חנויות
פיוז ארמה אודיו אודיו אקסטרים Sonic Bliss אמנון סאונד סטריאו פרו Soundquest קודו אודיו Stereoscope סטריאוסקופ למטייל אניגמה קולנוע ביתי גופי תאורה

המדריך המלא לטלוויזיות וטכנולוגיות מסכים 2019 | טלויזיות & וידאו | כתבות | ראשי

המדריך המלא לטלוויזיות וטכנולוגיות מסכים 2019

גודל אות: Decrease font Enlarge font

למרות ההרגשה שאנחנו מוקפים בהרבה טכנולוגיות של מסכים, בסופו של דבר יש כרגע שתי טכנולוגיות עיקריות: ה-LED וה-OLED. רוב השמות כמו QLED, NanoCell, ULED ועוד, הם יותר שיווקיים מאשר טכנולוגיות נפרדות. מבחינת טכנולוגית מדובר בשיפורים על גבי טכנולוגיית ה-LED.

 

מטרת המאמר הזה היא להכיר לכם את כל המושגים החשובים מבלי להיכנס לפרטים טכניים מידי, אלא להסביר בפשטות את היתרונות והחסרונות של הטכנולוגיות השונות וההשפעה שלהן על איכות התמונה של המסך שתבחרו לרכוש.

ובכן, מה בעצם ההבדל בין LED ו-OLED? למה יש מסכי LED שמנים ורזים? מה הקטע של עמעום מקומי? והאם מטאור הכחיד את טכנולוגיית הפלזמה? בואו נתחיל..


טכנולוגיית ה-LED

נתחיל ונאמר שטכנולוגיית ה-LED היא למעשה גלגול של טכנולוגיית ה-LCD הישנה והמוכרת. בטכנולוגיית ה-LED\LCD על מנת לפלוט אור, הפיקסלים זקוקים למקור אור חיצוני. ההבדל בין הטכנולוגיות הוא במקור האור, ב-LCD התאורה הייתה פלואורסצנטית ואילו ב-LED התאורה היא..... הפתעה גדולה... LED. המעבר לשימוש בתאורת ה-LED הביא עימו אפשרויות חדשות בנוגע למיקום התאורה. ישנן שתי דרכים למקם את התאורה במסך ה-LED, בואו נדבר עליהן.

תאורת LED היקפית

זו אפשרות שלא הייתה קיימת במסכי ה-LCD. באפשרות זו התאורה ממוקמת בצידי המסך, לרוב למעלה ולמטה ומפוזרת לכל המסך. היתרון הגדול של סידור תאורה כזה הוא הדקות של המסך. מכיוון שאין צורך למקם את התאורה מאחורי המסך ניתן לבנות אותו הרבה יותר דק. בשנים הראשונות שמסכי לד צידי\היקפי הופיעו, כשהייתי מסתובב בחניות האלקטרוניקה השונות, שמעתי המון פעמים אנשים בוחרים את המסך לפי עד כמה הוא דק. כנראה שזהו מאפיין שהיה חשוב לאנשים באותה תקופה.

 

Samsung

ה-Samsung RU8000  בגודל 82 אינץ'

כיום עם מסכי ה-OLED, אף מסך LED לא יכול להתחרות בדקות הגזרה מול ה-OLED, לכן כבר קשה יותר להשתמש במאפיין הזה על מנת למכור מסכי LED היקפיים. הבעתיות במסכי LED עם תאורה היקפית היא הקושי לפזר אור בצורה אחידה ולהציג תמונה קונטרסטית שיכולה להכיל אלמנטים מאוד בהירים וגם מאוד חשוכים. בעיה נוספת שיכולה להיות במסכי לד היקפי נקראת light pooling, זו תופעה בה רואים הצטברות של תאורה קרוב למיקום הנורות, רואים זאת בעיקר בחדר חשוך. באופן כללי בחדר חשוך קל יותר לחשוף את הבעתיות של מסכי לד היקפי, לכן שימו לב לכך, אם זה מאפיין את סביבת הצפייה שלכם.

