ראיון עם יואב גבע: רמקולים וכבלים - הכל מדיד
ליאור קורן ונמר לוי
16-07-2009 03:51
הוא בן 31, ישראלי שחי בארה"ב, מייצר רמקולים במחיר 107,000$ ומצהיר שהם הטובים בעולם, נפגשנו עם יואב גבע לשיחה על חשיבותן של מדידות מול האזנה ומה באמת חשוב ברמקולים.
נפגשנו עם יואב גבע בבית של נמר לוי בנס ציונה, לשיחה על כוס קפה ותובנות אודיו.
יואב מתגלה כבחור צעיר למראה וחייכן, עם נימוסים אמריקאיים וסימנים קלים למבטא זר, למרות שהוא נהנה מחומוס בדיוק כמו כל ישראלי.
לפני שנתחיל בראיון, נסקור בקצרה את ההיסטוריה של האיש הצעיר, שכבר הספיק לעשות דבר או שניים בחייו.
התחלה
יואב גבע החל בבניית רמקולים כתחביב "DIY" כבר בגיל 15, למטרת כיף.
לאחר הגיוס לצה"ל, שירת ביחידה 8200, שם עסק בפיתוח טכנולוגיות חדשות, על פי הצהרתו, חלקן משמש כיום גם בפיתוח הרמקולים אותם מייצרת YG Acoustics, כך שלמעשה פריצת הדרך התחילה כבר על מדים, בחופשות מהצבא המשיך לבנות רמקולים.
לאחר הצבא, החל לעבוד כמתכנת, ראש צוות ומנהל פרויקט בחברת תוכנה אמריקאית שפתחה סניף בישראל, בחופשות המשיך לבנות רמקולים עם תיבה שהיתה עדיין מעץ, אבל לראשונה, נכנס אלמנט אלומיניום לטבעת שמסביב לטוויטר, ברמקולים מאוחרים יותר, מתכת זו תשמש בבניית גוף הרמקול כולו.
בשלב מסוים, הרמקולים החלו להשמע לאוזניו של גבע "ממש טוב" ואז גם החליט לעשות צעד נועז תוך שהוא פונה לתוכנית "תנופה" של משרד המסחר והתעשייה אליה ניגשים ממציאים וחברת סטארט אפ לקבל מענק; תנופה בדקו את הטכנולוגיה, נבאו לה הצלחה ואישרו מתן מענק.
עם המענק בידו, פנה למשקיע, בגרמניה, בחברה בה עבד אביו, זו היתה חברה שעוסקת בתחום התעשייה, קסם להם הרעיון להכנס גם לענף מתוחכם יותר שמבוסס על טכנולוגיות הייטק.
ייצור הרמקולים מתחיל במקלט ישן, באור יהודה, לקראת סוף 2003 מצליח גבע למכור מספר זוגות רמקולים ללקוחות ברוסיה.
המשקיע הגרמני מבקש להעביר את מקום הייצור לארה"ב, הבחירה נופלת על העיר דנוור, זאת ממספר סיבות: מדובר בעיר לא גדולה יחסית (במונחים אמריקאיים) אבל עם שדה תעופה גדול שמאפשר לבצע הובלות אויריות בנוחות ויעילות, גם מחירי השכירות סבירים והאוירה בעיר סימפטית ולבסוף, גם בת הזוג מוצאת במקום אוניברסיטה מתאימה להשלמת דוקטורט בפסיכולוגיה.
מאז, הספיק יואב גבע להקים מפעל יצור הכולל שבעה עובדים ומוכר רמקולים למקומות רבים בעולם: בבוקר הוא מדבר עם ספקים ולקוחות אירופאים ובערב משוחח עם ספקים ולקוחות מיפן.
הראיון
שלום יואב, אתה דוגל במדידות, עד כמה?
"7 זה לא מספר מדידות מספק"
מי שאומר שמדידות לא קובעות, אינו יודע על מה הוא מדבר, בד"כ, מגזינים מובילים מפרסמים תוצאות של 7 מדידות נפוצות, אולם יצרן מבצע יותר מ- 300 מדידות שמתארות את המוצר מהתחלה ועד הסוף, אין שום אספקט של הצליל שלא ניתן להציג בעזרתן.
דוגמא למדידה שאינה נפוצה במיוחד: האויר בתיבת הרמקול שמונע ע"י הדרייבר צריך להתנהג כמו קפיץ אידאלי, להתכווץ ולהתרחב, אם חלק ממנו מבוזבז על חיכוך וחימום התיבה זהו בזבוז של אנרגיה שמעביד את המגבר לשווא, בבדיקה של רמקול על מקביל, נמדד ערך של 7% בזבוז אנרגיה שהולכת לאיבוד באלמנט המיד-בס על חימום חומר העמעום בתיבה, נמצא גם כי זה משתנה בווליום ומופיע רק בתדרים מסוימים.
