מגבר משולב NAD M10 במבחן
ה-M10, מרגיש כמו מוצר שיצא מפס הייצור של חברת אפל ולא חברת הגברה בריטית. אך האם כל היופי הזה מלווה גם ביכולות סוניות גבוהות?
הפעם הגיע אליי לסקירה מגבר משולב All In One של חברת NAD הבריטית, מדגם M10. ה-M10, הוא פשוט התגלמות המודרניות במגבר משולב, החל מהגודל והמשקל הקטנים (הודות לשימוש בהגברה Class D), ועד למסך המגע היפייפה והפונקציונאלי שלו.
לפני שאתחיל, תודה ל"ברנד אודיו" שהשאילו לי את המגבר לצורך הסקירה.
על חברת NAD
חברת NAD (ראשי תיבות של New Acoustic Dimension), הוקמה בבריטניה בשנת 1972 בידי ד"ר מרטין בוריש. מלבד בוריש, דמות מיתולוגית נוספת של החברה הוא ביורק אריק אדוורדסון, שהיה מתכנן המגברים האגדי שלהם. מטרת העל של חברת NAD הייתה לייצר מגברים שנשמעים מעולה, במחיר שחובבי המוזיקה יוכלו לעמוד בו. בשנת 91 חברת NAD נמכרה לחברה הדנית AudioNord ובשנת 99 נמכרה שוב לקבוצה הקנדית Lenbrook. מטה החברה כיום ממוקם בקנדה. לאורך השנים NAD היו אחראיים לכמה מגברים בעלי מעמד אגדי בקרב מבקרי וחובבי האודיו. משנת 2009, NAD החלה להשקיע בצורה מאסיבית בהגברה דיגיטלית, וכיום רוב המגברים שלה משתמשים בהגברה זו. חברת Bluesound נמצאת באותו קונצרן עם NAD ושתי החברות משתפות טכנולוגיה בשנים האחרונות, חברת Bluesound משתמשת במוצרי ההגברה של NAD ואילו NAD משתמשת בפלטפורמת הזרמת המוזיקה והשליטה המעולה BluOS.
העומד למבחן: NAD M10
ה-M10 ממותג כחלק מסדרת ה-Masters של NAD, אבל מבט חטוף בדף מוצרי ה-Masters, מגלה מיד שה-M10 הוא מעין בן חורג לסדרה. העיצוב של סדרת המסטרס נשמר בכל מוצרי הליין, גוף במסגרת מתכתית, עם רוחב קבוע. ה-M10 לעומתם, קטן מידות עם פרונט שעוטף רק את המסך, והוא בעל דפנות כהות עשויות פלסטיק מוברש. אז גם אם איכות הבנייה לא תואמת את הסטנדרט הגבוה של סדרת המסטרס, מדובר במוצר יפייפה שמשדר מודרניות ואלגנטיות.
ההשקעה בעיצוב מתחילה כבר מהאריזה המרשימה
ראיתי המון תמונות של ה-M10, ועדיין הופתעתי לגלות עד כמה הוא קומפקטי וקליל. יחד עם זאת, המפרט הטכני של המוצר כולל כמעט כל מה שאפשר לחלום עליו במגבר מודרני:
הגברה של 100W לערוץ ב-8 אוהם, דמפינג פקטור של 190, יחידת ה-DAC המובנת של המכשיר היא מסוג ESS Sabre DAC תומכת ב-32-BIT/384kHz, ובכל הפורמטים הנפוצים כולל פענוח MQA. ה-M10 מגיע עם תמיכה באפליקציית הסטרימינג BluOS, של חברת בלוסאונד, חברת הבת של NAD. כך שמדובר כאן באמת במגבר All In One, עם DAC וסטרימר מובנים.
מידות המכשיר במ"מ הן: 215 (ר), 100 (ג) ו-260 (ע). משקל כל האריזה של המכשיר הוא 5 ק"ג בלבד.
מבחינת מבחר הכניסות, יש לכם 2 כניסות אנלוגיות, 3 כניסות דיגיטליות (קואקסיאלית, אופטית ו-HDMI תומך eARC, לחיבור טלוויזיות), חיבור USB (מסוג Type A) ורשת קווית. בנוסף יש כאן תמיכה בחיבור שני סאבים! לא מספיק לכם? אז קבלו גם תמיכה בפרוטוקול AirPlay 2 של אפל ו-Two-way Qualcomm aptX HD Bluetooth (כלומר ניתן גם לשלוח אות בלוטות' למגבר וגם להוציא ממנו אות לאוזניות בלוטות').
עדיין לא מספיק לכם? אז בנוסף לכל זה ה-M10 גם מגיע עם מערכת תיקון החדר של Dirac Live, שנחשבת לאחת המערכות הטובות בשוק.
מה עוד כבר אפשר לבקש מקופסת האולר השוויצרי הקטנה הזו? אז אם להיות ממש קטנוניים, אפשר לדבר על המחסור בכניסת פונו, או מגבר אוזניות, ואפשר גם ממש להגזים, ולהלין על חוסר התמיכה ב-ChromeCast. האמת היא שיש מעט מאוד מגברים עם מגוון יכולות כל כך מרשים.
שליטה ושימושיות
ה-M10, מגיע עם מסך TFT יפייפה, שמציג בכתב ברור, שניתן לקרוא גם ממרחק, את השיר המנוגן (כמובן כשמשתמשים בסטרימר המובנה) ואת עטיפת האלבום. בנוסף ישנם שני ברים שזזים לפי המוזיקה, מעין גרסה מוקטנת ל-VU Meters. אם שוב להיות מעט קטנוני, מעט מרגיז ששם השיר והאלבום מופיעים באותיות לבנות גדולות ואילו שם האומן באפור ובפונט קטן יותר.
המסך הוא מסך מגע וכל הפונקציונאליות של ה-M10 ניתנת לגישה מהמסך (שליטה בעוצמה, מעבר בין כניסות ותפריט ההגדרות המלא). ניתן להגדיר אם המסך יכבה לאחר מספר שניות בתוך השיר, או יישאר קבוע דלוק.
אם כבר הזכרתי VU Meters, אז כך נראית התצוגה של ה-M10, כאשר המקור הוא כניסה כלשהי ולא הסטרימר המובנה.
ה-M10, אינו מגיע עם שלט, וכל השליטה במכשיר מתבצעת דרך אפליקציית ה-BluOS (בדומה לסטרימר הבלוסאונד מדגם Node 2i שברשותי). האפליקציה מבית בלוסאונד היא פשוט מופת לאפליקציית שליטה. כל מכשיר שמחובר לרשת מתגלה אוטומטית. לכל מכשיר יש את התפריט הייחודי שלו, שכולל את כל האפשרויות הרלוונטיות עבור אותו מכשיר. יחד עם זאת, כל התפריטים מעוצבים בצורה זהה וכל מי שרגיל לשלוט במכשיר אחד דרך האפליקציה, לא יתקשה לשלוט במכשיר מסוג שונה (למשל סטרימר ומגבר). האפליקציה מאפשרת מעבר בין הכניסות השונות, ניגון מרוב שירותי הזרמת המוזיקה הקיימים בעולם וכניסה להגדרות המלאות של המגבר.
הנה מספר צילומים של האפליקציה, לקבלת התחושה:
זיהוי המכשירים באפליקציית ה-BluOS
תפריט הכניסות של ה-NAD M10
מסך הגדרות הסאונד של ה-NAD M10
מהרגע שמחברים את המגבר לחשמל הוא נמצא במצב Stand by, כשרוצים להתחיל לנגן, פשוט פותחים את אפליקציית ה-BluOS, בוחרים שיר, והמגבר נדלק לבד. זה נוח ופשוט בצורה ראויה לציון לשבח.
