אוקטב והקלישאות - קדם מגבר Octave HP300

יואלפלרמן
27-02-2009 07:00

מה עולה לכם לראש כשאתם שומעים על מגבר מנורות? אז זהו, תשכחו מזה. אוקטב מציעה קדם-מגבר מבוסס מנורות עם יכולת שלא נופלת במלכודת הקלישאות


כל תינוק אודיופילי(?) יודע שככל שיש יותר יחידות נפרדות – יותר טוב. זה מאפשר למתכנן לייצר מכשיר ממוקד יותר ולהשקיע יותר בכל יחידה (וגם להרוויח כמובן). הסידור הזה מאפשר לאודיופיל להתאים טוב יותר למערכת רכיב ממוקד - ומה שחשוב לא פחות, לסדר לעצמו אופציה לעוד שדרוג.

ויש חסרונות. שני מכשירים עולים יותר מאחד; עוד כבלי חשמל, עוד כבלים מחברים ועוד  אבזור בידוד דורשים גם הם תקציב. וזה תופס עוד מקום. היה לי פעם קדם-מגבר של גולדמונד עם דרגת הגברה לפטפון והסידור היה אלגנטי לתפארת. העניין שהקדם-מגבר לפטפון של EAR (P834) היה טוב בהרבה מזה שהציע הגולדמונד. לא היה טעם בשניהם, אז הלכתי לקדם-מגבר תואם, כשותף לדבר מנורות (EAR L834). זה האחרון – בסדר, אבל לא מתעלה כמו ה-P - הוחלף לטרילוג'י 918. הטרילוג'י הוא יצירת מופת בתחומו – והכל בסדר - חוץ מהחוטים, המקום, המקדם האסתטי של מוצרים אנגליים ועוד.

עוד אגדה
ואם אנחנו במה שיודע כל אחד, זה הזמן לסכם את עניין המנורות. למגבר מנורות, יודע אותו תינוק ואודיופלים אחרים, יש צליל נעים, שמנמן, סירופי משהו, נעים, לא מאוד מפורט, נעים, עם בס ככה. וצליל נעים. להגברה טרנזיסטורית יש יתרונות רבים, אבל הצליל במיד, ובכן, נכון, פחות נעים. מחוספס כזה. ואלה, כמובן, עובדות החקוקות על אבן השתייה של ההוויה הסטריאופונית.
תשאלו כל פורום.  


שיעור היסטוריה הכרחי

עד אמצע שנות השמונים ייצרו קדם-מגברים שכללו הרבה דברים, כולל דרגת הגברה ייעודית לפטפון. ממש לפני שהעניין השתנה – אני מיד מגיע לשם, סבלנות – נאלצו לייצר הגברה חיצונית לראשי הסליל הנע (Moving coil) החדשים, שהיו טובים מהמגנט הנע (Moving magnet). הצורך הזה אפשר להתמקד במשהו ייעודי. ואז הופיע התקליטור, הפטפון הפך למין בסכנת הכחדה, צורך בהגברה ייעודית לנ"ל התדלדל, ועל הבמה התייצב מוצר חדש: Line level. לטובת אותם אלו שנתקעו עם תקליטים לא עלינו ושדרגו לקדם-מגבר מודרני, הופיע מוצר חדש: קדם-מגבר לפטפון.
אבל, כמו שיודע כל אחד שיודע, הידיעות על מותו של הפטפון היו מוקדמות מדי. עם השנים חזר להיצע – יותר ויותר – קדם-מגבר שהציע, לרוב בתוספת תשלום, דרגת הגברה לראש-פטפון. אז ייתכן כי שני מכשירים מציעים קצת יותר – וזה עניין הדורש בדיקה – אבל דבר אחד ברור: יש להם חיסרון דרמטי בעסקי תמורה. שניים עולים 50% יותר (וגם יותר) מאחד משולב, ועל זה, יש להדגיש שוב, צריך להוסיף כבל חשמל, כבל חיבור, ואם מדובר בציוד מנורות גם להשקיע עוד בבידוד ושאר ירקות. ואם זה חשוב: ישנו עניין של מקום, ובמוצרים מסוימים מדובר במשהו שהוא ממילא לא מרהיב.
כך שכאשר שמעתי מניל אליאב שיש לו משהו עדכני משולב, של אוקטב במקרה זה, הזמנתי אותו (את ניל) ואת ה-HP300.