האם היית מוכן לקבל 7% סטיה ב- Distortion ? אז גם כאן כנראה שלא.
חובבנות של סוקרי ציוד שמנסים להראות מקצועניים דרך מדידות
כמה מדידות צריך?
אם אתה מבצע 7 מדידות נפוצות ומצהיר "זהו, תארתי את הרמקול", אז אתה מדבר כמו ילד קטן! (שלא לדבר על מספר מדידות קטן מזה).
רק ביצוע מגוון רחב יותר של מדידות יעביר תמונה שלמה ואמיתית של הרמקול.
דוגמא לסוגי מדידות: מדידת רעידות אותה יש לבצע בכל מקום בתיבה ( אנחנו מודדים בהפרשים של סנטימטר) ולא רק באופן כללי, מידת חיכוך אויר, Dispersion (פיזור) אנכי וגם אופקי, מדידת Distortion (עיוות) – המדד המקובל THD אינו מספק, יש המון סוגי Distortion, מדידת תגובת תדר, אינטר מודולציה שלא ניתן למדוד בחדרי הבדיקה של מגזינים משום שצריך לחבר מספר תדרים ביחד על מנת "שהן יבואו".
בצעת את כל המדידות? אתה יודע איך הרמקול נשמע, אין וודו ואין מקום לאנשים עם אוזניים מזהב.
כבלים
מה חשוב בכבל?
שיכיל מספיק חומר מוליך (כמו נחושת), עם תקע שמסוגל להעביר את כל מה שיש למגבר לתת: חזק ומתחבר כמו שצריך.
ומה לגבי מדידות כבלים מול האזנה?
לא יתכן מצב בו האוזן האנושית שומעת ואילו מכשיר המדידה לא מסוגל למדוד, יש מיקרופונים הרבה יותר רגישים מאשר אוזן אנוש.
אפשר למדוד פרמטרים רבים, לדוגמא מדידת עכבה בתדירויות גבוהות:
טכנאי אלקטרוניקה יאמר לך כי "סקין אפקט" קורה רק ב- 100Mhz ומעלה, כשאתה עובד עם זרמים של מיקרו אמפר אז הוא צודק, אבל כשאתה עובד עם זרם 4 אמפר שרץ בכבל, גם ב- 20,000Hz יש Skin Effect ואתה תראה שפתאום העכבה של הרמקול עולה, מה שגורם להפרשי פאזות, יוצר דיסטורשן.
זה גם תלוי רמקול: בכבלים הקודמים בהם השתמשנו, בחיבור לרמקולים שלנו, עכבת הכבל ב- 20,000Hz הגיעה ל- 0.3 אוהם, החלפנו כבלים והכבל החדש מגיע לעכבה של 0.04 אוהם.
זה אומר שבכבל הקודם, 10% מהסיגנל התבזבז על הכבל וזה הבדל מדהים – מדדנו את זה, זה דורש ציוד מדידה יקר "אקסלומטר" שחש תנודות - ויברציות, מודד ויברציה שבאה נטו מהסיגנל שאתה מעביר דרכו.
מדוע חברות הכבלים לא חושפות תוצאות של מדידות לציבור?
מדוע שהחברות ילמדו את הציבור על מה להסתכל ומה למדוד?
שום חברה, לא תסכים לתת לאנשים קורס בחינם ולחשוף מה שעלה להם בהמון שנות פיתוח.
ובכל זאת, מה עם האוזן?
ללא ספק, יש עדיין יתרון אחד של האזנה על פני המדידות: בכדי לתאר מוצר במדידות, זקוקים לכ- 300 מדידות, אבל, האזנה בודדה, יכולה לוודא תוצאה של אינספור מדידות כאלו.
אוזן היא כלי אימות הטוב ביותר שיש, למרות שהאוזן לא תמיד רגישה כמו כלי מדידות מסוימים, אני תמיד מבלה זמן רב (לפחות חצי שנה) עם כל רמקול לפני שהוא מושק לשוק.
בנוסף, אנחנו פועלים באופן קבוע עם מספר "יועצי האזנה", מוזיקאים קלאסיים שמהווים את צוות האזנה של החברה, אנחנו מעדיפים אנשים מבחוץ על פני עובדים שמראש מרגישים מחויבות למוצר עליו עבדו.
אבל בפירוש, אוזן – היא אינה כלי פיתוח אלא כלי "וריפיקציה".