LG SM8600

LG SM8600


חשוב לי לציין בנקודה זו, שאיכות מסכי הלד ההקיפי השתפרה מאוד ובהחלט ניתן למצוא מסכי לד היקפי איכותיים. יחד עם זאת ישנן שתי מגמות שמקשות על מסכים בעלי תאורה היקפית: הגודל הפופולארי במסכים הולך וגדל, וככל שהמסך גדול יותר כך האתגר בפיזור האור מתפרש על שטח גדול יותר. המגמה השנייה היא ה-HDR. בוידאו בפורמט ה-HDR, הקונטרסט בין האלמנטים הבהירים לחשוכים בתמונה הוא גדול יותר, ומאתגר מאוד מסכים עם תאורה היקפית כשהם צריכים להציג אובייקטים אלה זה לצד זה.

תאורת LED אחורית\מלאה עם עמעום מיקומי
במסכי ה-LCD לפני הופעת ה-LED, התאורה הייתה תמיד אחורית. לכן מסכי ה-LCD היו עבים יותר ממסכי ה-LED ההיקפיים, זהו החיסרון של התאורה האחורית. היתרון של תאורה אחורית הוא שבתצורה כזו ניתן להגיע לאחידות אור בקלות יותר. חשוב לשים לב שישנם מסכים ברמת כניסה שמשתמשים בתאורה אחורית והאחידות בהם יכולה להיות פחות טובה ממסכי לד היקפי. התאורה אחורית בפני עצמה אינה ערובה לאחידות טובה יותר.

LG UM8070
LG UM8070 מסך עם תאורה אחורית ללא עמעום מקומי


קפיצת המדרגה באיכות מסכי ה-LED הגיעה עם פיתוח מסכי הלד האחורי בעלי מנגנון עמעום מקומי, או איך שהם נקראים אצלינו Full Array Local Dimming או בקיצור FALD. השימוש בנורות ה-LED הוא שאפשר להשתמש במספר גדול של נורות נפרדות, שהכרחי למימוש מנגנון זה (זו הסיבה שלא ניתן היה לעשות זאת במסכי ה-LCD בעלי התאורה הפלואורסצנטית).

SONY
Sony XG950, מסך FALD של סוני

במנגנון ה-Local Dimming מחלקים את המסך לאזורים שונים ומשנים את עוצמת ההארה בכל אזור לפי התוכן המוצג באותו אזור, עד כדי כיבוי קרוב למוחלט של אזורים שמציגים רק שחור. מסכים אלו מהווים את פסגת טכנולוגיית ה-LED ותמיד יהיו המסכים היקרים ביותר של אותו היצרן (אין אף יצרן שמתמחר מסך LED היקפי גבוה יותר ממסך FALD, אבל יש יצרנים, כמו סמסונג השנה, שמציעים מספר רב של דגמי FALD).
 Samsung Q9FN
Samsung Q9FN

אני לא יכול לדבר על מסכי FALD, מבלי להזכיר את המסך האדיר של טושיבה מהתקופה של לפני עידן ה-4K. ה-ZL1 של טושיבה היה מסך עם 512 אזורי תאורה שונים, עוצמת הארה מטורפת וגם סאונד בר משובח, שהיה די נדיר אז. היה לי את המסך הזה למשך כשנה, לפני שהוא הוחלף בפלזמה איכותית. טכנולוגיית הפלזמה לא נמצאת איתנו עוד, המעבר לרזולוציית ה-4K ודרישות הבהירות הגבוהה של פורמטי ה-HDR היוו משוכה גבוהה מידי עבור טכנולוגיית הפלזמה.
FALD
לפני עידן ה-4K, הטושיבה ZL1 בעל 512 אזורי תאורה שונים, היה ה-מסך של טכנולוגיית ה-FALD

לאחר הטיול הקצר בשביל הנוסטלגיה, נחזור לעניינו. איכות מסך ה-FALD נובעת משני גורמים: מספר האזורים השונים ואיכות האלגוריתם של העמעום המקומי. ככל שיש יותר אזורי תאורה שונים ניתן להאיר כל אזור בדיוק לפי האלמנט שנמצא בו. אם כמות האזורים אינה מספיק גבוהה, הסבירות שאזור יכיל גם אלמנט בהיר וגם אלמנט חשוך בתוכו עולה, ובמקרה כזה האזור לא יוכל להציג קונטרסט גבוה. מי שמתרגם את התמונה שמגיעה למסך ומחליט באיזה עוצמה להאיר כל אזור הוא האלגוריתם של העמעום המקומי. לכל חברה יש את האלגוריתם שלה וההבדלים יכולים להיות משמעותיים. לטעמי איכות האלגוריתם היא קריטית וחשובה יותר ממספר האזורים.
הנה מספר דוגמאות להחלטות שהאלגוריתם צריך לקבל (לא במקרה שתי הדוגמאות הראשונות הן מתחום החלל)-
בדוגמה הראשונה, חללית בהירה נעה בחלל מצד אחד של המסך לשני:

האלגוריתם צריך לשמור על השמיים שחורים ואת החללית בהירה, כשהיא זזה מצד לצד עליו לשמור רק את האזור של החללית מואר ומיד להחשיך את האזורים שהחללית כבר לא נמצאת בהם. אם פעולה זו נעשית לא מספיק מהר, נקבל שובל של אור במקומות שבהן החללית הייתה והבהירות של השמיים לא תהייה אחידה (המקומות שבהן החללית הייתה יהיו בהירים יותר).
התופעה של הארה של אזורים בסביבת האובייקט, נקראת הילה או "אוויר חם", כיוון שזה נראה כאילו האובייקט עטוף ב"אדים" מסביבו.

הדוגמה השנייה היא תמונת חלל עם הרבה כוכבים בהירים:

הקושי כאן הוא אלמנטים בהירים קטנים על רקע שמיים שחורים לחלוטין. האלגוריתם צריך לבחור איזו עוצמת הארה לשלוח לכל אזור. למעשה יש כאן שתי בחירות סותרות, להגדיל את הבהירות של האזור על מנת לא לפספס אף כוכב, קטן ככל שיהיה, במחיר של הבהרת השמיים וירידה בקונטרסט, או להחשיך את האזור על מנת לקבל שמיים שחורים וקונטרסט גבוה, במחיר של איבוד פרטים עד כדי כוכבים "שלמים". 
אלגוריתם שמעדיף לשמור על רמת השחור ומוכן להקריב פרטים נחשב לאלגוריתם "אגרסיבי". כמובן שרק בהשוואה למסך אחר, ניתן לראות את איבוד הפרטים ועל זה יצרני המסכים בעלי אלגוריתמים אגרסיביים בונים.
ברוב מסכי ה-FALD ניתן לשלוט באגרסיביות האלגוריתם כשלרוב יש בפנינו 4 מצבים: Off – כלומר מנגנון העמעום כבוי, Low, Medium ו-High.
אלו היו דוגמאות של תוכן אמיתי, כמובן שיש גם תבניות בדיקה שעוזרות לבדיקת איכות ה-FALD. התבנית המפורסמת ביותר היא ריבוע לבן בגדלים משתנים שנע בקצב משתנה על גבי מסך שחור, זה אותו עיקרון כמו הדוגמה של החללית, רק ביותר קיצוני ועובר בצורה שיטתית על כל המסך.
https://youtu.be/3So8OFdqcdA
נסיים בדוגמא שרלוונטית במיוחד לשוק הישראלי והיא הכתוביות. השוק הישראלי הוא אחד היחידים בעולם שמתבסס כמעט לחלוטין (מלבד תכני ילדים) על כתוביות. הכתוביות מהוות אתגר לא פשוט עבור מסכי ה-FALD, מכיוון שהן מופיעות למטה לעיתים על הפס השחור בתכני 21:9, והן צריכות להיות בהירות. בפורמט ה-HDR הדבר בולט עוד יותר. לרוב גם הכתוביות בפורמט ה-HDR הן בהירות מאוד, אז מה קורה כשהן מופיעות בתחתית סצנה מאוד חשוכה בסרט HDR? לרוב זה משהו שמסכי ה-FALD יפלו בו.
לאחרונה רכשתי מסך FALD של סוני לחדר השינה מדגם XF9005. המסך הזה מכיל 48 אזורי תאורה שונים בלבד. סוני היא בהחלט דוגמה לחברה שפיתחה אלגוריתם FALD משוכלל, שנותן תוצאה טובה גם עם כמות אזורים נמוכה יחסית.