כיצד ה-NAD M10 נבחן
תחילה חיברתי את המגבר לרמקולים הרצפתיים שלי, Focal Aria 936. בעוצמות נמוכות ובינוניות (לרוב אני שומע בעוצמות אלה), התוצאה הייתה בהחלט מספקת. לעומת זאת בעוצמות גבוהות, ה-M10 התקשה לשמור על הפרדה טובה בתחום התדרים התחתון. ה-M10 הינו מגבר שמיועד לעבוד בעיקר עם רמקולים מדפיים, אני למד על כך למשל מהעובדה שאת ה-Crossover שלו, לא תוכלו להוריד מתחת ל-40Hz.
הגדרת ה-Crossover של ה-NAD M10
אז מה עושים אם רוצים ליהנות מבס יותר עמוק עם ה-M10? בשביל זה יש לכם את שתי יציאות הסאב, ואת מערכת ה-Dirac Live, שתעזור לכם באינטגרציה בין הרמקולים והסאבים, והתאמה שלהם לאקוסטיקה של החדר.
את מבחן ההאזנה ל-M10 ביצעתי עם הרמקולים המדפיים שלי, Focal Aria 906 והסאב REL S/510.
על Dirac Live
כפי שאמרתי, מערכת תיקון החדר של דיראק, נחשבת לאחת הטובות בעולם. עבורי, זו הייתה ההתנסות הראשונה עם מערכת זו. ה-M10 מגיע עם גרסת הדיראק שמתקנת את התדרים הנמוכים בלבד (לרוב הנקודות הבעייתיות הן בתדרים אלה) ועם מיקרופון דיראק סטנדרטי. למי שמחפש להוציא את המירב ממערכת הדיראק, ניתן לשדרג לתוכנת דיראק המלאה (שמטפלת בכל טווח התדרים) ובנוסף ניתן גם לרכוש מיקרופון מדויק יותר (כמובן ששניהם בתוספת תשלום). את תוכנת הדיראק מורידים למחשב, מחברים את המיקרופון לכניסת ה-USB במחשב ומתחילים בתהליך (המחשב שמריץ את הדיראק חייב להיות מחובר לאותה הרשת כמו ה-M10).
מסך הפתיחה של ה-Dirac Live
אני חייב לציין שמצאתי את התוכנה לא ממש אינטואיטיבית, זאת למרות כל הטיפים וההסברים שצצים בכל מסך במהלך התהליך. לאחר מעט ניסוי וטעיה, הצלחתי לסיים את התהליך בהצלחה. כל התהליך אורך כ-20 דקות, בסיומו מקבלים גרף עם מדידת הרמקולים והתיקון המוצע. התוכנה היא מתקדמת מאוד ומשתמשים מתקדמים יוכלו לשנות את תוצאות התיקון ולהתאים אותם לטעמם. מכיוון שסקירה זו, אינה סקירה של מערכת הדיראק, הסתפקתי בתוצאת ברירת המחדל של התוכנה (כנראה כפי שרוב האנשים יעשו).
דוגמה לתוצאות המדידה והתיקון של דיראק
כבר מתוצאות ברירת המחדל, הפוטנציאל של מערכת דיראק ברור ומרשים. האינטגרציה בין הרמקולים לסאבוופר היא נהדרת וכך גם ביצועי הבס בחלל, אין המהום והבס הוא מאוזן ומדויק מאוד.
תיקון הדיראק בהחלט משפר את הסאונד של ה-M10, אבל גם ללא תיקון זה, ה-M10 נשמע מעולה.
מבחן ההאזנה
מבחן ההאזנה נעשה על ידי הזרמה של תכנים מ-Tidal ישירות ל-NAD M10. בעיניי, אין ספק שזהו צפוי להיות השימוש העיקרי של מי שקונה מגבר מסוג זה.
אופי הצליל של ה-M10, מיד הזכיר לי את ה- Lyngdorf TDAI-3400, שסקרתי לא מזמן. כמובן שהלינגדורף הוא מגבר חזק ויקר בהרבה, וטוב מה-M10 בכל פרמטר (של סאונד ואיכות בנייה), אבל אופי הסאונד בהחלט דומה. הדמיון נובע, ללא ספק מהעובדה ששני המגברים משתמשים בהגברה מסוג Class D. מהו אותו אופי סאונד? סאונד ניטרלי ביותר ומאוד Flat, כלומר ללא הדגשה בולטת של אף טווח תדרים. סאונד שלא יגרום לכם לקפוץ ולומר "וואו" בתו הראשון שתשמעו, אבל אחרי שעה של האזנה, פתאום מתחילים להעריך את הניקיון והאיזון.
התחלתי את מבחן ההאזנה שלי כרגיל מקטעי בדיקות הבס הקבועים שלי. Hunter של ביורק, כולל מספר שכבות בס מהירות, שמשתלבות יחד עם השירה של ביורק. ה-M10 עושה עבודה טובה בהפרדת שכבות הבס, ועם תיקון הדיראק, הבס מאוד מדויק ומתפזר בצורה אחידה ונעימה בחדר. השירה של ביורק משולבת בצורה נכונה, ולא נבלעת בשכבות הבס.
מכאן המשכתי ל-River של Ibey, שכולל בס עמוק מאוד. הפרזנטציה של ה-M10 היא מאוזנת להפליא ומחולקת בצורה מדויקת בין מקצב הבס לשירה, לשירת הרקע ולשאר המוזיקה. ב-Hot spell של דניאל ניקול, ה-M10 מציג בס נקי, מהיר (שעוצר מיד עם סיום הפריטה על גיטרת הבס) ומלא באנרגיה, שמשולב נפלא עם השירה.
מכאן עברתי לאחת מהקלטות הגיטרה הטובות שנעשו אי פעם, Keith Don’t Go של נילס לופגרן:
פריטת הגיטרה מלאה בפרטים והנקישות עליה, מדויקות להפליא. קולות הקהל נשמעים במרחק מהבמה ומלאים בפרטים. פרזנטציה מאוזנת ונפלאה לשיר הזה.
בשביל לבחון קולות שירת נשים, אני משתמש ב-Island של הת'ר נובה:
קולה הגבוה של הת'ר נשמע צלול ונקי, לא צורמני בכלל בפתיח המטורף של השיר. השירה של הת'ר מפורטת מאוד לכל אורך השיר והיחסים בין קולה, לגיטרה ולצ'לו שנשאר ברקע, מדויקים.
בשיר Not With You של סופי זלמני, קולה של סופי מלא בניואנסים וממוקם מלפני הגיטרה בבמה שנוצרת מה-M10. גם פריטת הגיטרה מאוד מפורטת ומלאה ברגש.
מכאן נעבור לשני קטעי ג'אז, Low and Slow של בוני ג'יימס, ה-M10 מציג כאן בס אנרגטי, מהיר ופאנצ'י. הסאונד מאוד נקי ומוזיקלי, שוב הדיראק דואג לבס מאוזן ללא טיפה של המהום.
גרסת הכיסוי המופלאה של אן דוקרוס ל-The Dock on The Bay
הקונטרבס משולב בצורה נהדרת עם קולה החזק של אן. הבס עמוק אך לא משתלט, התיפוף העדין מדויק ומפורט.
יצירת הפסנתר שמשמשת אותי לבדיקה היא, The Tree של רוי מסנה:
כנראה שיש איזה קסם בשחזור פסנתר עם הגברה מסוג Class D, הלינגדורף בזמנו הפיל אותי לקרשים והיה כנראה הפרזנטציה הטובה ביותר ששמעתי של היצירה הזו. גם ה-M10 התגלה כלא פראייר בכלל, הפסנתר נקי ומרשים מאוד. לעומת זאת, ברגע השיא של היצירה, כשכלים נוספים מצטרפים, ההצגה ב-M10 הייתה מעט מבולגנת ולא מספיק מופרדת.
טוב אחרי שנרגענו עם פסנתר קסום, בואו ניתן קצת בראש עם קטע המטאל הקשוח, In The Presence Of Enemies – Part 1 של דרים ת'יאטר. בכנות, במעט מאוד מערכות נהניתי לשמוע את השיר הזה, קטע הפתיחה כאן מאתגר במיוחד וכולל תיפוף מהיר ואגרסיבי על רקע גיטרה מהירה. ה-M10 עושה ניסיון ראוי לציון, אבל הפרדת הכלים לוקה מעט בחסר, ושכבות הבס מתערבבות מעט עם הגיטרות.
נעבור לבלוז אקוסטי, Old Love של אריק קלפטון. בשיר הזה ה-M10 מציג יכולת הפרדה טובה בין הפסנתר והגיטרה, גם קולו של קלפטון הוא רך ונעים. ההאזנה לשיר הזה הייתה הנאה צרופה.
נסיים באחד השירים האודיופילים היפים, Liberty של אנת אסקוויק
זוהי אחת ההקלטות הנפלאות שנעשו, המוזיקה נהדרת וישנם המון ניואנסים קטנים, שמבדלים בין המערכות המפורטות לאלה שפחות. ה-Clarity של קולה של אנת ב-M10 היה מופלא, הכינורות וכל האפקטים הקטנים מופרדים בצורה נהדרת. פרזנטציה מרגשת.
סיכום
ה-NAD M10, הוא מגבר מודרני מפוצץ יכולות, באריזה מוקפדת ומעוצבת במיוחד. זהו מגבר מיוחד ושונה מאוד בנוף המגברים המשולבים (כשאולי ה-Naim Atom הוא הדוגמה היחידה הנוספת).
ה-M10 לא יתאים לכל סט של רמקולים, הוא יתקשה להניע רמקולים רצפתיים (כמו לא מעט מחבריו לקטגוריית המחיר הזו). את התוצאה הטובה ביותר תקבלו אם תשלבו ל-M10 זוג מדפיים טובים וסאב אחד או שניים. מערכת תיקון החדר של דיראק, הרשימה אותי בביצועיה, השילוב בין הרמקולים והסאב היה נהדר וכך גם פיזור הבס בחלל החדר שהיה נטול המהומים לחלוטין.
מבחינת ההתאמה למוזיקה, אהבתי מאוד את ביצועי המגבר בג'אז, בלוז ורוק רך. שיחזור הפסנתר של ה-M10, היה ללא ספק נקודת חוזקה נוספת. לעומת זאת, בקטעי מטאל מאתגרים, מהירים ומלאי בס, הוא הצליח מעט פחות.
שורה תחתונה, עבורי ה-NAD M10, הוא אחד המגברים החשובים ביותר שיצאו בשנים האחרונות. הוא מראה על גישה שונה לתפקיד המגבר, גישה מודרנית שמשלבת בין עיצוב, נוחות, חוכמה וטכנולוגיה. כמות היכולות שלו היא כמעט בלתי מוגבלת, וקלות ונוחות השימוש בו ממכרת. כשכל זה מגיע עם הגברה איכותית ואיכות סאונד מרשימה, הייתי אומר ש-NAD יכולים לרשום לעצמם הישג מרשים ביותר עם ה-M10.
אחריות: 24 חודשים (מבית Lux Sound & Vision)
מחיר לצרכן: ₪ 12,490
המערכת ששימשה לסקירה:
רמקולים: Focal Aria 906 (ומעט Focal Aria 936).
סאבוופר: REL S/510
סטרימר ששימש כמקור חיצוני: Bluesound Node 2i
את כל התכנים של אנטון תוכלו למצוא גם באתר: avreviews.co.il