חנויות
פיוז ארמה אודיו אודיו אקסטרים Sonic Bliss אמנון סאונד סטריאו פרו Soundquest קודו אודיו Stereoscope סטריאוסקופ למטייל אניגמה קולנוע ביתי גופי תאורה

ביל אוונס, השנים המוקדמות, חלק ב' | סרטים & מוזיקה | כתבות | ראשי

ביל אוונס, השנים המוקדמות, חלק ב'

גודל אות: Decrease font Enlarge font
ביל אוונס- ההיסטוריה של השנים המוקדמות, חלק ב' ביל אוונס- ההיסטוריה של השנים המוקדמות, חלק ב'

המשך הסקירה על ביל אוונס, הפסנתרן והמלחין המחונן, עופר שחורי סוקר את השנים בהן צמח הכישרון ונסק אל על.


פרק קודם: חלק א'

לצורך כתיבת המאמר, האזנתי שוב ושוב למגוון ההקלטות של אוונס שברשותי. יש משהו בסשן מהווילאג' ואנגארד שגורם לכל האזנה להישמע רעננה כאילו היתה זו הפעם הראשונה.

ההקלטה החיה נותנת תחושה של להיות שם: המלמולים, רחשי הכפיות הבוחשות ומקרקשות מעומק הקהל משרים אוירה קסומה - כאילו נפתח צוהר בזמן ואנו נוכחים באמת באירוע בזמן אמת. ניתן לדמיין את המקום ואת הקהל הפזור סביב שולחנות קטנים, מפטפט ומאזין להנאתו. אני מסופק אם מישהו שם היה מודע לגדולת הרגע שכן הכל נשמע כל כך רגוע, טבעי ופשוט.


להפתעתו של מפיק התקליטים אורין קיפניוז (Orrin Keepnews) שהפיק את תקליטיו המוקדמים של אוונס נענה זה בקלות יחסית לבקשתו להקליט את הסשן. לדבריו, אוונס היה מודע היטב לכך שהטריו שלו הגיע למשהו מיוחד מאוד וכנראה שמח על ההזדמנות לתעד זאת. השלישיה מנגנת באינטימיות מושלמת, שקועה לחלוטין במוסיקה. ההרמוניה בין הנגנים מושלמת. כולם מנגנים "בראש אחד". אוונס מפליא בנגינה פשוטה ולירית. לה פארו מנגן על הבס כפי שמעולם לא ניגנו לפניו ומושן מרחף ברקע על התופים, מצייר, מוחק ומצייר. אי אפשר לבקש יותר. כל מי שניסו מאז לשחזר או להתעלות מעל לא הצליחו.

* הדבר היחידי שמפריע בהאזנה לדיסקים (ולא לתקליטים) הוא העריכה הלא מוצלחת שהצמידה ביצועים שונים לאותו הקטע. זה מקלקל את החווייה האותנטית ולכן מומלץ מאוד להשיג את הסט המלא והמקורי (ראה למעלה).



עטיפת התקליט  Sunday at the Village Vanguard ,Riverside 9376

להנות מג'אז

אני מכיר לא מעט חובבי מוסיקה שלא מסוגלים לשמוע ג'אז; "מוסיקה מעצבנת", "חור בראש", "חוזר על עצמו עד אינסוף", ועוד כהנה וכהנה. לרב כל אלה משנים טון כשהם נחשפים למוסיקה הזאת של אוונס. נמצא כאן ביצועים נפלאים ל Waltz for Debby, My Foolish Heart, Solar ועוד ועוד. אוונס, שבתקופה זו כבר היה שקוע עמוק בסמים, מגיע כאן לשיאו ויוצר דבר מופלא עם ההרכב שלו.


עשרה ימים בלבד לאחר הסשנים הללו, נהרג סקוט לה פארו בתאונת דרכים. כך נגדעו קריירה מבטיחה וטריו מזהיר. עבור אוונס היתה זו מכה קשה ואכזרית: הוא הצליח לגבש קול יחודי בשיתוף שני מוסיקאים מחוננים והנה קרה האסון וקטע זאת באכזריות.


עטיפת התקליט Waltz for Debby ,Riverside 9399

*ראה Night and the City עם צ'רלי היידן וקני ברון

אוונס מתאושש

אוונס מתאושש קמעה וחובר לאוליבר נלסון (Oliver Nelson) בתקליט המופתThe Blues and the Abstract Truth בלייבל Impulse!. מעט מאוחר יותר ב 1962 מוציא תקליט עם הגיטריסט ג'ים הול (Jim Hall) בשם Undercurrent בלייבל United Artists (הדיסק יצא בלייבל Blue Note).