Sony XF9005
Sony XF9005, מסך FALD עם 48 אזורי תאורה

אין ספק שיש מסכי FALD מצוינים בשוק ושהפוטנציאל של הטכנולוגיה הזו לתת איכות תמונה מעולה הוא גבוה, אבל חשוב לשים לב לאתגרים שקיימים במסכים הללו. לייצר מסך FALD איכותי, זאת משימה לא פשוטה ולא כל חברה, שמציעה מסך עם תאורה כזו, בהכרח מצליחה להתמודד טוב עם האתגרים השונים שהוצגו לעיל.

סוגי הפאנלים במסכי LED
לאחר שדיברנו רבות על סוגי התאורה השונים במסכי ה-LED והזכרנו יתרונות וחסרונות של כל אחד מהם, אסקור ממש בקצרה את החלק השני במשוואה של מסכי ה-LED וזה הפאנל. ישנם שני פאנלים עיקריים למסכי ה-LED: פאנל מסוג IPS ופאנל מסוג VA.
בפאנל מסוג IPS, היתרון הוא בזוויות צפייה יחסית רחבות, כלומר התמונה שומרת על נכונות הצבעים והקונטרסטיות, גם כשצופים במסך מזווית מסוימת ולא ישירות מול המסך. החיסרון של פאנל ה-IPS הוא קונטרסט טבעי נמוך יחסית, בצפייה בחדר חשוך, השחורים יכולים להיראות דיי בהירים ולא מרשימים.
פאנל ה-VA מציג קונטרסט טבעי גבוהה בהרבה (עדיין נמוך משמעותית מ-OLED), אבל מאבד מדיוק הצבעים והקונטרסט הרבה יותר כשצופים לא ישירות מול המסך.
בשנים האחרונות סוני וסמסונג הציגו שניהם טכנולוגיות לשיפור זווית הצפייה של פאנל ה-VA, רק שלפי מדידות שמבקרים ערכו, במיוחד במקרה של סוני, השיפור הזה פגם בקונטרסט.

Sony ZF9
Sony ZF9, מסך דגל יקר, שספג המון אש בביקורת בגלל קונטרסט נמוך (באופן יחסי כמובן)

פילטרים נוספים להרחבת כיסוי הצבעים
לסיום החלק על מסכי ה-LED, אוסיף כמה מילים על פילטרים כגון Quantum Dot (בעיקר סמסונג, אבל לא רק) או NanoCell של LG. מבלי להיכנס לפרטים טכניים יבשים, מדובר בטכנולוגיות שמשפרות את תצוגת טכנולוגיית ה-LED, על ידי פילטור של צבעים שלא אמורים לצאת מהמסך או הרחבת כיסוי הצבעים על ידי המסך. חשוב לדעת שטכנולוגיות אלו לא בהכרח קשורות ל-LED ויכולות להיות מנוצלות גם בטכנולוגיות כמו OLED. הרבה שמועות רצות על כך שסמסונג תפתח מסך OLED עם QD.

Samsung Q8F
Samsung Q8F, דוגמה למסך LED עם תוספת Quantum Dot, או איך שסמסונג קוראים לזה QLED

טכנולוגיות ה-OLED
קצת קשה להאמין אבל מסכי OLED מסחריים נמצאים איתנו כבר כ-6 שנים, החל מ-2013. מאז שאני עוקב אחרי התחום, הדיבורים על OLED כ"הגביע הקדוש" של תחום הטלוויזיות לא פסקו, וזה תמיד היה ניראה כמו מיתוס שלא יראה אור לעולם (הבנתם את הבדיחה?). ב-2013 שתי היריבות הקוריאניות הגדולות הציגו את מסכי ה-OLED המסחריים שלהן.


למי שלא מבין את הכותרת בתמונה, זהו הסמסונג KN55S9 מסך ה-OLED של סמסונג

שתי החברות מכרו את מסכי ה-55 אינץ' אז ב-15 אלף דולר! סמסונג פרשו דיי מהר מהמירוץ (אם אני לא טועה, זהו הדגם היחיד שהם הוציאו), LG לעומתם הצליחה לשרוד וחברת הבת שלה, LG Display היא ספקית פאנלי ה-OLED היחידה כיום. כל שאר החברות שמשווקות מסכי OLED כגון סוני, פנסוניק, פיליפס ואפילו טושיבה משתמשים בפאנלים של LGD.
Panasonic GZ200
Panasonic GZ200, לא ברור אם נראה את המסך בארץ, אבל לפי כל הביקורת מחול, זהו המסך מספר אחת בעולם כרגע


כיום מסכי ה-OLED מתומחרים באופן מאוד הוגן. הם עדיין יקרים יותר ממסכי ה-LED, אבל אני מאמין שכל מי שבאמת רוצה מסך OLED (לפחות בגדלים של '55 או '65) יכול להרשות את זה לעצמו. בגדלים גדולים יותר כמו 77 אינץ' הסיפור מעט שונה. כנראה שמיוצרים מעט פאנלים בגודל הזה ופער המחירים בין מסכי ה-OLED ל-LED בגדלים הגדולים הוא הרבה יותר גדול.
בשנה שעברה, הרגשתי שהטכנולוגיה כבר ממש בשלה וגם התמחור הוגן, ולכן נפרדתי מהפלזמה האהובה שלי ועברתי למסך LG OLED 65E8.

LG OLED 65E8
המסך הראשי שלי, ה-LG OLED 65E8

ובכן מה בעצם הופך את טכנולוגיית ה-OLED ל"הגביע הקדוש"? קודם כל הפרמטר החשוב ביותר של איכות תמונה הוא הקונטרסט. הקונטרסט נקבע בעיקר לפי איכות השחור שהמסך מסוגל להוציא. עד הופעת ה-OLED מסכי הפלזמה היו המלכים של איכות השחורים, אבל מסכי ה-OLED לוקחים את זה כמה צעדים קדימה, למעשה מסך האולד מסוגל לכבות לחלוטין כל פיקסל שהוא רוצה שיהיה שחור, ומקבלים שחור אולטימטיבי (כלומר, אין פליטת אור כלל מאותם הפיקסלים – הסבר לבדיחה מלמעלה).
בדומה לטכנולוגיית הפלזמה, גם ב-OLED אין צורך במקור אור חיצוני, וכל פיקסל מסוגל להאיר את עצמו. כלומר, כל פיקסל יכול לתת את עוצמת התאורה הנחוצה בשבילו מבלי להתחשב כלל בפיקסל לידו. תחשבו מסך FALD, כשכל פיקסל הוא אזור בפני עצמו.
שתי היכולות המדהימות האלו, השחור המוחלט, והארה נפרדת לכל פיקסל, הן שגורמות לתמונה של OLED להיראות כה טבעית וקונטרסטית. בעוד שיצרני מסכי ה-FALD צריכים להשקיע באלגוריתמים מורכבים על מנת להציג תמונה קונטרסטית, מסכי ה-OLED עושים את זה פשוט בטבעיות בעזרת יכולות הפאנל שלהן.
יתרון אסטטי שיש למסך הזה הוא הדקות הבלתי נתפסת שלו. הדקות נובעת מכך שאין צורך בתאורה חיצונית כלשהי למסך ולכן הוא דק בטירוף.


עובי מסך ה-LG 65E8 שלי ביחס לעט

גם מבחינת זוויות הצפייה, ה-OLED מובילה בפער משמעותי, מסכי ה-OLED מאבדים פחות מאיכות התמונה שלהם בצפייה מזווית לעומת מסכי ה-LED.
אז האם זהו המסך המושלם? טוב אז ברור שאין דבר כזה מושלם. מסכי ה-OLED לעיתים מתקשים בהצגת הפרטים שהם מעט מעל לשחור (black crash). עוצמת ההארה של מסכי ה-OLED נמוכה משמעותית ממסכי ה-LED הבכירים, כלומר אובייקטים מאוד בהירים ב-HDR יראו הרבה יותר בהירים במסכי ה-LED. על מנת לשמור על מסך ה-OLED, הוא כולל מנגנון שמגביל את הבהירות הכללית של התמונה – Automatic Brightness Limiter או ABL. מנגנון זה גורם לעיתים לתמונה לאבד את עוצמת הבהירות שלה בצורה דרסטית ולא טבעית (יש שיפור גדול במימושים של המנגנון בשנים האחרונות).
Sony AG9
Sony AG9

ואולי החיסרון "המפחיד" ביותר של מסכי ה-OLED (כמו שהיה גם בפלזמה) הוא סכנת הצריבה. צריבה משמעותה שחלק סטטי שמופיע הרבה זמן על המסך (לוגו של ערוץ למשל) יכול להיצרב ולהישאר כצללית קבועה על המסך. מסכי ה-OLED כוללים מספר מנגנוני הגנה מתופעה זו, והיא הרבה יותר נדירה מהרעש שעושים ממנה (כשכמובן חלק מהרעש מגיע מחברות שכרגע אין להן מסך OLED בהיצע המסכים שלהן – לא נוקב בשמות).
והנה סרטון של וינסנט טאו בו הוא מתאר ניסוי של חצי שנה, שהוא ערך במקרה במסך שלי בדיוק ה-LG E8:

https://youtu.be/SlP2kwNqXNA
אז כן, אם מסך ה-OLED היוקרתי שלכם נצרב, זה מבאס, אבל הסבירות לכך שזה יקרה בשימוש הגיוני בטלוויזיה (כלומר לא לצפות באותו הערוץ עם לוגו מסיום כל הזמן) היא מאוד נמוכה.


מעבר לטכנולוגיה
חוץ מהטכנולוגיה של המסך ישנם עוד שני פרמטרים שיש לקחת בחשבון בעת רכישת מסך: פלטפורמת ה-Smart TV של המסך ותמיכה בפורמטי ה-HDR.

פלטפורמת ה-Smart TV
אם תחילה היה מדובר בגימיק, ורובינו היינו מחברים את המסך לממיר כבלים כלשהו או מחשב\סטרימר, כיום פלטפורמות ה-Smart של המסכים הן מהירות, חלקות ומציעות המון אפשרויות. בין אם זה נטפליקס, יוטיוב, או אפילו שירותי תוכן ישראלים כמו סלקום, פרטנר או סטינג, את כל אלו ניתן לצרוך ישירות מהטלוויזיה בלי צורך בשום מכשיר נוסף. כמובן שיש לבדוק לגבי כל פלטפורמה במה היא תומכת.
שלושת הפלטפורמות הגדולות בשוק הן Tizen של סמסונג, WebOS של LG ואנדרואיד TV שנמצאת במסכים של סוני, פיליפס ועוד. מדובר בפלטפורמות נהדרות שמציעות המון אופציות ועובדות בצורה נהדרת לרוב. האנדרואיד TV, זכתה לשלל ביקורות שליליות במשך השנים, אבל לאחר עדכון מערכת ההפעלה לגרסה העדכנית ביותר בטלוויזיית הסוני שלי, זה עובד בצורה טובה מאוד (אם כי עדיין לא חלק ברמה של ה-WebOS).

ה-WebOS של LG

חשוב לזכור שאם אתם מאוד אוהבים מסך מסיום אבל לא מרוצים מפלטפורמת ה-SmartTV שלו, זו לא בהכרח סיבה לפסול את המסך כיוון שניתן לרכוש סטרימר שישמש אותכם להזרמת התכנים ובכך "להחליף" את מערכת הסמארט של הטלוויזיה שלכם.

פורמטי ה-HDR
ה-HDR הוא הפורמט המתקדם והמלהיב ביותר כיום בשוק. התמונה קונטרסטית עם המון פרטים גם באזור הבהיר וגם באזור הכהה של התמונה. פורמטי ה-HDR מתחלקים לשניים, HDR סטטי ו-HDR דינאמי.
פורמט ה-HDR מכיל מידע נוסף על גבי הסרט (meta data) שקובע ערכים עבור הסרט כמו למשל עוצמת תאורה מקסימלית. בפורמט HDR סטטי (כמו HDR10 הרגיל שנתמך על ידי כל המסכים כיום) הערכים האלה נקבעים פעם אחת עבור הסרט כולו, ואילו ב-HDR דינאמי הערכים האלה יכולים להשתנות תוך כדי הסרט ובכך להיות מתואמים יותר לתוכן שמוצג.
ב-HDR דינאמי ישנה כרגע מלחמת פורמטים, כשמשני צידי הזירה נמצאות כמובן שתי הקוריאניות. LG תומכת בפורמט ה-Dolby Vision, בעוד סמסונג מובילה את פורמט ה-HDR 10+. חברות פנסוניק ופיליפס (שהיבוא שלהן לארץ לא ממש ברור כרגע) החליטו לצאת מהמלחמה הזו השנה והמסכים החדשים שלהן תומכים בשני הפורמטים. 
פורמט ה-Dolby Vision הוא הפורמט המצליח והנפוץ ביותר, הרבה מהתכנים בנטפליקס תומכים בפורמט, ויש לא מעט סרטים ב-Apple TV או במדיה פיזית (4K Bluray) שתומכים ב-Dolby Vision. לאט לאט מתחילים להופיע גם תכנים ב-HDR 10+ כמו למשל הסרט אליטה שרכשתי לא מזמן:


אם תמיכה באחד או שני הפורמטים חשובה לכם, שימו לב שהמסך שאתם מתכננים לרכוש תומך בפורמט.
למי שמעוניין בהסבר מעמיק יותר על מה זה HDR ומה הם ההבדלים בין הפורמטים, אני מאוד ממליץ על הסרטון הבא:
https://youtu.be/jlx0tvSWViM

8K
נושא נוסף שכדאי להזכיר כאן הוא ה-8K, בקושי התרגלנו ל-4K (יש מסכים מזמן, אבל חוץ מנטפליקס, איפה עוד יש תכני 4K?) וכבר היצרניות מנסות לשכנע אותנו לעבור ל-8K, למרות שאין בכלל תוכן רשמי ולא ברור מתי וכיצד התוכן הזה ישודר\ישווק. היצרניות טוענות שמסכי ה-8K שלהן תומכים בהמרה חכמה (מבוססת AI) של התכנים ברזולוציות הנמוכות יותר לרזולוציות ה-8K. אני אשאיר לכם להחליט אם המרה כזו שווה את מחיר הפרמיום הנדרש עבור מסכים אלו.


לאן ממשיכים מכאן?
דיברנו על מסכי ה-LED וה-OLED שזמינים בשוק היום, האם יש טכנולוגיות חדשות שצפויות להגיע בעתיד הקרוב? אז כמובן שקשה לנבא מתי טכנולוגיה תפרוץ, אבל יש כמו אבי טיפוס מאוד מעניינים שכדאי לשים לב אליהם.

MicroLED
טכנולוגיית המיקרו LED רוצה לגשר על הפער בין LED ו-OLED, כשהרעיון המרכזי הוא שכל פיקסל יהיה מורכב מנורת LED נפרדת ובכך ניתן לשלוט בעוצמת ההארה של כל פיקסל כמו ב-OLED, ונוסף על כך, אין חשש לצריבות וניתן להגיע לבהירות גבוהה. כלומר, הטוב משני העולמות!
מסכי MicroLED משווקים כבר על ידי סמסונג וגם סוני (תחת המותג CrystalLED). הבעיה איתם היא שעל מנת לייצר תמונה ברזולוציה של 4K, גודל המסך הוא גדול מאוד, במקרה של סוני, זה מעל 200 אינץ' והמחיר בהתאם. אם אחת החברות תצליח להקטין את גודל הפיקסלים, כדי שניתן יהיה לעשות מסך MIcroLED בגודל של 65 או 75 אינץ' (סמסונג כבר הראו אב טיפוס בגודל 75), זה בהחלט יכולה להיות טכנולוגיה מעניינת מאוד.

Samsung
מסך המיקרו לד של סמסונג בגודל 146 אינץ'


עוד תכונה מעניינת של MicroLED זה היכולת להרכיב את המסך מפאנלים קטנים ובכך לקבל כל גודל וכל Aspect Ratio שרוצים.

Dual Layer LCD
הרעיון במסך LCD עם פאנל כפול הוא שפאנל אחד הוא מונוכרומטי ומשמש לשליטה מדויקת בהעברת אור לפאנל ה-RGB הרגיל. גם הייסנס (במקרה שלהם זה מסך שמשווק בסין) וגם פנסוניק הציגו מסכי אב טיפוס בטכנולוגיה זו בתערוכת IFA האחרונה. גם טכנולוגיה זו מקרבת את ביצועי ה-LCD ל-OLED, הנה דיווח של וינסנט טאו מעמדת התערוכה של פנסוניק מ-IFA:
https://youtu.be/BCjMLU5v9bs
ממה שאני הבנתי, אחת הבעיות של הטכנולוגיה הזו היא צריכת אנרגיה גבוהה, שנחוצה על מנת להעביר אור דרך שני הפאנלים.

MiniLED
חברת TCL הסינית אמורה להתחיל בשיווק מסך בטכנולוגיית ה-MiniLED שלה כבר השנה. ה-MiniLED כשמו כן הוא, לד קטן משמעותית ביחס לנורות הלד הרגילות, אבל לא ברמה שניתן לשים נורה נפרדת בכל פיקסל. שימוש במיני לד מאפשר לייצר מסכי FALD עם מספר עצום של אזורי תאורה נפרדים, גם אם לא ממש OLED, אבל אם המספר יהיה גבוה מספיק התמונה צריכה להשתפר מאוד.
הנה דיווח של וינסנט טאו מאירוע השקה של סדרה 8 של TCL, מסך בגודל 75 אינץ' ו-1000 אזורי תאורה נפרדים:
https://youtu.be/ShLwzxwaYAg

לסיכום
תחום המסכים פורח ויש מגוון טכנולוגיות, גדלים, מערכות הפעלה ופורמטי HDR, כך שכל אחד יוכל למצוא את המסך המתאים עבורו. בנוסף יש מספר טכנולוגיות מרגשות שנמצאות מעבר לפינה ומבטיחות עוד שיפור בחוויית הצפייה שלנו. 


  • email שלח לחבר

Share DTOWN Article

דיון בפורום על המאמר (4 תגובות פורסמו):

avatar
ayal30 1970-01-01 02:00:00
אנטון תודה על המדריך עשית עבודה יפה :בעד:
avatar
eldo 1970-01-01 02:00:00
תודה, מדריך מעולה.
avatar
איציק ירקוני 1970-01-01 02:00:00
אנטון. כתבה יפה:בעד:
avatar
memike123 2019-01-11 22:56:41
כתבה מענינת יש לי LG OLED 65 אינץ C9 ואני נהנה ממנו כל רגע .טליויזה מעולה
כל הזכויות שמורות לאתר dtown.co.il


תגיות
הרשם לעדכוני האתר
Email: