פלזמה היטאצ'י P42E102A במבחן
ליאור קורן
12-04-2009 05:53
הפלזמה החדשה של היטאצ'י מציעה רזולוציה גבוהה יותר מהמתחרות וטכנולוגית ALIS, האם יש מקום לשחקנית זו בחבורה של טלויזיות פלזמה בגודל 42"? ביקורת.
היטאצ'י הינה יצרנית טלויזיות פלזמה מהותיקות ביותר (ההיסטוריה שלה כוללת שיתוף פעולה רב שנים עם Fujitsu), סל המוצרים של החברה כולל גם מסכי LCD, אולם קו הפלזמות אינו שוקט על שמריו וממשיך להפיק דגמים חדשים.
הדגם החדש בסדרה הינו P42E102A והוא נכנס אל חבורת הפלזמות בגודל 42" שכוללת יצרנים כמו פנסוניק, סמסונג ו- LG.
רזולוציה יחודית
בעוד שאר טלויזיות הפלזמה בגודל 42", מגיעות ברזולוציה של 1024X768 פיקסלים (מלבד PY800 שעולה הרבה יותר), מתייחד המסך של היטאצ'י בהפרדה גדולה יותר – 1024X1080.
תקן Full HD 1080 מחייב ב- 1080 שורות, מהבחינה הזו, עונה ה- P42E102A על ההגדרה, אולם מספר הטורים, קטן מהמקובל ועומד על 1024 טורים במקום 1920 כמקובל.
מהי טכנולוגית ALIS
להבדיל מפאנל פלזמה רגיל, שם מוארים כל הפיקסלים (בהתאם לסצינה המוצגת), בפאנל ALIS מוארות שורות פיקסלים לסירוגין כך שבכל רגע נתון, רק חצי מכמות הפיקסלים במסך מוארת, שיטה זו דומה בעקרון לשיטת Interlacing בה פועלות טלויזיות ה- CRT למרות שהיישום שלה שונה בפועל (אין במסך פלזמה תותח אלקטרונים).
בדרך זו, המרווחים בין הפיקסלים קטנים יותר מה שמאפשר לדחוס יותר פיקסלים במסך הפלזמה בהשוואה לשיטה המקובלת בשאר המסכים.
עיצוב
מבט ראשון על המסך, מגלה עיצוב "קלאסי": המסגרת מגיעה בגימור שחור מבריק, היא מקומרת קמעה והדפנות רחבות מעט מהרגיל, בחלק התחתון מתנוסס לכל רוחב המסך פס עדין מוזהב ומתחתיו שבכה המחפה על הרמקולים.
בסיס הטלויזיה הינו עגול ומאפשר לצודד את המסך לצדדים ימין ושמאל.
המסך מעוצב בהתאם לסטנדרט המודרני, אך שילוב השחור עם נגיעת זהב משרה מראה מלכותי משהו.
חיבורים
המגוון עונה לסטנדרט המקובל, עם שלוש כניסות וידאו HDMI (אחת בצד), שתי כניסות קומפוננט, כניסת מחשב RGB PC וכניסות S-Video וקומפוזיט וגם האנטנה המיושנת.
בתחום האודיו, נמצא כניסות ויציאות אנלוגיות בלבד.
תפריטים
התפריטים מופיעים בגרפיקה בסיסית ועניינית, הם מפורטים ומאפשרים שינוי ושליטה על פרמטרים רבים, החל מפעולות בסיסיות כמו שינוי בהירות, ניגודיות וחדות, דרך בחירה במספר מצבי ניגודיות שונים (רגילה, דינמית וליניארית שהתבררה כמוצלחת ביותר) ועד לאפשרויות מתקדמות כמו שיפור השחור בתמונה, החלקת רעשים ושינוי טווח הצבעים (גאמוט רגיל או מורחב), אם כי דווקא מקומה של הגאמה נפקד.
