הבמה המרכזית: רן לוי מסכם את תערוכת Digitown 2019

תדליקו את המערכת, קוראים ומאזינים יקרים, תלחצו פליי ותעצמו את העיניים.

דיעה אישית מאת: רן לוי

הכלל הבסיסי בכל מערכת סטריאו היא שמולכם, בין הרמקולים תיווצר במת סאונד מוגדרת לרוחב, לעומק, ואפילו לגובה והרמקולים יעלימו את עצמם בחדר. זה קורה? יש לכם מערכת טובה, גם אם יש בה המון בעיות אחרות. זה לא קורה? אין לכם מערכת טובה. לכלל הזה קוראים הבמה המרכזית, ועל פיו יישפטו כאן מיד כל מערכות הסטריאו שהודגמו בתערוכת ״דיגיטאון 2019״, תערוכת האודיו הגדולה, המגוונת, העשירה והמעניינת ביותר שהיתה עד היום בישראל. נמר לוי, אני מצדיע לך.

כל מערכת, של כל יבואן שהצליחה להדגים בתערוכה במה מרכזית, הן בחדרי המלון שהקשו על המציגים מאוד מבחינה אקוסטית, והן בבניין הסמינרים, תקפוץ כאן במעלה הדירוג בכל קטגוריה. מערכת שלא הצליחה, תאבד את עולמה ותדורג מתחת, אלה החיים, והם לא קלים.

שימו לב: זה לא אומר שאצלכם בבית מערכת שכשלה במבחן הבמה לא תישמע טוב, טוב מאוד ואפילו מצויין. זה רק אומר שבתערוכה הלך עליה.

הסיכום הזה לא הולך להיות קצר, שנתיים לא הוצאתי מילה, תנו לי לחפור לכם, זה ישתלם, אני מבטיח.

כל מחירי המערכות נמסרו ע״י היבואנים והם מחירי מחירון מלאים, כשתבואו לקנות, תשלמו פחות.

הזוכה הקטן

קאנטו.

יבואן: דיגיטל מאסטר.

 

זו לא היתה המערכת הטובה ביותר ב״דיגיטאון 2019״, רחוק מזה. זו רק המערכת הנגישה ביותר שכל אחד מאלפי המבקרים בתערוכה יכול לקנות. היא עולה קומפלט רק כ-4200 ₪. היא תפתח לכם במה מרכזית, עם שני רמקולים קטנים ומוגברים (דגם VU6) על סטנדים גבוהים בתוספת סאב וופר (בקוטר 8 אינץ׳). סטינג, מארק נופלר, ואפילו ברוס ספרינגסטין בקטעי הבלדות הלא עמוסות שלו משתבחים בה ומילאו את החדר במלון כפר המכביה בצליל משכנע, הומוגני, עם שילוב יפה בין הרמקולים לסאב ובכלום כסף, שלא לדבר על כל הזמרות האודיופיליות (דיאנה, סטייסי וכל חברותיהן לעדר). קאנטו, חברה שיושבת מתכננת ומעצבת בקנדה, ומייצרת בסין, עושה את זה, ובקטנה.

הבמה המרכזית - הזוכים הגדולים (רמקולים רצפתיים)

מקום ראשון - אולטרא היי אנד. יבואן: מאסטרו אודיו.

הרכב: קומפקט דיסק פלייבק דיזיין, מגבר משולב בולדר 865, רמקולים אלבדו

מחיר כולל: כ-280000 ₪.

בקטגוריה הזו נתייחס למערכות הקצה העליון האמיתי, הקצפת שעולות מ-150000 ₪ והרבה יותר מזה.
בכל התערוכות בעשור האחרון היתה לי הרגשה שהמאסטרו עפר שחורי מפספס. זה לא נשמע הכי טוב. הפעם - זה היה בדיוק זה. הרמקולים הקרמיים של אלבדו האיטלקית, מחוברים למגבר משולב של בולדר ולקומפקט של פלייבק דיזיין, נגן הדיסקים המעולה ביותר ששמעתי מאז המצאת הפורמט לפני כארבעים שנה נשמעו נפלא, גם בסידי רגיל וגם בסופר אודיו. הצ׳לן יאנוש שטרקר (סוויטה לצ׳לו של באך) כבר אינו עימנו אבל כאן, ברמת גן הוא הופיע בחדר עם כל התדרים התחתונים של הצ׳לו, אני נשבע. הזמר היהודי-צרפתי מישל ג׳ונס, והגיטריסט הקלאסי ג׳וליאן ברים עדיין חיים ושניהם העבירו בי צמרמורות של עונג.

אף פעם לא היו לי קרמיים, אף פעם לא יהיו לי (תשאלו את מי שיחידה קרמית של אקיוטון נסדקה לו בפרצוף מתוך הרמקול כשניגן מוסיקה בעוצמה גבוהה הרבה יותר מדי) אבל זו טכנולוגיית רמקולים דגולה, שאצל שחורי היתה בשיאה. ותודה גדולה לד״ר אלדר שמואלי שהיה הראשון שגילה לישראלים את הסוד של אלבדו.

מקום שני - אולטרא היי אנד. יבואן: סוניק בליס.

ֿהרכב: מחשב אודיו ייעודי, ממיר מנורות למפיזטור דגם פסיפיק, קדם מגבר עם ספק כח חיצוני ג׳ף רולנד, זוג רמקולים טרנר אנד פרידל דגם ISIS.

מחיר כולל: כ-400000 ₪.

בתערוכת דיגיטאון הקודמת חיים סבג הלך לאיבוד, הוא נכנס כשותף בחדר עם יבואן אחר, פעם זה ניגן, פעם חיים ניגן, לא רציני. הפעם סוליקו הוא מעפיל לצמרת. כשפולני (ממיר), אמריקאי (הגברה) ואוסטרי (רמקולים) נכנסים לחדר זו לא התחלה של שום בדיחה. זו סינרגיה טובה מאוד פלוס ולקטעים אפילו מצויינת בין מרכיבי המערכת, במת סאונד מרכזית אדירה בין הרמקולים וצליל שלעיתים הוא מעט כוחני עם קמצוץ עודף באס אבל מפעים, דינמי מאוד, עשיר וקוהרנטי לחלוטין. ככה נשמעת מוסיקה מעולה. תענוג צרוף.

מקום שלישי - אולטרא היי אנד. יבואן/מפיץ: הד סינמה/מוראל/ברנד אודיו

הרכב: מגבר משולב הכל באחד (מזרימדיה-סטרימר, ממיר, קדם מגבר והגברת הספק) מקינטוש דגם 8900, זוג רמקולים סונוס פאבר דגם סרפינו טראדישן.

מחיר כולל: כ-150000 ₪ (כולל כבלים ומעמד).

ושוב נמחזר אכזבות קודמות. בתערוכות בעבר אנשי מוראל לא פגעו. הפעם שי אל על (מוראל) שחבר לאמיר (בעלי ברנד אודיו)הצליחו להוציא משילוב שנראה מראש ממש לא מבטיח, פנינים. לעיתים, המגברים המשולבים של מקינטוש האמריקאית נשמעים סתומים, כוחניים ואפילו משעממים. לעיתים, הרמקולים מהסדרות הגבוהות של סונוס פאבר נשמעים בהירים ומציקים מידי בגבוהים ובמיד. כאן השילוב בין סתום לפתוח מידי - העמיד את המאזין ישר בתוך הבמה המרכזית. הצליל היה נפלא, לא מעייף ונעים מאוד להאזנות ארוכות, אם כי פה ושם חסר מעט באס. דייר סטרייטס, נופלר באחד מאלבומי הסולו, האיגלס וגם קטע קלאסי מורכב של שוסטקוביץ׳ השתקעו באוזן רעננים ומשובחים. 

מקום רביעי - אולטרא היי אנד. יבואן: אודיו פריק.

הרכב:  ממיר ברינקמן דגם נקוויסט 2, מגבר משולב לאקסמן דגם 509X, זוג רמקולים מאג׳יקו דגם A3.

מחיר כולל: כ-150000 ₪

ערן פוגל לקה בתערוכה במחלת גבהים. ביום הראשון המערכת שהציג נשמעה לא נעימה כשלא הפסקתי להרגיש את נוקשות הדהודי תיבות האלומיניום התעופתי של מאג׳יקו זוחלות לי באופן מטריד בורידים.
ביום השני, כאומן סאונד משמעותי בעל נסיון עצום, הוא הכניס לחדר במלון שטיח שאגי שחור ודי עבה, הרחיק את זוג הרמקולים של מאג׳יקו מהקירות הצדדיים - והופ, הקוסם המוכר מהעבר חזר. הממיר נפלא, ויצר מהקבצים המוזרמים של טידאל צליל מטמטם בבמה מוגדרת היטב, נרחבת עמוקה במידה ודי גבוהה. המגבר לא הפריע לרמקולים להפוך באוזניי לאחת המציאות הגדולות בתחום האולטרא היי אנד, והעיקר שלא הוטרדתי יותר בידי תיבות האלומיניום.

הבמה המרכזית - זוכה ובוכה (רמקולים רצפתיים)

הקטגוריה הזו מתייחסת לשתי מערכות בתחום האולטרא היי אנד שיש להן פוטנציאל, אבל לא מממשות אותו בגלל תכנית ההיפרדות (לא מדבר פוליטיקה) המיד נשמע שונה באופן מוחלט במקרה הרע, או באופן מובהק, במקום השני היותר טוב, משאר חלקי הרמקול. וזה מטריד אותי, כמאזין.

מקום ראשון בהטרדה  - אולטרא היי אנד. יבואן: לוקס/פיוז.

הרכב: מגבר הכל באחד מיוזיקל פידליטי נווויסטה, זוג רמקולים קף בלייד 2.

מחיר כולל: כ-160000 ₪.

 

החלקים ברמקול המיושן הזה (סדרת בלייד המעוצבת של קף נמצאת איתנו כבר כעשור) לא התחברו הפעם במרכז הסמינרים של כפר המכביה, ולא התחברו אף פעם. היחידה המשולבת טוויטר/מיד בשיטת היוני קיו של קף שרצה כבר יותר משלושים שנה, היא אחד הפלופים הגדולים ביותר של עולם האודיו - בצליל מרוכז כאילו שתית תרכיז מיץ ממותק מהבקבוק בלי למהול אותו במים. התוצאה הסופית ממש לא קשורה לשאר חלקי הרמקול בעת שהיחידה הקדמית המשולבת והוופרים הצידיים מנהלים כל אחד חיים וצלילים משל עצמו. במת הבאסים בין שני הרמקולים היתה משובחת ביותר, אבל רק זה.

מקום שני בהטרדה - אולטרא היי אנד. יבואן: טופ ליין.

הרכב: אלקטרוניקה (מזרימדיה/סטרימר וממיר, קדם מגבר, ושני מגברי הספק מונובלוק) של אזוטריק, זוג רמקולים פוקאל סקאלה אוטופיה EVO.

מחיר כולל: בין 600000 ל-700000 ₪.

 

זו המערכת השניה בתערוכה בתחום הכספי המופרע-מופרך של בין חצי מליון למליון שקלים. כאן, אסור לקבל שום פשרה בשום תחום אודיופילי. זה חייב להיות 99 אם לא 100 אחוז בכל נקודה ונקודה, וזה קורה אולי אצל אוליגרך/טייקון באחוזה/וילת ענק/פנטהאוז, אבל לא בתערוכה.

במערכת הזו יש כמעט הכל - הבמה טוטאלית בתלת מימדיותה שאין דברים כאלה, הפירוט מעלף, הבאסים עמוקים ומוגדרים, טוויטר הבריליום הסופר מפזר ואוורירי של פוקאל לא מוגזם לשום כיוון, אבל באה יחידת המיד העליונה הקטנה מידי בפוקאל (רק 6.5 אינץ׳) והעניין מציק. מיד חדגוני, קטן, מרוכז, צפוף ולא מספיק פתוח. לא מתחבר לכלום, ונפרד כמעט לגמרי משאר חלקי החוויה המוסיקלית.

המיד המעצבן הזה קיים בכל הקלטה מארבע העונות של ויואלדי המשופעת בכינורות, דרך סונטה לפסנתר של שופן, שתיהן במחלקה הקלאסית ועד סטימלה של יו מסאקלה בפופ/רוק, ופוגע בשאר ההישגים. אכזבה גדולה ביחס למחיר.

הבמה המרכזית - מערכות קצה עליון (רמקולים רצפתיים)

זו קטגורייה מוזרה, יש בה שתי מערכות טובות, שהציבו שני יבואנים ותיקים שיודעים את העבודה, ושממש הלהיבו אותנו (בלי לשמוע באף אחד מהן מוסיקה קלאסית מורכבת שמאתגרת ממש את הרמקולים), אחת במחיר כמעט כפול מהשניה. ושתיהן נזכיר, הביאו את במת הסאונד, בלי בעיות. הסוד - רק זוג רמקולים אחד בקיר הקדמי בחדר במלון, ובהצבה רחוקה מהקירות הצדדיים.

מקום ראשון - קצה עליון. יבואן: סאונדקווסט.

הרכב: מגבר משולב ביחידה אחת (מזרימדיה/סטרימר, ממיר, קדם מגבר ומגבר הספק) הגל דגם 390. זוג רמקולים ספנדור דגם A7.

מחיר כולל כבלי נורדוסט: כ-40000 ₪.

 

גבי עמרם עשה לעצמו בתערוכה האחרונה כמי שיודע להוציא סאונד משובח מאוד במערכת זולה יחסית. הטריק הזה חזר על עצמו גם הפעם. המוסיקה שהוא בחר היתה צלולה, עירבה את המאזין בתוך הכלים והקולות באופן יפהפה ויצרה במה מוגדרת ומסודרת היטב אם כי לא עמוקה במיוחד ולא גבוהה במיוחד. הכל ישב במקום נכון ואמיתי. זה לא סאונד מפיל לסתות, אבל זו חוויה שיכולה להימשך עבור המאזין שיקנה לשנים ארוכות.

מקום שני - קצה עליון. יבואן: אקורד אודיו.

הרכב: קומפקט דיסק NAD, מגבר משולב ביחידה אחת (מזרים מדיה/סטרימר, ממיר, קדם מגבר, מגבר הספק): NAD דגם M32. זוג רמקולים דאלי דגם אפיקון 6.

מחיר כולל: כ-75000 שקלים.

איציק כהן הגיע לתערוכה ביום ההקמות רק בתשע בערב ויצר מערכת מאוזנת, זורמת, פתוחה מאוד בצליל ומהנה מאוד.
הצליל לא מילא את החדר בנפח גדול, אבל בין הרמקולים קמה ונהייתה במה יפהפיה, עמוקה ורחבה. היו שאמרו שטוויטרי הריבון של דאלי בשילוב עם ההגברה הדיגיטלית של NAD יצרו צליל נוקשה מעט, אני חושב שהם טועים.

המלכוד הפינתי - המצטיינים

הנה שני חדרים במלון, ואחד נוסף במרכז הסמינרים שהיו זוכים ללא קושי באותות מצטייני התערוכה. אלמלא בעיה אחת - חלק או רוב אנרגיית הבאסים לא הלכה מהרמקולים אל מרכז הבמה המרכזית. אלא פנתה לצדדים, נתקעה והסתבכה בפינות החדר. נכנה את התופעה - המלכוד הפינתי.

הסיבות לכך מרוכזות במילה אחת - אקוסטיקה. הרמקולים שנבחנו הוצבו קרוב מידי לקירות הצדדיים ונחנקו ממש, תנו להם חלל, למען תתקבל חוויית השמע מוחלטת. בשניים משלושת המקרים הוסיפו המציגים חטא על פשע, בבחינת תפסת מרובה לא תפסת. בין זוג הרמקולים שניגן, עמדו עוד שניים או שלושה זוגות רמקולים נוספים.  אני מבין את הצורך של המציגים לחשוף לאלפי המבקרים כמה שיותר דגמים, אבל את השיעור שלמדתי בחנות גרהמס היי פיי בלונדון ב-1994 לא שכחתי מעולם: בחדר הדגמה מול לקוחות פוטנציאליים יש תמיד זוג רמקולים אחד שמנגן. השאר נמצאים בצד כמה שיותר רחוק, או מאחור ועדיף בחדר צדדי נפרד.

מקום ראשון - המלכוד הפינתי. יבואן: סטריאו סאונד.

הרכב: קדם מגבר הכל באחד (מזרימדיה/סטרימר, ממיר, קדם מגבר) פאראסאונד. מגבר הספק פאראסאונד דגם A23. זוג רמקולים אקוסטיק אנרג׳י דגם 509.

מחיר כולל כבלים ואבזרים: כ-35000 שקלים.

המקום הראשון הולך למערכת שאלמלא נקלעה למלכוד הפינתי היתה מוכתרת כאחת ממצטיינות התערוכה - בודאי בערכים של ערך פנטסטי לכסף. כאן היתה במת סאונד גדולה בין הרמקולים, אבל לא בבאסים. שוב חוזר הניגון, והבאס הולך מהרמקולים במקום פנימה, כדי להוסיף לבמת הסאונד הנכבדה במרכז עוד יותר נפח וגודל, אל הקירות הצדדיים באובדן שליטה די גדול. אל תטעו, לבאס היה כח והידוק, וכל התדרים שמעליו ישבו ממש נכון כך שהתוצאה היתה טובה בהחלט. אבל אי אפשר להתעלם מאובדן השליטה. למה? ה-509 מוקמו הכי קרוב לקירות הצדדיים וביניהם הוצבו עוד שני זוגות רמקולים, מדפי ורצפתי קטן.

מקום שני - המלכוד הפינתי. יבואן: אמנון סאונד.

הרכב: קומפקט דיסק YBA דגם פשן 430. קדם מגבר סאגדן דגם LA4. מגבר הספק YBA פשן 650. זוג רמקולים צ׳אריו מסדרת אוואטר דגם צ׳לו.

מחיר כולל: כ-76000 שקלים.

גם כאן מצטיינת נוספת עם אבל קטן. השילוב בין הקדם מגבר של סאגדן לשאר האלקטרוניקה של YBA ולרמקולי צ׳אריו יצר סאונד בעל נוכחות אדירה, פתיחות כבירה, ועירוב של המאזין בתוך המוסיקה באופן שמערכות יקרות פי שניים ושלושה בחדרים אחרים אפילו לא התקרבו אליו.

רק מה. חלק לא קטן מהתמונה המוסיקלית התרכז בשתי הפינות של חדר המלון, בתוך הרמקולים וכלפי הקירות הצדדיים. בסימפוניה השלישית של מהלר היה גודל מרכז יפה וצליל תלת מימדי עצום תוך גודל סאונד מפחיד אבל הבאסים השתולולולו בצדדים. פסנתר הסולו של כריסטיאן צימרמן באחת הסונטות לפסנתר של שוברט חזרה על אותן תופעות, והוסיפה מסביב לפסנתר המון אוויר, אבל בקרצ׳נדו כשצימרמן לחץ על הפדלים הבאסים הסתבכו מעט בצדדים.

מקום שלישי - המלכוד הפינתי. יבואן: סיריוס.

הרכב: קומפקט דיסק אונקיו, קדם מגבר ביחידה אחת (מזרימדיה/סטרימר, ממיר וקדם מגבר) אודיו אלכמי, מגבר הספק דיגיטלי אודיו אלכמי. זוג רמקולים אילאק דגם קונצ׳רטו M.

מחיר כולל: כ-246000 שקלים.

אלו הרמקולים הדינמיים היפים ביותר בתערוכה ויש להם יכולות מעולות. העניין הוא שהאלקטרוניקה הזולה עד מביכה של אונקיו ואודיו אלכמי סירסה אותם והבעיות בפינות החדר לא הוסיפו. לא מחברים לרמקול שמתומחר בכ-220000 שקלים אלקטרוניקה בכ-26000 שקלים. זה לא נשמע מספיק טוב - היתה העלמה עצמית מינימלית ורוב הצליל התרכז בתוך הרמקולים ובצדדים. בשני קטעים שבהם השתתפה תזמורת סימפונית זה נשמע עמוס מידי, המיד היה לעיתים לחוץ ולפעמים טוב. באחד הקטעים הבאסים היו בשליטה יחסית, בשני בכלל לא. קולות זמרים כמו שושנה דמארי או דני ליטני נשמעו במנותק מהשאר ממש מצויין.

המלכוד הפינתי: המאכזבים

הגעתי לקומה השלישית במלון, ונכנסתי לשלושה חדרים שבהם היה רק זוג רמקולים אחד במרכז. לכאורה אידיאלי על פי מה שהסברתי קודם. בפועל התוצאה היתה מאכזבת, ואלו שלוש מערכות בכלל לא זולות. הסיבה - קירבה מוגזמת של הרמקולים לקירות הצדדיים.

מקום ראשון באכזבה. יבואן: ORAC AUDIO

הרכב: ממיר מנורות ארייס סראט דגם הלן. קדם מגבר ארייס סראט דגם אינקיטו. מגבר הספק דיגיטלי אסקנדו

דגם DNA 1000.2. רמקולים אסקנדו דגם D9C.

מחיר כולל: כ-170000 שקלים.

 

לוני יצא מהתערוכה הקודמת חמוש בתואר שהענקתי לו ״הסאונד הטוב ביותר״. לא עוד. ככל ששמעתי את המערכת שהדגים השנה בחדר במלון בעוצמה חזקה יותר, כך הלכו התופעות השליליות והחמירו. הרמקולים הגדולים אכלו את העומס הכלי העצום בסימפוניה השנייה והחמישית של מהלר (בניצוח זובין מהטה, ובניצוח ג׳ון ברבירולי בהתאמה) בקלות רבה, אבל לא היתה שום העלמה עצמית בין הרמקולים ואנרגיית הבאס פנתה הצידה בקטעים המורכבים, וכל דינמיות הבאס ברחה לפינות. הבמה המרכזית היתה מוגבלת, אבל קיימת.  קטעים פחות עמוסים שלוני בחר עבורי נשמעו נהדר.

מקום שני באכזבה. יבואן: אלגזי.

הרכב: מגבר ביחידה אחת (מזרימדיה/סטרימר, ממיר, קדם מגבר, מגבר הספק) קמברידג׳ אודיו מסדרת EDGE דגם NQ . מגבר הספק קמברידג׳ אודיו מסדרת EDGE דגם HW. זוג רמקולים פרואק דגם K3.

מחיר כולל: כ-112000 שקלים.

 

הנה חדר שפירק את הבמה המרכזית לרסיסים ושם את הכל כולל הכל בצדדים. לרמקולים של פרואק יש חתימת צליל טבעית לאוזני. בקונצ׳רטו לפסנתר (אלפרד ברנדל) הקיסר של בטהובן (זובין מהטה מנצח על הפילהרמונית של וינה) נשמעו נמוכי הפסנתר ללא רעידות והרמקול שיקף להפלא את כל שאר הכלים. בסימפוניה החמישית של מהלר (גרגייב מנצח על הסימפונית של לונדון), רעדו הקירות הצדדיים מעודף באסים. בשתי ההקלטות המרכז והבמה לא היו טובים.

מקום שלישי באכזבה. יבואן: רפי לוהב.

הרכב: קומפקט דיסק אקיופייז, קדם מגבר ומגבר משולב אסת׳טיקס. זוג רמקולים וונדרסטין דגם TREO CT.

 

הוונדרסטין נשמעו כאן כמו שני רמקולים נפרדים לגמרי. המוסיקה התרכזה בתוכם, ולא היתה העלמה בגרם של הצליל בחדר. תופעת המלכוד הפינתי, וחוסר הבמה היתה בחדר המלון קשה ביותר.

רמקול מדפי, אין מלכוד פינתי

רמקול מדפי בגודל קטן או בינוני, כזה שניצב בעולם האודיופילי על סטנד ייעודי הוא פשרה, בהגדרה. אין לו את הבאסים הנמוכים והעמוקים ביותר שאליהם מגיע רמקול רצפתי. בדרך כלל הוא לא יגיע לתדרים שמתחת ל-40 הרץ, וגם אם כן, לא ישמיע אותם היטב. משום כך, רמקול מדפי לרוב פחות רגיש למיקומים בחדר, ויהווה פתרון הולם בחדרים קטנים ששטחם מתחת ל-15 מ״ר.

אבל ב״דיגיטאון 2019״ היו כמה מערכות שהתבססו על רמקולים מדפיים והביאו את המכה, בבאס כה משכנע עד שקפצתי מהכסא. את המקום הראשון חולקים שתי מערכות ושני מדפיים, אחד זול ומעולה למחירו, שני יקר ומעולה בכל אספקט שהוא. כל המדפיים הביאו כמובן איתם את הבמה המרכזית.

מקום ראשון (רמקולים מדפיים). יבואן: פיוז.

הרכב: מזרימדיה/סטרימר בלו סאונד, ממיר מיוזיקל פידליטי דגם M6 SI. מגבר משולב מיוזיקל פידליטי דגם M6 SI, זוג רמקולים קיו אקוסטיקס דגם Q300.

מחיר כולל:  41000 ₪.

 

הקיו אקוסטיקס נראים קצת מוזר לעין הלא אודיופילית. הם רמקולי מדף עמוקים מאוד במטרה להפיק באס משובח מתוך ההגבלה המדפית. ואכן עומק הבאס מדהים, במת הסאונד המרכזית מרשימה מאוד, והרמקול מעניקים איכות צליל גבוהה ביותר ביחס למחירם. וזו לא הפעם הראשונה ולא האחרונה שנשתמש בקלישאת ״ערך לכסף״.

מקום ראשון (רמקולים מדפיים). יבואן: קודו אודיו

הרכב: קומפקט דיסק לינדמן דגם 25 (כבר לא מיוצר), מגבר משולב הכל באחד (מזרימדיה/סטרימר, ממיר, קדם מגבר ומגבר הספק) ויטוס דגם 101 RI. זוג רמקולים TAD דגם ME1.

מחיר כולל: כ-117000 ₪.

 

שקיפות, זו מילת המפתח בהגברה של ויטוס מדנמרק שחוזרת לישראל אחרי היעדרות ארוכה מדי. הגברה צלולה כבדולח, לא מעייפת, לא נוטה לאיזשהן שוליים או קצוות, לא בעיטה בבטן, לא סאונד גדול מהחיים. אלו פשוט החיים עצמם, וזוהי מוסיקה בתפארתה. השילוב בין מגבר הכל באחד לרמקולים האמריקאיים של TAD מצויין עד נפלא. ישבתי בחדר שעה ארוכה ונהניתי מכל דקה, המוסיקה ממש נגעה בי. אפילו לא רשמתי את מה ששמעתי, העיקר הרושם העמוק, ויש גם באסים.

והנה השריטה שלי: במחירים גבוהים מ-20000 שקלים אין שום הצדקה לשים בחדר בגודל בינוני ששטחו גדול מ-15 מ״ר רמקול מדפי. זה  נכון ל-TAD, זה תופס גם לגבי B&W וחל גם על מוניטור אודיו שידורגו במקומות השני והשלישי בקטגורייה המדפית. לכו על רצפתי.

מקום שני (רמקולים מדפיים). יבואן: טופ אודיו/סטריאוסקופ.

הרכב: מזרימדיה/סטרימר, ממיר, קדם מגבר ומגבר הספק - שלוש יחידות נפרדות מסדרת הוגו של קורד אלקטרוניקס.

זוג רמקולים: B&W (באוארס אנד וילקינס) דגם 805D3.

מחיר כולל: כ-90000 ₪.

יגאל דברא מסטריאוסקופ הביא לתערוכה תוצאה יפה וכיפית מאוד, אבל לא מצויינת. הסיבה: מדפי בגודל כזה קצת קטן על החדר. היתה שם מוסיקה ובמה ונוכחות - וכל התדרים ישבו נכון מאוד. תקשיבו לצ׳מבלו הטהור שאיננו יכול לספק את נמוכי פסנתר הכנף ותבינו עד כמה רמקול מדפי יודע לדייק. אבל המוסיקה פחות נגעה בי מאשר בחדר של ויטוס/TAD.

מקום שלישי (רמקולים מדפיים). יבואן: קונקטור.

הרכב: קומפקט דיסק רוקסאן דגם בלאק, מגבר משולב רוקסאן דגם בלאק, זוג רמקולים מוניטור אודיו

דגם פלטינום 100 סדרה 2.

מחיר כולל: כ-73000 ₪.

בתערוכה הקודמת עם אותו קומפקט ואותו מגבר ונדמה לי שאפילו באותו חדר התחברתי מאוד לסילבר 500, רמקול רצפתי גדול, מסדרה נמוכה הרבה יותר של מוניטור אודיו האנגלית. הפעם החיבור לא היה מיידי. ספרינגסטין ב״פילדלפיה״ נשמע טוב אבל קצת חנוק, לא הרגשתי בשום צורה את יתרונות הפיזור המיטבי והאווריריות של טוויטר סרט (ריבון) כה מהולל. לאונרד כהן ב״מי באש״ הפגין קצת חוסר שליטה בבאס בתחילת הקטע עם מחיאות הכפיים של הקהל בהופעה, אבל הביצוע עצמו נכנס לאוזן באופן שלם והומוגני. בקיצור - הטוויטר טוב יותר ביריב מתוצרת B&W, התיבה של מוניטור אודיו מעניקה חוויית באסים יותר עמוקה, ושוב נזכיר, זה עדיין רמקול מדף.

תקיעה מונומנטלית   

מקום ראשון (רמקול שופר), יבואן: IL AUDIO.

הרכב: מזרימדיה/סטרימר/דאק איון אודיו, קומפקט דיסק איון אודיו דגם 35, קדם מגבר פאס לאבס דגם 22, מגבר הספק פאס לאבס דגם S250.8. זוג רמקולים אקפלה ויולין.

מחיר כולל (למסלול הדיגיטלי בלבד) כ-700000 שקלים, אבל מי סופר.

אלפי הקוראים שואלים את עצמם עד רגע זה. מה הלוי הזה חופר, ועוד לא הגיע בכלל לחדר הטוב ביותר בתערוכה, זה שבקונצנזוס, זה שכולם לא מפסיקים לדבר עליו. חדר המליון, ותקבלו עודף, של יגאל לסרי.
ובכן, אחרי רבים להטות, גם אני חושב וכותב שיגאל לסרי הביא את הסאונד הדגול ביותר בתערוכה, ממש כמו חדר מעולה בתערוכת מינכן.

ולמה הזכרתי את מינכן? היי, הייתי שם הרבה קודם, גיליתי וכתבתי על גדולתם של רמקולי אקפלה דגם ויולין עוד בתערוכת מינכן הראשונה, במאי 2004. ומאז עברו חמישה או ארבעה דורות על הכינור (היום אנחנו נמצאים בדור 6) והוא עדיין דגול מרבבה.

לא בדיוק מרבבה, אלא מכל מתחריו בתחום רמקולי השופר, החל מהקליפשחורן שהמציא את השופר עוד ב-1946 (מצטער, הוא עושה לי חור בראש). ועד המתחרים המודרנים של אקפלה בשוק הגרמני מתוצרת אוואנטגארד ומרטיון.
רמקולי שופר חלקיים (טוויטר ומיד שופריים, וופר ברובם הגדול של הדגמים דינמי) נשמעו לי עד האקפלה כך:

מצד אחד הם מטביעים אותך לטובה היישר בתוך המוסיקה, מצד שני הם תובעים ממך ולא באופן עדין תשומת לב בכל שניה, קפסולה מרוכזת מאוד של נוכחות נדירה חדה וחריפה מידי. וזה מעייף בהאזנה ארוכה עד כדי לא נסבל ממש.

אבל באקפלה יש טוויטר פלזמה שמעלים לחלוטין את החריפות והחדות והתובעניות וכל החסרונות האחרים. וככה זכינו ברמקול קסום, נינוח בצליל ושקוף בצורה שלא תיאמן, בצירוף במה ענקית.

ואני לא טוען שהחדר של יגאל לסרי היה מושלם. הרמקולים לא ניגנו באופן דינמי גדול, כפי שהייתי מצפה. מאזין ביקורתי היה יכול להבחין לאורך השעה ויותר שישבתי שם שלקטעים או לפרקים מורגשם היפרדות קלילה של הוופר הדינמי המבצבץ לו מתחת לגריל השחור התחתון מהתדרים שמעליו. בגרמנית קוראים לזה אבילדונג, כלומר אחידות צליל של כל הרמקול כמקשה אחת. באופן סופי ציון 98 או 99.

מקום שני  (רמקול שופר). יבואן: אור אודיו.

הרכב: מזרימדיה/סטרימר/ממיר קוקטייל אודיו דגם X50 PRO. מגבר משולב מנורות בשילוב ספק כח חיצוני אוריס אודיו

דגם פורטינו 88, זוג רמקולים הורנס דגם סימפוני.

מחיר כולל: כ-135000 ₪

מארק מ״אור אודיו״ ניצב בתחרות שפתחתי בעמדה בלתי אפשרית. אם לא היתה המערכת האקפליסטית שבראשה הכינור, היינו נשארים עם רמקול שופר טיפוסי, תוצרת הורנס מפולין. חד וחריף מידי, כאמור, להאזנה ארוכה, אבל מביא חוויה אדירה בדייט ראשון לחצי שעה עד שעה. ואלו לא היו כל המגבלות.

גם בחדר הזה נעדרה הבמה המרכזית והופיע במלוא הדרו המלכוד הפינתי. יחידת הבאס הגדולה, 12 אינץ׳ (וופר דינמי מקובל, לא שופרי) הפיקה באס מעובה מתיבה גדולה שמכילה את העומס התזמורתי, ממש כפי שמצפים בסימפוניה החמישית של מהלר (גרגייב מנצח על התזמורת הסימפונית של לונדון). אלא שהבאסים בקטעים העמוסים ברחו לצידי החדר. כלומר יש באס, אבל הוא לא מספיק טוב משום שההורנים הגדולים דחוסים ממש בצדדים. בקטע טראנס עתיק מ-1978 היה הרוב נפלא ונהדר במגזר הבאס, אבל הבמה המרכזית היתה דלה.

זה לא כוחות, האקפלה עולה כ-150000 שקלים, ההורנס רק 65000 שקלים. וכל האלקטרוניקה מסביב מרקיעה באקפלה שקלים, ובהורנס המחיר הכולל לגמרי סביר. מי שאוהב רמקולי שופר, ולא היה בתערוכה, שירוץ לשמוע. אני לא יכול לרוץ באופן אורטופדי מובנה.

הכל באחד, באמת (רמקולים מוגברים)

הקטגוריה הזו היא ההווה והעתיד האמיתי של עולם האודיו. מי צריך קופסאות. תנו לנו זוג רמקולים מוגברים, שמחוברים לחשמל ואליהם נזרים אלחוטית את כל המוסיקה מכל מקור אפשרי. אחת הראשונות שגילתה את עולם הרמקולים המוגברים כבר לפני כשלושים שנה היתה B&O (באנג אנד אולופסן הדנית) אבל צר לי, היא לא הזוכה בקטגוריה, כי גם כאן, דגם הדגם שלה, ביאולאב 90 נקלע למלכוד הפינתי.

הדגם הקטן היותר, ביאולאב 20, אמנם הביא במה ונשמע טוב מאוד ואפילו קסום בקטעי ג׳ז לא מורכבים מדי. מנגד, הוא הוצג בתערוכה בקונפיגורציה מוזרה עם פרה מנורות ופטיפון והמון חוטים שנוגדת את הפילוסופיה המינימליסטית של היצרן של הכל באחד, ולכן אי אפשר להתייחס אליה.

מקום ראשון (רמקולים מוגברים). יבואן: BEEPS.

הרכב: זוג רמקולים הכל באחד דאטש׳ אנד דאטש׳ דגם 8C עם מעמדים בבנייה עצמית.

מחיר כולל מעמדים: כ-57000 ₪.

אחת היציאות הגדולות בתערוכה, מכל כיוון אפשרי. הרמקול הזה יוצר נפח צליל ענק, אבל תדרי המיד קצת השתוללו בחוסר שליטה בתדרים שבין 700 ל-1400 הרץ, והטוויטרים בתדרים הגבוהים קצת לא היו מפוקסים. הבאסים שמופקים בכל רמקול משני וופרים אחוריים בגודל 8 אינץ׳, היו מעולים ולא נקלעו למלכוד הפינתי. למרות הבעיות, חוויה עם פוטנציאל שיופיע במלואו בחדר גדול יותר מאשר במלון.

מקום שני (רמקולים מוגברים). יבואן: ביקונקט.

הרכב: זוג רמקולים הכל באחד באנג אנד אולופסן דגם ביאולאב 90.

מחיר כולל: כ-300000 ₪.

 

מערכת הדגל של B&O משופעת הדרייברים לכל כיוון אפשרי הותירה אותי בעיקר מבולבל. החומר שנוגן הגיע כולו מיו טיוב ויצר בכל קטע קיר סאונד ענקי, יפהפה ומשגע בגובה אדיר.  מצד שני, פינתיות יתר של הבאסים (המלכוד הפינתי חזר) שפגמה בתוצאה הסופית. הצבה פנימית יותר היתה וודאי משפרת, אבל לא היתה אפשרית כי באמצע עמדה טלויזיה יפהפיה בגודל 77 אינץ׳.

וגם עושה פאנלים (רמקולי פאנל רב כיווניים)

לסיום, נשוב אל אהבתי הראשונה. רמקולי ריבון ואלקטרוסטאטיים, טכנולוגיית ששימשו אותי במשך כעשרים שנה, במערכת הפרטית ושמסובבות את הסאונד בחדר באופן מסחרר, בגובה אדיר, ובנוכחות מרטיטה. בתערוכת דיגיטאון התנהל דרבי מרתק בין האלקטרוסטאטי של מרטין לוגאן (לוגאן הוא שמי השני), ודגמי הריבון של מגנפאן. המנצח היה כמובן זה שלא נקלע למלכוד הפינתי.

מקום ראשון (רמקולי פאנל). יבואן: טופ אודיו.

הרכב: סטרימר של אנת׳אם, מגבר משולב של אנת׳אם דגם STR.

זוג רמקולים מרטין לוגאן דגם ESL 11A.

מחיר כולל: לא שאלתי, התאהבתי.

 

הרמקולים הללו הושמעו לנו מעט מאוד זמן, בגלל שהיבואן העדיף ובצדק להדגים את מערכת הקולנוע הביתי על 13 רמקוליה וסאביה שלו בחצי השני של החדר.  אבל זו היתה פגישה מחודשת עם יקירים מהעבר, ושוב התאהבנו תוך דקה.

אין מתחרה ליכולת פיזור הסאונד של פאנל אלקטרוסטאטי שזורק את צלילי המיד והגבוהים אחורה וקדימה, היישר לתוך המוח של המאזין בפופ, וגם בקלאסי, הרמקולים היו קרובים יחסית אחד לשני, כדי להימנע ובצדק מאפקט המלכוד הפינתי  בתדרים הנמוכים, אבל היתה העלמה עצמית, וזה משכר, מיידית.

את הבאס מקבלים כאן משני וופרים אקטיביים מוגברים של 8 אינץ׳, אחד קדמי, אחד אחורי המוצבים בתיבה תחתונה עמוקה. כדי להתגבר על בעיות אקוסטיות בתצורת הבאס הכפולה וליצור אחידות צליל ללא תפר בין שתי הטכנולוגיות הכה שונות, כוללים רוב דגמי מרטין לוגאן מהסדרה האחרונה מערכת כיול אקוסטית לתדרי הבאס בלבד שפיתחה חברת האם, אנת׳אם.

מערכת הכיול לא מטפלת כלל בתדרי המיד והגבוהים שמפיק הפאנל האלקטרוסטאטי משום שכל מערכת כיול אלקטרונית מתבלבלת מפיזור הסאונד קדימה ואחורה של רמקולי פאנל, וזה בדוק, ומנוסה. 

מקום שני (רמקולי פאנל) יבואן: אודיו אקסטרים.

הרכב: קדם מגבר משומש פליניוס M16, מגבר הספק מנורות משומש CAT. זוג רמקולי מגנפאן דגם 1.7I.

מחיר: לא משנה.

 

דני בכור עושה שנים פלאים ובצדק, עם רמקולי מגנפאן. הפעם, התערב המלכוד הפינתי, וזה לא הלך אלא נתקע.
משתי סיבות - בשל הצמדת הרמקולים לקירות הצדדיים. וגם בשל בחירת הגברת ההספק המנורתית שאיננה מתאימה לדעתי כלל, לרמקולי ריבון. מנורות עושות פלאים לפאנל אלקטרוסטאטי, וקשות לפאנל ריבון.

ולא אכפת לי מההסטוריה המשותפת העתיקה של ביל ג׳ונסון מאודיו ריסרצ׳ (אחד מיצרני מגברי המנורות המשובחים בעולם) עם ג׳ים ויני שייסד את מגנפאן. בבית, ניסיתי במשך חצי שנה את אודיו ריסרצ׳ על מגנפאן, וזה היה בלתי נסבל.  

לא נכביר מילים, אבל ה-1.7I של מגנפאן (כ-13500 ₪ בלבד, בדרך כלל המציאה הגדולה ביותר בתחום האודיו) נשמעו בתערוכה ביום הראשון רע, נוקשים, ובלתי מוסיקליים בעליל. לא הייתי בחדר ביום השני, ושמעתי מחברי שביום השני לתערוכה המערכת נשמעה אחרת לגמרי.

גילוי נאות - הנעלמים

הגעתם עד פה. טרוטי עיניים, שפוכים וחסרי נשימה. אני מעריך את זה מאוד. בשנתיים האחרונות רכשתי או אני עדיין בתהליכי רכישה של מוצרים, שדרוגים, ואבזרים למערכת הסאונד הפרטי שלי משלושה יבואנים שהציגו בתערוכה:

״אבי יפה״

״פיוצ׳ר אודיו וידאו״

״אודיו זיפ״

בשל כך ומסיבות אתיות, אני מנוע מלהתייחס לתצוגות שלהם. מצטער.