חנויות
פיוז ארמה אודיו אודיו אקסטרים Sonic Bliss אמנון סאונד סטריאו פרו Soundquest קודו אודיו Stereoscope סטריאוסקופ למטייל אניגמה קולנוע ביתי גופי תאורה
הוסף ל::

רמקולים מדפיים מוינה – Vienna HAYDN GRAND | אודיו וקולנוע ביתי | ביקורות | ראשי

רמקולים מדפיים מוינה – Vienna HAYDN GRAND

גודל אות: Decrease font Enlarge font
רמקול Haydn Grand במבחן רמקול Haydn Grand במבחן

זוג ההיידן מתגלה כרמקולים עם צליל גדול, מפורט וצלול עם קורטוב של סוכר בצליל. רוי מקשיב לצליל וינאי בישראל.

הקדמה

בין הרמקולים השונים ששכנו בביתי זכורים לי במיוחד לטובה ה-Vienna Acoustics Mozart, בגרסתם הקודמת. זמן רב חלף מאז, אולם הם הותירו עלי את חותמם. לאחר שמכרתי אותם נזדמן לי להאזין לדגם ויינה Haydn Grand המדפי, והוא הותיר עלי רושם ראשוני עז, אולם מעולם לא היתה לי ההזדמנות לבדוק את הרמקול במגרש הביתי, וזו, כמו שכל אודיופיל יודע, הבדיקה בהא הידיעה.

לאחרונה גיליתי כי הרמקולים המיוחלים ביצעו קפיצת דרך שהביאה אותם קרוב אל מפתן ביתי הצפוני.

טלפון לחנות ואני כבר שם עם מסחרית מקרטעת בעלת גיר ידני ששאלתי מחבר (פלא שהצלחתי בכלל להגיע ולחזור - הפעם האחרונה שנהגתי על הילוכים היתה בשיעורי נהיגה).

המטען היקר הושאל לי לשבוע של האזנות שהתארך לכמעט שלושה עקב בעיות להתארגן על החזרתם, מה שתרם בהחלט להעמקת ההיכרות עם הרמקולים. בשתי כתבות אתן סקירה אישית על שניים מתוך סדרת ה"גראנד" של ויינה אקוסטיקס, ותוספת קטנה של בדיקת תפקודם בתחום קולנוע ביתי.


אז במה מדובר?


החברה

חברת Vienna Acoustics הינה חברת רמקולים אוסטרית (...Duh) שמקום מושבה בוינה (Duh... x2). החברה לוקחת את עצמה מאוד ברצינות מבחינת מחויבותה לתרבות מוזיקלית אוסטרית, כעולה מאתר האינטרנט שלה המתפקד גם על תקן של  מוקד מידע קטן לתיירות מוזיקלית בוינה. 

לענייננו, שלוש סדרות הרמקולים של ויינה כוללות את הסדרה ה"נמוכה" (הכל יחסי) שעברה עדכון לפני כשנתיים-שלוש וקיבלה את השם Grand (בה אעסוק בכתבות להלן), וכן סדרות ה-Reference וה-Klimt (החדשה) הגבוהות.

רמקולי סדרת הגראנד (וגם הרפרנס) זכו כולם לשמות של מלחינים אוסטרים וגרמנים (אם כי שם הרמקול אינו מרמז בהכרח על מקומו בסדרה. לחובבי באך, למשל: הרמקול שלו זכה רק בדירוג השני מהסוף).

שני זוגות הרמקולים שנחתו בביתי הינם ההיידן גראנד המדפי ואחיו הגדול הממוצב שתי רמות מעליו, המוצארט גראנד. ביניהם, כאמור, ישנו הבאך גראנד, שהוא רצפתי קטן.


התרשמות ראשונית   

ההיידן (נשמיט את ה"גראנד" לשם קיצור) איננו גראנד כלל - מדובר במוניטור קטן בעליל. דרייבר קטן ושקוף של 5 אינץ' קבוע בחלקו התחתון ומעליו כמקובל הטוויטר שהינו מסוג Silk Dome (להבדיל מטוויטר מתכתי).