מי שבא ואומר "החלק הזה נמדד טוב יותר אבל החלק השני נשמע טוב יותר ולכן שמתי אותו ברמקול שיצא לשוק" הוא לא מקצועי: לא יתכן שאתה לא יודע מדוע חלק מסוים ברמקול אצלך נשמע טוב או גרוע.
רמקולים
מהו החלק החשוב ברמקולים בכלל ובדגמי YG Acoustics בפרט?
מי שאחראי על 50% ויותר מאיכות הצליל, הוא הקרוס אובר.
לדעתי, זה התחום בו הטכנולוגיות המסורתיות בתעשיה חלשו למדי, רבים משתמשים למשל בתוכנת LEAP הסטנדרטית עבור תכנון מעגלים.
בתוכנה שכזו, ניתן להגיע לתוצאה המשקפת אחד מן השניים: או Frequency response חלק או הפרש פאזה טוב בין הדרייברים השונים.
כלומר, ניתן לקבל רמקולים עם איזון צליל מאוד ניטרלי או לחילופין, בימת צליל (Sound Stage) טובה, שזה אולי בסדר עבור רמקול בעלות של כ- 5,000$.
המטרה שלי היא אחרת: תכנון המעגל אצלנו, נעשה בעזרת תוכנות שכתבתי בעצמי ואנו מסוגלים לבצע אופטימיזציה בו זמנית לפאזה וגם לאמפליטודה, וזה סוד הרמקולים."
מעגל הקרוס אובר מתוכנן לכל זוג רמקולים באופן אינדיבידואלי, בהתאם למדידות וסטיות של הדרייברים הספציפיים וחלקים נוספים שמותקנים באותו הרמקול, יואב גבע מתכנן כל מעגל Cross Over באופן אישי, מעגל שמפצה על הסטיות של הדרייברים בדיוק של +/-1db (זה לא פשוט לביצוע כי לעיתים אפילו לכבלים יש סטיות גדולות יותר מזה).
הפרשי פאזה בין הדרייברים עומדים על רמה של +/-5º בכל תחום התדרים החופף (בין האלמנטים השונים) כך שהמאזין לא מרגיש את מעבר תדרי הקול בין הדרייברים השונים.
מכניקה
חברת YG Acoustics התחילה עם דגש על התחום האלקטרוני ברמקול, בשנים האחרונות יש מאמץ להביא גם את המכניקה לאותה הרמה – לצורך כך, הוציא גבע תעודת כרסם גרמני מוסמך ועבר גם קורס מתכנת מכונות CNC ואפילו הכשרה בת מספר שבועות בליטוש.
הוא אוהב להיות מעורב בתהליך, למרות שיש במפעל אנשים מקצועיים שתפקידם הוא לבצע את העבודות הנ"ל כמו מנהל המפעל (טכנאי אלקטרוניקה) ומהנדס מכונות שמנהל את תחום ה- CNC.
ללא עץ
עץ לא נכנס למפעל – הרמקול עשוי כולו אלומיניום תעופתי מעובד – ללא יציקות או פרופילים, הוא מורכב מפלטות אלומיניום, שנחתכות בדיוק של 20 מיקרון.
הפלטות מוברגות בלחץ, עובי כל דופן עומד על 20 מ"מ, להשוואה - עובי דופן טנק המרכבה עומד על 15 מ"מ.
אין בתוך התיבה חומר עמעום והיא בנויה עם מחיצות בגאומטריה פנימית.
אלמנטים
את הטוויטר בונים In House למעט מגנט שמגיע מסקאן ספיק (אילומינטור), הממברנה מגיעה מגרמניה ושאר החלקים מיוצרים במפעל.
דרייבר הבס מיוצר בשיטה דומה, למעט הרכבה סופית שנעשית במכונת לחץ מיוחדת במפעל סקאן ספיק.
אלמנט המיד וופר מיוצר כולו במפעל Scan Speak על פי ספציפיקציות אותן מעבירה YG Acoustics.
ייצור כל רמקול אורך כחודשיים. אבל תמיד מקפידים לייצר מלאי מוכן מראש, כך שתתאפשר אספקה מיידית.
מבט על תעשיית ה- High End
איך המצב?
"אנשים מספידים את התעשייה מרגע שהיא קמה, אבל זה לא המצב האמיתי, יש מספיק מתעניינים שיודעים להעריך מערכת מוזיקה איכותית.
אפילו הרסיברים לקולנוע ביתי לא הורגים את העסק, אלא דברים שונים בתכלית.
מה הבעיות?
"הבעיה הראשית היא חובבנות, יש המון חברות שלא קמו על בסיס מקצועי, המכשירים שלהם נראים כמו מוצרי DIY, לא כולם אוהבים את העיצוב שלנו למשל, אבל אף אחד לא יתווכח על איכות וטיב הגימור.
החובבנות מתבטאת באיכות הרכבה, איכות שירות ואורך חיים של מוצרים.
יש גם חובבנות בתחום נוחות התפעול והנדסת אנוש: אחרי כל השנים הללו, לדוגמא, אין עדיין סטנדרט אחיד של צבעים שונים לחיבורים בין מגבר נגן ורמקולים, למה אי אפשר להחליט על צבע אדום מיציאת ימין של ה- CD ל-Pre ועל צבעים אחרים לחיבורים הנוספים?
זה יכל להקל מאוד על אלפי אנשים בבואם לחבר חלקי מערכת, מדובר במשהו קל ופשוט ליישום וזה מראה שהתעשייה לא מצליחה להגיע אפילו לסטנדרט בסיסי שכזה.
בנוסף, מדוע במוצרים הקרויים "היי אנד" לא מגיעים באריזה כבלים פשוטים לחיבור ראשוני, לבדוק לפחות האם המערכת עובדת? האם עושים זאת בכדי שרק אודיופיל שיודע היכן קונים כבלים יקרים יוכל לחבר את החלקים?
ולמה אפילו בנגני DVD זולים זה קיים? כי שם מייצרות חברות מקצועיות כמו פיוניר או דנון, כן אלו חברות שעובדות בסטנדרטים מקצועיים לכל דבר, הרבה יותר מקצועניות מחברות רבות שמתיימרות להיות High-End.
בעיה שניה שמקשה על תעשיית האודיו: גודל הרווח, זו בעיה גדולה ואמיתית.
בית עסק כמו חנות צריך להרוויח, אבל הוא צריך להחליט בין לקחת לעצמו רווח טוב ולספק בתמורה שירותים נלווים כמו התקנה או להסתפק ברווח קטן יותר ולתת שירות יותר בסיסי כמו הובלה בלבד.
אבל, לצערנו, רבים רוצים להרוויח בגדול ולספק שירות קטן, פעם, כמעט לכל חנות אודיו היה טכנאי צמוד, היום באיזו חנות תמצא את זה?
מתי יצאת בהכרזה על הרמקול הטוב בעולם?
כבר בשנת 2004 יצאנו עם הסלוגן בתערוכות וב-2006 פתחנו גם בקמפיינים פרסומיים.
יש לנו טכנולוגיה שהיא פשוט טובה יותר ממה שיש כיום בשוק, אבל, צריך כל הזמן להמשיך ולהשקיע במחקר ופיתוח כי המתחרים שלי אינם אנשים טפשים ולא נחים לרגע.
ומה עם המתחרים?
המתחרים שלי הם החברות: Wilson Audio, Avalon, MBL, Hansen מקנדה, Focal JM LAB וגם מג'יקו.
יש מתחרים שהסלוגן לא מפריע להם, לאחרים כן.
בתערוכת מינכן האחרונה, נכנס לחדר של YG Acoustics המפיץ המקומי של ווילסון ומג'יקו, טען שאסור לי לכתוב בשלט "הרמקול הכי טוב" וכי עלי לשנות את הנוסח ל- "אחד הכי טובים" אחרת הוא ידאג שאף עיתונאי לא יגיע לחדר הזה ושגם נחטוף קנס.
עניתי לו שמאז מלחמת העולם השניה, גרמניה היא ארץ דמוקרטית וחופשית ולכן הוא מוזמן לקרוא למשטרה או שיעזוב את החדר ואכן הוא עזב.
ומה דעתך על הסלוגן?
אתה שואל אותי מה אני חושב על הסלוגן? משנה מה אתה כמאזין חושב על הרמקול ולא מה הסיסמה שלנו.
תודה יואב, נהנינו מראיון מרתק.
יבוא לישראל
עד היום, ללא עזרת יבואן מקומי, נמכרו בארץ שישה זוגות רמקולים של YG Acoustics
מעכשיו, ישנה גם נציגות מקומית חדשה – אודיו קונספט.
המחירים בארץ של רמקולים YG Acoustics יעמדו על מחיר ארה"ב (Retail) + מע"מ.
המחיר כולל הובלה לבית הלקוח והתקנה מקצועית.
קישור: אתר החברה
מחירים בארה"ב:
סדרת קיפוד
Kipod Main Module – מחיר 17,000$
Kipod Studio (עם סאב וופר אקטיבי או פאסיבי) – מחיר 38,000$
סדרת ענת רפרנס II
Anat Reference II Main Module – מוניטור 33,000$
Anat Reference II Studio – רמקול עם תוספת סאב וופר, מחיר 70,000$
Anat Reference II Professional – מחיר: 107,000$
יואב מתגלה כבחור צעיר למראה וחייכן, עם נימוסים אמריקאיים וסימנים קלים למבטא זר, למרות שהוא נהנה מחומוס בדיוק כמו כל ישראלי.
לפני שנתחיל בראיון, נסקור בקצרה את ההיסטוריה של האיש הצעיר, שכבר הספיק לעשות דבר או שניים בחייו.
התחלה
יואב גבע החל בבניית רמקולים כתחביב "DIY" כבר בגיל 15, למטרת כיף.
לאחר הגיוס לצה"ל, שירת ביחידה 8200, שם עסק בפיתוח טכנולוגיות חדשות, על פי הצהרתו, חלקן משמש כיום גם בפיתוח הרמקולים אותם מייצרת YG Acoustics, כך שלמעשה פריצת הדרך התחילה כבר על מדים, בחופשות מהצבא המשיך לבנות רמקולים.
לאחר הצבא, החל לעבוד כמתכנת, ראש צוות ומנהל פרויקט בחברת תוכנה אמריקאית שפתחה סניף בישראל, בחופשות המשיך לבנות רמקולים עם תיבה שהיתה עדיין מעץ, אבל לראשונה, נכנס אלמנט אלומיניום לטבעת שמסביב לטוויטר, ברמקולים מאוחרים יותר, מתכת זו תשמש בבניית גוף הרמקול כולו.
בשלב מסוים, הרמקולים החלו להשמע לאוזניו של גבע "ממש טוב" ואז גם החליט לעשות צעד נועז תוך שהוא פונה לתוכנית "תנופה" של משרד המסחר והתעשייה אליה ניגשים ממציאים וחברת סטארט אפ לקבל מענק; תנופה בדקו את הטכנולוגיה, נבאו לה הצלחה ואישרו מתן מענק.
עם המענק בידו, פנה למשקיע, בגרמניה, בחברה בה עבד אביו, זו היתה חברה שעוסקת בתחום התעשייה, קסם להם הרעיון להכנס גם לענף מתוחכם יותר שמבוסס על טכנולוגיות הייטק.
ייצור הרמקולים מתחיל במקלט ישן, באור יהודה, לקראת סוף 2003 מצליח גבע למכור מספר זוגות רמקולים ללקוחות ברוסיה.
המשקיע הגרמני מבקש להעביר את מקום הייצור לארה"ב, הבחירה נופלת על העיר דנוור, זאת ממספר סיבות: מדובר בעיר לא גדולה יחסית (במונחים אמריקאיים) אבל עם שדה תעופה גדול שמאפשר לבצע הובלות אויריות בנוחות ויעילות, גם מחירי השכירות סבירים והאוירה בעיר סימפטית ולבסוף, גם בת הזוג מוצאת במקום אוניברסיטה מתאימה להשלמת דוקטורט בפסיכולוגיה.
מאז, הספיק יואב גבע להקים מפעל יצור הכולל שבעה עובדים ומוכר רמקולים למקומות רבים בעולם: בבוקר הוא מדבר עם ספקים ולקוחות אירופאים ובערב משוחח עם ספקים ולקוחות מיפן.
הראיון
שלום יואב, אתה דוגל במדידות, עד כמה?
"7 זה לא מספר מדידות מספק"
מי שאומר שמדידות לא קובעות, אינו יודע על מה הוא מדבר, בד"כ, מגזינים מובילים מפרסמים תוצאות של 7 מדידות נפוצות, אולם יצרן מבצע יותר מ- 300 מדידות שמתארות את המוצר מהתחלה ועד הסוף, אין שום אספקט של הצליל שלא ניתן להציג בעזרתן.
דוגמא למדידה שאינה נפוצה במיוחד: האויר בתיבת הרמקול שמונע ע"י הדרייבר צריך להתנהג כמו קפיץ אידאלי, להתכווץ ולהתרחב, אם חלק ממנו מבוזבז על חיכוך וחימום התיבה זהו בזבוז של אנרגיה שמעביד את המגבר לשווא, בבדיקה של רמקול על מקביל, נמדד ערך של 7% בזבוז אנרגיה שהולכת לאיבוד באלמנט המיד-בס על חימום חומר העמעום בתיבה, נמצא גם כי זה משתנה בווליום ומופיע רק בתדרים מסוימים.
האם היית מוכן לקבל 7% סטיה ב- Distortion ? אז גם כאן כנראה שלא.
חובבנות של סוקרי ציוד שמנסים להראות מקצועניים דרך מדידות
כמה מדידות צריך?
אם אתה מבצע 7 מדידות נפוצות ומצהיר "זהו, תארתי את הרמקול", אז אתה מדבר כמו ילד קטן! (שלא לדבר על מספר מדידות קטן מזה).
רק ביצוע מגוון רחב יותר של מדידות יעביר תמונה שלמה ואמיתית של הרמקול.
דוגמא לסוגי מדידות: מדידת רעידות אותה יש לבצע בכל מקום בתיבה ( אנחנו מודדים בהפרשים של סנטימטר) ולא רק באופן כללי, מידת חיכוך אויר, Dispersion (פיזור) אנכי וגם אופקי, מדידת Distortion (עיוות) – המדד המקובל THD אינו מספק, יש המון סוגי Distortion, מדידת תגובת תדר, אינטר מודולציה שלא ניתן למדוד בחדרי הבדיקה של מגזינים משום שצריך לחבר מספר תדרים ביחד על מנת "שהן יבואו".
בצעת את כל המדידות? אתה יודע איך הרמקול נשמע, אין וודו ואין מקום לאנשים עם אוזניים מזהב.
כבלים
מה חשוב בכבל?
שיכיל מספיק חומר מוליך (כמו נחושת), עם תקע שמסוגל להעביר את כל מה שיש למגבר לתת: חזק ומתחבר כמו שצריך.
ומה לגבי מדידות כבלים מול האזנה?
לא יתכן מצב בו האוזן האנושית שומעת ואילו מכשיר המדידה לא מסוגל למדוד, יש מיקרופונים הרבה יותר רגישים מאשר אוזן אנוש.
אפשר למדוד פרמטרים רבים, לדוגמא מדידת עכבה בתדירויות גבוהות:
טכנאי אלקטרוניקה יאמר לך כי "סקין אפקט" קורה רק ב- 100Mhz ומעלה, כשאתה עובד עם זרמים של מיקרו אמפר אז הוא צודק, אבל כשאתה עובד עם זרם 4 אמפר שרץ בכבל, גם ב- 20,000Hz יש Skin Effect ואתה תראה שפתאום העכבה של הרמקול עולה, מה שגורם להפרשי פאזות, יוצר דיסטורשן.
זה גם תלוי רמקול: בכבלים הקודמים בהם השתמשנו, בחיבור לרמקולים שלנו, עכבת הכבל ב- 20,000Hz הגיעה ל- 0.3 אוהם, החלפנו כבלים והכבל החדש מגיע לעכבה של 0.04 אוהם.
זה אומר שבכבל הקודם, 10% מהסיגנל התבזבז על הכבל וזה הבדל מדהים – מדדנו את זה, זה דורש ציוד מדידה יקר "אקסלומטר" שחש תנודות - ויברציות, מודד ויברציה שבאה נטו מהסיגנל שאתה מעביר דרכו.
מדוע חברות הכבלים לא חושפות תוצאות של מדידות לציבור?
מדוע שהחברות ילמדו את הציבור על מה להסתכל ומה למדוד?
שום חברה, לא תסכים לתת לאנשים קורס בחינם ולחשוף מה שעלה להם בהמון שנות פיתוח.
ובכל זאת, מה עם האוזן?
ללא ספק, יש עדיין יתרון אחד של האזנה על פני המדידות: בכדי לתאר מוצר במדידות, זקוקים לכ- 300 מדידות, אבל, האזנה בודדה, יכולה לוודא תוצאה של אינספור מדידות כאלו.
אוזן היא כלי אימות הטוב ביותר שיש, למרות שהאוזן לא תמיד רגישה כמו כלי מדידות מסוימים, אני תמיד מבלה זמן רב (לפחות חצי שנה) עם כל רמקול לפני שהוא מושק לשוק.
בנוסף, אנחנו פועלים באופן קבוע עם מספר "יועצי האזנה", מוזיקאים קלאסיים שמהווים את צוות האזנה של החברה, אנחנו מעדיפים אנשים מבחוץ על פני עובדים שמראש מרגישים מחויבות למוצר עליו עבדו.
אבל בפירוש, אוזן – היא אינה כלי פיתוח אלא כלי "וריפיקציה".
מי שבא ואומר "החלק הזה נמדד טוב יותר אבל החלק השני נשמע טוב יותר ולכן שמתי אותו ברמקול שיצא לשוק" הוא לא מקצועי: לא יתכן שאתה לא יודע מדוע חלק מסוים ברמקול אצלך נשמע טוב או גרוע.
רמקולים
מהו החלק החשוב ברמקולים בכלל ובדגמי YG Acoustics בפרט?
מי שאחראי על 50% ויותר מאיכות הצליל, הוא הקרוס אובר.
לדעתי, זה התחום בו הטכנולוגיות המסורתיות בתעשיה חלשו למדי, רבים משתמשים למשל בתוכנת LEAP הסטנדרטית עבור תכנון מעגלים.
בתוכנה שכזו, ניתן להגיע לתוצאה המשקפת אחד מן השניים: או Frequency response חלק או הפרש פאזה טוב בין הדרייברים השונים.
כלומר, ניתן לקבל רמקולים עם איזון צליל מאוד ניטרלי או לחילופין, בימת צליל (Sound Stage) טובה, שזה אולי בסדר עבור רמקול בעלות של כ- 5,000$.
המטרה שלי היא אחרת: תכנון המעגל אצלנו, נעשה בעזרת תוכנות שכתבתי בעצמי ואנו מסוגלים לבצע אופטימיזציה בו זמנית לפאזה וגם לאמפליטודה, וזה סוד הרמקולים."
מעגל הקרוס אובר מתוכנן לכל זוג רמקולים באופן אינדיבידואלי, בהתאם למדידות וסטיות של הדרייברים הספציפיים וחלקים נוספים שמותקנים באותו הרמקול, יואב גבע מתכנן כל מעגל Cross Over באופן אישי, מעגל שמפצה על הסטיות של הדרייברים בדיוק של +/-1db (זה לא פשוט לביצוע כי לעיתים אפילו לכבלים יש סטיות גדולות יותר מזה).
הפרשי פאזה בין הדרייברים עומדים על רמה של +/-5º בכל תחום התדרים החופף (בין האלמנטים השונים) כך שהמאזין לא מרגיש את מעבר תדרי הקול בין הדרייברים השונים.
מכניקה
חברת YG Acoustics התחילה עם דגש על התחום האלקטרוני ברמקול, בשנים האחרונות יש מאמץ להביא גם את המכניקה לאותה הרמה – לצורך כך, הוציא גבע תעודת כרסם גרמני מוסמך ועבר גם קורס מתכנת מכונות CNC ואפילו הכשרה בת מספר שבועות בליטוש.
הוא אוהב להיות מעורב בתהליך, למרות שיש במפעל אנשים מקצועיים שתפקידם הוא לבצע את העבודות הנ"ל כמו מנהל המפעל (טכנאי אלקטרוניקה) ומהנדס מכונות שמנהל את תחום ה- CNC.
ללא עץ
עץ לא נכנס למפעל – הרמקול עשוי כולו אלומיניום תעופתי מעובד – ללא יציקות או פרופילים, הוא מורכב מפלטות אלומיניום, שנחתכות בדיוק של 20 מיקרון.
הפלטות מוברגות בלחץ, עובי כל דופן עומד על 20 מ"מ, להשוואה - עובי דופן טנק המרכבה עומד על 15 מ"מ.
אין בתוך התיבה חומר עמעום והיא בנויה עם מחיצות בגאומטריה פנימית.
אלמנטים
את הטוויטר בונים In House למעט מגנט שמגיע מסקאן ספיק (אילומינטור), הממברנה מגיעה מגרמניה ושאר החלקים מיוצרים במפעל.
דרייבר הבס מיוצר בשיטה דומה, למעט הרכבה סופית שנעשית במכונת לחץ מיוחדת במפעל סקאן ספיק.
אלמנט המיד וופר מיוצר כולו במפעל Scan Speak על פי ספציפיקציות אותן מעבירה YG Acoustics.
ייצור כל רמקול אורך כחודשיים. אבל תמיד מקפידים לייצר מלאי מוכן מראש, כך שתתאפשר אספקה מיידית.
מבט על תעשיית ה- High End
איך המצב?
"אנשים מספידים את התעשייה מרגע שהיא קמה, אבל זה לא המצב האמיתי, יש מספיק מתעניינים שיודעים להעריך מערכת מוזיקה איכותית.
אפילו הרסיברים לקולנוע ביתי לא הורגים את העסק, אלא דברים שונים בתכלית.
מה הבעיות?
"הבעיה הראשית היא חובבנות, יש המון חברות שלא קמו על בסיס מקצועי, המכשירים שלהם נראים כמו מוצרי DIY, לא כולם אוהבים את העיצוב שלנו למשל, אבל אף אחד לא יתווכח על איכות וטיב הגימור.
החובבנות מתבטאת באיכות הרכבה, איכות שירות ואורך חיים של מוצרים.
יש גם חובבנות בתחום נוחות התפעול והנדסת אנוש: אחרי כל השנים הללו, לדוגמא, אין עדיין סטנדרט אחיד של צבעים שונים לחיבורים בין מגבר נגן ורמקולים, למה אי אפשר להחליט על צבע אדום מיציאת ימין של ה- CD ל-Pre ועל צבעים אחרים לחיבורים הנוספים?
זה יכל להקל מאוד על אלפי אנשים בבואם לחבר חלקי מערכת, מדובר במשהו קל ופשוט ליישום וזה מראה שהתעשייה לא מצליחה להגיע אפילו לסטנדרט בסיסי שכזה.
בנוסף, מדוע במוצרים הקרויים "היי אנד" לא מגיעים באריזה כבלים פשוטים לחיבור ראשוני, לבדוק לפחות האם המערכת עובדת? האם עושים זאת בכדי שרק אודיופיל שיודע היכן קונים כבלים יקרים יוכל לחבר את החלקים?
ולמה אפילו בנגני DVD זולים זה קיים? כי שם מייצרות חברות מקצועיות כמו פיוניר או דנון, כן אלו חברות שעובדות בסטנדרטים מקצועיים לכל דבר, הרבה יותר מקצועניות מחברות רבות שמתיימרות להיות High-End.
בעיה שניה שמקשה על תעשיית האודיו: גודל הרווח, זו בעיה גדולה ואמיתית.
בית עסק כמו חנות צריך להרוויח, אבל הוא צריך להחליט בין לקחת לעצמו רווח טוב ולספק בתמורה שירותים נלווים כמו התקנה או להסתפק ברווח קטן יותר ולתת שירות יותר בסיסי כמו הובלה בלבד.
אבל, לצערנו, רבים רוצים להרוויח בגדול ולספק שירות קטן, פעם, כמעט לכל חנות אודיו היה טכנאי צמוד, היום באיזו חנות תמצא את זה?
מתי יצאת בהכרזה על הרמקול הטוב בעולם?
כבר בשנת 2004 יצאנו עם הסלוגן בתערוכות וב-2006 פתחנו גם בקמפיינים פרסומיים.
יש לנו טכנולוגיה שהיא פשוט טובה יותר ממה שיש כיום בשוק, אבל, צריך כל הזמן להמשיך ולהשקיע במחקר ופיתוח כי המתחרים שלי אינם אנשים טפשים ולא נחים לרגע.
ומה עם המתחרים?
המתחרים שלי הם החברות: Wilson Audio, Avalon, MBL, Hansen מקנדה, Focal JM LAB וגם מג'יקו.
יש מתחרים שהסלוגן לא מפריע להם, לאחרים כן.
בתערוכת מינכן האחרונה, נכנס לחדר של YG Acoustics המפיץ המקומי של ווילסון ומג'יקו, טען שאסור לי לכתוב בשלט "הרמקול הכי טוב" וכי עלי לשנות את הנוסח ל- "אחד הכי טובים" אחרת הוא ידאג שאף עיתונאי לא יגיע לחדר הזה ושגם נחטוף קנס.
עניתי לו שמאז מלחמת העולם השניה, גרמניה היא ארץ דמוקרטית וחופשית ולכן הוא מוזמן לקרוא למשטרה או שיעזוב את החדר ואכן הוא עזב.
ומה דעתך על הסלוגן?
אתה שואל אותי מה אני חושב על הסלוגן? משנה מה אתה כמאזין חושב על הרמקול ולא מה הסיסמה שלנו.
תודה יואב, נהנינו מראיון מרתק.
יבוא לישראל
עד היום, ללא עזרת יבואן מקומי, נמכרו בארץ שישה זוגות רמקולים של YG Acoustics
מעכשיו, ישנה גם נציגות מקומית חדשה – אודיו קונספט.
המחירים בארץ של רמקולים YG Acoustics יעמדו על מחיר ארה"ב (Retail) + מע"מ.
המחיר כולל הובלה לבית הלקוח והתקנה מקצועית.
קישור: אתר החברה
מחירים בארה"ב:
סדרת קיפוד
Kipod Main Module – מחיר 17,000$
Kipod Studio (עם סאב וופר אקטיבי או פאסיבי) – מחיר 38,000$
סדרת ענת רפרנס II
Anat Reference II Main Module – מוניטור 33,000$
Anat Reference II Studio – רמקול עם תוספת סאב וופר, מחיר 70,000$
Anat Reference II Professional – מחיר: 107,000$