נמר לוי מכריז על הרמקול הטוב בעולם
נמר לוי
29-05-2009 18:30
מה הוא הרמקול הטוב ביותר ואיך הוא קשור לפורומים בישראל? ומה עדיף, צר וארוך או רחב ושמן? וגם השקוע מצליח להפתיע!
רמקול הטוב ביותר שיש!
"הרמקול הטוב בעולם", "המגבר הטוב בעולם" ו-"המקור הטוב בעולם", מי אמר?
מועמדים לתואר
יש הטוענים כי רמקול "הקיפוד" של ידידנו הישראלי הוא הרמקול הטוב ביותר שקיים, בעוד אחרים טוענים כי הווילסון אלכסנדריה הוא הטוב ביותר, רגע, אבל טוענים גם שהכי הכי טוב הוא סט הרפרנס של MBL למרות שהמתנגדים טוענים כי דווקא הסט של בורמייסטר הוא המוביל - אפילו טוב יותר מהסט של מקינטוש שנחשב לטוב ביותר בעולם!!!!! התבלבל לי הכל בראש.
למי להאמין? מי באמת הכי טוב? הוא, היא, הם? השני או הראשון שטענו עליו שהוא כזה?
יש או אין?
חברים, אין דבר כזה "הכי טוב בעולם". יש "הכי מתאים לצרכי" ויש את "זה שנשמע לי הכי טוב".
גם אם הרמקול שאהבתי אינו מתהדר בתואר הטוב ביותר, אבל הוא הכי מתאים לי אז הוא בשבילי.
אין הכי טוב בעולם, יש בהחלט כאלו שזכאים להשתייך לחבורת "אחד הטובים שיש" אבל גם הוא עלול להשמע זוועתי למדי אם לא ישודך לאלקטרוניקה הנכונה ויקבל גם טיפול אקוסטי נאות בחדר האזנה.
עדיף לעיתים לרדת ברמת הרמקול מאשר להשקיע את כל הכסף ברכישת רמקולים יקרים, אבל לשדך אליהם מגבר ונגן נחותים משמעותית. שמעתי מערכות יקרות רבות במהלך השנים האחרונות. שווי חלקן היה כמה עשרות אלפי דולרים ואפילו מאות אלפי דולרים, זה לא הבטיח מאומה ברמת הצליל.
מערכת במיליון דולר בהחלט לא תהיה שווה את מחירה, באחריות חברים. זה יותר "חרטא" מאשר לשלם עבור שמירה במסעדה. מערכות בסכום כזה, מטרתן היחידה היא לשדר לאנשים את מעמדך בחברה בלבד, אין קשר בין המחיר הזה לשמיעת מוסיקה. גם בחצי מיליון דולר לא תמצאו משהו שבשליש מחיר לא יהיה קיים מבחינת איכות האודיו.
הרמקול הכי טוב?
תמחור גלובלי ישראל מול חו"ל
כיום האינטרנט חושף הכול, אם חלמתי חלום על מוצר, משוגע ככל שיהיה, אפנה מיד לאינטרנט וברוב המקרים אמצא את הפיתרון.
רבים מהישראלים נוהגים לפנות לאינטרנט ולאחר מכן, נוהגים לבצע חישוב והשערה של "כמה היבואן מרוויח", כלומר, לא "מה היבואן נותן לי" אלא "כמה הוא מרוויח עלי", זה בסדר גמור וזה לא מקובל רק בישראל, זה קיים אפילו בנס ציונה.
האינטרנט בהחלט מהווה גורם בעל השפעה צרכנית אמיתית, יבואנים רבים מתהדרים במחירם ההוגן על מנת לשבות את לב הלקוחות, בשורה התחתונה אני מכיר כמעט את כל היבואנים באופן אישי, זאת מתוקף תפקידי, כולם בסופו של דבר מחפשים שני דברים: פרנסה ולקוחות מרוצים.
נראה כי המגמה הכללית כיום (לא רק בגלל המצב הכלכלי המדורדר) היא לישר קו עם מחירי חו"ל + תוספת של אחוזים בודדים. מה שגורם לישור אותו קו הוא האינטרנט, מודעות הציבור והגורם שמחבר בין שני הדברים, קרי הפורומים והאתרים השונים.