החלק שאינו שגרתי ברמקול הינו הפוֹרט, אותו "חור" בגוף הרמקול המשתתף במנגנון הגברת הבאס ע"י התיבה ומאפשר פליטה של האויר שדוחס הדרייבר פנימה. הפורט הינו קדמי ומצוי מאחורי הטוויטר, כלומר, הטוויטר מורכב עליו ומכסה אותו לחלוטין. מעבר ליתרונות אקוסטיים כאלו ואחרים, מבנה זה מאפשר לחסוך מקום וגודל תיבה מבלי לאבד את היתרון שבשימוש בפורט ובהיותו קדמי (מקל על מיקום הרמקול בגבו לקיר).


מאחור ישנם טרמינלים מתברגים איכותיים ביותר, מתכתיים ומאסיביים למגע. ישנו רק זוג אחד, כך שלחובבי הבי-אמפינג, קרוס חיצוני וכו' מומלץ לעבור הלאה. אני מקבל זאת כסוג של אמירה מלאה ביטחון עצמי בתיכנון, דהיינו: "אנחנו בויינה כיילנו את הקרוס, כך הוא נכון לרמקול הזה, נא לא להתעסק איתו" (לקרוא במבטא אוסטרי). יש מי שיראה זאת כחיסרון, אם כי לדעתי יש בזה משהו מאוד נכון מבחינת הפילוסופיה של בניית רמקולים.


איכות הגימור פנטסטית וניכרת תשומת לב בכל פרט. אני קיבלתי להדגמה רמקולים בגימור שחור-מבריק-פיאנו-טביעות-אצבעות-"דיר-באלאק-לא-לגעת", והוא פשוט מרהיב. מבחינת איכות הגימור, הרמקולים הללו הם חידוש מרענן בשוק שנשלט רובו ככולו ע"י-MDF מצופה טפט-עאלק-דמוי-עץ (בסדר, למעט האיטלקיים). גימורים נוספים שניתן להזמין הינם של עץ אמיתי, והם יפים לא פחות (מנסיון אישי עם גימור המייפל). כמו כן הרמקול מרגיש דחוס ומאסיבי למגע. מקדם ההנהלה (WAF) מאוד גבוה.


אז מה שומעים?

בבדיקת הרמקולים השתמשתי בעיקר במוזיקה שאני שומע באמת, ובמינימום של "קטעי רפרנס" כאלה של אודיופילים (אתם יודעים, כמו שיש בדיסקי הדגמה ובמעליות). השתמשתי בקטעי הרפרנס כדי "לאפס" את צליל הרמקולים אצלי בראש בתור התחלה. בגזרת "המוסיקה האמיתית" נבחרו נציגים מתחומי הרוֹק, הג'אז, והמוסיקה הקלאסית (בעיקר רחמנינוב ושוסטקוביץ' בקלאסית).

הציוד

הרמקולים חוברו למגבר משולב Class-T  (מה שמכונה "דיגיטלי") של Aqua Audio בעוצמה של 100 וואט ונצילות גבוהה ביותר. המקור היה CDP של Arcam המלווה אותי נאמנה מספר שנים, מדגם CD-72T. יש לציין גם כי הרמקולים נבדקו לא רק כנגד חלל פתוח (באופן בו אני נוהג להאזין), אלא גם בגבם לקיר ובמרחק סביר ממנו לטובת רובנו שנאלצים (או רוצים) למקם כך את הרמקולים שלהם.

צליל גדול, מאוד

וכעת לעניין למענו התכנסנו - תיאורים קולינריים. אז הרמקולים נשמעים טוב. מאוד. כמו בכל דבר, ישנם גם מינוסים מסוימים. אבל נתחיל בהתחלה.
ההיידן עושים רושם ראשוני מרשים ביותר. הקופסאות הקטנות מוציאות צליל גדול מאוד וממלאות את החלל הגדול (כפי שרואים בתמונות) בלי שום בעיה. מי שנרתע ממדפיים מחשש שיהיו קטנים על חלל ההאזנה יכול להרגע. לפחות בכל הנוגע להיידן נראה שזוג מדפיים עם דרייברים של 5 אינץ' זה כל מה שצריך.



גם לאחר חלוף הדיסוננס של "צליל גדול מרמקולים קטנים" הרושם נותר. הבית פשוט מתמלא מוזיקה. ההרגשה אינה חולפת לכל אורת תקופת ההאזנה הארוכה. הצליל נקי, צלול ביותר וממש בעל צורה מוגדרת.

הדוגמה הבולטת לטעמי מומחשת בעיקר במוזיקה הכוללת ווקאל וכלי ליווי (בעיקר ג'אז). התחושה היא של ווקאל גדול הבוקע מעומק החדר בין הרמקולים ומאחוריהם, כשמסביבו של הווקאל ממש חלל שחור ושקט, ורק מעבר לטבעת הדממה הזו מנגנים כלי הליווי. מאוד מרשים. צורת במה זו חוזרת על עצמה בכל ההקלטות, ולמעשה גם בכל מיני ניסיונות העמדה של הרמקולים, כולל בגבם לקיר (במרחק סביר). הבמה צרה למדי אך עמוקה מאוד. הייתי אומר כי היא "צינורית" או "טבעתית" בצורתה להבדיל מבמה "שטוחה".

לצורה זו של במה, כפי שאני תופס זאת, יש יתרון בווקאל שכן ישנה תחושה אינטימית מאוד של "הופעה בחדר" וכן הפרדה ברורה בין הווקאל לכלי הליווי, אולם חיסרון מסוים במוזיקה קלאסית עמוסה. בז'אנר זה מתקבלת תחושה של ישיבה רחוקה מבמת הנגנים. הם אינם מסודרים לרוחב החדר כמו על במה שטוחה וקרובה, אלא ממוקדים בצורה הנותנת תחושה של ישיבה בשורות האחוריות יותר של אולם הקונצרטים, היכן שצליל התזמורת כולה מגיע אל המאזין פחות או יותר כמקשה אחת. עם זאת, אכן יש תחושה די טובה של אולם קונצרטים, כך שאין פירוש הדבר שהרמקולים אינם מתאימים למוזיקה קלאסית, אולם יש לקחת זאת בחשבון.

במוזיקה קלאסית קאמרית תכונה זו עשויה להוות יתרון, עם קבלת אפקט דומה לזה שתיארתי בג'אז. מיותר כמעט לציין שהרמקולים "נעלמים" לחלוטין בחלל החדר ובשום שלב לא התקבלה תחושה כאילו הצליל בוקע מהם במישרין. לא ציפיתי לפּחות אחרי ההיכרות עם המוצארט שהיו לי.


רמקול מפורט וצלול

מבחינת אופי הצליל (עם כל הקושי שבלתאר דבר כזה), מדובר ברמקולים מפורטים וצלולים, ללא שמץ של צרימה בגבוהים. המידריינג' מלא והבאס סביר. הכיול הוא על הצד ה"רך", ה"חם" וה"יפה", או, אם תרצו, עם תוספת של קצת "סוכר" (במלעיל) בצליל. ההיידנים מתאפיינים בכל אלו מבלי להיות סתומים או "כהים", וזה לא שילוב טריוויאלי. רמקולים רבים נופלים למלכודת של להשמע "חווייתי" ו"נוזלי" שכזה (ויש לי עוד המון דימויים!) בתמורה להורדת הפירוט והשקטת הטוויטר לטובת המיד, אך לא כאן. 


