פרי מייסון מבית HBO - ביקורת

אנטון קמינסקי
11-08-2020 10:10

דמותו של פרי מייסון חוזרת לחיים באדפטציה חדשה ומושקעת מבית HBO. האם הסדרה שמשודרת ב־HOT, yes ובסלקום tv, עברה את המבחן של אנטון?

עם קאסט נוצץ, שיחזור תקופתי מרשים של לוס אנג'לס של שנות ה-30 ועיסוק בנושאים כמו שחיתות משטרתית, אי סדרים בכנסייה וגזענות, הסדרה נשמעת מאוד מבטיחה. האם היא אכן ראויה לזמנכם היקר?

פרי מייסון הוא פרקליט פלילי בעיר לוס אנג'לס, ומקור דמותו הוא ברומנים בלשיים של הסופר ארל סטנלי גרדנר. דמותו של פרי מייסון הופיעה על המסך כבר בשנת 1957 בסדרת דרמה משפטית מבית רשת CBS הנשאה את שמו. זו הייתה סדרת הטלוויזיה השבועית הראשונה בה כל פרק היה באורך שעה. הסדרה שודרה במשך 9 עונות, ונחשבה לאחת הסדרות המוצלחות ביותר בז'אנר הסדרות המשפטיות. השחקן שגילם את פרי מייסון באותה סדרה היה ריימונד בור. בור חזר לגלם את דמותו של מייסון בסדרת סרטי טלוויזיה של רשת NBC בשנת 1985 (הסדרה כללה 30 סרטים).

אחרי שיעור ההיסטוריה הקצר, אפשר להתחיל לדבר על הסדרה החדשה הכוללת 8 פרקים.

תקציר העלילה

הסדרה מתחילה לפני שפרי מייסון (מת'יו רייס) הפך לפרקליט מצליח. למעשה, דמותו של פרי מייסון המוצגת בתחילת הסדרה, היא הכול חוץ ממצליח. אשתו עזבה אותו ומונעת ממנו לראות את בנו. הוא גר בבית מוזנח בחווה שהוריו השאירו לו. פרי מתפרנס כחוקר פרטי, ומתעסק במעקב אחר מפורסמים נואפים וזוהמה כללית מעין זו. פרי ושותפו פיט סטריקלנד (שיאה וויגהאם), עוברים מעבודת מעקב בזויה אחת לשנייה. השכר שלהם רחוק מלהיות מובטח, ושניהם מתקשים מאוד להתפרנס. כשרצח מזוויע של ילד מתרחש, עורך הדין הוותיק אי. בי. ג'ונתן (ג'ון לית'גו), מקבל על עצמו את ייצוג הוריו. אי. בי. הוא מכר וותיק של פרי מייסון, והוא מבקש ממנו לעזור בחקירה ולמצוא את כל הראיות שהמשטרה פספסה. כך מייסון מוצא את עצמו מעורב בחקירת המקרה המזעזע, שכל עיני התקשרות והציבור נשואות אליו.

פרי מייסון

אתחיל את ההתייחסות שלי לסדרה קודם כל מהפרק הראשון שלה. הפרק הראשון של "פרי מייסון" מתאמץ להראות לנו את הריקבון של חיי הזוהר ההוליוודיים, השחיתות המשטרתית ובאופן כללי מציג תמונה פרובוקטיבית ועגומה. הרגשתי תחושה של עיר מתוך קומיקס, אולי "עיר החטאים" או "גות'אם". הפרק כולל סצנות מין דיי בוטות, גופת ילד ואלימות. לא מפתיע שאחרי הפרק הראשון, אנשים שהכירו ואהבו את דמותו של פרי מייסון, לא הבינו את הקשר בין זה לבין הדרמה המשפטית המוכרת. לשמחתי הרבה התחושה החל מהפרק השני היא שונה לחלוטין.

כל העונה עוסקת בסיפור החקירה של מות התינוק צ'ארלי דודסון והמאבק המשפטי של פרי, אי. בי, ושותפיהם להוכיח את חפותם של הוריו של צ'ארלי, אמילי ומת'יו. אני אישית פחות מחבב סדרות בהן בכל פרק יש סיפור שונה, לכן עבורי אלה חדשות טובות. מקרה הרצח של צ'ארלי פותח מספר נושאים רחבים שהסדרה עוסקת בהם.

אחד מאותם נושאים היא השחיתות המשטרתית והתובע המחוזי. התובע מוכן להרשיע את אימו של צ'ארלי, ברצח בנה, למרות שהראיות הן נסיבתיות במקרה הטוב. בעוד שבלשי המשטרה, עוסקים בגביית דמי פרוטקשן וכיסוי העקבות שלהם. 

מאיינרד ברנס, התובע המחוזימאיינרד ברנס, התובע המחוזי

נושא מעניין נוסף שהסדרה עוסקת בו, הוא אי סדרים בכנסייה המקומית. הכנסייה עסוקה בעיקר בניפוח הכיסים של העומדים בראשה. הם משתמשים בכישרון הנאום של האחות אליס, מטיפה פנאטית ואנרגטית שסוחפת אחריה את ההמון ומגדילה את קופת הכנסייה בעזרת התרומות של ההמון המשולהב. אבל מה קורה כשרוח הקודש עולה לה לראש והיא באמת מאמינה שהאל מדבר אליה? פתאום חלק מראשי הכנסייה מפנים לה עורף. אין ספק שדמותה של האחות אליס, היא מרתקת ומראה את הצביעות המוכרת מאחורי מוסדות הדת.

האחות אליס, תומכת באמילי דודסון (אימו של צ'ארלי שנרצח)האחות אליס, תומכת באמילי דודסון (אימו של צ'ארלי שנרצח)

נושא הגזענות באותם השנים, גם הוא בא לידי ביטוי כחלק מסיפור החקירה. גופות חלק מהכנופיה, שאחראית על חטיפת צ'ארלי, מתגלים בשכונה של שחורים על ידי שוטר שחור, פול דרייק. פול חוקר את שביל הדם ומגיע למסקנה שמישהו ברח מהמקום דרך הגג. כשהוא כותב על כך בדוח שלו, צמד הבלשים המושחתים (הלבנים כמובן) גורמים לו לשנות את הדוח. לאחר שהוא מסכים, הם מתחילים להעביר לו כספים. אישתו של פול בהריון מתקדם והיא רואה את הכספים האלה כהזדמנות לתת חיים נוחים יותר לילדם, פול לעומתה מתקשה מאוד לחיות עם חוסר הצדק. פער המעמדות והיחס בין השוטרים הלבנים לשחורים הוא ברור. שוטרים שחורים מפטרלים רק בשכונות של שחורים ואין להם שום זכויות אכיפה אל מול האזרחים הלבנים.

השוטר פול דרייק (מגולם על ידי כריס צ'אלק)השוטר פול דרייק (מגולם על ידי כריס צ'אלק)

אופי הסדרה מתחלק לשניים, לפני פתיחת המשפט ואחריו. לפני המשפט, הסדרה היא בעלת אופי בלשי ומתמקדת בחקירה שפרי ושותפיו מנהלים וחושפת בפנינו את העולם האמיתי של לוס אנג'לס בשנות ה-30. עם פתיחת המשפט, אנחנו מועברים לסדרה משפטית עם המאבק הרגיל בין הפרקליט לסנגור, הניסיונות להשפיע על דעת חבר המושבעים וטריקים משפטיים נוספים.

ג'ון לית'גו הוותיק בתפקיד עורך הדין הנחוש, אי. בי. ג'ונתןג'ון לית'גו הוותיק בתפקיד עורך הדין הנחוש, אי. בי. ג'ונתן

הסדרה עושה שימוש בטכניקה המפורסמת של היצ'קוק: הסתרת מידע מהדמות הראשית וגילוי הדברים לצופה. למעשה כבר בפרק הראשון, הנבל מתגלה בפנינו, בעוד הגיבורים צריכים לחקור במשך עונה שלמה על מנת להשלים את הפער מול מה שאנחנו, הצופים יודעים. 

אני מאוד אוהב את הסגנון הזה, כי האלטרנטיבה היא לרוב לגרום לנו לנחש מי הוא הרוצח ואז לתת איזה טוויסט (שהוא לא פעם מצוץ מהאצבע) על מנת שנגרד בראש ונגיד, "וואלה לא ציפיתי שזה הוא". סרטים או סדרות שבנויות על טוויסטים כאלה, הם לרוב דיי חד פעמיים, אם כי כמובן שיש גם יוצאי דופן. זה היה מאוד מהנה עבורי לראות את פרי ופיט מנסים לחבר רמז ועוד רמז, על מנת לגלות את התמונה הגדולה. הצופים אומנם יודעים מי הוא הנבל, אבל גודל הקנוניה והמעורבים לרוב מתגלים לנו ביחד עם התקדמות החקירה.

קצב ההתרחשות הוא דיי גבוה, בכל פרק ישנה התקדמות כלשהי בחקירה. לעיתים ישנם אלמנטים מעט פחות קוהרנטיים, ולפעמים נדמה שלחוקרים יש קצת יותר מדי מזל. למשל כשפרי ופיט בודקים את כיוון ההימלטות האפשרי של הרוצח, הם מגיעים למועדון כלשהו ודווקא כשהם מגיעים למועדון, הנבל שם באותו הזמן.

פרי עם שותפו, פול סטריקלנד (שיאה וויגהאם הנפלא)פרי עם שותפו, פול סטריקלנד (שיאה וויגהאם הנפלא)

יש הרבה מה לאהוב בעונה הראשונה של "פרי מייסון", הצילום נהדר, זה כייף לראות את השחזור התקופתי, העלילה מעניינת ורחבה, כתיבת הדמויות טובה. אבל אם אני צריך לבחור נקודת חוזקה אחת שבאמת בולטת בסדרה, זה ללא ספק איכות המשחק. זה לא מפתיע לנוכח הקאסט המרשים של הסדרה. דווקא את מת'יו רייס הייתי מציין בדרג השני, הוא עושה עבודה טובה מאוד, אבל שאר הקאסט הרשים אותי יותר. ג'ון לית'גו בתפקיד עורך הדין הנחוש, אי. בי. ג'ונתן עושה עבודה פנומנלית וכך גם שיאה וויגהאם, שהוא פשוט שחקן נפלא ולי מוכר בעיקר מעבודתו ב"אימפריית הפשע". שיאה מגלם את פול סטריקלנד השותף של פרי לחקירות ומעקבים. העבודה הנהדרת נמשכת גם אצל קאסט המשנה, טטיאנה מאסלני בתפקיד האחות אליס, כריס צ'אלק בתפקיד השוטר פול דרייק, סטפן רוט, שמגלם את מאיינרד ברנס, התובע המחוזי - כולם מופלאים. דמות נוספת שכדאי להזכיר היא דמותו של ורג'יל (ג'פרסון מאיס), עובד חדר המתים. וירג'יל, עוזר הרבה לפרי, גם תמורת כסף, אבל גם כי זה הכי קרוב למערכת יחסים חברית שיש לו. דמותו היא בודדה ודכאונית משהו, ויחד עם זאת מוסיפה לא פעם פן הומוריסטי לסדרה.

פרי מייסון

את הפסקה הקרובה אקדיש לשתי דמויות נשיות חזקות, שמאוד אהבתי בסדרה. אז אחת מהן כבר הזכרתי מספר פעמים. האחות אליס, למרות היותה אישה ולמרות שהיא חלקית מנוצלת בידי מועצת הכנסייה, היא דמות חזקה מאוד. אומנם יש שם סבירות גבוהה לחוסר שפיות, אבל היא אינה פוחדת מאף אחד והולכת עם האמת שלה למרות הכול. את הדמות השנייה, לא רציתי להזכיר כבדרך אגב ושמרתי לפסקה זו. הדמות הזו היא דמותה של דלה סטריט, המזכירה / שותפה של אי. בי. ג'ונתן. דלה מגולמת בצורה פנומנלית על ידי ג'ולייט ריילנס והיא הדמות האהובה עלי בכל הסדרה. דלה היא אישה מודרנית של המילניום הנוכחי, שכאילו נחתה באורח פלא בשנות ה-30. היא מייצגת עוצמה נשית, שומרת על זכויות הנשים ולא נותנת לאף גבר לרמוס אותה. יתרה מכך, היא מפעילה את כל הגברים מסביבה, רובם מבלי שהם מבינים זאת בכלל. היא עושה את הכל ברגישות, כבוד אדם, ומצד שני עם עמוד שדרה ואפס התפרסות. הריבים שלה עם אי. בי. בנוגע לתפקידיה כמזכירה / שותפה, הם לגמרי החלק הקומי הטוב ביותר בסדרה.

דלה סטריטדלה סטריט, מגולמת על ידי ג'ולייט ריילנס. הדמות האהובה עליי בסדרה

לסיכום, "פרי מייסון", במיוחד אם מתייחסים לסדרה החל מהפרק השני, היא מותחן בלשי / משפטי מוצלח מאוד. קצב התפתחות העלילה הוא מהיר, ערכי ההפקה הם גבוהים מאוד, הכתיבה טובה ומעל לכל - איכות המשחק היא מופלאה. אומנם לא תמיד היה לי קל לעקוב אחרי העלילה, ולעתים הייתה תחושה של חוסר קוהרנטיות מסוימת. שורה תחתונה, מזמן לא נהניתי כך מ"דרמה משפטית", אם כי לקרוא לסדרה כך, יקטין את מרחב הנושאים והסגנונות שהיא עוסקת בהם.

הציון שלי: 8/10.

 

את כל התכנים של אנטון תוכלו למצוא גם באתר: avreviews.co.il


מעבר לתגובות בפורום