חברת מקינטוש – McIntosh Laboratories
בעבודותיי הקודמות נסעתי מעט בעולם ובכל מקום שהגעתי אליו והיה לי זמן פנוי, ניסיתי להגיע למוקד אודיופילי. הפעם אני מבקש לדבר על חברת מקינטוש – McIntosh Laboratories והחוויה אותה היא מעניקה, כמעט לכל מבקש, בעיר ניו יורק, בווילה אנכית (Townhouse) הממוקמת ב- 214 Lafayette St.
בעבודותיי הקודמות נסעתי מעט בעולם ובכל מקום שהגעתי אליו והיה לי זמן פנוי, ניסיתי להגיע למוקד אודיופילי. חנות מעניינת כמו Decibel Audio בשיקגו, בה צולם הסרט High Fidelity, עליה שמעתי ונסעתי במיוחד על מנת לשמוע ולקנות אוזניות של Grado. חנות בלונדון, Swiss Cottage Audio Video (נסגרה בינתיים או למעשה מכרה את עצמה לרשת הענק האנגלית Seven Oaks), בה גיליתי, מנהל ישראלי מדהים, אשר בעזרתו נרכשה מערכת החלומות של אבי, עליה אולי ארחיב בפעם אחרת. הפעם אני מבקש לדבר על חברת מקינטוש – McIntosh Laboratories והחוויה אותה היא מעניקה, כמעט לכל מבקש, בעיר ניו יורק, בווילה אנכית (Townhouse) הממוקמת ב- 214 Lafayette St.
קצת על מקינטוש האמריקנית
החברה הוקמה ב-1949 ומאופיינת בתצוגת המחוגים הכחולה ומפורסמת, אשר נמצאת על חלק גדול ממוצריה כבר משנות ה-60. המוצרים יקרים ואודיופילים חלוקים בדעתם על איכויות הצליל של המוצרים, אך אין ספק כי טביעת העיצוב, הן של המחוגים על רקע כחול והן של המוצרים בעלי השפופרות המוארות, מהפנטת ומושכת גם את עיני אלו אשר לא כל כך מתעניינים בתחום.
החברה הוקמה ע"י פרנק מקינטוש וגורדון גו והחלה את דרכה ביצור מגברים ביתיים. בשנות ה-60 החלו ביצור מוצרים עם מד הוואט המואר בכחול ובשנות ה-70 נוספו רמקולים. על החברה עברו גם שנים לא טובות, ונראה כי בשנות ה-2000 נכנסה שוב לאופנה תוך כניסה לעולם ה-Lifestyle ופיתוח של מוצרים רבים ובקצב גבוה. לצד זאת, ישנה תחייה של מוצרים ותיקים, הזוכים להנצחה או תחיה מחדש, ולמעשה נבנים בפורמט חדש ומעודכן יותר תוך שמירה על העיצוב הוותיק. החברה ממוקמת באותו מקום מאז הקמתה במדינת ניו יורק, בעיר – Binghamton ומתגאה במוצריה, אשר כולם מיוצרים בארה"ב.
היום החברה היא חלק מ-McIntosh Group המכילה את נבחרת החלומות הבאה –
• McIntosh laboratories
• Sonus Faber – רמקולים איטלקיים
• Audio Research – ענק אודיופילי בפני עצמו (רק ללא הרמקולים)
• Wadia – ציוד אודיו דיגיטאלי
• Sumiko – יצרנית סאבוופרים
• Pryma – יצרנית אוזניות איטלקית
לאחר 6 שנים, תחת ניהולה של חברת השקעות ממילאנו, בוצע מהלך משותף לרכישת הקבוצה ע"י מנכ"ל קבוצת Fine Sounds האיטלקית ונשיא מקינטוש, בתמיכה של חברה השקעות צרפתית וכיום קבוצת מוצגי העל הזו מגובשת תחת השם - McIntosh Group.
את מוצרי החברה שמעתי לראשונה בתערוכת האודיו של מילאנו Top Audio לפני כמה שנים. מערכת רבת רכיבים, לה מחוברים רמקולים בגובה של כ-2 מטרים, עם טוויטרים קטנים, הממוקמים אחד מעל השני As far as the eye can see. אגב המון רכיבים, גאוות המותג הוא הגברת מסע ההופעות האגדי של ה- Grateful Dead. בסידור הגברת הבמה, שנקרא בגאווה Wall of Sound, הוצבו מאות רמקולים ו-48 מגברים. הניסיון הראשון היה בוודסטוק, אך גאוות החברה היא דווקא בניסיון השני. את כל המידע ניתן לקרוא באתרי הקבוצה (בחרתי לתמצת לכם בכיף בקטנה).
לאחר ההשמעה במילאנו, ניסיתי לראות איך אני מתחבר למותג הזה, לומד עליו או שומע אותו שוב. מכיוון שאין לי את המשאבים לרכוש מערכת כזו, התחלתי בקטן – אפליקציית המוזיקה של מקינטוש היא פשוט נפלאה. הופכת את ה-iPad שלי לחזית מכשיר של מקינטוש בעל 2 חוגות הרוקדות למוזיקה. עוד דבר מעניין, הוא שירות ההזרמה של החברה, בו אני עושה שימוש לעיתים בעבודה או בעת עבודה על המחשב. גם כאן המחט רוקדת למנגינת רשימת שירים המופקת על ידי מקינטוש. לא מצאתי מה איכות הזרמת הקבצים אך המוזיקה נעימה ומגוונת.
WOM שהוא קיצור של World of McIntosh
כחלק מחקירת החברה ובמקביל ל-'מה לעשות יומיים בניו יורק', עליתי על המיזם המטורף הזה. עולם מקינטוש, אינו חנות למכירת מוצרי החברה, אלא, אתר קונספט פיזי, בממדים ייחודיים, המכוון לחוויה מיוחדת, אשר תכלול בתוכה מימד קולי כלשהו לבחירת האורח.
ומי הם האורחים? חברות נוהגות לקיים במקום מפגשי מנהלים או אירועי לקוחות. מסעדות או שפים שוכרים את המקום ל-Pop-Ups שונים, ולייבלם מציגים בו את האמנים החדשים שלהם. בזמן ביקורי במקום, ביקרו נציגי חברת ראלף לורן, על מנת לבחון לוקיישן לצילומי אופנה ותוך כדי הביקור החלו הכנות במטבח לערב קולינארי.
הווילה העירונית הזו מקבלת את פניך בדלת ברזל ענקית, אשר אדם ברחוב לא יכול לנחש מה צפון מאחוריה. עם הכניסה פנימה מתגלה, בצדו השמאלי של הלובי, ערימת מגברים זו על זו בוהקים באור כחול וממש מול הדלת, שולחן כסוף העשוי מחלקי כנף מטוס. לוקח כמה שניות להבין מה בוהק לו בכחול מאחורי האדם המאייש את העמדה, אך מבט ארוך יותר מגלה כי מדובר בחלון זכוכית המציג את תחתיתה של הבריכה, הממוקמת בקומה מעל. כן בקומה מעל.
https://worldofmcintosh.com
מעלה קצר במדרגות ואנחנו בקומת הבריכה. סביבת הבריכה משמשת למעשה כגלריה והקירות המקיפים את הבריכה משמשים רקע לצילומים התלויים עליהם. הפעם, היו אלו צילומים מרהיבים של צלם ישראלי – מתן צינמון. כבוד!https://www.tzinamon.com
לגיבורים בינכם, שנשארו ערים עד כה, אציין כי, כדי להגיע למקום, יש לנסות ולתאם מראש ע"י שליחת מייל או פשוט לטלפן. החוויה שלי היתה מעט שונה ומלאה במזל ולכן כנראה לא אשכח אותה. בביקורי האחרון בעיר, שמרתי לי יום לביקור במספר יעדי אודיו בהם WOM. שלחתי מייל וקיבלתי מענה שדרש תגובה אך לא ראיתי אותו. כך יצא, שלמרות שציינתי שאגיע בתאריך מסוים, איש לא ידע שאגיע, וודאי שלא קיבלתי אישור. מאוד לא רציתי להתאכזב (זו פעם שניה שאני במקום ובפעם הקודמת פשוט היה סגור) הגעתי למקום והדלת היתה פתוחה. בחוצפתי נכנסתי פנימה.
כמה נחמדים האמריקאים (והאוסטרים)
קבוצה של ראלף לורן, הייתה בדיוק בדרכה לסיים סיור עם מנהל המקום, פרנץ. איש הקבלה שאל מי אני ומה אני מחפש. ציינתי בפניו כי התכתבתי עם Joshua ולא קיבלתי ממנו תשובה למייל ששלחתי. מיד החלה התרוצצות. "לא יכול להיות שלא קיבלת תשובה. מה היה הנושא? מה אתה מחפש ובמה אפשר לעזור?" פרנץ, שהיה באמצע פגישה עסקית, עזב הכל ופנה אלי על מנת לסייע. סיפרתי שאני מבקר בעיר ומאוד רוצה לראות את המקום מכיוון ששמעתי עליו כל כך הרבה ואני פשוט חייב לבקר אפילו לסיבוב קצר. הבטיח שיהיה איתי מיד כשיסיים את הביקור.
Franz Stuhlpfarrer – מנכ"ל הבית, הוא בחור אוסטרי, שהתגלגל לניהול המקום לאחר תפקידים שונים. פרנץ, מנהל את הבית ודואג לפעילות הצוות הרחב שנמצא במקום. האירוח ותחזוקת הבית, קשר עם לקוחות קבועים וניצוח על פעילויות Pop-Up. למשל, באותו יום, פעלו הטבחים להכין את ארוחת הערב המיוחדת שתתקיים מספר שעות מאוחר יותר.
Joshua Dellinger – הוא איש הידע! הוא מכיר את רזי הרכיבים. מה מתאים למה. אילו מרכיבים כדאי לחבר על בסיס מידע שיקבל. על בסיס מידע זה הוא יכול לסייע לארכיטקטים ובעלי עניין נוספים בתפירת פתרון. ג'וש סיפר לי על תהליך מעניין, שהוא עובר עם אדריכלים, והקושי, של חובב סאוונד, לקבל מהמעצב/ת את הצליל שהוא מבקש. הנטייה של מעצבים, להטמין את הרמקולים בקיר או בתקרה, כנראה נמצאת אצלם ב-DNA. בהתרגשות רבה, סיפר לי על פרויקט, שהוא עובד עליו עם אדריכלית בטקסס, בו יבנה בית, בו דווקא ציוד הסטריאו יהיה במרכז וסביבו יעוצב הבית. ג'וש גם סיפר על פרויקט שביצעו במסעדה, בה הסועדים בוחרים בתפריט שירים מתוך רשימה והצליל מנוגן ע"י DJ העושה שימוש, איך לא, בציוד מקינטוש מדליק.
הביקור החל בסיור בבריכה והתרשמות מהצילומים של צינמון, אך מהר מאוד, גלש למפגש חברי וארוך של כשעתיים, בהן אני עובר עם פרנץ בכל החדרים. נפגשים עם אנשי צוות המדיה, הדואגים לפרסום ויושבים להם בגלריה הצופה לאולם המרכזי, ויושבים לנו בכיף על הספה ושומעים מוזיקה שפרנץ בוחר. פרנץ מאוד אוהב את תל אביב בה ביקר לפני כמה שנים בזמן פסטיבל הגאווה, טייל בכל הארץ, מצפון לדרום, והבטיח שיבוא שוב. סיפר על אחיו בברמודה ועל מערכת החלומות שלו. רמז...לא מקינטוש . (Audio Research). עברנו מחדר לחדר, כאשר פרנץ מזרים הכל מה-iPad שלו. שמענו שירים שלא שמעתי מעולם, שירים מהמצעד השבועי האמריקני, שירים שנשמעו מצוין במערכות השונות. ביקשתי לשמוע את Pray של Sam Smith, כאשר כלל הצוות כבר הצטרף לסיור והיה מרוצה מהבחירה. קינחנו בהפעלת מערכת הקולנוע הביתי בסלון, כאשר כמובן, בלחיצת כפתור הווילונות והמסך יורדים, האור כבה והכיף מתחיל. לאחר כשעה וחצי, הגיע ג'וש, שישב איתי וסיפר לי מעט על עצמו ומה הוא עושה ואח"כ, ראה את צילומי הסלון בו אני מבקש למקום מערכת. הראה לי את המערכת שלו בבית וערכנו סיבוב חוזר מול המערכות השונות.
תזכורת – לא ניתן לרכוש דבר ב-WOM. הכל לשם חיבור למותגים. הבנתם? חיבור למותגים! מדהים בעייני. לדברי ג'וש לא ניתן לרכוש בארה"ב ציוד של מקנטוש ב-220V. רמקולים, זה סיפור אחר כמובן, ויצאתי עם המלצה על חנות נוספת, בה אנסה לבקר בפעם הבאה (אולי סיפור נוסף).
אז נכון שביקשתי סיור קצר רק כדי לראות. נכון שתוכנת הצילום בטלפון איבדה את ייצוב התמונה, אך החוויה, המונצחת בסרטון החובבים הקצר בלינק, לא תשכח ונראה לי שאעשה הכל על מנת לשוב לשם שנית. אם אתם מבקשים לקיים אירוע, מפגש מקצועי או כל אירוע הקשור למקום העבודה שלכם (אם יש לו משרדים בארה"ב), מאוד מומלץ ליצור עם הצוות של פרנץ קשר. ביקור במקום לחובב אודיו, בעיני, חובה!
My Sound Visits World of McIntosh New York
לסיכום
לא יודע אם המערכת הבאה שלי תהיה מורכבת מאחד הרכיבים של החברות המוצגות ב-WOM.
מה שבטוח שהרושם שהושאר הוא אדיר.
תודה רבה לגולש: חן יעקבסברג על המאמר הנהדר.