למה אני מתכוון לעזאזל ב"יפה", "סוכר" וכו' אתם שואלים? אסביר בעזרת דוגמה:

מכירים את התחושה הראשונית הזו של כניסה לחנות סטריאו, בפעם הראשונה, לפני שהייתם מודעים לזה שיש דברים שנשמעים ככה, ואז המוכר מפעיל את רמקול ההי-פיי הראשון ששמעתם מעולם (עד אז שמעתם במערכת מיני) ופתאום נפערות העיניים? ואז לתדהמתכם הוא עוד מצביע על איזה זוג מדפיים אנונימיים למראה? זה הצליל אותו אני מכנה "יפה" או "חווייתי", שמאפיין את ההיידן. אך לא כל הרמקולים הטובים בהכרח נשמעים "יפה", ולא כל הרמקולים שנשמעים "יפה" הם בהכרח טובים.

ההיידן הוא רמקול טוב מאוד שנשמע יפה, ואפילו מקסים. אבל הוא לא מושלם וזו, לדעתי, בחירה תכנונית. בתמורה ליופי הזה בצליל, מורגש לעיתים חוסר באינפורמציה. לא בווקאל וג'אז וגם לא בקלאסית של הרכבים קאמריים (שם ההיידן במיטבו), אבל כן בעומסים כבדים. ברוק סימפוני עמוס וכבד הייתי שמח לעוד קצת "דרייב" מהתופים, קצת יותר מכה, קצת יותר "פּאצ!". בקרשנדואים הבומבסטיים של שוסטקוביץ' הייתי מקבל בברכה יותר, ובכן, בומבסטיות. תיבת התהודה של הפסנתר בקרשנדו אמורה להיות קצת יותר גדולה. יש תחושה שבשיאים חסר קצת "בשר". עם זאת, יש להבהיר שמדובר רק בקטעים העמוסים ביותר.

למעט במקומות שציינתי, הרמקול מעביר הכל בצורה מעוררת הערכה, מפורטת, בלי שום קשר נתפס לגודלו הפיזי ולחלל הגדול שהיה עליו למלא, וכאמור עם קורטוב של "סוכר" בצליל אבל לא בהגזמה.


והבאס?

טוב תודה. וברצינות - מדברים הרבה על כך שישנם רמקולים מדפיים שגם יודעים להוציא באס מספק, וההיידנים הם דוגמה לכך. מדובר ברמקולים שנותנים באס מדוייק, נקי, וכזה שמנגן כחלק טבעי מהמוזיקה, להבדיל מרמקולים מסויימים בהם הבאס מלווה את המוזיקה בצורה מלאכותית גם היכן שלא צריך.

הבאס מספק למדי ומצליח להעניק תחושת עומק ו"סמכות" לצליל, ואף מסוגל להרעיד את הספה בקטעים מסויימים. זה לא שאני לא אוהב מידי פעם איזו בעיטה בריאה ככה של "ווף" סאב-וופר-סטייל (ומי לא, בינינו), אבל בהתחשב בגודל הרמקולים וגם מעבר לו - יש די והותר.  


סיכום

ההיידן גראנד הוא עבורי נציג מובחר של ז'אנר המדפיים ושל רמקולי היי פיי בכלל (אני לא משתמש במונח "היי אנד", שלדעתי לא אומר כלום חוץ מהמחיר). מי ששולל מראש מדפיים כי "זה לא מספיק רמקול" מוזמן לצאת מהסטראוטיפ, והאזנה לזוג המופלאים הללו יכולה להיות יופי של הדגמה. ההיידן גראנד הם גם דוגמה לזוג רמקולים קטן, יפה ולא יקר (יחסית) שניתן לחיות איתו בכיף מבלי להרגיש שמפסידים משהו. התחושה שלי היא שהם לא יביישו שום מערכת אודיופילית, כולל כאלו של מאזינים בעלי קילומטראז' מכובד בתחום. במערכת של אודיופיל אחד לפחות הם כיכבו.  

מחיר: 7,000 ש"ח
יבוא ואחריות: סבו אודיו

קישור: דף מוצר באתר יצרן

תודות:

- לאשתי על ההבנה, הפירגון והעריכה הלשונית;
- לאביעד ב. וגבי ו. על שהגיעו אלי בהתראה קצרה לתת פידבק נוסף;
- תודה לאילן נ. על המסחרית ולא תודה על חוסר העזרה בסחיבות ("נראה לך שאני גם נותן לך את האוטו וגם סוחב?? סחוב, סחוב יא נצלן");
- תודה מיוחדת לישראל ואלי מ"אניגמה אודיו" על הסיוע הלבבי. יצויין כי חוץ מהרמקולים עצמם, כל כבלי הרמקול (40 מ' סה"כ של Monster Cable בתקן THX שהיו דרושים לחיבור כל הרמקולים יחד כק"ב) והסטנדים למדפיים סופקו על ידם.

  • email שלח לחבר

Share DTOWN Article

דיון בפורום על המאמר (37 תגובות פורסמו):

avatar
liorkoren 1970-01-01 02:00:00
כתבה ראשונה באתר של החבר Roy
avatar
נמר 1970-01-01 02:00:00
כל הכבוד. כתובה יפה, קלה להבנה, וכמובן שעל פי התרשמותי מהרמקול הזה בעבר היא גם קולעת בול. עלה והצלח רוי ידידי. יופי של כתבה ויופי של כתיבה.
avatar
offirs 1970-01-01 02:00:00
סקירה יפה מאוד(Y)
avatar
Roy 1970-01-01 02:00:00
תודה, תודה רבה. מאוד נהניתי לבצע את הסקירה ואני מקווה שזה משתקף בכתבה. עוד אחת בדרך- על האחים הגדולים של אלו.
avatar
KOOKE 1970-01-01 02:00:00
יופי של סקירה.. מאד אהבתי את הניסיון להמחיש מושגים גם למי שלא פריק אודיופילי... שלמה
avatar
offirs 1970-01-01 02:00:00
האם תהיה סקירה על המאהלר?
avatar
Roy 1970-01-01 02:00:00
המאהלר? לא שידוע לי.. אלא אם היבואן ייאות להסיע אותם לכאן- אלו רמקולים גדולים וכבדים מאוד. הסקירה היתה מעשית תודות לכך שהיבואן החל לעבוד עם נציג בצפון (אניגמה), ומאהלרים אין שם נכון להיום. ב"אחים הגדולים" הכוונה היתה למוצארט גראנד.
avatar
aloni 1970-01-01 02:00:00
הוא לא יאות להסיע ולו מהסיבה שאפילו אין לו אותם בתצוגה
avatar
offirs 1970-01-01 02:00:00
הוא לא יאות להסיע ולו מהסיבה שאפילו אין לו אותם בתצוגה גם זה לא,וגם לא פיניט אלמנט בתצוגה. מצער מאוד
avatar
אורי_ו 1970-01-01 02:00:00
כתבה טובה מאוד. בדיוק מה שאני מספר עליהם כבר שנתיים בפורומים בארץ.:)
avatar
Roy 1970-01-01 02:00:00
יצא לי בעבר להאזין לשטראוס, אחד לפני המאהלר, בסטאפ פרטי של מישהו. היה מאוד מרשים. אז כנראה שהמאהלר (שעולה פי שניים) צריך להיות אף טוב יותר. זו כל האינפורמציה (המבוססת השערות) שיש לי בעניין.
avatar
אורי_ו 1970-01-01 02:00:00
זכורה לי הדגמה של פורום התפוזים עם הויינה הגדולים ומגבר של AVI לפני כמה שנים. אם אני זוכר נכון על ההדגמה ניצח תומר. עם מערכת הסראונד שלהם נפגשתי בSEVEN OAKS בקינגס רואדבלונדון . אולי המרשימה ביותר ששמעתי בחיי. אחת החברות הטובות שקיימות לדעתי.
avatar
בנסון 1970-01-01 02:00:00
שמעתי בהזדמנויות שונות גם את הבטהובן וגם את הבטהובן גרנד ושניהם נשמעו מעולה,מהסטים שיותר אהבתי(Y)
avatar
אורי_ו 1970-01-01 02:00:00
roy תוכל לתת בבקשה קישור למגבר שלך... אני לא מוצא אותו בשום מקום
avatar
Roy 1970-01-01 02:00:00
זו קצת בעיה, שכן יש רק אחד כזה... המגבר נבנה בהזמנה ע"י אקווה-אודיו בת"א: http://aqua-audio.com/ הוא Class-T ומבוסס על צ'יפ של Tripath ונותן 100 וואט בנצילות של מעל 90% האופיינית לסוג זה של מגברים. כל השאר (דרגת הקדם וכו') הוא מתיכנון מקורי.
avatar
אורי_ו 1970-01-01 02:00:00
אני מת לאחד כזה:) הכי הרבה שאני יכול זה לנסות להמיר את המגבר רכב שיש אצלי שמבוסס על ג'וק שלהם לבית. הוא 150 RMS אבל מיועד ל 4 אוהם במקור, בטח ב 8 אוהם הוא יתן איזה 100 :) רוב הסיכויים שזה אפילו אותו ג'וק.
avatar
Roy 1970-01-01 02:00:00
יכול להיות... בכל אופן זה הבחור בשלבי בניה:
avatar
Roy 1970-01-01 02:00:00
ובמצב בנוי:
avatar
Roy 1970-01-01 02:00:00
וופס, בתגובה לכתבה לא רואים את התמונות שהעליתי, צריך להגיע לפורום "תגובות לכתבות" וזה שם.
avatar
ram_bra 1970-01-01 02:00:00
ברכות רוי ברכות על כתבתך (הראשונה והמוצלחת) כמי שאחוז לאחרונה באובססיה (לא חיננית במיוחד, יש להודות) של חיפוש אינפורמציית אודיו על שלל גווניה-עלי להודות שקראתי את התכתבויותיך ודיווחיך (המרומזים יותר ופחות) בעניין הרמקולים גם באודיו אסייליום, כך שהתמונה המלאה המתקבלת מעניינת ומרובדת אף יותר. הידד רם
avatar
Roy 1970-01-01 02:00:00
חן חן לך רם. אובססיה דומה לשלך יחד עם חיבה לשיתוף בחוויות היא שהביאה אותי לכתוב כתבה זו, כתבת המשך ואולי עוד לכשייזדמן.
avatar
il62 1970-01-01 02:00:00
רועי יופי של כתבה מסוגננת ורהוטה כל הכבוד
avatar
yairf 1970-01-01 02:00:00
סה"כ סקירה ממצה ומצויינת. חסרים לי כמה פרטים טכניים: איך הרמקולים מתחברים למגברים שונים - מה המינימום המומלץ, איך הם מסתדרים בחדרים קטנים וגדולים, איזו העמדה מומלצת עבורם (ליד הקיר, במרכז החדר וכו') וכו'.
avatar
Roy 1970-01-01 02:00:00
הי יאיר, תודה. לגבי החוסרים: לגבי חיבור למגברים שונים- יש לי רק שניים, ה Class-T ורסיבר של פיוניר. היות שהרסיבר לא כ"כ מעניין כאן את קהל היעד, אין התייחסות לגביו, כך שההתייחסות היא בחיבור ל-T (שהוא חזק ומאוד נייטרלי באופיו). לכן אין לי תובנות לגבי מנורות, מגברים מעוטי וואטים וכו'. לגבי חדרים- הערה עניינית בהחלט; הסלון שלי גדול אבל יש עוד חדרים בבית, קטנים יותר מן הסתם, שלא היתה שום בעיה לסחוב לשם את הרמקולים. לא חשבתי על זה, בפעם הבאה העניין יבדק. בחדר גדול, כפי שכתוב בכתבה, ובמרחק האזנה סביר (2.5 מ') לא היתה שום בעיה. לגבי העמדה- הרמקולים נבדקו, כפי שציינתי בכתבה, כנגד חלל וגם בגבם לקיר במרחק סביר. אין הבדל משמעותי בין ההעמדות למעט לעניין עומק הבמה. כנגד חלל הבמה עמוקה יותר כמובן, אבל לא שונה מבחינת היותה "צינורית" ושאר התיאורים. מעבר לזה- שום דבר משמעותי, כולל לעניין באס שדווקא לא הורגש כחזק יותר כנגד קיר (אולי בחדר קטן זה היה משתנה).
avatar
domnin 1970-01-01 02:00:00
ברכות על כתבה מצוינת במיוחד! ראשונה מידי רבות לבוא, אני מקווה. מהיכרותי הקצרה איתך, ציפיתי לכתבה טובה. זו כתבה מצוינת. אתה כותב רהוט, שנון ולא מתנשא. כיאה למישהו שאוהב מוזיקה ולא מתלהם מברזלים. דרך אגב, אם אתה לא זוכר, אני זה שלא קנה את הונדרסטינים :O ה- "סוכר" אגב, לדעתי הוא בזכות הנוף מחלון הסלון :D ברכות!
avatar
אורי_ו 1970-01-01 02:00:00
אנ ייכול לספר על הדגם הקודם לפחות ששמעתי בזמנו אצל יגאל סבו, על המגבר שלי דווקא ה ARCAM DIVA A85, שהוא יותר חלש וכנראה פשוט מ הT , שמעתי עם CD73 של ארקם מחובר. את הכבילה אני לא זוכר. ההשמעה הייתה בחלל פתוח בחדר ההשמעה הקודם שלו בהרצליה פיתוח. התוצאה הייתה בדיוק כמו שרוי תיאר. הבמה הייתה מדוייקת ומושלמת, שמענו קטע של זמרת+קונטרה באס. הרמקול הפיצי הזה נתן בראש, עם באס מהודק ומדוייק, המיקום של הזמרת והכלי היו מושלמים , כמו המרחקים בינהם. הפירוט היה מעולה. ללא ספק מהרמקולים הטובים ביותר כמדפיים שאני מכיר. ויסלחו לי עכשיו כל חובבי הסונאסים למיניהם, אבל בהשוואה לגווארינארי זה רמקול שמראה שאפשר להגיע במחיר פעוט יותר, לתוצאות במספר רב של סגנונות, ובהגברות פשוטות יותר. אם עושים למשל השוואה.
avatar
1970-01-01 02:00:00
מי שאל אותך :):): ) אין על הנוף של חיפה, אין. אחלה כתבה, לי חסרה התייחסות/ תיאור ספציפי לקטעי מוסיקה מוכרים כדוגמת אלו שהנמר התייחס אליהם במבחנים, כך יכול מאן דהוא לנסות לחוות אצלו ולסנכרן תובנות.
avatar
Roy 1970-01-01 02:00:00
תודה על הפידבק, כולם. Domnin, זכור לי היטב.. אין ספק שהיית ה"לא קונה" הכי נחמד! מקווה שאתה ממשיך להנות מהטנואים שלך. אורי- כפי שכתבתי בכתבה, היה לי הדגם הקודם של המוצארט. חלל אחר, הגברה אחרת וכו'- אבל נראה לי שבקודם היה קצת פחות "סוכר" מבנוכחיים, אם כי החוויה היתה בהחלט דומה לדגם הנוכחי. לגבי אי ההתייחסות לקטעים ספציפיים- זו בחירה תאורית סגנונית, אני מעדיף להעביר חוויה יותר כללית משלושה שבועות האזנה, אבל יתכן ואכניס לכתבה הבאה גם דוגמה ע"י קטע ספציפי. רוצה לומר- לקחתי לתשומת ליבי. נ.ב. תודה ישראל, אבל בשלב זה ביחסינו ציפיתי לפחות שתדע איך קוראים לי! :P
avatar
Erez 1970-01-01 02:00:00
רוי, סקירה טובה מאד ! תוכל לפרט לגבי התאמה לסיגנונות מוזיקה שונים ? מתאים למוזיקה תובענית ? איך הוא ברוק ? אלקטרוני ? בתודה מראש.
avatar
Roy 1970-01-01 02:00:00
תודה ארז. לשאלתך- כתבתי בכתבה מה קורה בשיאים של מוזיקה, חסר קצת "דרייב". אנחנו עדיין מדברים על רמקול עם דרייבר של 5 אינצ' שצריך לעשות המון. אבל מוזיקה לא מורכבת רק משיאים כמובן, כך שלמעט שם אין לרמקול בעיה גם במוזיקה תובענית. דוגמאות: עם האלבום "moving pictures" של RUSH הלך ממש טוב. למי שמכיר, הפתיחה של "טום סוייר" לדוגמה היתה עמוקה וחזקה כמו שצריך. כך גם הקטע השלישי באלבום (והחביב עלי) YYZ. מאוד נהניתי. Porcupine Tree, באלבום "In Absentia", קטע 6, "Wedding Nails", גם מצויין. דייר סטרייטס, "Brothers in arms", קטעים 1 ו- 2 היו טובים מאוד. קטע 6 (שהוא רפרנס מבחינתי לבדיקת עומק באס נטו)- לא משהו לצערי, אבל זה קטע מאוד קשה. Drezden Dolls באלבומם בעל אותו שם גם היה טוב למעט חלקים מסויימים ברצועה 7. כל זה לגבי רוק. לגבי אלקטרונית, אם בכוונתך לאלקט' של דיג'אים, זה לא התחום שלי אז האמת שלא יצא לי לבדוק. אני משער שיהיה בסדר אבל לא אופטימלי, אם הכוונה לבאסים שבועטים בת**. הייתי הולך על רמקול יותר אגרסיבי. אם באלקטרוני כוונתך יותר לסגנון של AIR, Hooverphonic וכו' (נבדקו) אז בוודאי שאין שום בעיה. אגב, האלבום של הוברפוניק "Blue wonder power milk" ממש הוציא מהרמקולים את המיטב.
avatar
Erez 1970-01-01 02:00:00
תודה רוי, אגב,אחים לנשק קטע 6 אהוב גם עלי.שוקל לקנות את הדיסק הזה בפורמט SACD או HDCD.
avatar
נמר 1970-01-01 02:00:00
מי שאל אותך :):): ) אין על הנוף של חיפה, אין. אחלה כתבה, לי חסרה התייחסות/ תיאור ספציפי לקטעי מוסיקה מוכרים כדוגמת אלו שהנמר התייחס אליהם במבחנים, כך יכול מאן דהוא לנסות לחוות אצלו ולסנכרן תובנות. לכל אחד סיגנון כתיבה משלו. במקרה הזה ברור מאוד מה הרמקול מצליח לעשות ומה לא. רוי בודק על מספר סיגנונות וחי עם הרמקול תקופה לא מבוטלת. אני למשל הצחתי להבין מהכתבה את הכיוון הכללי של הרמקול וכאחד ששמע אותו כמה וכמה פעמים אני מרגיש שהוא קלע בול לאופיו של הרמקול.
avatar
zs 1970-01-01 02:00:00
נהנתי, מה זה המגבר הזה "אקווה אודיו"? אתה יכול להרחיב עליו קצת?
avatar
Roy 1970-01-01 02:00:00
Z.S., ראה כמה תגובות קודם, פירטתי לגביו בתגובה לדברי אורי + תמונות (שים לב שאת התמונות לא רואים בתגובות לכתבה אלא רק בפורום)
avatar
ס. ריכטר 1970-01-01 02:00:00
מצטרף למחמאות על הסקירה, נהניתי לקרוא (Y) זה ססססססוכר..... לתוך פנים שלך !
avatar
2008-08-09 21:15:38
יופי של כתבה - אבל... אני מנסה להעיף את מחלת הסטריאו שלי בגלל אילוצי תקציב והכתבה הזו הביאה ת'סינדרומים עוד פעם שיט הוספתי ת'אתר למועדפים.... בהצלחה
כל הזכויות שמורות לאתר dtown.co.il


תגיות
הצבע לכתבה
5.00
הרשם לעדכוני האתר
Email: