רמקולים Cabasse Riva - איתך בחדר

רוי לינדנפלד
10-11-2008 06:45

אז מה כבר יכול להיות מיוחד בעוד רמקול מדפי-שישה וחצי אינץ'? מסתבר שלא מעט. ה-Riva שופעים היעדר סטנדרטיות ומאפיינים שלא רואים כל יום.

הקדמה

חברת Cabasse הינה אחת משלוש חברות הרמקולים הגדולות בצרפת (שתי האחרות הינן Focal, הגדולה בהרבה, ו-Triangle). כיאה לחברה גדולה ובעלת אמצעים, Cabasse עוסקת במחקר ופיתוח עצמאי ומציעה טווח רחב ביותר של רמקולים, מסדרות עממיות למדי ועד להיי-אנד מטורף (סדרת ה-Artis, הכוללת בין השאר את רמקולי ה-Karissima שהופיעו בתערוכה). הרמקולים אותם קיבלתי לסקירה הינם רמקולי הכניסה בסדרת ה-Idea, סדרת הביניים של החברה.
הרמקולים הינם מדפיים העונים לשם Riva, וכמקובל ברמקולים שהינם חלק מסדרה, הם אחיהם הקטנים של רמקולים רצפתיים בעלי עיצוב דומה.


מבט ראשון

אז מה כבר יכול להיות מיוחד בעוד מדפי-שש-וחצי-אינץ'? מסתבר שלא מעט. ה-Riva שופעים היעדר סטנדרטיות ומאפיינים שלא רואים כל יום. התיבה פחוסה, רחבה ומשופעת, הטוויטר הגדול במיוחד מוקף שופר (ועל כך בהמשך), ודרייבר המִיד-באס מורכב משני חומרים, ככל הנראה נייר דחוס כלשהו בהיקפו ופולימר שנראה כמו קוולאר במרכזו. לרמקולים פתח באס-פורט קידמי האמור להקל על מיקום בקרבת קירות וזוג חיבורים מאחור עבור כבלים בתצורת Single Wire.

מאפיין חביב נוסף הוא הסטנדים. הללו מותאמים במדויק לרמקולים, אשר מוברגים אליהם. לא עוד חשש מנפילות או אלתורי פלסטלינה – הרמקולים מגיעים עם הסטנדים הייעודיים כיחידה אחת מותאמת ומהודרת. הסטנדים חלולים, ניתנים למילוי למטרת הוספת משקל וכן מצוידים ברגליות עבות מאוד ומתכווננות. יש לי בכל זאת תלונה אחת, והיא כי מִפתח הרגליות במשטח שבא במגע עם הרצפה צר למדי. על רצפה זה אינו קריטי, אולם על שטיח עבה עובדה זו פוגמת ביציבות הרמקולים. אולי מילויים והגדלת המשקל תפתור זאת, אבל הייתי מעדיף תחתיות סטנדים רחבות יותר בכל מקרה.


כלפי גימור הרמקולים אין תלונות; הגימור יפה ומקצועי ולמראית עין עשוי עץ אמיתי (אם כי יתכן שמדובר בטפט מאוד משכנע, אני לא בטוח). שיפועי התיבה חלקים ונעימים לעין והעיצוב בהחלט מבקש להניח את הרמקולים בסלון במקום בולט כפריט עיצובי לכל דבר. עניין של טעם, אבל לדעתי ה- WAF (Wife Acceptance Factor) שלהם מצוין.

קצת על הטכנולוגיה

נראה כי ברמקולי ה-Riva הושם דגש מיוחד על עניין פיזור הצליל, וכי שולבו בהם פתרונות מתוחכמים לטובת נקודה חשובה זו. אך לפני שנגיע לפתרונות שיושמו ברמקולים הללו, ראשית כמה מילים על הבעיות שלמעשה צריך לפתור.

