Kii Three הם הרמקולים הכי מיוחדים שבחנתי, אם אפשר לקרוא להם רמקולים

Kii Three הם רמקולים מוגברים הכוללים מערכת שלמה ובה: רמקולים, הגברה (דיגיטלית), ממיר מדיגיטל לאנלוג ומערכת כיול. הסט ניטרלי ומאוזן וזוכה להייפ גדול, בדקנו אם הוא מצדיק את הבאז.

הקדמה

ל-Kii Three - או בקצרה, Kii, נחשפתי מהצד האולפני שלי וכחובב או כמו שקוראים לזה הצעירים, עוקב, של Jacob Collier כמו שכבר ציינתי בסקירה שלי ל-Musical Fidelity לאחר כל כך הרבה ביקורות משבחות הן מהצד האולפני / טכני והן מהצד האודיופילי, אמרתי לעצמי שאני חייב לתת להם הקשבה עוד בגלגול הזה. פניתי ישירות אל החברה לברר האם יש יבואן רשמי בארץ ובאופן קוסמי הזוי, הם עדכנו אותי שהם בדיוק חתמו עם אחד מספר ימים לפני וקישרו בינינו.

הזוג הנבחן הוא הזוג הראשון בארץ ביבוא רשמי והשני בארץ סה''כ. אנו חיים במדינה קטנה וכל כניסה של מוצר חדש, ובכלל, יצרן חדש היא מרגשת ומשמחת, במיוחד לאור ההייפ שיש סביב המערכת הנ״ל.הזוג הנבחן הוא הזוג הראשון בארץ ביבוא רשמי והשני בארץ סה״כ (ישנו זוג נוסף שיובא באופן אישי). ה-Kii הגיעו אליי על ידי היבואן ישירות משדה התעופה - שתי קופסאות גדולות בערך בגודל של מחשב נייח במשקל סביר. היבואן הכין מבעוד מועד סטנדים אודיופיליים משובחים בעבודת יד, מאסיבים בטירוף, תפורים למידותם של ה-Kii, זה אולי המקום לציין שאחד מצמד היבואן הוא בין האקוסטיקאים הפעילים והמוערכים ביותר בארצנו ולכן הייתה לי הזכות לגבות את כל מה ששמעתי במדידות וגרפים ולתקן / לפצות בהתאם.

אז על מה כל ההייפ? ובכן, קודם כל אציין שמדובר ברמקולים מוגברים שהם בעצם מערכת שלמה הכוללת רמקולים, הגברה (דיגיטלית), ממיר דיגיטלי / אנלוגי, ומערכת כיול. מבנה הרמקולים הוא מדפי סגור ולכל אחד מהצמד ישנם כשישה אלמנטים: מקדימה ישנם טוויטר 1״ ומיד 5״, מאחורה שני וופרים של 6״ כל אחד ומכל צד, ימין ושמאל, וופר 6״ נוסף. כל אלמנט מוזן על ידי מגבר דיגיטלי Class D 250W מקוסטם של חברת Hypex מסדרת nCore והרמקול מתפקד כמערכת סגורה דינאמית עליה ארחיב בהמשך.

הזוג הנבחן הוא בצבע שחור ועשוי בעיקר מאלומיניום מוברש כשבתחתית החזית ישנו לוגו החברה כאשר הנקודה של האות i, המופיע פעמיים, היא נורת לד - אחת כחולה והשניה ירוקה והן משמשות כאינדיקטורים לקליפינג ולימיטר, כמו כן למצב On או Standby. ישנו מגוון צבעים רחב וצעיר במידה ותרגישו נועזים.

אופי הרמקול מתיימר להיות נייטרלי ככל האפשר ומדויק דיו, כך שגם אודיופילים וגם מהנדסי קול יהנו מציוד ברמת קצה - כזה שיאפשר לטכנאי לבצע תהליך מאסטרינג ומיקס להקלטות - תהליך הדורש שקיפות מלאה ורמת דיוק מעל הסטנדרט. זהו רמקול שחי בעולם הדיגיטלי (מיני ספויילר - הוא לא נשמע ככה) ומנצל את היכולות הדיגיטליות שבו כדי לאזן את עצמו בכל רגע נתון ולפצות גם על חדרים והצבות קשוחים ביותר והוא גם ממש טוב בזה, אם תרצו שהחדר ייעלם, גם זה אפשרי.

טכנולוגיה

כמו שכבר בטח הבנתם, מדובר ברמקול הייטקי מאוד, הן בנראות והן בפונקציונאליות, כל רמקול מגיע עם יחידת חישוב המהווה שער כניסה לרמקול בו נקבע אופי התיקון הפיצויי האקוסטי, הכניסה המנוגנת, צד הרמקול, חיבוריות לשלט/האב האופציונאלי וגישור לרמקול השני על מנת להיות מסונכרנים, אותם חיבורים נעשים על ידי כבל רשת שמגיע איתם אך לא מדובר בכניסת רשת אלא בכניסה מקוסטמת של היצרן. הכניסות הדיגיטליות עוברות תהליך של רה-סמפלינג ורה-קלוקינג (Resampling, Reclocking) תוך שימוש במנגנון ייחודי של קיי וזאת על מנת להוריד את רמת הג׳יטר (Jitter) למינימום ולהיות נאמן למקור בצורה יוצאת מן הכלל עבור כל מקור דיגיטלי. כמו שכבר ציינתי קודם, כל דרייבר ברמקול מונע על ידי מגבר דיגיטלי נפרד עם DSP משלו (מעבד אות דיגיטלי) מה שמאפשר לקיי לשלוט בפיזור הסאונד בתוך ומחוץ לתיבה באופן כזה שיפצה על המיקום בחלל בו נמצא הרמקול כמו קירבה לקיר אחורי או פינה ולמנוע ״בוץ״ של תדרים נמוכים וזה עובד יופי.

הכיוון נעשה על ידי שתי חוגות קטנות בצידו האחורי של הרמקול - אחת לכיוון המרחק מקיר אחורי וצידי (עוברת ממצב עמידה חופשית בחלל -> קיר אחורי -> פינה עם פיין טיונינג בין לבין להשגת תוצאות מירביות) והשניה לכיוון הקונטור של הרמקול על ידי בחירה של 12 מצבים מוגדרים מראש המאפשרים משחק עם אופי הרמקול כפונקציה של תיקון, ממדף נמוך / גבוה לגבוהים / נמוכים ועד לקומבינציות בין המדפים (גבוה לנמוכים ונמוך לגבוהים וכו׳).

הקיי הם חלק מאקוסיסטם הכולל עוד שני רכיבים אופציונליים בתוספת תשלום. האחד, האב דיגיטלי המשלב כניסות דיגיטליות נוספות (coax, optical, USB) ומאפשר שליטה נוחה יותר בפונקציות הרמקול כגון ווליום, מעבר בין כניסות, אקולייזר ועוד - וגם מאפשר שליטה דרך שלט של Apple ללא שום צורך בהגדרות - דבר שמצאתי די נח.

הרכיב האופציונלי השני הוא BXT - הרחבת באס, אשר מוסיפה לא פחות מעוד שמונה וופרים לכל רמקול, כך שסך הכל הסט מורכב מטוייטר, מיד ו-12 וופרים שכל אחד מהם מוגבר באופן נפרד עם מגבר ייעודי.

כמו שכבר ציינתי, זכיתי באקוסטיקאי צמוד לכל תהליך ההרכבה, ההעמדה והכיול של המערכת וביצענו מדידות באופן תדיר על מנת להגיע לסטאפ הנכון שבסופו של דבר היה כ-80 ס״מ מהקיר האחורי ו-30 ס״מ מהצידי עם הטייה קטנה פניה, הגברה של 3db לתדרי המיד באס הנמוכים והנמכה של בערך 2db סביב ה-42hz - הרזוננס של החדר הנבחן - ממד בגודל ממוצע 3 על 3.4 מטר עם שטיח מקיר לקיר והקטנה על ידי קירות גבס. עם הסטאפ הנ״ל, הצלחנו להגיע לגראף מדהים ויחסית שטוח כבר מ-8Hz!!! מה שהשאיר אותנו עם פה פעור, לא משהו שאתה מצפה מרמקול בגודל כזה וגם לא מכפול ממנו - התחלה טובה בהחלט עוד לפני ששמענו רצועה אחת.

הקשבה

התחלתי עם הרצועות הרגילות והמוכרות לי כדי לכייל את האוזניים ולהבין מה עומד מולי, אנסה להעביר לכם את החוויה בצורה הטובה ביותר שכן היא ייחודית מאוד ושונה מכל סטנדרט אחר המצופה מסטאפ דומה.

הדבר הראשון שמורגש הוא שגודלם מטעה מאוד - הם אמנם מדפיים בהגדרתם אבל רצפתיים בנשמתם ולמרות זאת כל היתרונות של רמקול קליל וזריז נשמרו, הם יורדים נמוך מאוד (מאוד) עם באס זריז, מדויק, אנליטי, לינארי ודינאמי ברמה שקשה לי לתאר חוץ מלהקצין ולהגיד - ברמה של ביטים: בהקשבה ל-The Chain של Fleetwood Mac מאלבום החובה Rumors, ניתן לשמוע שכל קיק שונה לגמרי וכך גם בקטע Abangoma של Hugh Masekela, פשוט חוויה. בגיזרת הנמוכים יש לרמקול הזה יכולות לא שגרתיות הודות לשידוך הקפדני להגברה והיכולת לשליטה בדיספרסיה (בעברית - נפיצות) של אותם תדרים תוך ניטור וניתוח קפדני של ה-DSP על מה שקורה בכל וופר בזמן אמת. הקשבה לקטעים טכניים כמו This is america של Childish Gambino ו-Worry של Jack Garratt מציגים יכולת הפרדה, מהירות והיענות לא מהעולם הזה.

ככל שהקשבתי יותר לרמקול הזה הוצג לי אופיו האולפני באופן ברור יותר - אין רחמים. אם בטלוויזיה ישנו מעגל ״חדות״ (sharpness) שתפקידו לרכך את המעבר בין קווי מתאר ולגרום לתמונה להיראות יותר נעימה ורכה לעין, כאן לא קיים כזה דבר. כל כלי נמצא בחלל משלו בהתאם להקלטה, למפיק ולמהנדס הקול שביצע מיקס ומאסטרינג. כל חלק בשרשרת מורגש ונשמע ומי שלא רגיל לרמת פירוט והפרדה שכזו, קצת יופתע ויזדקק לתקופת התאקלמות זריזה. מדובר בשינוי פרדיגמה, לא פחות, כמו לראות את סדרת הסרטים ״מלחמת הכוכבים״ הראשונה שיצאה, זאת ללא העיבוד הממוחשב (CGI), על מסך ברזולוציה גבוהה ולהגיד: ״אני לא מאמין! יודה הוא בובה!״ - ברגע שאתם רואים את זה אין דרך חזרה, אז ככה, על המוסיקה שלכם.

אם כבר מדברים לרגע על הצד האולפני שלו, אז ישנה כמות אומנים לא נורמאלית המשתמשת ברמקולים האלו למיקס ומאסטרניג כגון Bob Katz, Reinhold Mack, Nigel Godrich ועוד המון.

אז חזרה לתדרים, גם בתדרי הביניים והתדרים הגבוהים הרמקול הזה מוצלח למדי - הצליל מאוד ניטרלי, לא חם, לא קר, לא עגול, חד או שום צורה שהיא, ניטרלי ביותר ונעים להאזנה גם למשך זמן ממושך ברמה של שעות רצופות. כשהגבוהים היו צריכים להיות מהירים וחדים הם היו, נעימים מלטפים וחמים כשצריך, גם, אני חושב שהדרך הטובה ביותר לתאר את הרמקול הזה הוא כמכשיר הנדסי להעברת מוסיקה עם אפס התערבות, ללא אינטרפרטציה משלו וללא רמקול או תיבה או חדר (שוב, אם תרצו).

הרמקול הזה צועק מוסיקליות ומושך אותך פנימה והוא מאוד נח להאזנה, מצאתי את עצמי עובר על מיילסטונים מוסיקליים בחיי במשך שעות, היה שם הכל ממוסיקה קלאסית לתוך פרוגרסיב (Moody blues, Camel, King-crimson), גאז (Miles davis, Michel camilo, Dave brubeck) פאנק, רוק קלאסי (Deep purple, Led zeppelin, Pink floyd), מטאל (Tool, Disturbed), אלקטרוני (M83, Daft punk) ופופ (Bruno mars, Childish gambino) וזה רק קומץ קטן. כמות המידע מרשימה בכל רצועה היא תענוג לנשמה - הקשבה ל-The wall של Pink floyd לרגע קטן בלבד משכה אותי פנימה לאלבום שלם, Labi Siffre - I got the - וואו איזה יופי, חיות מוזיקלית מטורפת, טווח תדרים רחב ביותר, כלי הקשה מלאים, שירה ואפקטים מדהימים, קיק מלא, ריברב ששולח אותך לחדר הסטודיו, כינורות, וואו, אני אוהב את הרצועה הזו מאוד אבל הרמקול הזה מחמיא לה ברמות שקשה לי לתאר - לא כי הוא מתייפייף, כי הוא פשוט מוציא את כל מה שהתכוונו אליו ולא מפריע למוסיקה לרגע. אגב, תנו לקטע הקשבה אם אתם לא מכירים אותו - אני מוכן להתערב איתכם שאתם כן ואני לא אגיד לכם למה.