גם בסעיף האודיו, יש מבחר גדול של אפשרויות בתפריט, כולל אפשרות הפעלת בס דינמי, Clear Voice שמשפר קולות אנושיים ועוד; איכות הצליל מרמקולי המסך היתה טובה ובהחלט מספקת לשימוש לצרכי צפיה בטלויזיה.
שלט רחוק
השלט סטנדרטי במראה, הוא נוח לתפעול וכולל לחצני גישה ישירה אל כל כניסות הוידאו, אם רוצים לעבור כניסה, נחסך כאן מהמשתמש טקס של לחיצות מרובות על לחצן יחיד כמו שקורה בדגמים מקבילים.
איכות תמונה
שידורי טלויזיה SD
האתגר הגדול של איכות השידור בישראל מקבל כאן מענה בזכות תמונה חלקה למדי והתמודדות טובה עם תופעת הגרעיניות.
הסרט מייקל קלינטון משודר באיכות סבירה למדי ומציג תמונה ראויה לעין הצופה, כמובן שאין לצפות כאן לחדות של שידור HD, אבל גם בעותק SD זה, ניתן להבחין בכמות מספקת של פרטים.
איכות הניגודיות מאפשרת לחשוף פרטים גם בחלקי התמונה הכהים, כגון חליפות שחורות ובסה"כ מצליחה להציג תמונה צבעונית ומפורטת.
מנגנון מתיחת התמונה מ- 4:3 אל 16:9 כולל שני מצבי Panorama, מצב Panorama1 היה המועדף, כשהוא גורם לקצת יותר איבוד מידע, אך בתמורה מקבלים פחות עיוות נראה לעין.
ג'ניפר אניסטון מקבלת מעט נפח בלחיים בסרט "השמועה אומרת ש..." אולם העיוות אינו מעצבן את העין, רק חבל שמצבי המתיחה אפשריים רק דרך כניסות הוידאו האנלוגיות (קרי – S-Video) ולא דרך HDMI.
התחושה הכללית בצפיה בערוצי הטלויזיה הרגילים, היא של אופי תמונה שדומה קצת יותר למסכי CRT בהשוואה למסכי LCD מקבילים, התמונה פחות דוקרנית לעין ויותר רכה, תוך טשטוש של חלק מתופעות השידור הפחות נעימות.
כמו כל מסכי הפלזמה, גם חזיתו של דגם זה מבריקה לעין ועלולה לשקף מקורות אור חזקים שנמצאים מולה, מבחינת עוצמת ההשתקפויות, ניצבת ההיטאצ'י אי שם באמצע, בתנאי צפיה רגילים (עם מנורת תקרה דלוקה), לא יתקל הצופה בבעיה מיוחדת, אבל אם יש תריס גדול מול המסך, מומלץ לסגור אותו טרם צפיה.
שידורי HD
כאמור, הרזולוציה במסך זה גבוהה יותר ביחס לדגמי הפלזמה המתחרים, מבחינת פירוט וחדות, התמונה מצוינת, במרחק צפיה של שלושה מטרים מתקבל אפקט של HD מלא.
בפרק מהסדרה "האנטומיה של גריי" מתקבלת תמונה מרשימה וחדה, צבעי הצוות הכחולים בולטים לעין, הפירוט מצוין גם כשמתקרבים אל מרחק של מטר וחצי מהמסך והתמונה נשארת חלקה ומפורטת.
כפי שצוין קודם, תפריטי הכיול מאפשרים שליטה על איכות השחור והניגודיות, ניתן להגביר את הניגודיות, אך יש להזהר שלא להגביר אותה יתר על המידה, שאז תופיע לעין תופעת Dithering שגורמת להופעת "מדרגות" או קפיצות במעברי הגוונים.
ניגודיות הפאנל הטבעית, עומדת על 15,000:1, זהו נתון מכובד למדי והניגודיות טובה גם ללא "משחקים" נוספים במנגנונים הדינמיים.
פרקים בערוץ הטבע חושפים פירוט מרשים בתמונה, בדוגמה שלפנינו ניתן לראות את בלוריתו של צלם הטבע כאשר ניתן להבחין בקצוות השיער בצורה טובה מאוד.
גם הכבל (בצד ימין למעלה) אינו נראה כפס אפור אטום אלא חושף לעין את תבנית הכבל המסולסלת, בדיוק כמו שפנים העדשה אינו מופיע כגוש שחור אטום אלא מראה לצופים את ההשתקפות הכחולה של האור שעובד דרך העדשה.
מבחינת גוון צבעים, ישנה לפלזמה של היטאצ'י נטיה מסויימת להדגיש גוונים של צהוב – כתום, מה שמקנה תחושה של תמונה "חמימה" לעין, ניתן לשלוט על כך בעזרת כיול צבע נכון.
אם מבטלים את כל אפשרויות כיול הצבע המתקדמות, הצבעים עוברים לצד הטבעי – עדין ויש צורך בהגברה מסוימת של רווית הצבע (בערך אחד או שניים) על מנת להוסיף להם חיות.
מיסטר בין, מצליח לשגע את כל צרפת בסרט "החופשה של בין", תוכן הסרט בוודאי יעורר ויכוח בין מעריצי האיש המצחיק הזה, לבין אלו שמעקמים את הפרצוף באופן תמידי למראהו, אבל לא ימצאו הרבה מקטרגים לאיכות התמונה כפי שהיא מוצגת כאן.
הפלזמה של Hitachi מראה כאן תמונה תוססת וחיה, עם צבעים עשירים וחדות מלהיבה ובהחלט משדרגת את הצפיה בסרט. מיסטר בין וחברו הצעיר למסע יושבים על רציף הרכבת, ניתן להבחין בפירוט של חלקי החליפה אותה לובש בין - בהירים וכהים כאחד ובנוסף, מספק המסך עומק תמונה שממשיך אל תוך החלק המרוחק יותר של הרציף.
שחור באפלה
להבדיל ממסכי LCD שמציגים בד"כ שחור מרשים יותר דווקא בתנאי אור חזקים בחדר, הפלזמה של היטאצ'י מעדיפה צפיה בתנאי חשיכה.
כאשר התאורה חזקה ובוהקת מסביב, החליפה של אנטוניו בנדרס נראה אפורה משהו בזמן שהוא יורה לכל עבר בפאב האפלולי בסרט דספרדו, עמעום האור בחדר מחזיר לפתע את השחור אל הבד והופך את חלל הפאב בתמונה לתלת מימדי יותר.
גם שערה של סלמה הייק נראה שחור ובוהק כאשר החדר חשוך.
בכללי, ניתן לומר כי דגם ה- 102 מספק ניגודיות טובה למדי, הפרטים נמצאים תמיד בחלקים החשוכים ועם כיול נכון אז השחור נאה לעין, לא מדובר כאן בשחור עמוק כמו שמציגים, למשל, מסכי הפלזמה האחרונים של פיוניר, אבל עדיין מדובר ברמה מספקת, כאשר מספקים למסך תנאי צפיה הולמים.
צריבה?
ענין צריבת התמונה שהטריד את הצופים בדגמים ישנים של פלזמות, מטופל כאן באופן הולם, אם משאירים תמונה לבנה קבועה על חלק מהמסך למשך מספר שעות (למשל, לוגו קבוע של ערוץ טלויזיה) ועוברים אח"כ להצגת מסך שחור, ניתן להבחין בצללית של אותה תמונה קודמת, אולם מנגנוני המסך מעלימים סימן זה באופן יעיל מהיר למדי.
הפעלה ידנית של שטיפה לבנה (הצגת תמונה לבנה על כל שטח המסך) גורמת להעלמת התמונה הקודמת תוך זמן מהיר מאוד, הפעלה למשך 20-30 שניות מעלימה את רוב הסימן, כך שניתן לומר כי נושא זה מטופל באופן יעיל בדגם זה.
סיכום
הדגם האחרון מבית היטאצי', מביא עימו את טכנולוגיית ה- ALIS של היטאצ'י, אמנם, לא מדובר ברזולוציה מלאה של 1920 טורים, אבל בהשוואה לדגמי פלזמה 42" מקבילים (באותה קבוצת מחיר) מוביל ה- P42E102 עם הרזולוציה הגבוהה ביותר.
בנוסף, מספק המסך תמונה חלקה עם רמת גרעיניות נמוכה ועל כך מגיעה למהנדסי היטאצ'י מחמאה, בשידורי HD מקבלים תמונה מפורטת וחדה עם מראה מבריק / זגוגיתי ולא מט ואפור כפי שקורה לפעמים במסכים פחות טובים.
בנקודת זמן זו, פלזמות בגודל 42" מהוות מוצר אטרקטיבי למדי עבור קהל הלקוחות, ירידות המחירים בחודשים האחרונים הפכו גודל זה לכדאי מתמיד עבור מי שמחפש מסך מתאים עבור צפיה בשידורי טלויזיה ו- HD.
הפלזמה החדשה של היטאצ'י מהווה תוספת מרעננת לחבורה, היא מגדילה את ההיצע עבור הלקוח ומהווה מועמד ששווה לשקול אותו טרם קניה.
ציון:
בעד: תמונה חלקה ומפורטת, רזולוציה גבוהה יותר ביחס למתחרים
נגד: אין כניסות סקארט, רזולוציה לא סטנדרטית עבור ישומי מחשב.
מחיר: 7,500 ש"ח
אחריות: ראפ
מפרט טכני - פלזמה היטאצ'י P42E102A
גודל: 42"
רזולוציה: 1024X1080 פיקסלים
ניגודיות טבעית: 15,000:1
רמת בהירות - 1400cd/m²
זוית צפיה: 178º
חיבורים: 3 כניסות HDMI 1.3, שתי כניסת וידאו קומפוננט, כניסת S-Video, קומפוזיט, כניסת מחשב VGA + קול, כניסת אנטנה RF, יציאות אודיו אנלוגיות
מידות (כולל סטנד בס"מ): ג-76.7 ס"מ, ר-108.2 ס"מ, ע-36.6 ס"מ.
משקל כולל סטנד 37.7 ק"ג
צריכת הספק 391W
קישור: מפרט באתר יצרן
הדגם החדש בסדרה הינו P42E102A והוא נכנס אל חבורת הפלזמות בגודל 42" שכוללת יצרנים כמו פנסוניק, סמסונג ו- LG.
רזולוציה יחודית
בעוד שאר טלויזיות הפלזמה בגודל 42", מגיעות ברזולוציה של 1024X768 פיקסלים (מלבד PY800 שעולה הרבה יותר), מתייחד המסך של היטאצ'י בהפרדה גדולה יותר – 1024X1080.
תקן Full HD 1080 מחייב ב- 1080 שורות, מהבחינה הזו, עונה ה- P42E102A על ההגדרה, אולם מספר הטורים, קטן מהמקובל ועומד על 1024 טורים במקום 1920 כמקובל.
מהי טכנולוגית ALIS
להבדיל מפאנל פלזמה רגיל, שם מוארים כל הפיקסלים (בהתאם לסצינה המוצגת), בפאנל ALIS מוארות שורות פיקסלים לסירוגין כך שבכל רגע נתון, רק חצי מכמות הפיקסלים במסך מוארת, שיטה זו דומה בעקרון לשיטת Interlacing בה פועלות טלויזיות ה- CRT למרות שהיישום שלה שונה בפועל (אין במסך פלזמה תותח אלקטרונים).
בדרך זו, המרווחים בין הפיקסלים קטנים יותר מה שמאפשר לדחוס יותר פיקסלים במסך הפלזמה בהשוואה לשיטה המקובלת בשאר המסכים.
עיצוב
מבט ראשון על המסך, מגלה עיצוב "קלאסי": המסגרת מגיעה בגימור שחור מבריק, היא מקומרת קמעה והדפנות רחבות מעט מהרגיל, בחלק התחתון מתנוסס לכל רוחב המסך פס עדין מוזהב ומתחתיו שבכה המחפה על הרמקולים.
בסיס הטלויזיה הינו עגול ומאפשר לצודד את המסך לצדדים ימין ושמאל.
המסך מעוצב בהתאם לסטנדרט המודרני, אך שילוב השחור עם נגיעת זהב משרה מראה מלכותי משהו.
חיבורים
המגוון עונה לסטנדרט המקובל, עם שלוש כניסות וידאו HDMI (אחת בצד), שתי כניסות קומפוננט, כניסת מחשב RGB PC וכניסות S-Video וקומפוזיט וגם האנטנה המיושנת.
בתחום האודיו, נמצא כניסות ויציאות אנלוגיות בלבד.
תפריטים
התפריטים מופיעים בגרפיקה בסיסית ועניינית, הם מפורטים ומאפשרים שינוי ושליטה על פרמטרים רבים, החל מפעולות בסיסיות כמו שינוי בהירות, ניגודיות וחדות, דרך בחירה במספר מצבי ניגודיות שונים (רגילה, דינמית וליניארית שהתבררה כמוצלחת ביותר) ועד לאפשרויות מתקדמות כמו שיפור השחור בתמונה, החלקת רעשים ושינוי טווח הצבעים (גאמוט רגיל או מורחב), אם כי דווקא מקומה של הגאמה נפקד.
גם בסעיף האודיו, יש מבחר גדול של אפשרויות בתפריט, כולל אפשרות הפעלת בס דינמי, Clear Voice שמשפר קולות אנושיים ועוד; איכות הצליל מרמקולי המסך היתה טובה ובהחלט מספקת לשימוש לצרכי צפיה בטלויזיה.
שלט רחוק
השלט סטנדרטי במראה, הוא נוח לתפעול וכולל לחצני גישה ישירה אל כל כניסות הוידאו, אם רוצים לעבור כניסה, נחסך כאן מהמשתמש טקס של לחיצות מרובות על לחצן יחיד כמו שקורה בדגמים מקבילים.
איכות תמונה
שידורי טלויזיה SD
האתגר הגדול של איכות השידור בישראל מקבל כאן מענה בזכות תמונה חלקה למדי והתמודדות טובה עם תופעת הגרעיניות.
הסרט מייקל קלינטון משודר באיכות סבירה למדי ומציג תמונה ראויה לעין הצופה, כמובן שאין לצפות כאן לחדות של שידור HD, אבל גם בעותק SD זה, ניתן להבחין בכמות מספקת של פרטים.
איכות הניגודיות מאפשרת לחשוף פרטים גם בחלקי התמונה הכהים, כגון חליפות שחורות ובסה"כ מצליחה להציג תמונה צבעונית ומפורטת.
מנגנון מתיחת התמונה מ- 4:3 אל 16:9 כולל שני מצבי Panorama, מצב Panorama1 היה המועדף, כשהוא גורם לקצת יותר איבוד מידע, אך בתמורה מקבלים פחות עיוות נראה לעין.
ג'ניפר אניסטון מקבלת מעט נפח בלחיים בסרט "השמועה אומרת ש..." אולם העיוות אינו מעצבן את העין, רק חבל שמצבי המתיחה אפשריים רק דרך כניסות הוידאו האנלוגיות (קרי – S-Video) ולא דרך HDMI.
התחושה הכללית בצפיה בערוצי הטלויזיה הרגילים, היא של אופי תמונה שדומה קצת יותר למסכי CRT בהשוואה למסכי LCD מקבילים, התמונה פחות דוקרנית לעין ויותר רכה, תוך טשטוש של חלק מתופעות השידור הפחות נעימות.
כמו כל מסכי הפלזמה, גם חזיתו של דגם זה מבריקה לעין ועלולה לשקף מקורות אור חזקים שנמצאים מולה, מבחינת עוצמת ההשתקפויות, ניצבת ההיטאצ'י אי שם באמצע, בתנאי צפיה רגילים (עם מנורת תקרה דלוקה), לא יתקל הצופה בבעיה מיוחדת, אבל אם יש תריס גדול מול המסך, מומלץ לסגור אותו טרם צפיה.
שידורי HD
כאמור, הרזולוציה במסך זה גבוהה יותר ביחס לדגמי הפלזמה המתחרים, מבחינת פירוט וחדות, התמונה מצוינת, במרחק צפיה של שלושה מטרים מתקבל אפקט של HD מלא.
בפרק מהסדרה "האנטומיה של גריי" מתקבלת תמונה מרשימה וחדה, צבעי הצוות הכחולים בולטים לעין, הפירוט מצוין גם כשמתקרבים אל מרחק של מטר וחצי מהמסך והתמונה נשארת חלקה ומפורטת.
כפי שצוין קודם, תפריטי הכיול מאפשרים שליטה על איכות השחור והניגודיות, ניתן להגביר את הניגודיות, אך יש להזהר שלא להגביר אותה יתר על המידה, שאז תופיע לעין תופעת Dithering שגורמת להופעת "מדרגות" או קפיצות במעברי הגוונים.
ניגודיות הפאנל הטבעית, עומדת על 15,000:1, זהו נתון מכובד למדי והניגודיות טובה גם ללא "משחקים" נוספים במנגנונים הדינמיים.
פרקים בערוץ הטבע חושפים פירוט מרשים בתמונה, בדוגמה שלפנינו ניתן לראות את בלוריתו של צלם הטבע כאשר ניתן להבחין בקצוות השיער בצורה טובה מאוד.
גם הכבל (בצד ימין למעלה) אינו נראה כפס אפור אטום אלא חושף לעין את תבנית הכבל המסולסלת, בדיוק כמו שפנים העדשה אינו מופיע כגוש שחור אטום אלא מראה לצופים את ההשתקפות הכחולה של האור שעובד דרך העדשה.
מבחינת גוון צבעים, ישנה לפלזמה של היטאצ'י נטיה מסויימת להדגיש גוונים של צהוב – כתום, מה שמקנה תחושה של תמונה "חמימה" לעין, ניתן לשלוט על כך בעזרת כיול צבע נכון.
אם מבטלים את כל אפשרויות כיול הצבע המתקדמות, הצבעים עוברים לצד הטבעי – עדין ויש צורך בהגברה מסוימת של רווית הצבע (בערך אחד או שניים) על מנת להוסיף להם חיות.
מיסטר בין, מצליח לשגע את כל צרפת בסרט "החופשה של בין", תוכן הסרט בוודאי יעורר ויכוח בין מעריצי האיש המצחיק הזה, לבין אלו שמעקמים את הפרצוף באופן תמידי למראהו, אבל לא ימצאו הרבה מקטרגים לאיכות התמונה כפי שהיא מוצגת כאן.
הפלזמה של Hitachi מראה כאן תמונה תוססת וחיה, עם צבעים עשירים וחדות מלהיבה ובהחלט משדרגת את הצפיה בסרט. מיסטר בין וחברו הצעיר למסע יושבים על רציף הרכבת, ניתן להבחין בפירוט של חלקי החליפה אותה לובש בין - בהירים וכהים כאחד ובנוסף, מספק המסך עומק תמונה שממשיך אל תוך החלק המרוחק יותר של הרציף.
שחור באפלה
להבדיל ממסכי LCD שמציגים בד"כ שחור מרשים יותר דווקא בתנאי אור חזקים בחדר, הפלזמה של היטאצ'י מעדיפה צפיה בתנאי חשיכה.
כאשר התאורה חזקה ובוהקת מסביב, החליפה של אנטוניו בנדרס נראה אפורה משהו בזמן שהוא יורה לכל עבר בפאב האפלולי בסרט דספרדו, עמעום האור בחדר מחזיר לפתע את השחור אל הבד והופך את חלל הפאב בתמונה לתלת מימדי יותר.
גם שערה של סלמה הייק נראה שחור ובוהק כאשר החדר חשוך.
בכללי, ניתן לומר כי דגם ה- 102 מספק ניגודיות טובה למדי, הפרטים נמצאים תמיד בחלקים החשוכים ועם כיול נכון אז השחור נאה לעין, לא מדובר כאן בשחור עמוק כמו שמציגים, למשל, מסכי הפלזמה האחרונים של פיוניר, אבל עדיין מדובר ברמה מספקת, כאשר מספקים למסך תנאי צפיה הולמים.
צריבה?
ענין צריבת התמונה שהטריד את הצופים בדגמים ישנים של פלזמות, מטופל כאן באופן הולם, אם משאירים תמונה לבנה קבועה על חלק מהמסך למשך מספר שעות (למשל, לוגו קבוע של ערוץ טלויזיה) ועוברים אח"כ להצגת מסך שחור, ניתן להבחין בצללית של אותה תמונה קודמת, אולם מנגנוני המסך מעלימים סימן זה באופן יעיל מהיר למדי.
הפעלה ידנית של שטיפה לבנה (הצגת תמונה לבנה על כל שטח המסך) גורמת להעלמת התמונה הקודמת תוך זמן מהיר מאוד, הפעלה למשך 20-30 שניות מעלימה את רוב הסימן, כך שניתן לומר כי נושא זה מטופל באופן יעיל בדגם זה.
סיכום
הדגם האחרון מבית היטאצי', מביא עימו את טכנולוגיית ה- ALIS של היטאצ'י, אמנם, לא מדובר ברזולוציה מלאה של 1920 טורים, אבל בהשוואה לדגמי פלזמה 42" מקבילים (באותה קבוצת מחיר) מוביל ה- P42E102 עם הרזולוציה הגבוהה ביותר.
בנוסף, מספק המסך תמונה חלקה עם רמת גרעיניות נמוכה ועל כך מגיעה למהנדסי היטאצ'י מחמאה, בשידורי HD מקבלים תמונה מפורטת וחדה עם מראה מבריק / זגוגיתי ולא מט ואפור כפי שקורה לפעמים במסכים פחות טובים.
בנקודת זמן זו, פלזמות בגודל 42" מהוות מוצר אטרקטיבי למדי עבור קהל הלקוחות, ירידות המחירים בחודשים האחרונים הפכו גודל זה לכדאי מתמיד עבור מי שמחפש מסך מתאים עבור צפיה בשידורי טלויזיה ו- HD.
הפלזמה החדשה של היטאצ'י מהווה תוספת מרעננת לחבורה, היא מגדילה את ההיצע עבור הלקוח ומהווה מועמד ששווה לשקול אותו טרם קניה.
ציון:
בעד: תמונה חלקה ומפורטת, רזולוציה גבוהה יותר ביחס למתחרים
נגד: אין כניסות סקארט, רזולוציה לא סטנדרטית עבור ישומי מחשב.
מחיר: 7,500 ש"ח
אחריות: ראפ
מפרט טכני - פלזמה היטאצ'י P42E102A
גודל: 42"
רזולוציה: 1024X1080 פיקסלים
ניגודיות טבעית: 15,000:1
רמת בהירות - 1400cd/m²
זוית צפיה: 178º
חיבורים: 3 כניסות HDMI 1.3, שתי כניסת וידאו קומפוננט, כניסת S-Video, קומפוזיט, כניסת מחשב VGA + קול, כניסת אנטנה RF, יציאות אודיו אנלוגיות
מידות (כולל סטנד בס"מ): ג-76.7 ס"מ, ר-108.2 ס"מ, ע-36.6 ס"מ.
משקל כולל סטנד 37.7 ק"ג
צריכת הספק 391W
קישור: מפרט באתר יצרן