זהו דואו קלאסי של פסנתר וגיטרה המציג אינטרקציה מצוינת בין שני מוסיקאים. הם מזינים זה את זה ברעיונות, מקשיבים ומגיבים האחד לשני ברמה הגבוהה ביותר. בפתיחה ביצוע מיוחד וסווינגי של My Funny Valentine. אחר כך ממשיכים השניים בביצועים עמוקים לסטנדרטים כ- I Hear A Rhapsody ו Darn That Dream. עם צאתו הפך התקליט כמעט מיד לקלאסיקה. מומלץ בחום לחובבי ז'אנר הדואו*.

בטריו מחליף נגן הבס צ'אק ישראלס (Chuck Israels) את סקוט לה פארו המנוח. האלבומים Moonbeams ו How My Heart Sings שניהם יפים אך הם חסרים את הקסם שלך הטריו הקלאסי עם לה פארו.

היינו רעבים

לא נעים לנפץ את ההילה הרומנטית סביב הגאז הקלאסי של שנות החמישים אבל מיילס דייוויס היטיב פעם לבטא זאת בראיון כשסיפר שהוא אינו מתגעגע לזמנים ההם. ניגנו הרבה ו"היינו רעבים". המוסיקה הזו נוצרה בתנאים קשים של עבודה לא קבועה, סמים ואלכוהול, נגינה במקומות קטנים וחשוכים (בל נשכח שלא מדובר במיינסטרים של הג'אז. אלה לא האמנים שהצליחו ושגשגו כלכלית. בודדים הצליחו להחלץ מהמעגל הזה). חלק מהנגנים התגלגלו ברחובות תרתי משמע וחיפשו פרנסה ואוכל ובמקרה הגרוע חומר להזריק.

לאוונס, אחרי האלבומים המוצלחים עם מושן ולה פארו ומועמדות לגראמי, לא היתה עבודה קבועה. מכור כבד להרואין ו- Riverside על סף פשיטת רגל. ברגע קריטי זה עושה אוונס צעד משמעותי וחותם על חוזה הקלטות בלייבל Verve. החתימה היתה אמורה לשנות את המצב וליצור עתיד טוב יותר.

את הפרק החדש פותח אוונס בהקלטה של תקליט מיוחד במינו בשם Conversations With Myself (שנת 1963)

* ב 1966חזרו השניים והקליטו את Intermodulation
 

עטיפת האלבום Conversations With Myself, Verve 8526

פרק חדש בקריירה

הקלטה זו אכן שמה אותו "על המפה" ופתחה דלתות לסיורים באירופה ודרום אמריקה, יפן ופרויקטים נוספים בבית. המערכת המשומנת של  Verve MGM אכן עשתה את שלה. זהו ללא ספק שינוי דרמטי בקריירה של אוונס. התקליט מזכה את אוונס בגראמי ראשון ובציון חמישה כוכבים במגזין Down Beat.


התקליט הזה מרתק וקשה להאזנה בעת ובעונה אחת. אוונס מביא עצמו לבד לאולפן ההקלטות. אין בסיסט, אין מתופף. הפסנתר חשוף לחלוטין. נראה כאילו ביל שוקע בהרהור עמוק, אולי מחפש קול חדש, אולי מסכם את שנות פעילותו ואת דרכו המוסיקלית עד כה, אולי כולם יחדיו (ראו את הצילומים בחוברת הדיסק: קשה להתעלם מתחושת הכובד, הרהור, עגמומיות, חיפוש).  כמעט לראשונה בתולדות הג'אז נעשה כאן שימוש ב dubbing – הכפלת ערוצים*. בהקלטה ערוץ שמאל, ימין ואמצע. ביל אכן משוחח עם עצמו. ההפרדה בין הערוצים מוחלטת ללא מיקס. לפעמים זה נשמע כמו סקיצת אולפן לא ערוכה.


אוונס נוגע בחומר של מונק (שלשה קטעים). הגישה לחומר של מונק באה ממיילס אבל ההגשה מקורית.
בתקליט עוד סטנדרטים וקטע מקורי אחד בשם  N.Y.C.’s No Lark. עובדה מעניינת – על הקטע חתום המלחין William John “Bill” Evans. האם זו עוד עדות לדרך חדשה? הקטע נשמע ברוח Peace Piece ומוקדש לפסנתרן סוני קלארק (Sony Clark) שאך זה הלך לעולמו בטרם עת. שם הקטע הוא אנגרמה על שמו של סוני.

לעיתים הנגינה נשמעת כמו בליל של צלילים (How About You?), כמעט כמו פסנתר ממוקן ואז הופכת ענוגה וזורמת Spartacus Home Theme - Blue Monk לובש ופושט צורה מכמעט בוגי ווגי דרך רית'ם אנד בלוז ועד כמעט ג'אז חפשי (free jazz).  אוונס מציג כאן שליטה במגוון סגנונות נגינה, מטייל ומשתעשע על הפסנתר אך עם כל זאת, רוח של רצינות שורה על הכל.

