Monitor Audio Platinum PL II במבחן

גיא אזרואל
19-10-2020 15:37

כבר מאז תערוכת digitown 2019 חשק גיא אזרואל בבחינה של המוניטורים. האם ההמתנה שלו היתה שווה את זה?

זוכרים פעם, לפני הרבה הרבה זמן, אז כשהיו תערוכות אודיו. אז... כן כן, אז כשהמונח "מגיפה עולמית" היה לקוח מסרט הוליוודי קלאסי עם גיבור Underdog שבסוף מציל את העולם מהשמדה מוחלטת ומתחיל הכל מהתחלה, רק כשהפעם טוב יותר עם במה גדולה יותר, הרבה יותר פרטים ורזולוציה, הגברה טובה יותר, חלל מטופל אקוסטית וכמובן תשתית חשמל ראויה.

פעם, אז בתערוכת digitown 2019, היה האזנתי לרמקול מדפי כ-10 דקות מקסימום ומשהו בו תפס אותי. כבר אז ידעתי שהוא עוד ינחת אצלי. Monitor Audio Platinum PL II שמו בישראל ואנגליה היא מקום מוצאו. חברת מוניטור אודיו נוסדה לפני 40 שנה באנגליה ומאז הפיקה לעולם אין ספור דגמים וסדרות רמקולים, כאשר סדרת הפלטינום היא סדרת הדגל של החברה. החברה התברגה בתחום כיצרנית מכובדת עם מורשת ארוכת שנים ומחירים שלרוב לא מצריכים שיחה מקדימה עם פקידת הבנק. טוב נו, סדרת הפלטינום מצריכה מקסימום דוא"ל לפקידה. אז הגיעו אלי זוג מוניטורים פלוס אביזרים ואני מלא בציפייה.

Monitor Audio Platinum

אך ראשית קצת נתונים טכניים:

Monitor Audio Platimnum PL II

System Format

2 Way - 2 Driver

Frequency Response (-6 dB - IEC 268-13)

40 Hz — 100 kHz

Sensitivity (1W@1M)

88 dB

Maximum SPL

111.8 dBA (pair)

Nominal Impedance

6 ohms (4.5Ω min. @ 160 Hz)

Power Handling (RMS)

120 W

Recommended Amplifier Requirements

60 — 120 W

Cabinet Design

Single rear HiVe II port

Drive Unit Complement

1 x 61/2" RDT II bass / mid driver

1 x MPD high frequency transducer

Crossover Frequency

3.0 kHz

External Dimensions (Including Feet and Spikes (H x W x D)

372 x 225 x 325.54 mm (145/8 x 87/8 x 125/8")

Weight (each)

14.94 kg (32 lb 14 oz)

Monitor Audio Platinum

בניה ומראה

איכות הבניה וגימור מבנה הרמקול הם פשוט לעילא ועילא. התיבה מרגישה איתנה, מסיבית ואיכותית. הצורניות המעוגלת בחזית האחורית מבוצעת ברמה מושלמת ואין זכר למפגשים ותפרים, גם גימור הצבע נשאר איכותי וללא עיוותים בקימורים - אכן מכובד מאוד. דופן חזית הרמקול מחופה בעור שחור איכותי שבוצע ללא דופי. מושלם!, כאשר בחזית נמצא את יחידת מיד - באס בקוטר "6.5 ומעליה נמצא את יחידת ה-MPD (סוג של ריבון) שתוכננה במיוחד עבור סדרת הפלטינום. בחזית האחורית נמצא את הבאס רפלקס ואת מחברי כבלי הרמקולים כמובן. המחברים תוצרת Bespoke ובתצורת bi-wire. לסקירה סופקו גם זוג ג'מפרים המגיעים עם הרמקולים. המחברים מספקים נעילה איתנה, נוחה לשימוש ואיכותית. כרגיל, אני תמיד מתרעם כאשר אני מגלה בגבם של רמקולים איזה זוג מחברים מצ'וקמק, לא פרקטי ולא איכותי דיו. טובים ויקרים ככל שיהיו הרמקולים, זה תמיד מוציא אותי מדעתי. במוניטור אודיו כנראה שמעו עליי ודאגו לזה מיד. הרמקולים סופקו עם זוג מעמדים מקוריים לרבות כל האביזרים הנלווים שכללו בין היתר ברגים לחיבור קבוע, גומיות שיכוך בין הרמקול לתושבת המעמד ופלטות ניתוק עם תושבות ייעודיות. אני מאושר! ככה רמקול מדפי צריך להגיע מיצרן.

• הערה: ההשקעה של מוניטור אודיו במערכת העיגון והאבזור של המעמדים לרמקולים פשוט ראויה להערצה. הבריטים האלו לקחו את הנושא כפרויקט וזה ניכר בתוצאה. קיבוע רמקול מדפי למעמד ראוי וכראוי מעבר לרצינות של היצרן גם מניב תוצאה מיטבית. הפנלטינום מקובעים למעמד והופכים למקשה אחת. כך זה צריך להיות. זה הסטנדרט מבחינתי.

Monitor Audio Platinum

העמדה

הרמקולים הללו אוהבים מרחב. ריחוק מהקיר האחורי הוא דבר שבחובה הן בגלל המצאות הבאס ריפלקס מאחור וספויילר קטן, הן בגלל יכולות יחידת המיד באס הלא ביישנית שלהם. כחצי מטר לפחות יעשו את העבודה. באשר ליכולות מילוי חלל, סלון ישראלי טיפוסי של כ-20 מ"ר אינם מהווים שום בעיה עבורם בהינתן הגברה מתאימה (נגיע לזה בהמשך).

ולמבחן...

אבישי כהן – שעות רגישות

בשניות הראשונות אני מייד מבין שיש כאן התרחשות רצינית. העומק, המשקל והנפח בבמה מרתקים אותי לספה ורמת הפירוט פשוט מעולה. עבודת המתופף מהירה ומדויקת ובעלת נוכחות משכנעת מאוד. מכות המצילה כה מדויקות ומשכנעות שאני יכול להשבע שהמתופף משתמש במקלות עץ. הנפח והאותנטיות של הפסנתר מהטובים ששמעתי מרמקול ברמת המחיר הזו. התוצאה בקטע הזה כל כך נאמנה שאני מבין את המטרה של רצועת הפתיחה של האלבום הזה ב-02:02 הדקות שלו (רצועה שלרוב אני מדלג עליה מחוסר עניין וריגוש מוזיקלי כלשהו). ברצועה השנייה כמובן שכל העסק מתחיל להיות רציני יותר. הפלטינום מנגנים בכמעט אפס מאמץ ואני מרותק. במה, נפח ומשקל כולם ישנם ובשפע. עבודת המתופף מציבה אותו מטרים בודדים ממני ונטול ציוד הגברה. עבודת הידיים של אבישי על הקונטרה באס מהירה ומשכנעת מאוד. עובי המיתרים של הכלי הזה מועברים בקלות, יחד עם עבודת האצבעות המהירות, עד רמת שמיעה ברורה את נקישות המיתרים על צוואר כלי הקונטרה באס בזמני ניגון מהירים ואגרסיביים יותר. שוב תופס אותי הנפח והגודל של הפסנתר שלא משאירים אותי אדיש והביצוע פשוט יוצא מן הכלל. בתחום הדינמיקה הביצוע מעולה ועולה על מה שציפיתי לקבל מרמקול מדפי ברמת המחיר הזו. אני ממשיך להאזין לאלבום בהנאה צרופה והאמת היא, שכבר ברצועה השניה אני מקבל טעימה ראשונה מהיכולות של הפלטינום ואני מסיק די מהר שאין לי מה להתעכב כאן יותר ואפשר להמשיך למבחן האלבום הבא, אולם בכל זאת למה לי לוותר על כל הכיף שאני חווה כאן?

אבישי כהן – שעות רגישות

Diana Krall – Live in Paris

אני מעלה הילוך להופעה חיה כאשר הציפיות כאן ברורות למדי. נפח וגודל ההיכל, הקהל, תזמורת ואיזון שירת הסולן הם עיקרי שם המשחק וכמובן שאת כל זאת צריך לעטוף באותה תחושת קסם של חווית ההופעה החיה. צריך כאן יכולת שקר של אומן אשליות רציני אחרת זה פשוט לא זה. הדבר הראשון שאני שומע זה סדר בבמה שתופס אותי לא מוכן בעליל. כמויות האוויר והדיוק בסדר של הנגנים על הבמה פשוט מטמטמים. האיזון בין ערוץ ימין לשמאל הם על גבול השלמות. המעברים בסאונד לרוחבה של הבמה יוצאים מן הכלל. קולה של דיאנה צלול, ממורכז ושומר על איזון מופלא עם יתר כלי הנגינה. אני מקבל את העומק והריחוק היחסי מהבמה שאני מצפה לקבל מהקלטה טובה של הופעה חיה אולם חסר לי משהו. חסרה לי אותה תחושת הקסם של ההופעה החיה. הגודל והנפח טובים ומורגשים היטב אבל בהשוואה למה שאני יודע שיש לאלבום הזה להציע לי, אני רושם כאן מחסור כאשר אני משווה את התוצאה, אל מול רמקולים אחרים ללא התייחסות למחיר וכפי שההוא מכוורת נוהג לומר "פה קבור הכלב". ברמת מחירם ובהתחשב במה ששמעתי עד כה, אני ציפתי ליותר "אבק פיות" קסום וסחיפה לתוך תחושת ההופעה החיה. הפרטים, סדר במה, דינמיקה, איזון וקול השירה, כולם ישנם ברמת יוצאת מן הכלל, אלא שרק גודל ומשקל ההיכל בשילוב תחושת הקהל מעט חסרים לי.     

Diana Krall – Live in Paris

Steve Smith and Vital Information – Live! One Great Night

תוף הרגל הפותח את האלבום, הוא זה שקובע את קצב הרצועה לכל אורכה. אני כמעט ורואה את כרית הפטיש בדבשת תוף הרגל בכל מכה ומכה. מצילת הרגל מהירה וברורה ואני לא רושם ולו פספוס אחד בקצב עבודת הרגליים המדויקת של סמית'. כניסת הסינטיסייזר משכנעת וללא סינטטיות יתר על המידה וזו נקודת זכות רצינית ביותר. מהירות הקלידן לא מזיזים כהוא זה לפלטינום. התוצאה ברצועת הפתיחה מצוינת. המיקרו פרטים מעולים ואני אפילו מצליח לשמוע מעט מקולות הרקע בכל הדרמה המתחוללת על הבמה מה שמלמד אותי: פרטים פרטים ועוד קצת שלא יחסר, פרטים. איזה תענוג!בקטעים העמוסים יותר, כאלו שבדרך כלל המתופף נראה כאילו הוא בעיצומו של שבץ מוחי קשה, אתם יודעים כאלו שהעיניים מתגלגלות אחורה וכל הפנים מקבלות עיוות צורני לא ברור? אז כזה. בקטעים האלו הרמקולים נדרשים להפגין יכולות דינמיקה והתאוששויות מהירות כברק וכל זאת כמובן בתנאי שהמגבר עומד בזה ומספק להם את הסחורה. בקטעים הללו אני מזהה סממנים קטנים של קושי. במכות תוף עוצמתיות, אך בודדות, הפלטינום מתאוששים יחסית מהר. הממברנה עוצרת כמעט מייד, אך בריבוי סדרת מכות כאלו רצף הבלימות הפתאומיות, איך לומר ה-ABS של המוניטור מעט מתקשים, אך עדיין אני מקבל תוצאה מהטובות ששמעתי ברמת מחירם ואף יותר. אגב, בגזרת עוצמת השמע, המוניטור אדישים כמעט לכל רמת עוצמה שהזרמתי להם. גם בעוצמות ווליום גבוהות הם שמרו על כללי המשחק ולא חרגו מגבולות היכולות שלהם. לסיכום האלבום הזה, אני רושם כאן את אחת התוצאות הטובות ששמעתי בסלון ביתי מרמקול ברמת המחיר הזו.

Steve Smith and Vital Information – Live! One Great Night

Jonny Lang – Lie To Me

הקהל דורש ואני מספק, עוברים ל-"מעניש".

אתם כבר מכירים. רשימת הקורבנות כאן ארוכה. האמת היא שלא כל כך ידעתי למה לצפות כאן. מצד אחד, הביצועים עד כה מרשימים למדי כאשר גבולות היכולות מתחילים להיות ברורים, אך עדיין לאלבום הזה הגעתי עם ציפיות ועם חששות יחד. כדי לצלוח את האלבום באופן ראוי נדרשות יכולות שאין מהן מנוס וההיסטוריה מעידה שזו לרוב משימה לרמקולים רצפתיים משובחים עם ארסנל יכולות באמתחתם, וגם אז ההצלחה לא תמיד מובטחת. הפלטינום בהחלט תפקדו כאן יפה. הכל ישנו. הפרטים, הקצב ובתחום הדינמיקה התוצאה טובה, אולם גזר הדין לא מאחר להגיע. האימפקט, ההתקפיות והאגרסיביות פשוט אינם מספקים. זה לא זה. אני לא מקבל את המכה בחזה שאני יודע שישנה. אותה תחושה שהודפת אותך עמוק לתוך המושב. כזו שמשאירה את סימן הגיר סביב קורבן הרצח בזירה שבמקרה הזה הוא מושב האזנה. אני ממשיך הלאה.

Jonny Lang – Lie To Me

Mahler Symphony No.5 Los Angeles Philharmonic Orchestra Zubin Mehta (Decca)

היצירה הזו פותחת בסולו חצוצרה שאני מכיר היטב את מיקומה בתזמורת. היא שם עמוק בצד ימין. הפלטינום ממקמים לי אותה בדיוק מדהים. הדהוד צליל החצוצרה בהיכל מציירים בפני בין רגע את נפחו של ההיכל ואני חש בקלות בצלילים הבוקעים מפתח החצוצרה. הטבעיות מעולה וכניסת כלי הקשת, כלי הנשיפה והתופים לא מציבה אתגר מיוחד למוניטור, אם כי קדמת הבמה מעט אחורית מדי. סדר הכלים בבמה הנפרסת מולי הוא מצוין כאשר גם כאן חסרה לי מעט התקפיות בקטעי הקרשנדו, אך אני אומר זאת בהשוואה לביצועים מול רמקולים יקרים וגדולים מהם משמעותית. הפלטינום מעבירים בהצלחה מכובדת את תחושת הדרמה ביצירה על חלקיה הדרמטיים יותר ואלו הפחות. הביצוע עולה מעבר למה שהייתי מצפה לקבל מרמקול ברמת המחיר הזו והם בהחלט מצליחים לקחת אותי לתוך היצירה וההנאה מכל כלי וכלי עם הקסם והייחודיות שלו. הטיבעיות של כלי הנגינה מציגה לי תמונה משכנעת, כאשר ההפרדה והאוויר בין הכלים בבמה מדויקים מאוד. בתזמורת סימפונית כזו גדולה, זה אולי אחד מהאתגרים הקשים יותר בהאזנה למוזיקה קלאסית מהסוג הזה.

בקטע הפתיחה של הרצועה השנייה של היצירה, אני מזהה שהמוניטור מגלים מעט קושי עם ריבוי וקצב התזמורת בדגש על תחום המיד והגבוה בפרט. הקטע הזה עמוס ומהיר יותר ואני מזהה את פער התזמון בין יחידת המיד באס ליחידת הריבון, כאשר הריבון ללא ספק מהיר יותר ומעט בהיר מדי לטעמי. הקטע הזה איננו פשוט בכלל לצליחה והפלטינום נתנו כאן מאמץ ראוי וסיפקו תוצאה טובה. ראשית הם לא קרסו בשום קטע ובשום עוצמת ווליום ורק זה מקנה להם נקודת זכות חשובה מאוד. בדקה השביעית מתחוללת דרמה והיא מועברת כאן בחלל באופן פשוט יוצא מן הכלל. מכות התופים הגדולים מאחור הם בעלי נוכחות וטיבעיות משכנעת ונפלאה. כלי הנשיפה מנגנים בהרמוניה ובתזמון מצוין והפלטינום מעבירים לי את החוויה באופן מרתק. רמת השכנוע פשוט מעולה. התפרצויות פיתאומיות מלאות באנרגיה מייצרות את תחושת התלת מימדיות. קטעי הדקרשנדו מועברים ברכות ובשקט מופתי ואני חש את רמת החשמל והאנרגיה באוויר ההיכל צונחת. אני כמעט שם בהיכל. אני מסכם את יכולתם במוזיקה קלאסית במשפט פשוט: ביצועים הרבה מעבר למצופה כאשר אני מצאתי עצמי בוחן את הדקויות והמיקרו ולא את המאקרו וזה אומר הרבה.

Mahler Symphony No.5 Los Angeles Philharmonic Orchestra Zubin Mehta (Decca)

Bebo & Cigala – Lagrimas Negras

בשניות הראשונות לפתיחת צליל הפסנתר התוצאה מאוד משכנעת וטיבעית. אני חש ושומע את גודלו ונפחו של הפסנתר. אני שומע את עבודת הרגליים על הפדלים ורמת הפרטים גבוהה. קולו של סיגלה טיבעי בדיוק כפי שאני רוצה ומכיר, גרוני וצרוד. צלילי הנקישות ברקע מאוזנים ושומרים על תזמון מדויק ונכון. מכות הבאס מהירות והדוקות, אם כי הייתי רוצה קצת יותר הידוק וריסון בתחום הבאס הנמוך מאוד. אני שב לקסמם של צלילי הפסנתר ומוצא עצמי מוקסם מרמת הניואנסים והנפח. הרצועה השניה מותירה אותי שוב מוקסם וכמהה לעוד. האיזון הטונלי מעולה והיכולת של הפלטינום לייצר את שכבות האוויר בין הכלים בשילוב איזון קול השירה הדומיננטי והצרוד של סיגלה פשוט מגיעות לרמת הנאה מטמטמת. הביצוע בכללותו פשוט מפיל אותי. ביצועים טובים יותר ששמעתי פשוט נשאו תגי מחיר אחרים לגמרי מתג המחיר של הפלטינום הנפלאים הללו. הביצוע של האלבום הזה מעצים לי את החוויה הטכנולוגית שאני עד לה. רגע, מה? אסביר את כוונתי, לא לשבור את המסך בבקשה. טכנולוגיות שפותחו ברמקולים יקרים להחריד באופן טיבעי עם הזמן מיושמות במוצרים זולים ונגישים יותר. בדיוק כפי שקרה בתעשיית הרכב עם מערכות הבטיחות. חיישני קרבה שפעם היו רק במרצדס יקרה היום נמצאים גם בטיוטה. אם אחזור 15 שנה אחורה, אני בספק אם הייתי מוצא רמקול מדפי שעושה את מה שהרמקול הזה עושה ועוד היטב ממש. הבנתם? אני חוזר למוזיקה. צלילי האלבום ממשיכים למלא את חלל האזנה שלי בקלות וכעת מצטרפים לחגיגה גם צלילי הקלרינט ואני שוב משוכנע. ישנו סדר ברור מאוד בשכבות כלי הנגינה והבמה מוגשת מהרמקולים לחלל באופן שלא ניתן להישאר אדישים אליו. הפלטינום גרמו לי להתרגל לצליל שלהם ופשוט להתאהב ביכולות שלהם אל מול המחיר וגודלם הפיזי. אני כבר מגבש כאן דיעה של תמורה שהיא לא רק יוצאת דופן לעלות, אלא תמורה שהיא חריגה ביחס לעלות.

Bebo & Cigala – Lagrimas Negras

התאמת אלקטרוניקה

הנתונים הטכניים מציינים התנגדות של 6ohms ונצילות של 88db מה שמספק לנו תמונה ראשונית על הדרישות להגברה. הרמקולים הללו אוהבים כוח ואני אומר אוהבים כי אני מבדל בין אוהבים לבין צריכים. האקסטרימה של סונוס פאבר למשל, הם צריכים כוח והרבה, אחרת הם פשוט לא יעבדו כראוי. המוניטור אודיו הללו אוהבים כוח כי זה פשוט מתבקש ע"מ להפיק מהם את מלא היכולת והפוטנציאל ויש פה לא מעט פוטנציאל. באשר לסוג ההגברה, כל אחד וטעמו וגישתו ובמקרה הזה כמו לא מעט אחרים, אני ממליץ לבחון ראשית טרם קבלת החלטה. במקרה הזה ההגברה שלי התאימה כאן כמו כפפה.

Monitor Audio Platinum

סיכום

היעלמות בחלל ויכולת מרשימה בקולות אדם. אלו מרכיבים מרכזיים שצריכים להיות מוטמעים ב-DNA של כל רמקול מדפי איכותי ואלו בין הדברים הראשונים שאני מחפש לקבל כאן. לרמקול מדפי איכותי צריך להיות קסם מיוחד, היות והוא לא צריך להתמודד עם כל הבעיות של רמקול רצפתי, אבל הוא כן צריך לעשות מספר דברים באופן מיוחד, והפלטינום אכן מפגינים את היכולות הללו. הם נעלמו בחלל שלי כמעט בכל סגנון מוזיקה ואני סבור שעם עוד טיפה fine tunning ניתן היה לשפר עוד ולמקסם אותם. בתחום השירה, הרמקולים הללו מספקים את הסחורה. הם מפורטים, מהירים והם מלאו את חלל האזנה שלי בקסם ובמוזיקה והכל ברמה איכותית מאוד. ווליום איננו מילה גסה כאן ותחום הבאס יצריך ממכם להרחיק אותם מהקיר האחורי. שעות האזנה שלי לפלטינום היו בסשנים ארוכים אל תוך הלילה. פשוט לא התעייפתי מהם גם אחרי שעות האזנה רצופות וארוכות. חברו אותם למגבר מתאים עם שליטה, כוח ומהירות ותקבלו רמקול מטמטם עם ביצועים שעולים על תג המחיר שלהם. ה-VFM כאן הוא אחד הטובים שנתקלתי בהם בשנים האחרונות. מומלצים מאוד!

מחיר רמקולים: 21,990 ₪.

מחיר מעמדים: 3,990 ₪. 

יבואן: קונקטור אודיו

*רכישה ממשווק מוסמך מטעם היבואן הרשמי, מקנה 5 שנים אחריות לעומת רכישה ממשווק משנה המקנה שנת אחריות אחת בלבד.

 

רכיבי המערכת:

רמקולים:

Tidal Piano Cera G2.

הגברה:

AVM SA8.2 – סטריאו.

קדם מגבר:

AVM PA 5.2.

מקור  דיגיטל:

AVM MP8.2 - טרנספורט / דאק / סטרימר / Tidal.

כבילה:

רמקולים – Nordost Heimdall 2.

אינטרקונקטים – Nordost Frey 2.

חשמל – Nordost Frey 2, Sine Coliseum.

תשתית וחשמל:

קו ייעודי Oyaide ופאזה נפרדת 25Amp+ HifiTuning Gold.

מפצל חשמל: Oyaide R1 + XXX.

דופלקסים (X2): Sine Nano.

סטנד ושיכוך:

Neo Double Tripod, משטחי קרבון, Gregitek Aerius, Finite Element Cerabase Classic.

אקוסטיקה:

תקרה: פנלים SOLO HEXAGON 50mm.

קיר מערכת: חיפוי עץ + דיפון אקוסטי.

 

מעבר לתגובות בפורום