אני יכול להמשיך שעות על כל קטע שהקשבתי לו ולנתח אותו ואני מתאפק שלא לעשות זאת, כמו כמות המידע שהרמקול הזה מצליח לדלוור (להוציא החוצה) כך גם הסקירה שלי בסכנת חריגה. רק אציין ואומר שגם The-Beatles, Foo Fighters, Snarky Puppy, Jacob Collier, Vivaldi, Yo-Yo Ma וגם Radiohead נשמעו בו מצוין.

מדובר ברמקול מדויק להפליא בכל פרמטר נבחן - דינמיות עילית, במה רחבה, גדולה, מדויקת לכל כיוון, זריזות, באסים מדהימים, מיד מושלם ולא מעייף וגבוהים נוחים לשעות - סה״כ הגיוני כשקיימת אופציית כיול טובה וטכנולוגיות ברמת קצה.

אז זה הזמן לדבר קצת על החסרונות באוטופיה הזו - נתחיל בזה שמדובר במערכת שלמה, לא כזו שתוכלו לשחק יותר מדי עם הרכיבים שלה ויש כאלו שאצלם זה חלק מהכיף, המשחק, הלגו, האופציה להחליף רכיב כל כמה שנים (או חודשים…) ולראות מה השתנה ואיך זה נשמע - אז אין את זה, במקרה הטוב תוכלו להשקיע עוד כמה עשרות אלפים ברכישת תוסף ה-BXT או להחליף את ה-DAC שלכם במידה ולא רכשתם את זה של Kii... ופה זה נגמר. ואם כבר העלנו את נושא ה-BXT (אקסטנשן הבאס) אז מדובר בתוסף די יקר למערכת בעלות של כ-79,000 ש"ח ללא שדרוג צבע - עלות של כ-5k ש"ח נוספים. 

למרות שהרמקולים מגיעים לעוצמה די גבוהה מבלי לפגוע בתדרים הנמוכים, אני חושש שבחללים גדולים מאוד התיקון של התדרים הנמוכים יצרוך לא מעט וואטים, מה שיידרוש את ה-BXT כדי להישמע ״פול ריינג״ אמיתי בעוצמה טובה. עם זאת, בחנתי את הקיי גם בסלון שלי שגודלו מעל הממוצע (7*6 מטר) ולמרות שהצלחנו להגיע ללימיטר, פונקציה הניתנת לביטול ומיועדת בעיקר להתליך מאסטרינג אולפני, לקיי לא הייתה שום בעיה למלא את החלל.

לסיכום

בעלות של מערכת סטריאו טובה (אני חושב שהמחיר הגיוני לגמרי אם תשקללו עלות של מערכת ברמה סבירה הכוללת DAC, הגברה, רמקולים ומה שביניהם) תוכלו לקבל את אחת המערכות הכי טובות לכסף שלכם וזה לא משנה אם אתם אודיופילים או מהנדסי קול, מיקס ומאסטרינג. זו מערכת שתוכננה בשבילכם מכף רגל ועד ראש ואין צורך לגעת בכלום ושום דבר ואם אתם יכולים לוותר על המשחק ברכיבים, ה-Kii Three בשילוב עם ה-BXT לגמרי יכולים להיות ה״אנד גיים״ שלכם, אני יודע שאני אוכל לחיות עם סטאפ שכזה שנים רבות.

עלויות

רמקולים Kii Three - כ-61,000 ש"ח בגימור רגיל.

תוסף BXT - 79,000₪ בגימור רגיל. 

תוסף Kii Remote - 8,350₪.

יבואן: Beeps Israel

ולסיום - סרטון של סמנכ״ל הטכנולוגיות של Kii והממציא של ה-Kii Three מסביר על הקונספט.