך לסדרת ה-MEZZO (קול נשי הממוקם בין הסופרן והקונטרה-אלט) אשר ממוקמת מתחת לשתי סדרות גבוהות יותר של החברה, האחת הינה חדשה בשם Aviano והשניה מתנשאת מעל כולן, זוהי סדרת העל, ה- Performance.
רמקול ה-MEZZO 6 הינו רמקול רצפתי, גובהו מטר ובמראהו הראשוני הוא מזכיר לא מעט רמקולים מודרנים, הוא ישר מקדימה, מתעקל מצדדיו ומסתיים בגב ישר וצר.
רמת הגימור של זוג רמקולים אלו גבוהה מאוד, לא זיהיתי בבדיקה מדוקדקת שום פספוס בייצור.
מחברי הכבלים מאחור נוחים מאוד לשימוש, הרמקול מגיע עם ספייקים קלים מאוד לשינוי והרכבה והם מצויים גם במיקום שהינו באופן יחסי בלתי נראה למאזין.
רכיבים ובניה
הרמקול מורכב משני וופרי "מיד-בס" העשויים סגסוגת אלומיניום. מתחת לוופר התחתון נמצא פיר אובלי אשר משתייך לוופר התחתון בלבד.
בגב הרמקול, בחלקו העליון נמצא פיר נוסף, עגול, אשר משוייך לוופר הגבוה יותר.
מעליהם, ביחידה נפרדת לגמרי נמצא הטוויטר של הרמקול, הוא עשוי אלומיניום ומוגן ע"י רשת, יושב בתוך מבנה מיוחד משלו אשר תכנונו נגזר מהרמקול הגדול של החברה, דגם ה- Performance.
לטוויטר יש פירים קטנים
מעליו (אפשר להרגיש אוויר נע בזמן שהרמקול מנגן!) אשר עוזרים לטוויטר "לצוף". בתוך תיבת הרמקול ישנן מחיצות אשר יוצרות לכל אלמנט נפח משלו. יחידת הקרוס אובר היא מסוג 2.5 Way וכאמור, ישנם פורטים שונים לכל וופר, כמו גם נפח תיבה שונה.
המבחן
קיבלתי את הזוג והתחלתי קודם כל בהרצה. מדובר בזוג רמקולים שכבר "ניגנו" עשרות שעות בחייהם, אך בכדי להיות בטוח כי תוצאות הבחינה יהיו אמינות, הקפדתי להריץ אותם עוד כ-50 שעות, בשילוב סגנונות מוזיקה שונים בעוצמות משתנות, כמו כן, מדי מספר שעות, הרצתי גם קטע מחזורי של תדרים מ-20 הרץ ועד 20 קה"צ, לשם "שחרור" כל החלקים עד סופם.
לאחר מספר ימים, בהם המתנתי ליום שבת (וסליחה עמכם שומרי המצוות) הגיע השקט לאזור הבית והתיישבתי למבחן.
הרמקולים ממוקמים אצלי מול מיטה זוגית לא גבוהה במיוחד ולכן כל אלמנטי הרמקול היו גלויים לגמרי לעין ולאוזן.
לאחר מספר נסיונות, מיקמתי את זוג הרמקולים במרחק של כ-20 ס"מ מהקיר.
המרחק בין הרמקולים עמד על 206 ס"מ וזהו בדיוק המרחק במשולש שווה צלעות מנקודת האזנה שלי.
מוזיקה
בחרתי שישה קטעים, אשר משקפים סגנונות מוזיקה רבים. יצאתי מתוך גישה שאומרת כי רמקול בתמחור הנ"ל אמור להיות רמקול ALL AROUND ברמה גבוהה ומלבד ניגון מוזיקת סטריאו, אמור וצריך לתפקד במידת הצורך גם כשחקן ראשי במערכת סראונד – קולנוע ביתי.
Breaking Silence
Janis Ian
עם הקטע הזה בחנתי בזמנו את הרמקולים שלבסוף רכשתי לשימושי. השיר, שהוא גם שמו של האלבום משנת 1992 משתייך ל- "אינדי". הקטע נע בין מקצב שקט ושירה לחלקים חזקים ומהירים של גיטרות ותופים.
מסתבר לי כי ה- Mezzo 6 לא מתקשה בשיר ונגלה לפני רמקול מאוד מדויק, אשר לא "מערבב כלים" עם הפרדה נהדרת.
אני מזהה את מיקומה של איאן בחלל, הבמה נפתחת ואט אט הרמקול מתחיל להעלם. הקטע מתהדר בהמון מעברים של כלים שונים בין רמקול לרמקול, עם גיטרה משמאל ותופי בונגו מצד שני, אליהם מצטרפת גיטרה חשמלית מאחור, כאשר ברקע שומעים את האפקטים השונים בשיר. ההפרדה נהדרת וההנאה מעולה. את הבחינה הזו הרמקול צלח בניקוד מלא.
פס קול, מופע הקולנוע של רוקי,ROSE TINT NY WORLD + I'M GOING HOME.
בחרתי בקטע זה כיוון שהוא מלא ב"הכל". קודם כל הוא משתייך אל פסקול של סרט, כך שאפשר לקבל רושם מסוים על איך הרמקול יתנהג בהפקה של מוזיקה ושירה של סרט, ולא דיסק מוזיקה "אמיתי / רגיל".
הקטע מכיל בתוכו קולות רבים, של השחקנים, שאינם זמרים מקצועיים. יש קול נשי, קול גברי, קולות גבוהים, נמוכים, דיבור והכל מלווה בהמון מוזיקה, כלי מוזיקה מגוונים ושינויים רבים.
התחלתי להאזין ומהר מאוד זיהיתי את ההעמדות של הקולות השונים מול הסצנה המקורית בסרט, אשר מתנהלת על במת מופעים. אפשר לזהות כל קול בצורה ברורה מאוד ולהבין כל מילה בשירים.
כל הכלים נשמעים בבירור, החלשים כמו גם החזקים.
באמצע השיר ישנו מעבר קסילופון משמאל לימין אשר נגמר כ- 10 ס"מ בערך ימינה מהרמקול. האפקט נשמע גם ברמקול הנ"ל.
זוג הרמקולים לא מילא את החדר בצורה מלאה, אך יש סיכוי טוב שבמיקום אחר דווקא בחדר / סלון גדולים יותר ופחות עמוסים הוא היה ממלא יותר.
בסה"כ, התוצאה מעולה ובמערכת סראונד עם סאב וסנטר תואם אני מאמין שדגם זה יוכל להוות פתרון למי שמחפש רמקולים שינגנו מוזיקה ויהנו גם בסרטים.
קטע שלישי : Outkast – Speakerboxxx
Tomb of the Boom
על אאוטקסט אין הרבה מה להכביר במילים. אלבום זה נבנה באופן כזה שכל אחד מהמשתתפים יצר אלבום משלו והקטעים אוגדו לבסוף. בקטע הזה משתתפים עוד שלושה ראפרים: Konkrete / Big Gipp / Ludacris.
השיר מתחיל בראפ איטי, עם בס כמובן והרבה אפקטים, יריות, מכוניות חורקות.
בהדרגה, מתחיל הקטע להאיץ טיפה.
מטרת הבדיקה בקטע הזה היא לבדוק האם ניתן להבין את הראפרים וכמו כן לגלות האם ההפקה המדהימה של אאוטקסט עובדת כאן והאם שומעים את כל האפקטים מסביב שכוללים לחישות, כלב נובח ועוד.
ואכן, הפרדת הקולות ברמקול הייתה מעולה. הסתבר כי ניתן לשמוע כל אפקט וצליל בצורה מדויקת מאוד והפתעה, יש בס.
ברמקולים הללו, יש בסה"כ שתי יחידות בקוטר 6.5" המטפלות בבס, כאשר אחת אחראית על תדרי בס בלבד, והשניה מטפלת בבס + מיד.
כאן מופיע לעבודה הפיר הקדמי בעל הצורה האובלית שעל פי דברי החוברת מביא את הרמקול לאזור ה-38 הרץ. זה אמנם לא מושלם למוזיקה שחורה, אבל הבס מורגש יפה מאוד, עבור מי שאינו אוהב בס שמפרק לו את המעיים הרמקול בהחלט מושלם. למי שאוהב בס כוחני, זה לא הרמקול בשבילו. סה"כ הרמקול עושה את העבודה, במגבלות הקיימות ולא נחנק אף לרגע אחד בלבד.
Pink Floyd – The Wall
Comfortably Numb
זה השיר שרבים מחשיבים בו את סולו הגיטרה השני לסולו הטוב בהיסטוריה והוא כמעט שלא נכנס לאלבום.
בתקופה ההיא, רוג'ר וואטרס ודיוויד גילמור כבר לא הסכימו על שום ענין כמעט. החומה הייתה יצירה של וואטרס האנטי לוחמני (הופעה בנווה שלום מזכירה לכם משהו?) וגילמור רצה להכניס שיר משלו. השיר כמעט ונשאר על רצפת חדר העריכה, אך לבסוף הוכנס.
במהלך שיר, הצלחתי בקלות לזהות את חילופי השירה בין ווטרס לגילמור, כמו כן, שומעים בבירור את העמדתו של גילמור מאחור, לעומת וואטרס שנמצא מקדימה. הרמקול, בזמן הזה, כבר נעלם לגמרי ואי אפשר היה לדעת שהוא שם.
המטרה כאן היא לא רק לבחון יכולת הפרדת כלים, שהייתה ברמה מאוד גבוהה, אלא גם להגיע לסולו הגיטרה השני ולבדוק האם החדר יתמלא. בחלק הסולו השני, הלהקה היא שלמעשה מלווה את הגיטרה, כאשר החלל אמור להתמלא במוזיקה וסולו הגיטרה בולט באמצע.
פחדתי לרגע כי הרמקול המדויק יצרום לי באוזן (כאשר אנו מוסיפים למשוואה גם מגבר בהיר במקצת), אך הרמקול נשאר עם הנימוס האנגלי שלו, כאשר הוא מבצע את העבודה על הצד הטוב, הכל היה שם, זאת בלי שהאוזן תכאב, תתפוצץ, אלא רק תחוש תענוג של (אולי) סולו הגיטרה הגדול בהיסטוריה.
הרמקול צלח את הבחינה בקלות.
אלי לולאי- סובב
שמואל
אלי לולאי סולן רוקפור לשעבר הוציא בשנה האחרונה דיסק סולו. את האלבום הפיקו לולאי ורונן הלל אשר אותו במקרה אני מכיר (לכן יהיו שיגידו שאני משוחד...).
האלבום, לדעתי, הוא אחד הטובים שיצאו בשנה האחרונה בכלל, מוקלט בצורה נהדרת, עם איכות הפקה שלא שמעתי כבר זמן רב בישראל.
קולו של לולאי אינו עמוק מאוד וגם לא גבוה ושומעים זאת בבירור, אין כאן "צביעה" של הקול והשפה העברית נשמעת בצורה מיטבית, ברורה.
השיר מתמלא מבית לבית והשאלה האם הרמקול יחנק; והוא לא נחנק, אך חסרו לי כאן כמה מכות בס שאני מכיר מהרמקול שלי, (שכולל וופר של 10").
בסה"כ, בתור רמקול עבור רוק, ה- Mezzo עושה עבודה טובה, לא מדהימה, אבל טובה מאוד ולמי שלא מקשיב לגיטרות מנסרות, הרמקול יספק אותו בהחלט.
העמדת הכלים השיר, הזמר, והפרדת הכלים הייתה נהדרת, בלי פספוסים גם כאשר מתחילים הדיסטורשנים הקלים והעמסת הכלים לקראת הפזמון האחרון.
קטע שישי ואחרון:
Dreyfus Night In Paris
The King Is Gone
חובבי הג'אז! לא שכחתי אתכם. את הדיסק הנ"ל קניתי במקרה לפני כמה שנים, ומאז הוא מהווה אחד הרפרנסים שלי.
זהו קונצרט חי משנת 1994, בעיר פריס, אשר מופק ומאורגן ע"י הלייבל דרייפוס. לוקחים בו חלק חמישה גאונים מבחינתי: מרקוס מילר, מישל פטרוצ'יני ז"ל, בירלי לגרין, לני וויט, וקני גארט.
הקטע הנבחר מהווה בעצם תצוגת תכלית של החמישיה. כל אחד בתורו מקבל סולו על הכלי שלו, כאשר האחרים מלווים אותו בקטנות. המטרה כאן היא לבדוק האם הרמקול לא יפול באחד הכלים שמלווים את היצירה, קרי, פסנתר, תופים, בס, גיטרה, וכלי הנשיפה של גראט, סקסופון, קלרינט ועוד.
היצירה מתחילה בתיפוף קל, המצילות מופרדות נהדר, הטוויטר של הרמקול עושה את העבודה וההרגשה היא כי מצילות המתכת הללו נמצאות בחדר והצליל מדויק ומתכתי כשצריך.
הפירוט נהדר, כאמור, המצילות במקום ומרגישים את מיקום הכלים יפה מאוד על הבמה. הבמה רחבה, ומרגישים סוג של הופעה, כזו בה אנו מרגישים שאנחנו יושבים על הבמה ולא מולה. הכלים נשמעים לאורך היצירה אמיתיים ומוחשיים.
כפי שציינתי מקודם, כנראה עקב מגבלות החדר או הציוד חסר לי קצת נפח וגם כאן מרגישים את זה.
בכל מקרה, לאחר כ- 17 דקות רצופות, האוזן לא עייפה וכאשר מתווסף הקהל בסוף ההקלטה, האשליה היא כי אני יושב מולו ושומע אותו מריע, תמונת העומק עובדת נהדר.
סיכום
מטרתי בסקירה זו, היתה לבדוק האם זוג הרמקולים של מורדנט שורט מהוויםALL AROUNDER , אבל ברמה גבוהה. תמחור הרמקולים, העומד על 8,490 ₪ ממצב את ה- Mezzo 6 בדיוק באמצע, מעל דגמי רמקולים רצפתיים זולים ומתחת ליקרים.
השאלה היא האם ישנה סיבה לקנות רמקול אמצע?
התשובה היא כן ללא ספק. רמקולים אלו עושים מוזיקה בצורה מהנה ובכל סגנונות המוזיקה בהם אתגרתי אותם. הוא נוחים למדי למיקום, במיוחד כאשר פורט הבס שלהם מופנה קדימה, אל החדר.
ככל שניתן להם מגבר חזק יותר ומרווח לנשום, הם יפתחו ויגמלו בצליל מהנה יותר.
ה- Mordaunt Short Mezzo 6 הוא רמקול נפלא. פשוט כך. הוא נשמע כמו רמקול יקר יחסית, גם עיצובו ורמת הגימור מעולים.
המסקנה שלי היא כי מורדנט שורט עמדו במשימה של תכנון רמקול בעל ערך ותמורה גבוהים לכסף.
מחיר: 8,490 ₪
אחריות: אלגזי
מפרט טכני - רמקולים Mordaunt Short Mezzo 6
נצילות 89dB
תחום תדרים 38Hz - 22kHz
עכבה 4 - 8 Ohms
בס-מיד (2) 6.5" aluminium CPC mid/bass driver
טוויטר 1" ATT aluminium dome
קרוסאובר 2nd order with DVP
הגברה מומלצת 15 - 150 watts
מידות (h x w x d) 1000 x 220 x 280mm (39.4 x 8.7 x 11.0")
משקל 20Kg
מערכת הבדיקה
מגבר Arcam Diva A85
מקור Pionner PD-M425
כבלים לרמקולים VDH CLEARWATER