סקירה למסך: 8K LG 65 NANO95

שמנו את ידינו על מסך 8K מבית LG מסדרת ה-NANO LED החדשה. LG זוכה להמון תשבחות על סדרות מסכי ה-OLED שלהם (כולל אחד שתלוי על קיר סלונו של אנטון), האם הם הצליחו להרשים אותו גם עם מסך ה-LED שלהם?

על חברת LG

תאגיד LG הוא הקונצרן הרביעי בגודלו בדרום קוריאה. החברה הוקמה במקור ב-1958 בשם GoldStar. בשנת 1974, השם שונה ל-Lucky-GoldStar, ולבסוף בשנת 1995 קוצר ל-LG. מלבד מוצרי אלקטרוניקה בידורית, LG פעילה גם בשוק התקשורת ומייצרת מוצרים כימיקלים. בתחום המסכים בשנים האחרונות, LG היא נושאת הדגל של טכנולוגיית ה-OLED, וחברת הבת שלה, LG Display הינה ספקית פאנלי ה-OLED היחידה בשוק (מסכי סוני, פנסוניק ופיליפס משתמשים בפאנלים של LGD).

העומד למבחן: LG NANO95

דגם ה-NANO95 ממוצב מתחת לדגם הדגל של הסדרה ה-NANO97. ה-NANO95, הוא מסך לד מלא עם עמעום מקומי (אם המשפט האחרון הוא קוריאנית בשבילכם, ממליץ לכם לקרוא את המדריך המלא שלי לטכנולוגיות מסכים כאן). המסך מגיע עם פאנל IPS, ברזולוציה של 8K. מעבד התמונה הוא α9 Gen3 AI Processor 8K, זהו מעבד התמונה המתקדם ביותר מבית LG. שמחתי לראות ש-LG משלבים את המעבד המתקדם שלהם גם במסכי ה-LED, ולא שומרים אותו בשביל מסכי ה-OLED בלבד. יש משמעות גדולה לכך, וארחיב על כך בהמשך.

המסך מגיע עם מחברי HDMI 2.1. חברת LG היא היחידה בשוק המציעה מחברים התומכים בתקן המתקדם. אומנם את רוב התכונות של התקן ניתן גם לממש על גבי HDMI 2.0 (כמו שחברות אחרות עשו), עדיין זה מראה על רצונה של LG להיות מובילה טכנולוגית. 

בשנים האחרונות מסכי LG הפכו להיות שם נרדף למסכי OLED, וסדרת מסכי ה-LED של החברה זכתה להרבה פחות פרסום. גם מבחינת המיצוב של LG עצמה, היה ברור שמסכי ה-OLED ממוצבים מעל לכל מסכי ה-LED שלהם. השנה עם רזולוציית ה-8K, שלא זמינה במסכי ה-OLED (מלבד סדרת Z, האולטרה יקרה), LG חוזרת להשקיע גם במסכי ה-LED ולכן היה מאוד מעניין לבחון את ה-NANO95.

עיצוב ואיכות בנייה

ה-NANO95 מגיע עם רגליות בשני צדדיו, זהו מראה אלגנטי ונקי יותר בהשוואה לרגלית גדולה במרכז. זה מאפשר גם להניח סאונד בר מתחת למסך (תלוי בגודל הסאונד בר, למשל את ה-Sennheiser Ambeo כנראה שתתקשו לשים מתחת למסך). החיסרון של הגישה הזו הוא הצורך בשידה רחבה, מכיוון שבמדינתנו ברוב הבתים מקובל לתלות את המסך על הקיר, אין לכך הרבה משמעות.

מסגרת המסך היא דקה ואלגנטית. ביחס למסך לד מלא, המסך דק, וכל שטח הפנים של החלק האחורי הוא בעובי אחיד.

המחברים נמצאים בצד שמאל, עם מדבקות ברורות לידן. גב המסך הוא נקי ואלגנטי כיאה למסך מודרני. הטענה היחידה שלי כאן, היא העובדה שכבל החשמל מובנה ולא ניתן לשלוף אותו בקלות, מה שיקשה על תהליך ההתקנה של המסך על הקיר במידה ורוצים להשחיל את כבל החשמל דרך תעלה.

איכות הבנייה וההרכבה של המסך הן ברמה גבוהה, המסך מרגיש יציב וקשיח.

הפעלה ראשונה ונוחות שימוש

אשף ההגדרות של LG בהפעלה ראשונה של המסך הוא מהברורים והפשוטים ביותר.

ככל שהמסכים נהיים חכמים יותר, כך יש יותר מודעות לאבטחה. תשימו לב לכמות ההסכמים וההרשאות שמוצעים לנו בהפעלה ראשונה. עצה שלי, להעיף לפחות מבט קצר ולא למהר להסכים להכול.

טכנולוגיית ה-AI - האינטליגנציה המלאכותית, הפכה להיות פופולאריות מאוד במסכים. זה מתבטא במספר יכולות: שינוי פוקוס על פי האובייקטים שמזוהים על המסך, שינוי מצב התמונה ביחס לתוכן המנוגן וביצוע upscale מרזולוציות נמוכות ל-8K. אני אישית מאמין בלצפות בתמונה, כפי שהבמאי יצר אותה, ולכן איני מחבב עיבוד נוסף שמבוצע במסך ונוטה לכבות זאת. LG מציעים להשתמש ב-AI גם על מנת לשפר את הסאונד ולגרום לו להרגיש יותר תלת מימדי.

לאחר שסיימנו עם האשף ההתחלתי, מקבלת את פנינו מערכת ה-WebOS הנהדרת של LG. כל מה שאתם צריכים נמצא כבר מותקן: נטפליקס, יוטיוב, אמזון פריים, סלקום TV ואפילו אפל TV. אפליקציות רלוונטיות נוספות כמו כאן 11 או Mako, נמצאים מרחק כמה קליקים בודדים (הם נמצאים בשורת ההמלצות הראשונה ברגע שבוחרים את חנות האפליקציות של LG).

בפעם הראשונה שנכנסים לאפליקציה כלשהי, לרוב היא צריכה עדכון, הכול מתבצע בפשטות ובמהירות. 

יכול להיות שאני מעט משוחד לגבי מערכת ה-Smart של LG, אבל אני מוצא אותה נוחה, חלקה, מהירה וקלה מאוד לשימוש. לטעמי מדובר במערכת ה-Smart הטובה בשוק.

השלט של LG הוא אותו ה-Magic Remote, שמשמש אותם כבר מספר שנים. זהו שלט נוח מאוד לאחיזה ואם מנענעים אותו, הוא הופך להיות כמו סמן לייזר או עכבר, שאפשר להזיז אותו על פני המסך וללחוץ על הכפתורים שמופיעים במסך. זו דרך נוחה מאוד והילדים שלי מאוד אוהבים להשתמש בזה.

החוכמה של המסך לא מסתיימת באפליקציות, כשלוחצים על כפתור בחירת הכניסה בשלט, מוצגות רק כניסות שיש בהן אות וידיאו. ברגע שהמסך מגלה אות 4K בכניסת ה-HDMI הפעילה, הוא מציע בעצמו להדליק את אפשרות ה-Deep Color עבור אותה כניסה. השיפורים הקטנים האלה, תורמים הרבה לחוויית השימוש הכללית.

מנגנון העמעום המקומי ומעבד התמונה

בכל מסך עמעום מקומי, מיד עולה השאלה כמה אזורי תאורה נפרדים יש במסך? התיאוריה אומרת שככל שכמות האזורים גדולה יותר, ניתן להתאים את התאורה במסך באופן מדויק יותר לתוכן המוצג. המציאות בפועל שונה מעט, וכמות גדולה של אזורים אינה ערובה לאיכות תמונה גבוהה וקונטרסטית יותר. לאלגוריתם של המסך, הקובע כיצד לחלק את התאורה בין האזורים השונים, יש חשיבות מכרעת בנוגע לביצועי המסך, הרבה יותר מכמות האזורים.

רוב מוחלט של החברות בוחרות שלא לחשוף את מספר האזורים במסכים שלהם, מסיבות שיווקיות שונות. האמת היא, שלא קשה לגלות את מספר האזורים בעזרת שימוש בתבנית וידאו בה ריבוע לבן קטן נע באיטיות לרוחב ואז לאורך המסך. יש לכוון את הניגודיות לערכה הגבוה ביותר, ואז די בקלות רואים כיצד התאורה עוקבת אחר הריבוע ובכל פעם מדליקה אזור אחר.

אני ספרתי 4 אזורי תאורה לרוחב המסך ו-12 לאורך, כלומר 48 אזורי תאורה שונים. זהו לא מספר גבוה, אבל כפי שכבר ציינתי, זה לא אומר הרבה בנוגע לתוצאה המתקבלת.

אז מה חשבתי בנוגע לאלגוריתם העמעום המקומי של LG? אני חייב לומר שהתרשמתי מאוד לחיוב מהתוצאה. כמובן שאם מחפשים "בכוח" להכשיל את המנגנון, זה די קל. באחד ממסכי הפתיחה בסרט Mad Max: Fury Road, מופיעים על גבי מסך שחור, בשני אזורים שונים השמות של טום הארדי ושרליז ת'רון באותיות לבנות. במסך כזה רואים בבירור שהאזורים של השמות מוארים יותר ואז בצורה מאוד בולטת, האזורים שרחוקים יותר מהאותיות כהים בהרבה. את התופעות האלה מאוד התקשיתי לראות בתוכן קולנועי "רגיל". תופעות כאלה הן המגבלה של טכנולוגיות העמעום המקומי, וקשה להעלים אותן. חשוב לזכור שזה קורה לרוב רק בסוגי תמונות קיצוניות כאלה.

בתכנים רגילים יותר שצפיתי בהם, כמעט שלא הבחנתי בתופעות שנחשבות לעקב אכילס של הטכנולוגיה הזו, כגון הילות מסביב לאובייקטים (תופעת "האוויר החם"). גם בתכני ה- HDR, בהם הפערים בין החלקים המוארים לחשוכים יכולים להיות גדולים מאוד, התמונה המוצגת נשארה מאוד מאוזנת ונעימה לצפייה. מעברים מהירים בין סצנות מוארות לחשוכות לרוב לא הוסיפו "קפיצות" בבהירות, המעברים היו הדרגתיים ומאוזנים. הסצנה היחידה שבה כן זיהיתי "קפיצות בבהירות" של העמעום המקומי הייתה בפרק 3 של "רכבת הקרח" בנטפליקס (Dolby Vision). יש שם סצנה בה חוקר הרצח מדבר עם אשתו לשעבר מאחורי בר חשוך כשמצד אחד יש תאורה חזקה. בסצנה הזו ישנם מעברים קיצוניים בין חושך לאור, כשהתמונה חוזרת להיות חשוכה, נראה שלוקח לאלגוריתם איזה שנייה להבין זאת, בתחילה התמונה נשארת בהירה, ואז אחרי חצי שנייה היא הופכת להיות חשוכה יותר, למרות שההארה בשוט לא השתנתה. 

מתוך "רכבת הקרח" נטפליקס.

מעבד התמונה אחראי על שחזור צבע, חדות, פירוט גווני הצבע ועוד. גם מעבד התמונה החדש של LG מאוד הרשים אותי. לאורך המבחן כולו, גווני הצבע היו מפורטים מאוד (ראו דוגמאות במבחן הצפייה בהמשך) וכך גם רמת הפירוט וגווני האפור בחלקים החשוכים בתמונה (Shadow detail). הצבעים הרגישו טבעיים וקולנועיים, והתמונה הייתה חדה ותלת ממדית. עוד תפקיד של מעבד התמונה הוא לעשות upscale לתכנים שהם ברזולוציה נמוכה מ-8K (או במילים אחרות כל התכנים הקיימים כיום), לרזולוציה הטבעית של המסך. גם בתפקיד זה המעבד החדש הצטיין. התמונה נשארה חלקה ונקייה מרעשים גם בתכני FHD ואפילו בתכני יוטיוב ברזולוציות נמוכות יותר.

בהירות ואחידות

מבחינת רמת הבהירות, LG לא חושפת את מספר ה-nits של המסך, מהיכרות עם מסכים מתחרים, לא מדובר במסך מוביל בקטגוריה הזו. חשוב לי לציין שיש נטייה להתבלבל בין רמת הבהירות לביצועים ב-HDR. הבהירות היא רק פרמטר אחד של איכות התמונה ב-HDR, ראו למשל את הסקירה שלי למקרן הדגל JVC NX9, שלמרות מגבלת הבהירות במקרנים, נותן תוצאה מופלאה בתכני ב-HDR.

בדקתי את אחידות המסך בעזרת תבנית שמציגה רמות שונות של אפור על המסך כולו. המסך שאני קיבלתי לסקירה הציג אחידות טובה מאוד, עם ממש מעט DSE (Dirty Screen Effect, כלומר "כתמים" בהם האפור לא אחיד).

מצב התמונה FILMMAKER MODE

אחד הדברים המרגשים ביותר בתחום הטלוויזיות ב-2020 הוא מיזם ה-FILMMAKER MODE. במשפט אחד, זהו מצב התמונה המדויק ביותר של הטלוויזיה, כזה שמכבה את כל עיבודי התמונה של המסך (ניקוי רעשים, החלקת תמונה וכו'), ומציג את התמונה בצורה הקרובה ביותר לדרך בה היא נוצרה (עם טמפרטורת הצבע הנכונה ורמות בהירות המתאימות לצפייה בחדר חשוך, כמו בקולנוע).

במשך שנים, בכל מסך היה מצב כלשהו שהיה קרוב לתקן, Cinema, Movie, ISF, THX ועוד, מעבר לאחידות השם בין כל היצרנים (שמחתי לראות שלא היה ניסיון לתרגם לעברית את שם המצב), ה-FILMMAKER MODE, מייצר גם אחידות במשמעות מצב התמונה. כשלכל יצרנית היתה את ההגדרה שלה למצב מדויק, זו הייתה בחירה של כל יצרנית מה לכלול במצבים אלו. חלק מהיצרנים, השאירו את ניקוי הרעשים או החלקת התנועה שלהם מופעלים גם במצבים אלה.

גם במסך זה, כשהשוויתי את מצב ה-FILMMAKER MODE למצבים אחרים, שאמורים להיות מדויקים, כגון "קולנוע" או ISF (חדר חשוך), בכל אחד מהם היה משהו ממנגנוני העיבוד מופעל, כך שה-FILMMAKER MODE הוא המצב "הנקי" היחיד מבין מצבי התמונה במסך. אני מאוד ממליץ לבחור במצב ה-FILMMAKER MODE בכל סוגי התכנים. שימו לב שה-FILMMAKER MODE משום מה לא זמין עבור תכני Dolby Vision, עבור תכנים אלה אני ממליץ על מצב ה-"סינימה הום".

מבחן הצפייה

כשעוברים על המפרט של ה-NANO95, נקודת התורפה הבולטת היא השימוש בפאנל ה-IPS. LG דוגלת בשימוש בפאנל ה-IPS בכל מסכי ה-LED שלה מזה שנים. נקודת החולשה של פאנל ה-IPS היא איכות השחורים הירודה. לעומת זאת, נקודת החוזקה של IPS היא זווית צפייה רחבה. כך שזה לא אמור להפתיע אף אחד, שהממצאים שלי הם בהתאם.

התחלתי את המבחן מהסרט שהוא אימת מסכי ה-LED, מבחן הקונטרסט האולטימטיבי, "עיר החטאים" (בלוריי FHD). צפיתי בסרט בחדר חשוך. הופתעתי לגלות עד כמה מהר לתוך הסרט נצפתה החולשה של ה-NANO95, למעשה כבר במסך הפתיחה.

מאוד קשה לשפוט זאת לפי הצילום, אבל כל האזור השחור מסביב לכתב הוא "אפור כהה". גם התמונה הזו היא "מקרה קצה" ולא תוכן רגיל, אז בואו נמשיך לתוך הסרט.

בכל הסצנה הזו, בחושך מוחלט, השחורים שה-NANO95 מציג, אינם עמוקים מספיק ולא מרגישים כמו שחור אמיתי. 

באותה הנשימה, הסצנה גם מראה את החוזקות של ה-NANO95, הפירוט באזורים החשוכים הוא מעולה (רואים את כל הפרטים בצד הלא מואר של השחקן), התמונה היא חדה, נקייה ומאוד תלת ממדית. ה-upscale מבוצע נהדר, ולמרות הפער הגדול בין הרזולוציה של המקור (FHD) לרזולוציה הטבעית של המסך, לא זיהיתי שום ארטיפקט או בעיה כלשהי בתמונה. הצבע האדום בשמלה של השחקנית והירוק בעיניה כשהיא מדליקה את הסיגריה, רווים ועמוקים, מה שמעביר את אווירת הרומן הגרפי / פילם נוארי של הסרט בצורה מרגשת.

הפירוט באזורים החשוכים, רמת הפירוט והגוונים בשערה של "גולדי" וצבע העור שלה, כולם קולנועיים ומרשימים.

אז מה עושים עם השחורים החלשים? הפתרון הפשוט ביותר הוא Bias Light, כלומר להדליק מעט אור ולא לצפות בחושך מוחלט.

לשם הבדיקה, הדלקתי את האור במטבח, והשחור בסצנה הזו, הפך להיות עמוק ומרשים הרבה יותר.

המשכתי לסדרת הדוקו המופתית של ה-BBC, Planet Earth II, שצפיתי בה ב-4K בלוריי.

התמונה ב-NANO95, מפורטת, תלת ממדית וחדה כתער. הצבעוניות מרהיבה, מבלי להרגיש זרחנית או מוגזמת. הפירוט וגווני הצבע הרבים בפרווה של החיה (כל כך התלהבתי מהתמונה, שלא הקשבתי בכלל איזו חיה זו) ממש מהפנטים.

מכאן המשכתי ל-Oblivion ב-4K בלוריי.

סצנת התקריב של טום קרוז, משמשת אותי לבחינת הטבעיות של צבע העור (Skin tone), מאוד אהבתי את הגוון החם והטבעי ב-NANO95. בשאר הסצנות התרשמתי מהפירוט בגווני הלבן (הצבע השולט בסרט), הבהירות בשמיים ובשמש, וכך גם מרמת החדות והתלת ממדיות של התמונה.

טוב, שיחקנו מספיק, בוא נשלוף את התותחים הכבדים ונצא למדבר האפוקליפטי של Mad Max: Fury Road (כמובן ב-4K בלוריי).

פרזנטציית ה-HDR ומנגנון העמעום המקומי הרשימו אותי מאוד באיזון והמעבר הטבעי והחלק בין הסצנות הבהירות לחשוכות. תנועת המצלמה חלקה מאוד (לעיתים אולי אפילו מעט מדי) גם ללא הפעלת מנגנון החלקת התמונה. צבע החול הצהוב והחם ממש מעביר את הצופה לתוך קרבות המדבר המטורפים של הסרט לצד טום הארדי ושרליז ת'רון. הפירוט בשמיים מעולה ורואים את כל פרטי העננים. מה שכן, אפשר לבקש קצת יותר בהירות ממסך LED.

המסכים של LG תומכים בפורמט ה-Dolby Vision, לכן הייתי חייב לבחון את "ערי טרף", לטעמי סרט ברמת reference מבחינת איכות התמונה.

כאמור בתכני Dolby Vision, מצב ה-FILMMAKER MODE אינו זמין. המצב שאמור להיות המדויק ביותר הוא סינימה הום. שימו לב שמצב זה כולל לא מעט מנגנוני עיבוד תמונה מופעלים (ניקוי רעשים, סופר רזולוציה ועוד), אני בחרתי לכבות אותם.

הצבעוניות של הסרט יוצאת מהכלל ולא מרגישה מוגזמת, הפירוט בסצנות הבהירות בעת הקרב מול קרן הלייזר הענקית בקרב הסיום של הסרט, מרשים. גם בסצנות החשוכות רמת הפירוט מאוד גבוהה. התנועה בסצנות האקשן הייתה חלקה וטבעית.

סצנת הפתיחה בסרט "300: עלייתה של אימפריה" (בלוריי), משמשת אותי לבדיקה של התמודדות המסך עם סצנה חשוכה שכוללת כל הזמן הבזקי אור חזקים (ברקים), מה שמכריח את המסך לעבור מחושך לאור מהר שוב ושוב.

בניגוד לסצנה ב"רכבת הקרח" הפעם ה-NANO95, עובר את המבחן בהצלחה, אחידות הסצנה החשוכה מעולה והמעברים הרבים מאוזנים ומרגישים טבעיים. יכולת ה-upscale של המסך גבוהה, וסרט הבלוריי נראה מדהים, התמונה נקייה ומפורטת. התנועה בסצנת הקרב רציפה וחלקה.

לסיום מבחן הצפייה, צפיתי בתכנים מנטפליקס וסלקום. בנטפליקס בחרתי ב"הקריסטל האפל: עידן המרד" ב-Dolby Vision.

בסלקום בחנתי את הסרט "ספיידרמן: ממד העכביש".

בשני התכנים, ה-NANO95 הפגין חדות, תלת ממדיות וצבעוניות נהדרים.

ביצועי הסאונד

מערכת הסאונד של המסך מורכבת מרמקולים בתצורה 2.2 היורים כלפי מטה בעוצמה כוללת של 40W. LG הוסיפו מספר מאפיינים המאפשרים לשפר את חווית הסאונד של המסך. המסך כולל תיקון אקוסטי המשתמש במיקרופון המובנה בשלט על מנת למדוד את האקוסטיקה של החדר.

לאחר תהליך הכיוון האקוסטי, ניתן לבחור במצב רגיל, מדגיש בס או מדגיש טרבל.

בנוסף לכיוון האקוסטי, ישנה אופציה הנקראת "צליל AI פרו". לפי התיאור, אופציה זו משתמשת ב-AI על מנת לספק חוויה המדמה סראונד.

בחנתי את ביצועי האודיו של המסך בקטע מהופעה של ברוס ספרינגסטין בנטפליקס ובסרט "קצה המחר", גם הוא בנטפליקס. אם הכיוון האקוסטי וה-AI מופעלים, מקבלים הדמיה שמקנה תחושה קלה של סראונד, הדיבור ברור והעוצמה די גבוהה. המחסור בבס עמוק מורגש, ולאלו מבינכם שמחפשים את חווית הסאונד הקולנועית, מומלץ להוסיף סאונד-בר או מערכת רמקולים (בשני המקרים מומלץ לשלב סאב). 

8K, יש מה לעשות עם זה?

אז כרגע אין הרבה מידע בנוגע למתי אמורים להגיע אלינו סרטים או תכני טלוויזיה ב-8K. מבחינת מדיה פיזית, נראה שגודל הקבצים הללו יהיה מכשול רציני, ואנחנו עלולים למצוא את עצמינו עם תוכן מוזרם בלבד. כיום ישנן מספר מצלמות סמארטפון שתומכות בצילום 8K, ויוטיוב תומך בסרטונים ברזולוציית 8K גם. אבל שניהם לא מהווים הבטחה גדולה מספיק מבחינתי.

אפליקציית היוטיוב המובנת במסך תומכת ברזולוציית ה-8K, אך לא פשוט למצוא סרטוני הדגמה. יש ערוץ יוטיוב שלם שנקרא 8K, וכל הכותרות של הסרטונים בו מבטיחים שזו הרזולוציה שלהם. בפועל רובם זמינים ב-4K בלבד ומתוך מספר סרטונים שניסיתי רק אחד מהם היה זמין ב-8K.

התמונה נראית חדה ומפורטת מאוד, אבל ממרחק הישיבה שלי בגודל המסך הזה, לא באמת הצלחתי לראות הבדל כשעברתי בסרטון בין איכות 4K ל-8K.

קרן האור של תכני ה-8K, בעתיד הנראה לעין, היא תעשיית הגיימניג. קונסולות הדור הבא, שצפויות להגיע בסוף השנה, מבטיחות לתמוך במשחקים ב-8K, ובכך להיות התוכן המקצועי הראשון, שיוצע ברזולוציה זו.

האם זה מספיק לכם על מנת לרצות ולרכוש מסך 8K? על זה, כמובן, רק אתם יכולים לענות.

טכנולוגיות נוספות

ה-NANO95 משופע בטכנולוגיות נוספות, כגון שימוש ב-AI לשיפור הפוקוס בתמונה, או רמת ההארה ביחס לתאורת הסביבה. לא מצאתי את התכונות האלה שימושיות במיוחד והעדפתי לשמור את בהירות התמונה אחידה ואת הפוקוס והחדות כפי שהם מופיעים במקור. 

עבור הגיימרים בקהל, המסך תומך בכל הטכנולוגיות החדישות ביותר על מנת להבטיח חוויית משחק מהירה ורספונסיבית: G-SYNC של NVIDIA, FreeSync, ומצב VRR/ALLM. יכולות אלו לא נבדקו בזמן הסקירה.

סיכום

ה-LG NANO95, הוא מסך 8K משופע בטכנולוגיות מתקדמות. זהו מסך לד מלא עם עמעום מקומי ומעבד תמונה חדש ומתקדם, ה-α9 Gen3 AI Processor 8K. שניהם, גם מנגנון העמעום וגם מעבד התמונה, הרשימו אותי מאוד במהלך הבחינה של ה-NANO95. התמונה של המסך הצטיינה בחדות ופירוט מרשימים, כולל בסצנות חשוכות. המסך הצטיין גם ביכולת ה-upscale שלו, מרזולוציות נמוכות יותר ל-8K. כל תוכן שזרקתי אליו, נשאר נקי ולא סבל מפיקסליזציה כלשהי (כולל סרטוני יוטיוב שהילדים שלי צפו בהם).

שילוב מצב התמונה החדש, ה-FILMMAKER MODE, הוא מתנה לכל חובבי התמונה הקולנועית ה"נכונה", שאינם טכנולוגיים ולא רוצים לחפור בתוך כל תפריטי התמונה עם האופציות המבלבלות שלהם, על מנת לקבל את התמונה הטובה ביותר מהמסך שלהם. מאוד אהבתי את המימוש של LG ואני מאוד ממליץ להשתמש במצב התמונה הזה.

מערכת הסמארט של LG, ה-WebOS, הינה המערכת הנוחה והמתקדמת ביותר בשוק וזה תענוג להשתמש בה.

נקודת החולשה העיקרית של המסך היא פאנל ה-IPS שלו, שאומנם תורם לזווית צפייה רחבה, אבל איכות השחורים של המסך היא חלשה. במיוחד בצפייה בחדר חשוך, השחורים של המסך נראים כמו אפור כהה.

ה-LG NANO95, הוא מסך שיכול מאוד לספק משפחה ישראלית, האב ישמח על כך שיש לו מסך 8K, בעוד חבריו מסתפקים ב-4K בלבד. האם והילדים, ישמחו על זווית הצפייה הרחבה ומערכת הסמארט האינטואיטיבית, והמתבגר ייהנה מהפיטצ'רים המתקדמים לגיימרים. עבור חובבי הקולנוע, הם יוכלו ליהנות מהתמונה המפורטת והמאוזנת, ומצב ה-FILMMAKER MODE. לעומתם, עבור אלה שדוגלים בצפייה בחדר מוחשך, כנראה שמסכי ה-OLED של החברה יהיו מתאימים יותר.

הסקירה נעשתה עם גרסת קושחה: 03.00.55.