אימת הפורומים מול היבואנים
האינטרנט אומנם עשה טוב ליבואנים (חשיפה מוגברת) אך יש לענין גם צדדים אחרים, הפורומים והאינטרנט הפכו בחלק מהמקרים למקום והזדמנות עבור סגירת חשבונות של לקוחות או גורמים בעלי אינטרס אל מול היבואנים.
נתקלו בלא מעט מקרים בהם נאלצנו לבלוע רוק למראה התכסחויות והתנסחויות בוטות בעליל כאשר יבואן כזה או אחר מגונה בפורום. ברוב המקרים, כל הענין לא הביא כבוד רב לשני הצדדים, הייתי מציע לפתור מחלוקות קודם כל בדרכים מוצנעות ומכובדות יותר, לפני שמדליקים את האש.
מגמות בתחום תכנון וייצור
אופנה מודרנית של רמקולים צרים וגבוהים
מאז תקופת אופנת "מכונות הכביסה" הענקיות, או מזנוני הטלוויזיה שעליהם נימצא אלמנט רמקול גילינו כי בכל שנה חברות אודיו נוספות פוסעות לכיוון מבנה רמקול צר וגבוה, כנראה שאקוסטית זה חכם יותר, יעיל יותר (התיבה אינה מפריעה לגלים שמתרוצצים בחדר) אך מה שבטוח הוא שככל שהטכנולוגיה התקדמה והיחידות קטנו כך גם הפכה גם תיבת הרמקול לאסטטית יותר ובעלת WAF גבוה בהרבה.
האם זהו באמת נכון יותר לבנות כך רמקול? אינני מהנדס בתחום, אך מהתייעצויות שונות במהלך השנים זה די ברור כי למבנה אסימטרי או משופע ישנו יתרון על תיבה בעלת פינות חדות.
היתרון הוא אקוסטי, אסטטי (זה אומנם עניין של טעם אך אני אומר שמי שאוהב את הקופסאות המרובעות המכוערות של פעם פשוט אין לו טעם), כמו גם חוזק נוסף מבחינה מבנית.
כנראה שרוב החברות הבינו כי זהו מבנה נכון (אולי לא הנכון ביותר) ובהחלט פנו לבניה צרה, גבוה, ומשופעת (פריזמטית).
רמקולים גדולים מול שקועי קיר לסטריאו
זו כנראה אחת התובנות שאני באופן אישי מתקשה לחלוק, אני מנסה מאוד להתעלם מאותה חוויה "מרגיזה" שעברתי במפעל היצרנית מוראל לפני שנה כמעט.
בעודי ניכנס למפעל למטרת ביקור והתעדכנות בחדשות התעשייה המקומית פונה אלי זיו ולצידו מרדכי (הבעלים), מבקש ממני לתפוס מקום ישיבה בחדר ההאזנה הפנימי שבחנות. זוג רמקולים מדגם מוראל אוקטב קוריאן נצבים מולי ואני כולי פליאה כיצד הצליחו שני הרמקולים הנמוכים הללו להשמיע במת צליל גבוהה כל כך, בגובה זמר אמיתי. במקרה זו הייתה זמרת (פטרישיה ברבר) אבל למי שראה אותה בהופעה חיה לא כל כך יפריע שאקרא לה זמר (היא די גברית הייתי אומר).
במהלך פליאתי מצביע זיו פרלמן אל הקיר שמולי. להפתעתי, התגלה כי את המוזיקה שמעתי למעשה מזוג רמקולים שקועי קיר שהצליחו לבלבל אותי בהחלט, היה אסור לי לדבר על אותה חוויה כיוון שתהליך הפיתוח היה בעיצומו, אך כיום מותר כבר לספר. אל דאגה, עליהם תפורסם כתבה בנפרד.
בשנים האחרונות, ניכרת הכרה הולכת וגוברת של יצרנים רבים בהרחבת מגוון המקורות הדיגיטליים, אל נגן ה- CD נוספו אלטרנטיבות כגון סטרימר או מחשב.
שימוש הולך וגובר במחשב כמקור מוזיקה, הביא למכירה מוגברת של כרטיסי קול חיצוניים איכותיים לאודיו שמתחברים דרך USB למחשב או שימוש בכרטיס קול פנימי ו- DAC חיצוני דרך USB.
מגמה זו, גורמת לשימוש הולך וגובר ביציאת ה-USB שמהווה סטנדרט מתאים לתחום הביתי.
יתרונו של ה- USB הוא שלעיתים קרובות אין צורך להתקין עבורו כל תוכנה נוספת במחשב, המכשיר מוכן לשימוש ללא צורך בפשפוש בקרביים.
לגבי איכות הצליל? אני, באופן אישי, מאזין רוב הזמן לפטיפון אך הטכנולוגיה הדיגיטלית מתקדמת במהרה וכנראה שתהפוך לסטנדרט אפילו אצלנו - האודיופילים האנלוגיים. אם כן אני הראשון שידווח על מכירת הפטיפון שלי (לא שנראה לי שענין מכירת הפטיפון אכן יתרחש...).
DAC USB הופך לסטנדרט
שלט רחוק - שיהיה נוח!
שלט רחוק הפך בשנות ה-2000 לענין חובה, בדיוק כמו מזגן ברכב. כולם משתמשים בשלט, למעט קומץ קטן ביותר הסבור כי שלט רחוק פוגם באיכות הצליל.
מעולם לא בצעתי ההשוואה בין מכשיר "משולט" לבין מכשיר נטול שלט רחוק, אך אני יכול להאמין כי ישנו סיכוי כזה, אחרי הכל גם את ההבדלים בין כבלים שונים טרם הצליחו להסביר באמת.
הגישה שלי היא שאם יש טענות כאלה מצד משתמשים, חובת המדע לגלות מהיכן זה מגיע.
פטיפון - השורד האולטימטיבי!
כל השנים הללו בהן ממשיך תחום האודיו להתפתח, נתקלנו מגוון סוגי מדיה שהפכו בדיעבד לזמניות בלבד.
מי לא זוכר את המיני דיסק הקטן היעיל שאפשר להקליט, למחוק ולערוך על גבי המכשיר עצמו. באמת מוצר טוב, קטן נוח ופרקטי במיוחד. למרות כל היתרונות הללו שאמורים להשאיר אותו במרוץ הוא נכחד ונעלם בבושת פנים.
גם הלייזר דיסק אמור היה להיות מבטיח אך התגלה כלא פרקטי, לא נוח, לא קל וללא תרגום עברי עבור הישראלים. בישראל, גם לא הצטברו מספיק תכנים על גבי אותה מדיה ענקית. גם היא למרות ה"קדמה" שעטפה אתה נכחדה ונעלמה בבושת פנים.
הדיסק? הוא עדיין כאן אך גם זה די זמני. יש לי תחושה עזה שבעוד כמה שנים גם הוא יסמן סימני עזיבה אך למזלו כבר לא יעשה זאת בבושת פנים.
יש רק מדיום יחיד ששרד את כל שנות האודיו ועדיין נחשב בעיני רבים לטוב ביותר. התקליט רבותי. אותו תקליט ישן, שחור, מפצפץ ולא ממש פרקטי שהצליח לשרוד את איומי הטכנולוגיה. הוא לוחם אמיתי שצבאות שלמים לא הצליחו לחסל. על איכות הצליל שלו ישנם חילוקי דעות רבים, על המכשירים המנגנים אותו קיימת תורה שלמה ולהבדיל מנגן תקליטורים דיגיטלי, הפטיפון שמור לאלו המתיימרים להבין מעט יותר ולבעלי הסבלנות הגדולה. לדעתי, מדיום זה ישאר איתנו עוד שנים רבות.
משיחות עם יבואנים מתגלה כי בשנים האחרונות עלתה המודעות לכל הקשור לצליל אנלוגי, חנויות תקליטים מיד שניה נפתחות ויש גם מכירות של נגני תקליטים משובחים וחדישים. גם הטכנולוגיה בתחום זה מתפתחת והחומרים מהם עשויים אותם פטיפונים הופכים למורכבים יותר מהחומרים המרכיבים מטוס קרב.
הפטפון שמור לאניני הטעם בלבד, לכאלה שמחפשים את הדבר האמיתי. בלי המרות, בלי צריבות וכמובן עם הרבה נשמה, עבורי, מערכת סטריאו ללא פטיפון הינה מערכת חלקית (לא שלמה).
כיום ניתן לשים יד עם פטפונים חדשים במחיר עממי של 1500 ₪ ועד למחירים מטורפים של מספר עשרות או מאות אלפי שקלים.
DTOWN ואודיו
לפני מספר שנים, כאשר ביצעתי את מבחן הרמקולים המדפיים, הלכנו בת זוגתי ואני לרכוש רמקולים במחסני חשמל, חיפשנו מוצר ממש ממש זול ופשוט שיעמוד על המדף בסלון בית הוריה הלא אודיופילים בעליל.
איש המכירות הנחמד הצביע על זוג רמקולים מתוצרת וורפידל ואף הביא לנו ציטוט כי מדובר ברמקול מעולה שאושר על ידי כתבה של מומחה בתחום - נמר לוי. המוכר החמיא לי למעשה, כאשר הוא אינו יודע כי אני הוא כותב הכתבה.
באותה התקופה, הנחתי כי עדיף שלא אזדהה. כיום, אתר DTOWN הוא המוביל בכל מה שקשור לחשיפה והחדרת התחום הזה לציבור, כתבות רבות הנוגעות לתחום מפורסמות דרך קבע ונחשפות למדינה כולה.
מאז הקמת האתר, תחום הסטריאו בארץ התעורר פלאים. הצלחנו להכניס גם כתבות בנושא ה"חדש-ישן" אל אתר החדשות החזק ביותר בישראל (YNET), פרסמנו כתבות כמו מפגש עם אודיופילים, מדריך לרכישת מערכת סטריאו וסקירות על מוצרים, כך הגדלנו את חשיפת תחום הסטריאו לקהל רחב יותר.
בזכות השירות האינטרנטי, חשף אתר DTOWN את הציבור למידע חשוב ואיכותי בתחום, אנו מקווים כי הדבר ידרבן את העליה בתחום בכל הקשור למודעות צרכנית ויעזור לכל המתעניינים לבחור מערכת אודיו שמתאימה לצרכי הלקוח.
"הרמקול הטוב בעולם", "המגבר הטוב בעולם" ו-"המקור הטוב בעולם", מי אמר?
מועמדים לתואר
יש הטוענים כי רמקול "הקיפוד" של ידידנו הישראלי הוא הרמקול הטוב ביותר שקיים, בעוד אחרים טוענים כי הווילסון אלכסנדריה הוא הטוב ביותר, רגע, אבל טוענים גם שהכי הכי טוב הוא סט הרפרנס של MBL למרות שהמתנגדים טוענים כי דווקא הסט של בורמייסטר הוא המוביל - אפילו טוב יותר מהסט של מקינטוש שנחשב לטוב ביותר בעולם!!!!! התבלבל לי הכל בראש.
למי להאמין? מי באמת הכי טוב? הוא, היא, הם? השני או הראשון שטענו עליו שהוא כזה?
יש או אין?
חברים, אין דבר כזה "הכי טוב בעולם". יש "הכי מתאים לצרכי" ויש את "זה שנשמע לי הכי טוב".
גם אם הרמקול שאהבתי אינו מתהדר בתואר הטוב ביותר, אבל הוא הכי מתאים לי אז הוא בשבילי.
אין הכי טוב בעולם, יש בהחלט כאלו שזכאים להשתייך לחבורת "אחד הטובים שיש" אבל גם הוא עלול להשמע זוועתי למדי אם לא ישודך לאלקטרוניקה הנכונה ויקבל גם טיפול אקוסטי נאות בחדר האזנה.
עדיף לעיתים לרדת ברמת הרמקול מאשר להשקיע את כל הכסף ברכישת רמקולים יקרים, אבל לשדך אליהם מגבר ונגן נחותים משמעותית. שמעתי מערכות יקרות רבות במהלך השנים האחרונות. שווי חלקן היה כמה עשרות אלפי דולרים ואפילו מאות אלפי דולרים, זה לא הבטיח מאומה ברמת הצליל.
מערכת במיליון דולר בהחלט לא תהיה שווה את מחירה, באחריות חברים. זה יותר "חרטא" מאשר לשלם עבור שמירה במסעדה. מערכות בסכום כזה, מטרתן היחידה היא לשדר לאנשים את מעמדך בחברה בלבד, אין קשר בין המחיר הזה לשמיעת מוסיקה. גם בחצי מיליון דולר לא תמצאו משהו שבשליש מחיר לא יהיה קיים מבחינת איכות האודיו.
הרמקול הכי טוב?
תמחור גלובלי ישראל מול חו"ל
כיום האינטרנט חושף הכול, אם חלמתי חלום על מוצר, משוגע ככל שיהיה, אפנה מיד לאינטרנט וברוב המקרים אמצא את הפיתרון.
רבים מהישראלים נוהגים לפנות לאינטרנט ולאחר מכן, נוהגים לבצע חישוב והשערה של "כמה היבואן מרוויח", כלומר, לא "מה היבואן נותן לי" אלא "כמה הוא מרוויח עלי", זה בסדר גמור וזה לא מקובל רק בישראל, זה קיים אפילו בנס ציונה.
האינטרנט בהחלט מהווה גורם בעל השפעה צרכנית אמיתית, יבואנים רבים מתהדרים במחירם ההוגן על מנת לשבות את לב הלקוחות, בשורה התחתונה אני מכיר כמעט את כל היבואנים באופן אישי, זאת מתוקף תפקידי, כולם בסופו של דבר מחפשים שני דברים: פרנסה ולקוחות מרוצים.
נראה כי המגמה הכללית כיום (לא רק בגלל המצב הכלכלי המדורדר) היא לישר קו עם מחירי חו"ל + תוספת של אחוזים בודדים. מה שגורם לישור אותו קו הוא האינטרנט, מודעות הציבור והגורם שמחבר בין שני הדברים, קרי הפורומים והאתרים השונים.
אימת הפורומים מול היבואנים
האינטרנט אומנם עשה טוב ליבואנים (חשיפה מוגברת) אך יש לענין גם צדדים אחרים, הפורומים והאינטרנט הפכו בחלק מהמקרים למקום והזדמנות עבור סגירת חשבונות של לקוחות או גורמים בעלי אינטרס אל מול היבואנים.
נתקלו בלא מעט מקרים בהם נאלצנו לבלוע רוק למראה התכסחויות והתנסחויות בוטות בעליל כאשר יבואן כזה או אחר מגונה בפורום. ברוב המקרים, כל הענין לא הביא כבוד רב לשני הצדדים, הייתי מציע לפתור מחלוקות קודם כל בדרכים מוצנעות ומכובדות יותר, לפני שמדליקים את האש.
מגמות בתחום תכנון וייצור
אופנה מודרנית של רמקולים צרים וגבוהים
מאז תקופת אופנת "מכונות הכביסה" הענקיות, או מזנוני הטלוויזיה שעליהם נימצא אלמנט רמקול גילינו כי בכל שנה חברות אודיו נוספות פוסעות לכיוון מבנה רמקול צר וגבוה, כנראה שאקוסטית זה חכם יותר, יעיל יותר (התיבה אינה מפריעה לגלים שמתרוצצים בחדר) אך מה שבטוח הוא שככל שהטכנולוגיה התקדמה והיחידות קטנו כך גם הפכה גם תיבת הרמקול לאסטטית יותר ובעלת WAF גבוה בהרבה.
האם זהו באמת נכון יותר לבנות כך רמקול? אינני מהנדס בתחום, אך מהתייעצויות שונות במהלך השנים זה די ברור כי למבנה אסימטרי או משופע ישנו יתרון על תיבה בעלת פינות חדות.
היתרון הוא אקוסטי, אסטטי (זה אומנם עניין של טעם אך אני אומר שמי שאוהב את הקופסאות המרובעות המכוערות של פעם פשוט אין לו טעם), כמו גם חוזק נוסף מבחינה מבנית.
כנראה שרוב החברות הבינו כי זהו מבנה נכון (אולי לא הנכון ביותר) ובהחלט פנו לבניה צרה, גבוה, ומשופעת (פריזמטית).
רמקולים גדולים מול שקועי קיר לסטריאו
זו כנראה אחת התובנות שאני באופן אישי מתקשה לחלוק, אני מנסה מאוד להתעלם מאותה חוויה "מרגיזה" שעברתי במפעל היצרנית מוראל לפני שנה כמעט.
בעודי ניכנס למפעל למטרת ביקור והתעדכנות בחדשות התעשייה המקומית פונה אלי זיו ולצידו מרדכי (הבעלים), מבקש ממני לתפוס מקום ישיבה בחדר ההאזנה הפנימי שבחנות. זוג רמקולים מדגם מוראל אוקטב קוריאן נצבים מולי ואני כולי פליאה כיצד הצליחו שני הרמקולים הנמוכים הללו להשמיע במת צליל גבוהה כל כך, בגובה זמר אמיתי. במקרה זו הייתה זמרת (פטרישיה ברבר) אבל למי שראה אותה בהופעה חיה לא כל כך יפריע שאקרא לה זמר (היא די גברית הייתי אומר).
במהלך פליאתי מצביע זיו פרלמן אל הקיר שמולי. להפתעתי, התגלה כי את המוזיקה שמעתי למעשה מזוג רמקולים שקועי קיר שהצליחו לבלבל אותי בהחלט, היה אסור לי לדבר על אותה חוויה כיוון שתהליך הפיתוח היה בעיצומו, אך כיום מותר כבר לספר. אל דאגה, עליהם תפורסם כתבה בנפרד.
רמקול שקוע ומנגן
שינוי במקור הדיגיטלי וחשיבות ה- USBבשנים האחרונות, ניכרת הכרה הולכת וגוברת של יצרנים רבים בהרחבת מגוון המקורות הדיגיטליים, אל נגן ה- CD נוספו אלטרנטיבות כגון סטרימר או מחשב.
שימוש הולך וגובר במחשב כמקור מוזיקה, הביא למכירה מוגברת של כרטיסי קול חיצוניים איכותיים לאודיו שמתחברים דרך USB למחשב או שימוש בכרטיס קול פנימי ו- DAC חיצוני דרך USB.
מגמה זו, גורמת לשימוש הולך וגובר ביציאת ה-USB שמהווה סטנדרט מתאים לתחום הביתי.
יתרונו של ה- USB הוא שלעיתים קרובות אין צורך להתקין עבורו כל תוכנה נוספת במחשב, המכשיר מוכן לשימוש ללא צורך בפשפוש בקרביים.
לגבי איכות הצליל? אני, באופן אישי, מאזין רוב הזמן לפטיפון אך הטכנולוגיה הדיגיטלית מתקדמת במהרה וכנראה שתהפוך לסטנדרט אפילו אצלנו - האודיופילים האנלוגיים. אם כן אני הראשון שידווח על מכירת הפטיפון שלי (לא שנראה לי שענין מכירת הפטיפון אכן יתרחש...).
DAC USB הופך לסטנדרט
שלט רחוק - שיהיה נוח!
שלט רחוק הפך בשנות ה-2000 לענין חובה, בדיוק כמו מזגן ברכב. כולם משתמשים בשלט, למעט קומץ קטן ביותר הסבור כי שלט רחוק פוגם באיכות הצליל.
מעולם לא בצעתי ההשוואה בין מכשיר "משולט" לבין מכשיר נטול שלט רחוק, אך אני יכול להאמין כי ישנו סיכוי כזה, אחרי הכל גם את ההבדלים בין כבלים שונים טרם הצליחו להסביר באמת.
הגישה שלי היא שאם יש טענות כאלה מצד משתמשים, חובת המדע לגלות מהיכן זה מגיע.
פטיפון - השורד האולטימטיבי!
כל השנים הללו בהן ממשיך תחום האודיו להתפתח, נתקלנו מגוון סוגי מדיה שהפכו בדיעבד לזמניות בלבד. מי לא זוכר את המיני דיסק הקטן היעיל שאפשר להקליט, למחוק ולערוך על גבי המכשיר עצמו. באמת מוצר טוב, קטן נוח ופרקטי במיוחד. למרות כל היתרונות הללו שאמורים להשאיר אותו במרוץ הוא נכחד ונעלם בבושת פנים.
גם הלייזר דיסק אמור היה להיות מבטיח אך התגלה כלא פרקטי, לא נוח, לא קל וללא תרגום עברי עבור הישראלים. בישראל, גם לא הצטברו מספיק תכנים על גבי אותה מדיה ענקית. גם היא למרות ה"קדמה" שעטפה אתה נכחדה ונעלמה בבושת פנים.
הדיסק? הוא עדיין כאן אך גם זה די זמני. יש לי תחושה עזה שבעוד כמה שנים גם הוא יסמן סימני עזיבה אך למזלו כבר לא יעשה זאת בבושת פנים.
יש רק מדיום יחיד ששרד את כל שנות האודיו ועדיין נחשב בעיני רבים לטוב ביותר. התקליט רבותי. אותו תקליט ישן, שחור, מפצפץ ולא ממש פרקטי שהצליח לשרוד את איומי הטכנולוגיה. הוא לוחם אמיתי שצבאות שלמים לא הצליחו לחסל. על איכות הצליל שלו ישנם חילוקי דעות רבים, על המכשירים המנגנים אותו קיימת תורה שלמה ולהבדיל מנגן תקליטורים דיגיטלי, הפטיפון שמור לאלו המתיימרים להבין מעט יותר ולבעלי הסבלנות הגדולה. לדעתי, מדיום זה ישאר איתנו עוד שנים רבות.
משיחות עם יבואנים מתגלה כי בשנים האחרונות עלתה המודעות לכל הקשור לצליל אנלוגי, חנויות תקליטים מיד שניה נפתחות ויש גם מכירות של נגני תקליטים משובחים וחדישים. גם הטכנולוגיה בתחום זה מתפתחת והחומרים מהם עשויים אותם פטיפונים הופכים למורכבים יותר מהחומרים המרכיבים מטוס קרב.
הפטפון שמור לאניני הטעם בלבד, לכאלה שמחפשים את הדבר האמיתי. בלי המרות, בלי צריבות וכמובן עם הרבה נשמה, עבורי, מערכת סטריאו ללא פטיפון הינה מערכת חלקית (לא שלמה).
כיום ניתן לשים יד עם פטפונים חדשים במחיר עממי של 1500 ₪ ועד למחירים מטורפים של מספר עשרות או מאות אלפי שקלים.
DTOWN ואודיו
לפני מספר שנים, כאשר ביצעתי את מבחן הרמקולים המדפיים, הלכנו בת זוגתי ואני לרכוש רמקולים במחסני חשמל, חיפשנו מוצר ממש ממש זול ופשוט שיעמוד על המדף בסלון בית הוריה הלא אודיופילים בעליל.
איש המכירות הנחמד הצביע על זוג רמקולים מתוצרת וורפידל ואף הביא לנו ציטוט כי מדובר ברמקול מעולה שאושר על ידי כתבה של מומחה בתחום - נמר לוי. המוכר החמיא לי למעשה, כאשר הוא אינו יודע כי אני הוא כותב הכתבה.
באותה התקופה, הנחתי כי עדיף שלא אזדהה. כיום, אתר DTOWN הוא המוביל בכל מה שקשור לחשיפה והחדרת התחום הזה לציבור, כתבות רבות הנוגעות לתחום מפורסמות דרך קבע ונחשפות למדינה כולה.
מאז הקמת האתר, תחום הסטריאו בארץ התעורר פלאים. הצלחנו להכניס גם כתבות בנושא ה"חדש-ישן" אל אתר החדשות החזק ביותר בישראל (YNET), פרסמנו כתבות כמו מפגש עם אודיופילים, מדריך לרכישת מערכת סטריאו וסקירות על מוצרים, כך הגדלנו את חשיפת תחום הסטריאו לקהל רחב יותר.
בזכות השירות האינטרנטי, חשף אתר DTOWN את הציבור למידע חשוב ואיכותי בתחום, אנו מקווים כי הדבר ידרבן את העליה בתחום בכל הקשור למודעות צרכנית ויעזור לכל המתעניינים לבחור מערכת אודיו שמתאימה לצרכי הלקוח.