בסלון ביתו של האודיופיל - יוסי לוקובסקי

קפצתי השבוע אל 'זקן הפורום' כדי לראות ולשמוע את הטיונר של ניים אודיו Nat 02 שהוא רוצה למכור וניצלתי את ההזדמנות לשיחה על 50 שנות האזנה לסטריאו ולמוזיקה, על יבואנים, על גיל 74 שנים ועל החיים בכלל.

פרולוג

לפני כחמש וחצי שנים כתבתי על מערכת האודיו של יוסי לוקובסקי ועל זוג הרמקולים “Neat Ultimatum XLS”, שאהבתי מאוד. אחרי תקופה קצרה מאוד יוסי החליף את הרמקולים המדפיים של Neat, בזוג רצפתיים "Wilson Benesch Vector", שהיו ממוקמים אז בסלון. האזנתי לצלילים שבקעו מהרמקולים ולא חשבתי שהרמקולים מיוחדים כל כך.                                        

השבוע, קפצתי ליוסי על מנת לראות ולשמוע את הטיונר של ניים אודיו Nat 02 אותו רוצה למכור. התכבדתי בקפה ועוגה, דיברנו ארוכות על 50 שנות האזנה לסטריאו ולמוזיקה, על יבואנים, על גיל 74 שנים ועל החיים בכלל. הוא שאל אם אוכל לשמוע מוזיקה בחדר הייעודי ועניתי בחיוב. הבאתי כ-30 דיסקים שנבחרו בביתי בצורה אקראית, למרות שיש לו גם תקליטים ופטיפון Origin Live Resolution וגם מחשב Mac Mini ותוכנת Amarra. 

די מהר הטיונר של ניים אודיו נשכח מראשי ובהתחלה הייתי די סקפטי ומהורהר בעצמי, כיצד מישמש וערבוביה כזו יכולים להישמע טוב? אותם וילסון בנש המוכרים מאנגליה, ברייסטון מקנדה, קונרד ג'ונסון מארה"ב, הגל מנורווגיה ואלקטרוקומפניה מנורווגיה. זאת ועוד, גודל החדר הקטן שהוא בערך 10 מטרים, החזרי הבאס שעלולים להיווצר מהמרחק הקצר והזווית החדה של הרמקולים אל המאזין, היו לכאורה בעוכריו של יוסי. את רכבי האודיו שהיו במערכת הקודמת זכרתי בגלגול הקודם, שאלתי את עצמי מה כבר יכול להשתנות? התשובה: הכל - מקצה לקצה ובצורה חיובית מאוד.  

המערכת בחדר

נראה כי פילוסופיית העיצוב של וילסון בנש מתבססת על האמונה כי סיבי פחמן ישחקו תפקיד גדול בעתידנו. תפיסה זו מתגשמת גם במציאות של ימינו במוצרים מודרניים רבים המיוצרים מסיבי פחמן, ביניהם: מטוסים ומכוניות פורמולה 1. סיבי הפחמן חדרו גם לעולם האודיו למרות שהייצור בהם יקר ומורכב, נראה שהייצור המאומץ והמורכב משתלם מכיוון שהוא מאפשר לייצר מוצרים קלי משקל ובנראות אקזוטית.

כשמסתכלים על זה, לעולם לא תמצאו את עצמכם תוהים מדוע זה עולה כל כך הרבה, מה הוא עושה או לאן נעלם הכסף. אלו הפרופורציות הטובות והבולטות ביותר מבין העיצובים הבולטים ביותר של החברה. הוא מציע פתרונות ייחודיים ויעילים לצמצום הבעיות המוכרות היטב, של עיצוב הרמקולים. כמו כל רמקולים היא מציעה נקודת מבט ספציפית משלה על האירוע המוזיקלי, איזון המידות הטוב ביותר שאפשר. קוהרנטיות טונאלית וזמנית הם נקודות החוזק שלה, הצגתה ההוליסטית והחלקה במובנים מסוימים, דומה יותר לרמקולים אלקטרוסטטים.

בחדר מוקמו בגאווה זוג רמקולי רצפה Wilson beneach Vector שעולים באנגליה £8,059 לזוג בגימור סטנדרטי ו- £8,575 לזוג בגימור מיוחד, בעלי תיבה קומפקטית ונגיעות קרבון. לרמקול שתי פורטים לבאס ש״יורים״ למטה, המסייעת לוופר טקטי 7 אינץ', מעליהן תעלה מאחורה ליציאת אוויר המסייעת למידריינג' טקטי בגודל 7 אינץ' ומעליו טוויטר בגודל 1 אינץ' העשוי כיפה רכה. הנצילות שלהם היא 89 די.בי והתנגדות נומינלית 6 אום שמגיעה ל-4 אום, שהיא די קשה למגברים. כל רמקולים בנויים מחומרים מורכבים, מסיבי קרבון והמגנטים ניאודימיום. בכל תיבת וקטור 2.5 יציאות ו-3 דרייברים, תחום הענות 36 הרצים ועד 30,000 הרצים, המידות: גובה 890 מ"מ (קצת קטנה?), עומק 370 מ"מ, רוחב 230 מ"מ, משקל כל רמקול 31 ק"ג.

נגן תקליטורים הוא Elctrocompaniet 1up שעבד כטרנספורט עם ממיר הגל HD30, שהפתיע לטובה. קדם מגבר Conrad-Johnson Premier 14, מגבר ההספק Bryston B4 SST2 שהיה הפתעת השבוע. שנאי מבדל של Ensemble, כבל דיגיטלי למקור zen-sati 3, כבל, USB Faber's cable 

איטרקונקטים Kimber Ks 1036 מכסף ו-Ks 1016 מנחושת. 2 כבלי חשמל, Kubala Sosna 2, כבלי חשמל שלEnsemble וכבל רמקול diy של חננאל אלון.

האקוסטיקה בחדר

גודלו של החדר הייעודי בו ממוקמת מערכת האודיו הוא קצת פחות מ-10 מטרים רבועים, המרחק בין הרמקולים היה בסביבות 2.20 מטרים והמרחק ממקום הישיבה אל הרמקולים 2.20 מטרים. המרחק מהקירות הצדדיים 30 ס"מ, מהקיר הקדמי 100 ס"מ והם הונחו על ספייקים. 

יוסי לא שכר יועץ אקוסטיקה שייעץ איזה פלטות אקוסטיקה לשים בחדר, הוא השיג מה שרצה בניסוי וטעייה ובעמל רב. בקיר הקדמי וילון עם קפלים ומלכודות בס בצורת משולשים, בקירות הצדדיים פנלים סופגים, מעליהם מלכודות בס, בקיר האחורי ארבעה דפיוזרים צמודים, בפינות עליונות עוד מלכודות בס, על התקרה ספוגים ומעל הכורסא - שני ספוגים צמודים למניעת החזרים. מי שרוצה עוד הסברים יכול לפנות ליוסי בפורום. אני יכול להעיד שהכול עובד בהרמוניה מופלאה, בחדר לא מצויים יותר / פחות מדי אבזרי אקוסטיקה, בהתחשב בגודל החדר הקטן וברכיבים הנמצאים בו.

איך שומעים?

נתחיל במונולוג קטן עבור "וילסון בנש וקטור". אני מכה על חטא ומתחרט, הוקטורים התגלו כרמקולים מעולים ומשובחים ולא הערכתי אותם נכון לפני חמש שנים, הם מהונדסים להפליא מחומרים הייטקיים ואיכותיים. 

התיישבתי בכורסת האזנה ה"אגואיסטית" שבחדר (כיוון שאי אפשר להכניס פרט לכסא יחיד). מערכת האודיו הייתה בת לוויה מבורכת במהלך הקורונה, זה מסוג המערכות שאתה מסתובב מוצא את עצמך יושב ומקשיב, כאילו בפעם הראשונה. 

זאת הפעם הראשונה שלא הייתי צריך להזיז שום דבר בחדר האזנה כי לא היה מה להזיז! נחסכה ממני עבודה של שעה לפחות! הכול היה במקום. הרמקולים מוקמו יחסית קרוב אליי ובזווית קצת חדה, הכול היה כמעט מושלם ושום דבר לא הפריע לי וזה נדיר מאוד. האקוסטיקה מעולה, ישבתי מרותק ושמעתי דיסק אחר דיסק - נהניתי מאוד. במת הצליל העמוקה, הרחבה והגדולה פשוט הייתה שם. עצמתי את העיניים, הבמה הייתה בכל החדר ולא שמעתי את המוזיקה באה מהרמקולים. שאפו יוסי. 

המערכת נשמעת יותר גדולה מהגובה של הרמקולים (890 מ"מ), היא מציעה ומנגנת בסמכותיות דינאמית ומצאתי אותה, בין הניטרליות והנעימות ביותר ששמעתי השנה. היא שימשה היטב כל ז'אנר מוזיקלי והיא תחרותית מאוד באזור המחיר שלה, שחלקו מדיד וחדש וחלקו לא מדיד וישן. השקיפות מגיעה לרמה די יוצאת דופן ומעל הכול מגוונת מאוד, יש למערכת נוכחות קולית חזקה ושולטת, אך היא נותרה נאמנה למהות המופע המוזיקלי. בנוסף, יש לה אחיזה וסמכות בסיסיים נפלאים, היא הקרינה שירה בצורה נהדרת עם תחושה מדהימה של אווירה ומרחב.

מערכת האודיו יודעת להדגיש בשכנוע את כל הניסוחים, את האינטונציות של השיר שהיא מנגנת, והכול בעיצומה של מוזיקה ומוזיקאים הטרוגניים. הבאס סופר אנרגטי ולא היה חסר מאומה, קולו של הזמר הופיע תמיד בקדמת הבמה עם מיצוב הולוגרפי. 

מערכת האודיו מצליחה להעלים את עצמה בחדר, הצלילים נמצאים בין הרמקולים, נוצרת במת צליל תלת ממדית המוגדרת לרוחב, לעומק ואפילו לגובה. היא שוב מסמנת הצלחה גדולה, בנוסף לפונקציונאליות המורחבת שלה, היא מעבירה שמחה, חיות ונותנת לנו עושר טונאלי מצוין שהוסיף למהירות של כל רגע ורגע וניצח אותנו.

המוזיקה באה והולכת עם שלווה אמיתית, נאמנה כמו אותו שחקן שיודע שבלעדיו הדברים לא יעבדו, אך יחד עם זאת, יש לו יכולת מספקת לתת את התפקיד המוביל למוזיקה. "אתה בידיים טובות" הוא המסר שהוא מצליח להעביר אלינו, שותק, מה שהופך את ההאזנה לגדולה. 

אך מעל לכל, היא מספקת רמת קוהרנטיות ותובנה מוזיקלית, האיזון המשכנע והתקשורתית, שמעמידה אותה בחזית הביצועים הנוכחיים של מערכת אודיו בחדר קטן כל כך. היא מעודנת, טבעית ועשירה, יותר אקספרסיביים ומרתקים מאשר חטיבת "היי-טק והיי-רז", על כל ההנדסה הברורה שלה. אף מערכת אינה כל הדברים לכל האנשים, הרזולוציה יושבת על קו האמצע ועונה בביטחון, על רבות מהשאלות המוזיקליות, שמערכות אחרות מתעלמות מהן.

המערכת מציעה תמונת צליל קוהרנטית באופן ייחודי, היא הדרך הטובה ביותר להיות מסוגלים להאזין לכל סוג של מוזיקה, במשך זמן רב ללא עייפות. מעולם, בלי קשר לעיצוב או למחיר, שמענו מערכת שמושכת את עצמה בצורה אקוסטית לחלוטין ומאפשרת למוזיקה לדבר בעד עצמה.

היה קל מאוד לאהוב את המערכת הזו, נראה שהיא מבצעת את כל מה שהיא אמורה לעשות. בעיקרו של דבר זה להיראות מושכת ולעשות מוזיקה יפה. יכולתי לחיות בקלות עם המערכת הזו ולהסתפק ביסודיות הבחירה שלי, או לשימוש בבחינה מקצועית, או פשוט להקשיב וליהנות לשמוע את כל הקטעים המוזיקליים האהובים עלי.

לסיכום

ליוסי יש מערכת די צנועה ולא יקרה, מטופלת מבחינה אקוסטית כראוי, משולבת בחלל הקטן בו היא נמצאת וגורמת לשלם להיות גדול מסכום חלקיו. לכן, המערכת מציגה את רוב המושגים האודיופילים והלא ידועים: יש במה מקיר לקיר בשלושה ממדים, הרמקולים נעלמים כמעט ב-100 אחוז, מיקום הכלים מדויק והטונליות מעולה. הבס מנגן מ-30 ומשהו הרצים ועד למעלה, היא לא משתלטת באף קטע מוזיקאלי על תחום תדרים אחרים. המוזיקה דינמית גם בעוצמה חזקה, שומעים ניואנסים קטנים, משיכות בבאס בתופים וחספוס בסקסופון, יש הרמוניות בהרכבי ג'אז ומוזיקה קלאסית ווקאלית.

מבלי לשים לב חולפות 4 שעות של האזנה למוזיקה איכותית ונעימה, התאהבתי באווירה הביתית וביוסי לוקובסקי, העומד מאחורי מערכת אודיו משובחת. ברכתי אותו על שהצליח לבנות מערכת מהנה לחדר קטן, שלא עולה כסף רב. רוב המכשירים הם בני מעל 10 שנים, בודדים נקנו חדשים. תודה רבה מקרב לב - היה כיף.