כידוע, ממברנה הרוטטת בחלל האוויר יוצרת גלים שהם למעשה המוזיקה אותה אנו שומעים. לגלים אלו ישנם שלושה מאפיינים חשובים (שעשויים להפוך לבעיתיים) אליהם יש להתייחס בתכנון הרמקול. המאפיין הראשון הוא שהממברנה הרוטטת יוצרת מלפניה לחץ אויר גבוה יותר מאשר מאחוריה. התוצאה היא, שבהיעדר חציצה בין החלק הקדמי לחלק האחורי, אויר מהחלק הקדמי "ישאב" אחורה כדי לאזן את תת הלחץ. התוצאה היא, שבעוד הרמקול מתאמץ להזיז אויר לכיוונו של המאזין, אנרגיה מתבזבזת לחינם על אויר שחוזר לאחור. הרמקול יישמע חלש יותר משהוא יכול היה להישמע בהינתן חציצה הולמת, כלומר הוא זקוק ליותר אנרגיה כדי להגיע לווליום נתון. במילים אחרות, נצילותו תהיה נמוכה. חציצה בין החלק הקדמי לאחורי של הממברנה, על ידי תיבה למשל, תעלה את נצילות הרמקול. ישנן דרכים נוספות להתמודד עם מאפיין זה של אויר רוטט, כגון השימוש בשופרות מסביב לממברנות (או מסביב לטוויטר בלבד, כפי שמיושם ברמקולים אלו).

המאפיין השני, הקשור לראשון, הינו העובדה כי גלי הקול מתפשטים בכל הכיוונים (אחרת מי שהיה עומד מאחורי או מצידי הרמקול לא היה שומע דבר). מידת התפשטותם של גלי הקול וכיוון ההתפשטות ניתנים למניפולציה על ידי צורת התיבה (או פתרונות אחרים כמו שופר כאמור). מבנה התיבה צריך להתחשב בשני המאפיינים הנ"ל, והדברים אמורים במיוחד באשר לרוחבה של התיבה. ככל שהתיבה רחבה יותר, גלי הקול יתפשטו פחות לאחור ולצדדים. מידת ההתפשטות הרצויה הינה אחד הפרמטרים בתכנון הרמקול.

מאפיין שלישי הקשור לשני הנ"ל הינה התנהגות גלי האוויר בסביבת שפת התיבה, מקום הפועל כ"שובר גלים" עבור גלי הקול וגורם למערבולות אויר לא רצויות. זוהי כעקרון עוד סיבה להרחיב את התיבה כדי להרחיק את שוליה מהדרייבר ולעצב את השוליים בדרכים שיגרמו לכמה שפחות בלגן באזור זה מסביב לרמקול.

כאן נכנסים הפתרונות התכנוניים הלא סטנדרטיים של רמקולי ה-Riva, המתאפיינים בתיבה רחבה (Wide Baffle) ופחוסה מאוד, ששוליה מעוגלים. תשומת הלב המיוחדת לפיזור הצליל והעלאת הנצילות ממשיכה בטוויטר (הגדול במיוחד), המוקף בשופר קטן. האם השילוב פועל היטב? מיד נראה.

על הבדיקה

הרמקולים נבדקו עם שני מגברים לסירוגין:

המגבר שלי, Aqua "לוויתן", שהינו מגבר Class T נייטרלי מאוד באופיו של 100 וואט, ומגבר אינטגרייטד של Jolida האמריקנית מדגם 1501, בעל קדם-מגבר מנורות פנימי ודרגת הספק טרנזיסטורית, גם הוא בהספק של 100 וואט.

הרמקול הגיב היטב לשתי ההגברות ללא שינויים ניכרים באופיו, ולכן הביקורת מתייחסת לביצועיו עם שתיהן.

לצורך הבדיקה שארכה כשבוע, הרמקולים מוקמו אצלי בסלון בחלל של כ- 60 מ"ר ותקרה של כ- 3 מ', באקוסטיקה טובה אולם ללא טיפול ספציפי. המרחק מהקירות הצידיים והאחוריים במצב זה עומד על כמה מטרים בצורה א-סימטרית, ומרחק הישיבה כ- 1.8 מ'.

לאחר מכן מוקמו הרמקולים בצורה סטנדרטית יותר (באותו הסלון) כשבגבם קיר במרחק של מטר אחד ומרחק ישיבה גם כן של 1.8 מ'.

רמקול קטן גדול

אז כיצד נשמע פאר הטכנולוגיה הצרפתית?

לשם התרשמות ראשונית התחלתי בדיסק החביב עלי של להקת Deep Purple, Stormbringer. נהגתי לשמוע אלבום זה רבות בגרסת תקליט, הגרסה שלו בדיסק היא העברה מצוינת לדיגיטל, בעלת צליל אנלוגי וחמים ביותר.

ה-Riva פתחו עם הקטע השני באלבום בצורה מרשימה ביותר – הסולן (דיויד קוברדייל, כיום סולן להקת "וייטסנייק") היה איתי בחדר. קולו קיבל נוכחות מלאה ועגולה, ו-"יצא" מאוד מהחלל שבין הרמקולים. הוא נשמע מלא משקל ואויר. כלי הליווי ובמיוחד התופים ליוו את הסולן בעדינות הרמונית. הסולן מוקם מולי בקו הרמקולים ואף בלט מעט קדימה.



ה-Riva, כפי שגיליתי מיד בהתחלה, מתאפיינים בבמה קדמית בקו הרמקולים ואף מעט לפניהם לכיוון המאזין. בשתי צורות המיקום שלהם אצלי בבית תכונה זו נותרה בעינה, גם כאשר היו מאחוריהם מטרים של חלל ריק וגם כשתחמתי אותם עם קיר אחורי.

ה-Riva אינם נותנים במה אחורית גם אם מנסים להכריח אותם, ובכל הניסיונות שלי הציבו את בימת הצליל באופן המתואר. ככל שמדובר בווקאל, הרמקולים תמיד נתנו תחושה מאוד חזקה של נוכחות בחדר, קרוב מאוד למאזין, בצורה מאוד אינטימית, כאילו המבצע המוזיקלי ואני יושבים על כיסא זה מול זה. ה-Riva הצטיינו גם ב"היעלמות" בחלל. כמעט בשום שלב לא נתקבלה תחושה של צליל היוצא במישרין מהרמקולים למעט במקרים בהם ההקלטה חייבה זאת (כאשר בערוצי ימין ושמאל מוקלטים שני דברים שונים לחלוטין). התחושה הייתה כאילו הרמקולים שם כדי ללוות את המוזיקה אבל לא הרגישו כאילו הם המקור הישיר שלה.

במת הצליל, מעבר להיותה קדמית, כצפוי ממבנה הרמקולים, מדויקת מאוד וצרה למדי. ה-Riva אינם פורשים במת צליל רחבה אלא יותר מרכזים את הצליל ותוחמים אותו ביניהם. הריכוזיות האינטימית הזו עבדה היטב גם בג'אז ובסוגים מסוימים של מוזיקה קלאסית. לדוגמה, ב Mazorkas של שופן "הופיע" פסנתר בחדר, שנתן תחושה יפה מאוד של תיבת תהודה גדולה של פסנתר כנף. כמו כן, המעברים המהירים לא הפריעו כלל לשמוע את הדהודם הדועך של התווים שקדמו להם, מאפיין שחזר על עצמו גם בפסנתר של ההרכב הישראלי Third World Love באלבומם New Blues. הרמקולים נתנו תחושה אינטימית של הופעה בחדר, אף כלי לא הפריע לרעהו וניתן היה לחוש את דעיכת התווים העדינה של כל אחד מהכלים (Decay) תוך כדי שהנגינה נמשכת.


מבחינת אופיו של הצליל, הרמקולים מרגישים גדולים על מידותיהם. הצליל מלא ובעל “Weighty Bottom” ובאס נוכח. הרמקולים הללו הינם הדגמה חיה לכך שבתכנון נכון ההבדלים בין מדפי לרצפתי די מיטשטשים. ה-Riva נותנים נפח ובאס שאינם נופלים מאלו שניתן לצפות להם מרצפתיים קטנים ואפילו קצת מעבר. "תגלית" זו חזרה על עצמה בכמה רמקולים מדפיים שבדקתי בעבר, אולם ה-Riva נתנו לי תזכורת מאוד מוחשית לכך שלא הגודל קובע, אלא האיכות וההתאמה לחדר. בכל מקרה, בסלון שלי ובמרחק הישיבה שלי, ה-Riva לא התקשו כלל למלא את החלל בצליל.

בנוסף, ה-Riva בעלי טוויטר עדין באופיו. טוויטר שופרי בהחלט אינו חייב להיות עוקצני, וברמקולים האלו הוא רחוק מכך ובשום שלב לא הציק או צרם. הגבוהים של הרמקולים הללו מעודנים למדי ועם זאת משתלבים היטב עם קדמיותה של במת הצליל. השילוב של צליל מעודן ומלא יחד עם הבמה הקדמית מעניק חוויה אינטימית, נעימה ומערבת את המאזין.



וחסרונות? תמיד יש, אחרת כולנו היינו קונים את אותם הרמקולים. קחו בחשבון כמובן שחלקם הם עניין של העדפה אישית.

ראשית, הרמקול איננו ממשפחת הרמקולים הניטרליים. יש לו אופי מובחן, והוא נוטה לכיוון המשקל והאנרגיה במיד ובמיד-באס על חשבון הפירוט והדיוק בגבוהים בעיקר, ולעיתים גם במיד, המרגיש מנופח קמעה. הרמקול, בדומה ל-Vienna שסקרתי בעבר, הוא מהסוג של רמקולים שנשמעים "יפה" ו"אודיופילי", ואינו "שטוח" או "יבש". מוניטור לאולפן זה לא (וגם לא מתיימר להיות).

שנית, הבמה המרוכזת והקדמית שלו אמנם מתאימה מאוד למיקום זמרים בחדר להופעה פרטית, אבל פחות מתאימה לסוגי יצירות המחייבות הדמיה של מרחב גדול. לדוגמא, בסימפוניה הראשונה של רחמנינוב, יצירה מלאת כלים, התפרצויות פתאומיות ואנרגיה, לא חשתי בתזמורת ריאליסטית (עד כמה שניתן לשחזר בבית) פרושה לפני לרוחב. הצליל הוגש "במרוכז", וכלים שאני רגיל לשמוע היטב לא "יצאו" מהבמה כפי שאני רגיל. הבומבסטיוּת הייתה שם, אבל היו חסרים לי הגודל והרוחב, וכן, כאמור, הפרדתם של חלק מהכלים (כלי נשיפה בעיקר) מכל השאר.

מאותן הסיבות, ככל הנראה, היה חסר לי משהו ב-Attack. כפי שתיארתי, ה-Decay היה מצוין, אבל צידו השני של המטבע קצת פחות. היכן זה התבטא? במיוחד במכות תוף. הבאס של המכה מורגש היטב, אבל קצת חסרה המכה בבטן, ה"פאצ!". באלבום משנת 97' של הרכב הפיוז'ן Brand-X, Manifest Destiny, ישנו קטע סולו תופים חזק ומהיר (קטע 10). הקטע הזה, עבורי, צריך ממש לחתוך את האוויר ולהכות ללא רחם. ברמקולי ה-Riva הוא היה קצת "רך" מידי, כאילו מקלות התיפוף היו מרופדים במעט ספוג.

חסרונות אלו, עם זאת, לא יורגשו כמעט כלל עבור מי שאינו מתכנן להאזין לסוגים כאלו של מוזיקה (קלאסית-סימפונית וסולו תופים), ומהווים פשרה סבירה למי שכן מאזין להם אך מירב האזנתו היא לסגנונות האינטימיים יותר בהם הרמקולים במיטבם.

סיכום

ה-Riva של Cabasse הם רמקולים שמצליחים לחדש בתחום הרווי לעייפה של מדפיי השש-וחצי, הן בצורתם והן באיכויותיהם הצליליות. הם יעטרו כל סלון בנוכחותם ויעניקו חוויית שמע נעימה ומאוד אינטימית שלעולם אינה מציקה באוזן. לסיכום התיאור הצלילי של ה-Riva על כל צדדיו, ניתן לומר שהם מספקים שילוב בלתי שגרתי של צליל שהוא מחד מאוד קדמי ו- “In your face” מבחינת מיקומו, אך מאידך חם, מלא, מעודן, ובעל משקל, הנוטה לכיוון ה"כהה" במקצת. אלו רמקולים שיתנו את המיטב בשחזור של הופעה אינטימית בבית כשאתם רוצים ממש לשבת מול המבַצע.

מחיר:
ללא סטנדים 13,500 ש"ח
כולל סטנדים: 15,000 ש"ח

יבואן: אחוזת הסטריאו

דף נתונים באתר יצרן: https://www.cabasse.com/en/range/idea/altura#riva



תודה לחבר הפורום WEB (גבי) על האוזן הנוספת והאבחנות.
מעבר לתגובות בפורום