מכאן ואילך מתחיל פרק חדש בקריירה של ביל אוונס, פרק אותו מתעדות הקלטות רבות. נציין רק שבשלישייה האחרונה שלו עם נגן הבס מארק ג'ונסון והמתופף ג'ו לה ברברה השיג שוב נגינת צוות מושלמת ופיוטיות נדירה.

*לני טריסטנו היה הראשון שעשה זאת ב 1955. ב1967 חזר על ה"טריק" והקליט את Further Conversations with Myself

 

הצצה נדירה לאוסף פרטי: הדפסות ראשונות של תקליטים של ביל אוונס ותקליטים אחרים בהשתתפותו מהשנים המוקדמות.

אני מקווה שהקריאה עשתה חשק לאלה מכם שאינם מכירים את המוסיקה של ביל אוונס. לטעמי, מדובר ללא ספק בנכס לכל החיים.

המלצות לקריאה נוספת:

Bill Evans: How My Heart Sings - Peter Pettinger, Yale University Press
Bill Evans, The Pianist as an Artist  - Enrico Pieranunzi, Continuum Books
Kind of Blue – The Making of the Miles Davis Masterpiece – Ashley Kahn, Da Capo Press

קישורים:

דיסקוגרפיה


קטעי וידאו:
Waltz for Debby
My Foolish Heart

למרבה הצער אין בנמצא הקלטות וידאו המתעדות את השלישייה הקלאסית עם סקוט לה פארו.

  • email שלח לחבר

Share DTOWN Article

דיון בפורום על המאמר (19 תגובות פורסמו):

avatar
Av1 2009-12-01 23:22:31
יפה יפה יפהפה מעשיר ומחכים. (Y) כל הכבוד.
avatar
Roy 1970-01-01 02:00:00
כל הכבוד עופר, כתבה מעמיקה ומנוסחת היטב המעידה על ידע רב. אני בהחלט למדתי משהו הבוקר.
avatar
yairjazz 1970-01-01 02:00:00
עופר - כל הכבוד ! סקירה מעולה על מוסיקאי גאון. עשית לי את היום. אם היו מספיק סקירות כאלה באינטרנט (בעברית) לא הייתי צריך לפתוח את הבלוג שלי :)
avatar
thomas 1970-01-01 02:00:00
מעולה הרבה יותר מעניין מעוד פוסט בסגנון "האם רמקול נציל נשמע יותר טוב מרמקול לא נציל?". כל הכבוד, מחכה להמשך.
avatar
tomertsin 1970-01-01 02:00:00
כתבה יפה.
avatar
web 1970-01-01 02:00:00
שלום עופר אוהב מוסיקה אמיתי, בעל ידע רחב ביותר. שמחתי מאוד לראות כתבה שלך ולמדתי אמון תודות לסקירה המצויינת שלך. מישהו אמר עוסק מסחרי...? אני מקווה שזה רק יריית הפתיחה של "סדרת" כתבות בתחום המוסיקה. גבי
avatar
מאסטרו אודיו 1970-01-01 02:00:00
גבי (וכל שאר החברים), תודה. הלואי שהייתי יכול. זה כיף אבל לוקח המון זמן ועם הביקורת העצמית שלי ממש מייסר. אולי בגלגול הבא...
avatar
בנסון 1970-01-01 02:00:00
כל הכבוד עופר!!! (Y)(Y)(Y)(Y) ביל אוונס פשוט מעולה!!!! "לצורך כתיבת המאמר, האזנתי שוב ושוב למגוון ההקלטות של אוונס שברשותי. יש משהו בסשן מהווילאג' ואנגארד שגורם לכל האזנה להישמע רעננה כאילו היתה זו הפעם הראשונה. ההקלטה החיה נותנת תחושה של להיות שם: המלמולים, רחשי הכפיות הבוחשות ומקרקשות מעומק הקהל משרים אוירה קסומה - כאילו נפתח צוהר בזמן ואנו נוכחים באמת באירוע בזמן אמת. ניתן לדמיין את המקום ואת הקהל הפזור סביב שולחנות קטנים, מפטפט ומאזין להנאתו. אני מסופק אם מישהו שם היה מודע לגדולת הרגע שכן הכל נשמע כל כך רגוע, טבעי ופשוט"
avatar
extrabeat 1970-01-01 02:00:00
אגב באמת ההקלטה הנפלאה הזו, מצוין לגביה שהיא- Bit -20 Remastering in Sony Super Bit mapping התוצאה כאמור, פנטסטית אם מישהו, כבדרך אגב יכול לפרט לגביה, יהיה נחמד מעבר לזה- סקירה נהדרת מעמיקה ומחכימה
avatar
מאסטרו אודיו 1970-01-01 02:00:00
ההוצאה המיוחדת של ההופעה בואנגארד מאוד מיוחדת. אני הפסקתי לשמוע את שני התקליטים (Debbie & Vnaguard) בקופסה 3 דיסקים. פשוט הורידו את סרט ההקלטה לדיסקים כפי שהוא, ברצף וללא קטיעות. יש שם שני סשנים - אחד קצר של אחה"צ ושני ארוך של ערב עם הפסקה. התחושה אוטנטית לחלוטין. פשוט להיות שם. מה שממש נפלא בעיני הוא לשמוע את השלישייה מתחממת מרגע לרגע עד שלקראת הסיום מגיעה פשוט לשלמות. האלמנט הזה לא קיים בהוצאות הנפרדות. כל זה הופך את החווייה לעמוקה ושלמה. איכות הסאונד מצויינת. משהו חביב - דקות ספורות לאחר תחילת המופע קרתה שם קפיצת חשמל וההקלטה נפסקת לרגע. למרות אני שומע זאת שוב ושוב כל פעם אני קופץ...
avatar
hornless 1970-01-01 02:00:00
עופר, כל הכבוד על הסקירה המעמיקה והמקיפה.
avatar
bitfield 1970-01-01 02:00:00
תענוג! המתחיל במצווה... ממש תענוג לקרא. מעניין עד כמה השכלה גם במה שסביב למוסיקה מוסיפה להנאה. תודה (ורד). צמא לעוד.
avatar
thomas 1970-01-01 02:00:00
יפה מאוד עופר. לצערי לא יצא לי להינות כל כך מביל אוואנס. יש לי את Moonbeams וגם את Paris Concert Vol 1 ואני מוכרח להודות שלא נפלתי מאף אחד מהם. לפעמים צריך לתת לזה צ'אנס שני, בכל מקרה אני אנסה להשיג את ההוצאה של ההופעות ב-Vanguard. אגב הדיסק שציינת שם Jazz and the abstract truth באמת מעולה ומומלץ מאוד.
avatar
דיטון66 1970-01-01 02:00:00
עופר יישר כח לטעמי יש להוסיף את ההקלטה המצויינת עם הטריו הראשון-צ'יימברס/ג'ונס-ON GREEN DOLPHIN STREET
avatar
nizans 1970-01-01 02:00:00
כאחד שמתעורר מוזיקה חי מוזיקה ויושן מוזיקה , אבל , לא מתחבר לג'אז למרות שמעט ניסיתי. צורת הכתיבה והסקירה המממצא והעשירה ואפילו הפיוטית. גרמה לי לנסות ולהאזין שוב לאלבום אחד או שניים ,שהוזכרו במאמר המעניין והמנגן הזה. עופר כל הכבוד .
avatar
oferT 1970-01-01 02:00:00
סקירה משובחת עופר. בתור אחד שמכיר את עופר, אני מכיר ומודע לידע העשיר שלו גם במוזיקה קלאסית לכן רצוי שייתן את ניסיונו גם בתחום זה,כך נצא כולנו נשכרים מעמלו. :) {כמובן שאני יודע שצריך זמן, והרבה}
avatar
super audio 1970-01-01 02:00:00
עופר.. תמיד ידעתי שאתה כזה חובב מוזיקה מעולה ואינצקלופדיה בתחום מצטרף לדעת של כל המגיבים מצפים לעוד חומר
avatar
agiv10 1970-01-01 02:00:00
כבוד המאסטרו אין עליך מאמר מרתק. קראתי פעמיים כמו תמיד הידע שלך במוסיקה הוא מדהים ויש הרבה מה ללמוד ממך. אתה המאסטרו שלי למוסיקה. שמחתי לגלות כי גם בציוד ששמעתי אצלך היה חשוב לך תמיד להעביר למאזין את חווית המוסיקה, כי בסוף כולנו מחפשים ליהנות מהיצירה המוסיקלית ומהחוויה שהאומן ניסה להעביר לנו ובטח לא מהקופסאות והסיפורים שמסביב לציוד. ישר כוח גדול.
avatar
gabriel 1970-01-01 02:00:00
תודה על הסקירה מאירת העיניים. כחובב ותיק של מוסיקה קלאסית שמחתי לגלות כי מוסיקת הג'אז איננה פחות מעניינת ומרגשת. ביל אוונס במיוחד.
כל הזכויות שמורות לאתר dtown.co.il


תגיות
אין תגיות למאמר זה
הצבע לכתבה
5.00
הרשם לעדכוני האתר
Email: