מגבר משולב Musical Fidelity m8xi במבחן

ניב נמר בסקירה מעמיקה על גישתו לאודיו, הסבר טכני על המוצר ובין היתר שיתוף בקטעי המוסיקה שהוא בטוח שתאהבו.

אמ;לק - אחד המגברים הכי מרשימים שיצאו לאחרונה, ולא רק ברמת המחיר והקטגוריה שלו.

זו היא לא עוד סקירה קלאסית, לא הפעם. הפעם, אנסה לשקף את הגישה שלי לאודיו, להרחיב מעט בצד הטכני בהקשר למוצר הנסקר כמובן ועל הדרך גם להכיר לכם כמה קטעי מוסיקה שאני בטוח שתאהבו - הרי בסופו של דבר אודיופיליה משרתת את המוסיקה ולא להיפך, למרות שגם זה קורה לפעמים.

את דרכי עם מוסיקה, רמקולים ואלקטרוניקה התחלתי בגיל די צעיר - המוסיקה הגיע מהבית: הורים, דודים, דודות וסבים. כלי נגינה ופטיפון תמיד היו בהישג יד ותקליטים לא היו זרים לי - כבר בגיל 8 הייתי מקבל מערכות סטריאו ישנות לפירוק ובונה מהחלקים השמישים מערכת חדשה לרוב על ידי שימוש בקופסאות נעליים והמון איזולירבנד. עם השנים העמקתי בתחום, השקעתי במערכות סטריאו, בניתי רמקולים ולאחרונה גם עיצבתי ותכננתי רמקולים להדפסה במדפסת תלת מימד, עליהם יעלה פרק המשך בקרוב. במקביל לאהבה שלי לסטריאו הייתה לי אהבה לנגינה ומגיל צעיר הופעתי והקלטתי אלבומים בלא מעט מהאולפנים בארץ, תהליך שרק העמיק לי את הידע בתחום וחשף אותי לרבדים נוספים בתחום כגון אקוסטיקה, ציוד אולפני ומאסטרינג, ציוד הקלטה, תהליך הקלטה, מיקס, הפקה ועוד. הניסיון הזה, משני צידי המטבע, הוא משהו שטבוע בי ומלווה אותי בכל מפגש עם מערכת אודיו כלשהי.

הגישה שלי

בסופו של דבר כשאני מאזין למוסיקה אני רוצה לחוות אותה ומעדיף גם להרגיש אותה, אני מאוד אוהב אוזניות - אני חושב שאוזניות הן פתרון מצויין ליום-יום, לעבודה, לשעות הקטנות של הלילה ולתקציב מוגבל, שכן, אפשר להגיע לחוויית האזנה - פירוט, במה ואיכויות סוניות מאוד גבוהות בתקציב יחסית נמוך לעומת עלות מערכת סטריאו. אבל מבחינתי, סטריאו איכותי זה הכי קרוב שאוכל להגיע לדבר האמיתי מבלי לצאת מהבית (או להכניס את הנגנים פנימה - בכל זאת קורנה…) ולכן שם אני שם את הכסף (דיסקליימר - אני גם מחזיק באוסף מכובד של אוזניות אבל סטינו מהנושא).

כשאני בוחן מערכת אני ניגש למשימה חמוש במגוון רחב של קטעי נגינה - ישנם קבועים שהם בגדר חובה, כאלו שאני מכיר בהם כל ניואנס ושמעתי אותם בכל קונסטלציה אפשרית ויש כאלו שהכרתי בשנים ואף בחודשים האחרונים. אשתדל לגוון ולחשוף אתכם לאמנים חדשים במהלך הסקירות הבאות ולאו דווקא לדבר רק על אותם קטעים קבועים.

אינני מקטלג את קטעי ההאזנה רק על פי ז'אנרים אלא בעיקר על פי סוגי הקלטה, לדוגמא:

- אודיופילית נטו: כזו משוויצה ביכולות, אך לפעמים חסרת תוכן (לטעמי).

- הקלטות איכות: מוזיקה שהוקלטה באיכות גבוהה ועברה תהליך מיקס ומאסטרינג איכותיים, רוב המוסיקה לה אני מקשיב.

- מוסיקה חיה: כזו שהוקלטה באולפן שהלהקה מנגנת בו-זמנית או הופעות חיות, זאת לעומת כל נגן בטייק נפרד (נניח רק תופים, לאחר מכן מעלים גיטרה באס וכו׳) - לרוב תהיה בה תהודה טבעית של החלל בו היא הוקלטה והמון אופי וחוויה.

- ״וינטאג״: הקלטות ישנות ומאתגרות.

- ״סטרימינג יומיומית״: מוזיקה שהוקלטה ועברה מאסטרינג לעולם הדיגיטלי עם דגש על סטרימינג, לרוב דחוסה יותר ומשמעותית פחות דינאמית על מנת ״לקפוץ״ מהרמקולים - בדרך כלל פופ, היפ-הופ, טראפ, R&B ועוד, אך לא תמיד.

בהמה טיבית

אז לאחר הקדימון המעט ארוך הזה ניגש לעניינים - סופר אינטגרייטד (יש כזו חיה, ספויילר - היא אפילו ראויה לשם הזה) של חברת Musical Fidelity העונה לדגם M8xi שהוא בעצם הדגם החדש והמוביל בסדרת המשולבים של החברה ושוקל מעל ל-40 קילוגרמים בריאים.

היצרן Musical Fidelity הינו יצרן בריטי המתמחה בציוד אודיו משנת 1982 והוא גם בית היוצר של מגברי ההיי-אנד NuVista המשלבים מנורות מיוחדות מסוג nuvistor - לא פעם ניתן לראות טכנולוגיות ממגברי NuVista מיושמות בסדרות ה״פשוטות״ יותר של Musical.

מבחינת הנראות של המגבר אי אפשר לטעות בקרבתו המשפחתית לסדרת ה-NuVista, העיצוב מאוד דומה -  פנים חלקות, סולידיות ומיעוט בכפתורים - מסך ושתי חוגות ענקיות. צורתו מאוד אסתטית וגופי הקירור בצידו משתלבים במארז בצורה מושלמת, כזו שכשמביטים בו ממרחק האזנה הוא נראה סגור וחלק כמקשה אחת.

מקדימה ישנה נורת לד קטנטונת (פיצפונת) המשמשת כאינדיקאטור למצב המגבר - כחול כשדולק כתום כשכבוי, אציין רק שהנורה הזו כמעט ולא ניתנת לאבחנה אם המבט אליה לא ישר כסרגל בעקבות כך שהיא שקועה פנימה. בואו נדבר רגע על המשקל שלו - המגבר שוקל בערך כמשקל הרכיבים המרכיבים אותו כל אחד כמוצר נפרד, זאת אומרת שני מונובלוקים, קדם מגבר וממיר דיגיטלי. למרות זאת, מרווח הרגליים שלו הוא סטנדרטי ובניגוד לכמה מגברים שעברו אצלי הוא ניתן למיקום בקלות מהבחינה הזו גם למי שאין מעמד סטריאו יעודי.

כמו שכבר ציינו, ה-M8xi משלב בתוכו שני מונובלוקים נפרדים (Dual Mono) של 550W כל אחד (ב8ohm!), קדם מגבר Class A ו-DAC המשתמש בשבב PCM5242 של חברת Texas Instruments - את ה-DAC אגב בדקתי בנפרד לאחר סקירת המגבר, ככה שהסט-אפ שלי לא השתנה מלבד ההגברה, אז אם נסכם, מדובר במערכת מפורקת שמורכבת בתוך מארז אחד ענקי וכך נתייחס אליה.

מבחינת חיבוריות מצוייד המגבר ב-6 זוגות של כניסות אנלוגיות מתוכן 4 הן RCA ו 2 הן XLR מאוזנות. בצד הדיגיטאלי ישנן 2 כניסות מסוג קואקסיאלי (עד 192 קילוהרץ), 2 כניסות אופטיות (עד 96 קילוהרץ) וכניסת USB B אסינכרונית (192 קילוהרץ) כולן עד 24bit.

בנוסף ישנן 3 זוגות של יציאות אנלוגיות - RCA line level fixed, RCA pre-out variable וגם line level XLR variable ובצד הדיגיטאלי ישנן שתי יציאות אחת קואקסיאלית והשניה אופטית שניהם בקצב דגימה תואם לכניסות המקבילות.

טווח התדרים של המגבר הוא 10 hz עד 100 khz והוא יכול להגיע לזרם מתפרץ מקסימלי של 105 אמפר(!!!) שבגדול, זה שווה ערך לשבעה מזגני מיני-מרכזי בו-זמנית, אבל רק לרגע קט כן…

אז לאחר שעברנו על הנתונים היבשים בואו נוריד כמה דברים שפחות אהבתי מהשולחן כבר עכשיו:

נתחיל בשלט, מדובר בשלט פלסטיק גדול שאם הייתי צריך להעריך את גילו הייתי נותן לו בקלות 25, ריבוי הכפתורים הלא פרקטיים בעליל הוא גדול, הפלסטיק מרגיש זול, כפתורי הווליום שהם בגדול היחידים שאני משתמש בהם, הם גם הקטנים ביותר בשלט ומיקומם אבסורדי, ועל כל זאת אין כפתור כיבוי והדלקה וזאת למרות שהפעלת המגבר היא דיגיטלית ונעשית על ידי ממסר ולא בצורה מכנית.

חסרון נוסף הוא מחבר החשמל שאינו סטנדרטי כך שלא יכולתי להשתמש בכבילה האיכותית שכבר יש לי ונאלצתי להשתמש בכבל (הסביר) שהגיע עם המגבר.

מבחינה מוסיקלית - יש למגבר נטיה קטנטנה (פצפונת, באמת) למתכתיות סביב אזור המיד הגבוה, גובל בטראבל (סביב ה-3 khz) בהקלטות מסוימות או סגנונות מוזיקליים ספציפיים - בעיקר סביב הרוק.

אם חשבתם להפסיק לקרוא כאן אז אל - כי זה אחד המגברים הטובים ששמעתי בשנים האחרונות, בכל רמת מחיר, בכל תצורה, נקודה.

למה לי מגבר חזק?

בואו נעשה רגע סדר בעניין הספק ההגברה - אני בטוח שלא מעט קוראים וקוראות יחשבו ״אין לי צורך במגבר כל כך חזק, אני לא מגיע/ה לעוצמה הזו״ או ״הרמקולים שלי לא כאלו חזקים״ ועוד...

אז קודם כל צריך להבין שהספק המגבר והעוצמה המנוגנת הם דברים שונים, לצורך העניין, המגבר הצנוע שלי והמגבר הנסקר נשמעים באותה העוצמה כשחוגת הווליום נמצאת באותה הנקודה או שעליי לומר - הצג מראה את אותו המספר, זאת למרות מאות הוואטים הבדל לכל ערוץ.

היתרונות של מגברים חזקים הם בעיקר מרווח נשימה, חשיבה קדימה והיכולת להתמודד עם רמקולים לא נצילים בעתיד.

מוסיקה היא דבר דינאמי, יש בה עליות וירידות והיא משתנה ללא הרף - אתם רוצים שיהיה לכם כח זמין ומרחב נשימה ממש כמו בנהיגה ברכב - מנוע קטן מתאמץ המון וזה משנה את חווית הנסיעה, אבל גרוע מכך, ברגע שתוואי הדרך ישתנה לרעה, נניח עליה, ובמידה והוא קרוב לקצה היכולת שלו ונדרש ממנו כח נוסף הוא פשוט לא יוכל לספק, ויקרטע או במקרה של מגבר - יעוות. Musical Fidelity דאגו לצייד את המגבר בספקי כח ענקיים ונפרדים וגם בקבלים גדולים כדי לאפשר לנו להיות רגועים שכשנזדקק לכח מתפרץ, נניח, קטע רגוע ושקט של פסנתר כשפתאום מפתיע תוף רגל חזק ושמן, יהיו לנו את הרזרבות, והמון מהם.

נו, אז איך הוא נשמע?

המגבר מתהדר בלינאריות מרשימה, רצפת רעש נמוכה, שליטה מדוייקת ביותר בווליום ובכללי באיכויות סוניות יוצאות מן הכלל. לאורך המבחן הציג המגבר מוסיקליות, שליטה מצויינת בתדרים הנמוכים וורסטיליות, האם הוא עונה על הציפיות? בהחלט!

מדובר באחד המגברים הכי לינארים שיצא לי לשמוע, מקצה לקצה על כל טווח התדרים הוא פשוט מצליח לרגש ולדייק, הנפח שהוא מצליח להעביר הוא פנומנלי והשילוב שלו עם ה-Spendor D7 פשוט הצליח להוציא מהם עוד כל כך הרבה, בעיקר בצד הנמוך של הסקאלה. עם כל הכובד והמשקל שלו, המגבר היה זריז, מדוייק ורך להפליא - בקטע The game of love של ההרכב Daft Punk מתוך האלבום הכל-כך טוב Random Access Memories הופגנו יכולות לא פחות ממדהימות לשליטה ברית׳ם סקשן עם בייס דראם עגול וסמכותי, נפח עצום על כל טווח תדריו וגיטרה באס פאנקית זריזה ועמוקה.

בקטע Feel הג׳אזי של Jacob Collier מהאלבום Djesee Vol. 2 הפגין המגבר יכולות מפילות לסת. ג'ייקוב קולייר למי שלא הספיק להכיר הוא ילד פלא - מדובר במוסיקאי צעיר, ג'אזיסט, מוכשר ברמות שקשה מאוד לתאר, זוכה פרסי גראמי רבים וכזה שאומנים כמו הרבי הנקוק מנהלים איתו שיח ולומדים ממנו, כן, עד כדי כך מוכשר.

הוא מלחין, מפיק, מעבד, מנגן, מקליט וממקסס (מבצע תהליך מיקס) הכל בעצמו, יש לו אוזן חדה מאוד והוא משתמש במוניטורים מדגם kii three - רמקולים מדפיים אודיופילים מוגברים בעלי חמישה וופרים מוגברים דיגיטלית כל אחד בנפרד עם dsp (מעבד קול דיגיטלי) סופר משוכלל ומערכת כיול מטורפת. מטרתם של חלק מהוופרים היא בעצם לבטל החזרים לא רצויים, אבל בכל מקרה, ה-kii יקבלו את זמנם בנפרד. הסיבה שציינתי אותם היא כדי להמחיש כמה דגש הוא שם על העברת התוכן לקהל היעד ברזולוציה הגבוהה והמדוייקת ביותר.

הקטע נפתח במקצב תופים פשוט עם המון אופי ועומק - בהחלט אמצעי בחינה מצויין לכל מערכת, משם ממשיך לבאס עמוק שעל ידי עבודת מיקס מצויינת לא מתנגש עם העומק של תוף הבס של התופים, על זה מתווספת שירה נשית רכה ונעימה, לאחר מכן שירה גברית עמוקה ועל גבי הכל - עבודת קולות מרשימה עם רוחב מרשים המשמשת כשטיח לכל המוסיקליות הזו. המגבר צולח את הקטע ומצליח להעביר את הרזולוציה, דינאמיקה והטרנזיינטים בצורה מרשימה מאוד שלא תבייש שום סט בעלות כפולה לפחות אם לא יותר, האופי של המגבר השתלב מדהים עם אופיו של הקטע, סינרגיה.

מי שעוד לא הספיק להכיר את אחד הקולות הגברים המושלמים של המאה מוזמן להכיר - jeff buckley. הקטע Grace מהאלבום העונה לאותו השם הוא קטע רוק על הצד הרך מתווה בהמון גיטרות, כלי מיתר, שירות  ואפקטים שמתגברים לקראת סופו כיאה לצד הטוב ביותר של שנות ה 90. הקטע דינאמי מאוד והשירה של ג׳ף פשוט מצמררת, המגבר מעביר את המסר עם במה מצויינת והפרדה מעולה של השירה מכל המידע שהקטע הזה מכיל. 

*למרות הדגמה מרשימה ישנה מעט מתכתיות בשירה סביב 3khz בעיקר לקראת סוף השיר כשהעומס בשיאו. התאמה לרמקולים עם טוייטר בעל כיפה קשיחה יותר צריכה להיעשות בקפידה.

יכולת מופלאה נוספת שיש למגבר הזה היא לגרום להופעות חיות להישמע חיות, אסביר את המשפט - מה שגורם להופעה חיה להישמע שונה מאחותה האולפנית, אם נשים בצד את המיקרופונים השונים, עיבוד, הפקה, טכניקת הקלטה ועוד, הוא בעיקר החלל שבדרך כלל גדול ושונה מאולפן מסורתי ויותר מזכיר הקלטות איכותיות של מוסיקה קלאסית, שם יש דגש נרחב על מיקום (לוקיישן) ההקלטה. ה-M8xi מצליח להציג במה מדוייקת מאוד ורחבה משמעותית מגזרת הרמקולים, עוטפת ותלת ממדית וגם להוציא החוצה מאפיינים רבים החבויים בקטע המנוגן כגון התהודה של החדר ואף זליגות של אוזניות ודיבורים שנקלטו במיקרופונים.

בהקשבה למוסיקה קלאסית נהנתי מאוד בעקבות כך ובהקשבה לצ׳לאן יו-יו מה, הרגשתי הכי קרוב להופעה פרטית מזה המון זמן.

הלינאריות והרזרבות בהספק משדרגות כל סגנון מוזיקלי ואף מרככות את ההאזנה, כך שבקלות ניתן להגביר את הווליום מבלי להרגיש עומס על האוזניים, מה שבאופן טבעי מצליח להעביר אלינו תדרים בצורה יותר נכונה על פי עקומת פלצ'ר / מונסון - גוגל איט.

אם אריץ קדימה אוכל לספר לכם שהמגבר הזה פשוט כיפי, נהניתי מכל רגע איתו - הקשבתי ללא מעט אלבומים בסקאלה מאוד נרחבת של ז'אנרים והוא צלח כל אחד ואחד מהם, בין אם זה הטרנזיינטים המהירים של פט מתיני באלבום The way up, החשמליות של קנופלר, Abraxas של קרלוס סנטנה שכלי ההקשה בו נשמעו כאילו היו שני מטרים ממני ועד אלבום המטאל המצוין Sound Awake של להקת Karnivool, ספציפית בקטע Goliath שעבודת הגיטרות בו מצויינת, הגיטרה בס מנגנת נמוך מה״מקובל״ והתופים מניעים קדימה במקצב פוליריתמיקה מעניין.

בשלב הזה רובכם חושבים רגע על עניין ה-DAC המשולב במגבר, מדובר בממיר טוב שמצליח לשמור את הרמה שהמגבר מכוון אליה. הוא שקט, דינאמי, מדוייק ורך ממש כמו המגבר. לאחר כשבוע של השוואת הממיר לממיר RME שלי הגעתי למסקנה שאמנם לגרמני (RME) יש קצת יותר אימפקט אנרגטי (המילה המקורית בה רציתי להשתמש היא oomph) המשולב קליל יותר על סקאלה נרחבת של סגנונות ונעים להאזנה ״אוברול״ ולכן המשכתי איתו.

נקודות לציון 

המגבר הזה יזיז כל רמקול שתצוותו לו, אך אין זאת אומרת שכל רמקול יתאים לו. לכן, בציוות לרמקולים בעלי טוייטרים עם כיפה מתכתית או כאלו לא מרוסנים בגזרת הנמוכים הייתי נותן הקשבה כדי לוודא התאמה, ובמידה ואין התאמה, אולי הגיע הזמן להחליף רמקולים.

לינאריות מאוד מורגשת ונכונה במגבר הזה ויש לקחת את זה בחשבון בהתאמה לחלל ולרמקולים, זה לא שהמגבר מוסיף נמוכים, ככה זה היה אמור להשמע מלכתחילה.

בהקשבה להקלטות ישנות ניתן היה להבחין בקלות בין הקלטה איכותית לכזו שפחות, לכלוך יצא החוצה ולא היה ממוסך בשום צורה ויש לקחת זאת בחשבון אם המאזין מקשיב בעיקר להקלטות ישנות או לצוות את המגבר לזוג רמקולים על הצד הפחות מפורט.

לסיכום

מדובר במוצר מוצלח מאוד, כזה שיהיה קשה להתאכזב ממנו, המספק פתרון מצויין למי שמחפש איכות שמע של מערכת מורכבת ,פרה ופאוור, במארז אחד שקל למיקום ועם פחות התעסקות בכבילה, הוא נשמע מצויין גם בווליום נמוך הודות לטכנולוגיית "קיצוץ בלייזר״ המחליפה את הפוטנציומטר הסטנדרטי, מכיל מספיק כח לכל שדרוג רמקולים עתידי, ישנן מספיק כניסות גם בגזרת הדיגיטל המגובות בממיר מוכר וטוב והכי חשוב, האיכויות הסוניות שלו יוצאות מן הכלל. 

במחירו, מדובר בהיי-אנד במחיר עממי וכזה שמתחרה בקלות יתרה בכל סט מפורק באותה רמת מחיר ואף יותר, שאפו.

מחיר: 25,900₪

יבואן: פיוז סטריאו

מפרט טכני מלא:

Amplifier

Power Output (20Hz - 20kHz): 550 Watts per channel into 8 Ohms (870W into 4 Ohms); Peak 1.6kW into 2 Ohms

Maximum output voltage: 67 Volts RMS, 20Hz to 20 kHz; onset of clipping (190 Volts peak-to-peak)

THD+N: <0.004% typical, 20Hz to 20 kHz (XLR)

Signal/noise ratio: > 86dB ‚A‘-weighted (XLR)

Input impedance: 25KΩ (RCA), 50KΩ (XLR)

Frequency response: +0, –1dB, 10Hz to 100 kHz

Maximum peak output current: 105 Amps

Damping factor: 150

Output devices: 3+3 pairs (bridged arrangement) per channel

Inputs (analogue)

4 pairs line level RCA connectors

2 pairs line level XLR (balanced) connectors

Inputs (digital)

2x Coax S/PDIF up to 24 bit 192kHz

2x Optical S/PDIF up to 24 bit 96kHz

1x USB B Asynchronous USB up to 24 bit 192kHz

Outputs (analogue)

1 pair line level RCA fixed

1 pair pre-out RCA variable

1 pair line level XLR variable

Outputs (digital)

1x Coax S/PDIF up to 24 bit 192kHz

1x Optical S/PDIF up to 24 bit 96kHz

General

Dimensions (WxHxD): 485 x 185 x 510mm

Max. Consumption: 2000Watts