מוזיקה? קפה!

מאז שסקרתי מעל דפים ווירטואליים אלו את השנאי-מבדל של אקוויטק, המערכת השתנתה.
צמד רמקולים אפוג'י דואטה סיגנצ'ר ואחד מגבר קרל KSA 250, 250 וואט החליפו את קווד 988 ואת Lumley 100. התוצאה: הרבה יותר עוצמה, הרבה יותר בס ועוד קצת. גם אופי הצליל השתנה, וזה הפך ל"בהיר" יותר - פחות "מנורתי" ויותר "טרנזיסטורי", קצת פחות מרוכך, קצת יותר מחודד. ועוד דבר לענייננו: המיד בקרל קצת מאחור ביחס למה שמציעים מגברים אחרים.
זה הרגע בסקירת אודיו ראויה שבו צריך לכתוב על זה שניל הגיע (הוא הגיע), קיטר (לא מצא חנייה בקלות) ויש להרחיב בעניין הקפה (שתינו קפה, היו עוגיות).

האוקטב הנ"ל הוא קדם-גבר מנורות, אבל מספר המנורות מצומצם מאוד: אחת לדרגת הפטפון (ECC81) , שתיים לשאר (ECC82 ו-ECC88). עוד יצוין כי מגבר זה מאוזן (Balanced), יש לו מעגלים נפרדים לדרגת התקליטור עם הפרדה בין אותו מצב מאוזן(?) ובין Single ended, ויש בורר בהתאם. למגבר מצב הנחתה של 6 דציבלים להתאמה מרבית עם מגברי הספק ויש לו מסנן תת-קולי.     
איכות הבנייה שלו מקפיצה לקדמת הבמה את הקלישאות הידועות על איכות הייצור של הגרמנים. התפעול שלו לתפארת, וההופעה בהחלט אלגנטית, ככל שאפשר לייחס תכונה זאת לקופסת מתכת מלבנית עם כפתורים וחוגות בחזית. כן, יש לו שלט והממשק מצוין.
בלי הרבה חכמות, שמענו במערכת שלי כמה דברים (קפה, כן?), כיביתי, חיברתי, הדלקתי ושמענו (הקפה התקרר, ניל עישן).



סבב ראשון

הקדם-מגבר היה רק בסוף כהונת הרצתו, עם מנורות מהמפעל – ומה שהרשים מיד בשמיעה היה מה שלא נשמע: שקט. השקט הזה שילם מיד דיבידנדים בתקליטורים, כאשר נרשמה הספקת פרטים מהסוג ההוא שמסדרת נוכחות עוד יותר נוכחת של מוזיקה בחדר. הקלרינט בטרנס של יאיר דלאל (סילאן) נשמע קומפלט עם תנועת הלשון על הלשונית, הנשימה, פטפוט קצר ושקט בין המבצעים וכמובן תנועת האצבעות על המנענעים.
הפתיחה למסע חורף של שוברט בעיבוד זנדר כוללת כלים לא שגרתיים בחלקם היוצרים עושר צלילי נדיר, חלקם בעצמה נמוכה מאוד. כל המרכיבים המוזיקליים האלו היו כאן, בחדר, כאשר ברקע שלהם היה כלום. והשקט המוחלט אפשר להם להישמע באופן מרגש ממש. הטרילוג'י טען להגנתו שעשו אותו קודם, ועם שנאי מבדל הוא ממש בסדר (מה שנכון).
המעבר לתקליטים, היה מלהיב פחות: פחות מדי נוכחות במיד, היעדר פרטים נידחים, כמו ההמהום של ברנשטיין בחמישית של שוסטקוביץ' (CBS, הקלטה מקונצרט חי בטוקיו), וגם בבלו רונדו של ברובק, הפסנתר שלו והסקסופון של מליגן לא היו במלוא תוקפם. בהחלט לא אותה רמה.

"בעצם", אמרתי לניל, "הרי לא הרצת את דרגת הפטפון". ניל, נטול פטפון מהבית, הודה מיד באשמה. חיברנו את ה-EAR לאוקטב – והנה, העסק השתפר משמעותית, אבל לא מספיק. עכשיו היה תורי לוידוי חושף: "המנורות אצלי הן של EAT – סקירה תבוא - עם דמפרים מדופלמים. לא בטוח שזה כוחות". לפי המחיר – בטוח שלא.

במקום הוחלט: יש לשדרג הניסוי. ניל לקח המכשיר, חזר לאחר מספר ימים – כן, קיטורים על חנייה, קפה, עוגיות - ועם מנורות כמו שצריך. הרכבתי עליהן את הדמפרים הנ"ל, ניל כייל את דרגת הכניסה לעומס הנכון, כי אפשר לעשות את זה באוקטב, פיטרנו את המסנן הסב-סוני, שמתי תקליטים – וזהו.
עברו כמה ימים, דרגת הכניסה לפטפון טוגנה כראוי, ואפשר היה לחזור להאזנה מסודרת. שוב הגיע ניל (חנייה, קפה), שוב אותם תקליטים ותקליטורים ובהחלט עוד כמה.



סבב שני

אז ככה. הקדם-מגבר HP300 של אוקטב – גם בתקליטים, גם בתקליטורים - מנפק בס כמו שצריך, ממש כמו שכתוב בספר "איך לנפק בס כמו שצריך". הוא משחזר צלילים מאוד נמוכים בדיוק, בעצמה, בשליטה ובפירוט ראויים לכל שבח - בין אם מדובר בקונטרבס אצל ברובק, או אורגן (טוקטה ופוגה, בך, ניומן). בצד השני של הסקלה, האוקטבות הגבוהות צלולות ונקיות ומשוחררות מכל חספוס לא עלינו, וקולה של Lisa Gerrard מ- Dead can dance בקטעים ארבע וחמש של A Passage in Time הם דוגמה ומופת. אותו שקט מופתי מחלק דיבידנדים בדמות במת צליל מוגדלת, גם לעומק, הרבה לעומק. עוד נרשמו פירוט של דברים קטנים - כמו אופי היעלמות הד-קול באותו תקליטור - וטרנזיינטים עתירי דינמיקה להלל, כמו לקראת סוף הפרק הראשון באותו מסע חורף. המוזיקה הייתה יותר, המפריעים לה היו פחות.


בתקליטורים, האוקטב היה פשוט טוב מהטרילוג'י, כי בכל הדברים שעושים מוזיקה, הוא פשוט הציע עוד קצת. בתקליטים העסק היה פחות חד-משמעי. מה שהיה לאוקטב להציע מול השילוב טרילוג'י/EAR היה בעיקר בתחום הבס ובתחומים מסוימים בפרטים הקטנים. מה שהיה שונה הוא בגוון הצליל ובדחף מסוים במיד, אותו דחף המייצר נוכחות פיזית. וכאן, בין השאר, הוא היה צריך להתגבר על אותה בעיית מיד מובנית בקרל.

העניין הוא כי הצליל שהיה פחות "מנורתי" בתקליטים, יותר בהיר, היה תמיד צלול ונקי להפליא, ואפילו זוגתי שתחיה – שממש רגישה לחדות מיותרת - אהבה מאוד את האריה הראשונה של מלכת הלילה (חליל הקסם, מוצרט, תקליט, קלמפרר, לוצ'יה פופ) – וזה לא ברור מאליו. כי לשמור על צלילות כזאת ובעצמה עם קרל ואפוג'י זה בהחלט עניין ראוי. בחליל הקסם בלטה איכות הבמה שמציע האוקטב, בדמות יכולת לשחזר את מיקום הזמרים בחלל באופן מדויק וממוקד להפליא. פפגנו הנע על הבמה משמאל לימין היה פשוט מוגדר בחלל באופן כמעט מוחשי.


צלילי השקט

בקיצור: הקדם-מגבר הזה לא רק שבנוי לתפארת, אלא גם – ובעיקר – מסדר מוזיקה לעילא. הוא שקט בטירוף, מפרט בהתאם, עם במה ומיקום מעולים, משדר בס ממש כמו שצריך, צלול ושקוף בצד השני ובכלל מוזיקלי להפליא. הוא ממש מצטיין כ-Line Stage ועושה עבודה משובחת עם דרגת הפטפון שלו.
ותשכחו מכל הקלישאות על צליל מנורות או טרנזיסטורי. כי המכשיר הזה, עם מכשור צמוד תואם וברמה גבוהה, לאחר ברייק אין כמו שצריך – ומנורות מעולות רק ישפרו אותו – יסדר לכם מוזיקה באיכות כמו שצריך. ואם זה חשוב לכם - המחיר כאן כמו שם (מה אם? בטח חשוב). ובקיצור: אם אתם בעסקי קדם-מגבר והתקציב בסביבה, אתם פשוט חייבים לעצמכם האזנה למוזיקה דרכו.

קדם-מגבר אוקטב HP300

מנורות: ECC82,ECC88

כניסות: 4 RCA, 1 טייפ, 1 XLR
יציאות: 2 RCA, 1 XLR
היענות תדר: 1 Hz-1.5 MHz (-3dB)
יחס אות לרעש: 87, 93 dB
דרגת כניסה פטפון (אופציה)
מנורה: ECC81
עכבת כניסה: 30-1000 אוהם, מתכוונן
רגישות כניסה: 0.2-0.5 מ"ו, מתכוונן
מידות: 430x65x425 מ"מ
משקל: 9 ק"ג

מחיר: 18,000 ₪; 20,000 כולל דרגת כניסה לפטיפון

אחריות: שלוש שנים של היבואן Live Sound
זמן הספקה: מיידי
הדגמה: בבית הלקוח, לפי דרישה
מנורות משודרגות: לפי דרישה, בתוספת תשלום

מערכת ייחוס

א. מקור
1. אנלוגי. פטיפון: SpaceDeck Nottingham Analogue; זרוע: MentorArm Nottingham Analogue; ראש: Shelter 90X; כבל מחבר: Music Groove 2 Hovland; משטח לתקליט: Ringnat 330 AE
2. דיגיטלי. טרנספורט: Sonic Frontier Sft-1; כבל מחבר: Acoustic Zen Silver Bytes ; כבל חשמל: Quadlink Cardas; ממיר: Sonic Frontier Sfd-2 (עם מנורות NOS של מולארד); כבל מחבר: Nordost Red Dawn; כבל חשמל: Original Cross  Cardas

ב. הגברה

1. קדם-מגבר:  Trilogy 918עם מנורות EAT ECC 88 ומשככים של EAT; כבל מחבר: Silver Oval In Analysis Plus; כבל חשמל: Cardas Golden. 2. מגבר הספק: Krell KSA 250; כבל רמקול: Big Silver Oval Analysis Plus; כבל חשמל: Golden Reference  Cardas

ג. השמעה

1. רמקולים: Apogee Duetta Signature; כבל רמקול מחבר: Big Silver Oval Analysis Plus

ד. חשמל

1. קו: 2 פיוזים ייעודיים; 2 כבלי-חשמל נחושת-קשיחה 2.5 קוואדראט; 2. שקעים: 10 שקעים Power Port של PS Audio  

ה. מעמד

מערכת: PolyCrystal; בסיס מגבר: PolyCrystal ועוקצים של Krell; מכשירים: 3 כדורי Reference ISO-3 PolyCrystal; משככים עיליים (ל-EAR ולטרילוג'י): BrightStar; מייצב הארקה: RGC-24  Acoustic Revive
מעבר לתגובות בפורום